Eirouvine
Daf 48a
משנה: 48a מַתְבֵּן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָֽרְבִין אֶחָד. אֵילּוּ מַאֲכִילִין מִכָּן וְאֵילּוּ מַאֲכִילִין מִכָּן. נִתְמַעַט הַתֶּבֶן מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים מְעָֽרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָֽרְבִין שְׁנַיִם:
Traduction
S’il y a monceau de paille (entre 2 cours, haut de 10 palmes), on pose l’eruv pour chacune à part, sans les joindre; toutefois, de chaque côté on pourra en prendre pour servir de fourrage aux bestiaux. Si le monceau de paille a diminué au-dessous de 10 palmes, on pose un seul eruv.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מתבן. מקום גדיש של תבן מפסיק על כל פני רוחב החצרות וגבוה י' טפחים הוי כמחיצה:
אלו מאכילין. שמעמידין את בהמתן סמוך לגדיש מכאן לאכול מן התבן ואלו מכאן ולא חיישינן דילמא יתמעט התבן מעשרה טפחים והוי ליה חדא רשותא ואסרי אהדדי ואינהו לא מסקי אדעתיהו ומטלטלי בחצר משום שאפי' אימעוט לא הוי מיעוט לדונם כרשות אחת עד שיתמעט יותר מעשר דעד עשר פתחא הוה ואין הבהמה ממעטת באכילתה כל כך בשבת אחת ודוקא שיעמיד את הבהמה שתהא אוכלת מעצמה אבל להאכילה בידים לא שאפי' לא יתמעט ביותר מעשר אמות אין לו ליטול ממקום שנתמעט שהרי נוטל תבן מרשות חצרו של חבירו:
נתמעט התבן מעשרה טפחים. בגובה על כל פני אורך החצר או במשך אורך יותר מעשר אמות מערבין אחד אם נתמעט בחול שהרי הכל נחשב כפרוץ ואין מערבין שנים:
הלכה: פיס'. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵילּוּ מְמַלְאֵין קוּפָּתָן מִיכָּן וּמַאֲכִילִין. וְאֵילּוּ מְמַלְאֵין קוּפָּתָן מִיכָּאן וּמַאֲכִילִין. אְנַר רִבִּי חַגַּיי.כַּד הֲוִינָן יָֽתְבִין קוֹמֵי מְנַחֵם הֲוִינָן אָֽמְרִין. שֶׁלֹּא תֹאמַר אֵינוֹ כְסוֹתֵר אוֹהָלִים אֶלָּא כְסוֹמֵךְ אוֹהָלִים. שֶׁאִם הָיָה הַתֵּבֶן מְרוּדָּד שֶׁהוּא סוֹמְכוֹ לְצִידֵּי הַקּוּפָּה. רַב הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. עֲשָׂאוֹ לְסַדִּין וּסְמָכוֹ לַכִּסֵּא מָהוּ. נֶאֱמַר כָּאן לְשָׁעָה וְנֶאֱמַר כָּאן לִשְׁהוֹת.
Traduction
Voici comment, dit R. Eliézer, il faut compléter la Mishna (161)Tossefta à ce, ch. 6.; on peut, soit prendre de cette paille et en emplir les hottes pour nourrir les bestiaux, soit la leur donner comme aliment sur place, de chaque côté, R. Hagaï dit: lorsque nous nous trouvions assis devant Menahem, nous disions (contrairement à R. Eliézer) qu’il est interdit d’en emporter dans des hottes; on aurait pu croire que cet acte diffère du renversement d’une clôture et sert au contraire à la soutenir, car lorsque la paille dépasse l’alignement, on l’égalise aux côtés de la hotte (voilà pourquoi il a fallu prévenir que c’est interdit). R. Oshia demanda: si en formant, dès le vendredi, une séparation par la pose d’un drap, que l’on fixe en y appuyant un siège, quelle sera la règle? Sera-t-il aussi bien permis de considérer la cour comme close et d’y transporter, comme ici pour la paille, ou non? -Non, car ce siège y est placé pour un moment et pourra être déplacé, tandis que la paille doit y rester longtemps et sert de clôture.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתני' אלו ממלאין קופתם וכו'. כלומ' דר' אלעזר מפרש למאכילין דמתני' שאפי' בידים ממלאין הן קופתם ומאכילין לבהמתן דס''ל דלא חיישינן למידי:
כד הוינן יתבין קומי מנחם. ללמוד הימנו הוינן אמרי' דלא כר' אלעזר שאסור ליטול בידים וליתן לתוך קופתו דהוי כסותר אוהל וכדמסיים ואזיל שלא תאמר אין זה כסותר אוהל אלא כסומך אהל שלא יפול ושאם היה התבן מרודד ויוצא מן צדדי המתבן שהוא כסומכו לצדדי הקופה. כלומר שבנטילתו להקופה סומכו בצדדיה שלא יתפזר התבן יותר וה''ז אינו כסותר קמ''ל:
עשאו לסדין. כמו לצדין כלומר שעשה להצדדין וסמכו לכסא שנתן בצדי המתבן שלא יפול מהו:
נאמר כאן לשעה. מותר דלא הוי כמעמיד ועושה המחיצה וכאן לשהות שיתקיים כך אסור:
תַּנֵּי. מַתְבֵּן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת. זֶה פוֹתֵחַ פִּתְחוֹ מִיכָּן וּמַאֲכִיל וְזֶה פוֹתֵחַ פִּתְחוֹ מִיכָּן וּמַאֲכִיל. נִתְמַעַט הַתֶּבֶן מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּעַרְבוּ. לְפִיכָךְ אִם רָצָה אֶחָד מֵהֶן לִסְתּוֹם אֶת פִּתְחוֹ וּלְבַטֵּל רְשׂוּתוֹ. הוּא אָסוּר וַחֲבֵירוֹ מוּתָּר. (וְכֵן בְּבוֹר) [חָרִיץ] שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁאֵין מְבַטְּלִין מֵחָצֵר לְחָצֵר. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ לֹא עֵירְיבוּ. הָדָא אָֽמְרָה. וַאֲפִילוּ לֹא כִיוינוּ. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׂאֵין שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. הָדָא אָֽמְרָה. לָזֶה בְפֶתַח וְלָזֶה בְפֶתַח שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. וְכֵן הָבָּיִת שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת. וּדְלֹא כְרִבִּי מֵאִיר דְּאָמַר. בָּיִת הַנָּעול אָסוּר.
Traduction
On a enseigné (162)Cf. ci-dessus, (6, 8), fin.: si entre 2 cours (sur lesquelles deux maisons ouvrent) il se trouve un monceau de paille, les 2 habitants peuvent ouvrir leur maison, chacun de leur côté, et prendre de la paille pour le fourrage; si le tas a diminué et a moins de 10 p., il est interdit à chacun de ces habitants d’y toucher, à moins d’avoir placé au préalable un eruv de jonction, pour s’adjoindre cette cour. Si donc l’un d’eux consent à clore sa porte donnant sur cette cour et renonce à sa part de propriété sur elle, l’interdit subsistera pour lui seul, non pour le voisin. Les mêmes règles seront applicables à un fossé situé entre deux cours. Cela prouve que: 1° d’une part de cour pour l’autre, on ne peut rien annuler, sans clore aussi la porte; 2.° il en est ainsi même à défaut d’eruv (163)Ci-après, (8, 5) (3).; 3° n’y eut-il pas même d’intention préalable d’eruv, l’annulation ne peut pas avoir lieu; 4° 2 propriétés ne peuvent pas servir comme une seule (puisque l’on exige la séparation); 5° si même chaque habitant a sa porte spéciale, il est interdit de faire usage de la cour à défaut de clôture. De même, pour une maison sise entre 2 cours, il suffit de fermer la porte; ceci est contraire à l’avis de R. Meir, qui dit: même en cas de clôture d’une maison sur l’une des 2 cours qui la bordent, il est interdit d’en faire usage.
Pnei Moshe non traduit
תני וכו'. בתוספתא פ''ו:
נתמעט התבן מעשרה טפחים. בחול שניהם אסורין עד שיערבו כאחת:
חריץ שבין שתי חצרות. כלומר וכן אתה אומר בחריץ שבין ב' חצרות ובגוונא שצריכין לערב (אחד) אם רצה אחד לבטל רשותו הוא אסור וחבירו מותר:
הדא אמרה שאין מבטלין מחצר לחצר. דהא קתני לסתום את פתחו ולבטל רשותו דמשמע דמחמת שהוא סותם פתחו מבטל הוא רשותו הא לאו הכי לא דקסבר האי תנא אין ביטול רשות מחצר לחצר:
הדא אמרה אפי' לא עירבו. יש תקנה לכך ומשום דלקמיה נקט לה:
הדא אמרה אפילו שלא כיוונו. מתחלה לכך יכול היא לבטל רשותו בשבת:
והדא אמרה שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת. דהאי מתבן כרשות בפני עצמה הוא ואין שתי החצרות משתמשות בו לפי שרשות שתיהן שולטות בו:
הדא אמרה לזה בפתח. מכאן ולזה בפתח מכאן ורשות אחד ביניהן שתיהן אסורות בו כדאמרינן בריש פ''ח עד שיסתום אחד את פתחו וכן אתה אומר הדין בבית שבין ב' חצרות ששתיהן אסורות בו:
ודלא כר''מ דאמר בית הנעול אסור. ר''מ דלקמן פ' כיצד משתתפין בהלכה ה' דתנינן המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד עכו''ם ואחד ישראל ה''ז אוסר דברי ר''מ דס''ל אפי' בית נעול אוסר על בני חצר דדירה בלא בעלים שמה דירה והכא דאמרינן אם רצה אחד מהן לסתום את פתחו הוא אסור וחבירו מותר דלא כרבי מאיר:
Eirouvine
Daf 48b
משנה: 48b כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בַּמָּבוֹי מַנִּיחַ אֶת הֶחָבִית וְאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ לְכָל בְּנֵי הַמָּבוֹי וּמְזַכֶּה לָהֶן עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ. אֲבָל אֵינוֹ מְזַכֶּה לֹא עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים מִפְּנֵי שֶׁיָדָן כְּיָדוֹ׃
Traduction
Comment forme-t-on l’association pour la ruelle? On pose p. ex. un tonneau de vin, en disant qu’il serve à tous les habitants de ce passage, et l’on fait acquérir la participation (prise de possession) par l’entremise d’un fils ou d’une fille majeurs, ou par son serviteur ou sa servante hébreu(e), ou par sa femme, mais ni par des enfants mineurs, ni par des esclaves cananéens, qui n’ont pas de droit de possession indépendante du maître.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כיצד משתתפין במבוי מניח את החבית. משלו אם ירצה וא''צ לגבות מכל אחד ואחד ואומר הרי זו לכל בני המבוי אלא כשהוא משלו צריך לזכות להן בו ע''י אחר:
ומזכה להן ע''י בנו ובתו הגדולים אבל לא ע''י בנו ובתו הקטנים כדקתני סיפא מפני שידן כידו ולא הוי זכיה על ידי אחר וכשמזכה צריך הזוכה להגביהו טפח מן הקרקע דאי לאו הכי כל היכא דמנחא ברשותא דהמזכה לא הוי זכיה:
וע''י עבדו ושפחתו העברים. ושפחה עברית לא משכחת לה אלא בקטנה דאלו גדולה כבר יצאה בסימנים ומפני שהקטן שאינו בנו יש לו זכיה לאחרים בדבר שהוא מד''ס:
הלכה: פיס'. תַּנֵּי. אֵין מְזַכֶּה לָהֶן בְּחָבִית שֶׁבְּמַרְתֵּף. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִשְׁתֶּנָּהּ.
Traduction
On a enseigné: on ne leur fait pas acquérir un tonneau se trouvant à la cave; on craint, dit R. Oshia, que par oubli ce tonneau soit modifié, étant pris pour l’usage personnel, et l’association se trouverait n’avoir plus de base – (165)Suit un long passage traduit au Maasser Sheni, IV ? 4..
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני אין מזכה להן בחבית שבמרתף. ולא טעמו שמא ישכח וישתנה אח''כ מהטעם ולא ידע:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source