Vayedaber

הָיָה רָחָב בְּתוֹךְ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. רִבִּי בָּא וְרַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. עוֹשֶׂה פַס שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה אַמּוֹת וְכָל שֶׁהוּא. מַרְחִיקוֹ מִן הַכּוֹתֶל שְׁתֵּי אַמּוֹת. אוֹתוֹ וְכָל שֶׁהוּא נִידּוֹן לְשֵׁם לֶחִי וְהַשְּׁאָר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבָה עַל הֶחָלָל. וְיַעֲשֶׂה פַס אַרְבָּעָה טְפָחִים. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. עוֹשֶׂה פַס שֶׁל אַרְבָּעָה טְפָחִים. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר פַּפַּי. כְּדֵי לְהַתִּיר שְׁנֵיהֶן בְּלֹא קוֹרָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מַעֲמִיד קָנֶה וְדוּקְרַן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עוֹשֶׂה פַס שֶׁל אַרְבָּעָה טְפָחִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הֲלָכָה כָאוֹמֵר עוֹשֶׂה פַס אַרְבָּעָה טְפָחִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אית תניי תני מעמיד קנה ודוקרן. אם המבוי רחב מעשר אמות מעמיד קנים ודוקרנין והן יתדות כדי למעט ברוחב:

כדי להתיר שניהם בלא קורה. כלומר שאם מתקן הוא בפס ד''ט באמצע הוי ליה כמחלק המבוי לשנים וצריך מיהת קורה לצד אחד וכדתני בתוספתא נותן קורה על אחד מהן והיינו על אחד מהצדדים הלכך נקט רב האי תקנתא דפס ג' אמות וכל שהוא ומעמידו ב' אמות רחוק מהכותל כדי להתיר שני הצדדין בלא קורה. ומשום שאותו כל שהוא נידון משום לחי לכאן ולכאן ויש כאן היתר בלא קורה:

ויעשה פס ד' טפחים ולא כן תני. בתוספתא פ''ק הרחב מעשר אמות מעמיד פס באמצע ונותן קורה על אחד מהם ודיו וסתם פס באמצע צריך שיהא ברחבו ד' טפחים. ואמאי נקט רב האי תקנתא ולא כדתני בתוספתא:

היה רחב. המבוי בתוך כמו ט''ו אמה:

עושה פס של ג' אמות וכל שהוא. ומעמידו רחוק מן הכותל שתי אמות והוי ליה עומד מרובה על הפרוץ באותן ה אמות היתרין והאי כל שהוא כדמפרש ואזיל אותו וכל שהוא היותר על שלשה אמות נידון משום לחי אצל העשר אמות שנשארו שהן כפתח והשאר כלומר ואותן החמש האמות היתרין בהרוחב המבוי ניתרין באותן ג' אמות של הפס שצריך שיהו כך כדי שיהא העומד רבה על החלל כדאמרן:

תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מָבוֹי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְתָחִים נוֹתֵן קוֹרָה בְאֶחָד מֵהֶן וּמַתִּיר. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי. אֵין הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רִבִּי בָּא. וְהוּא שֶׁהֶעֱמִיד קָנֶה וְדוּקְרַן. אֲבָל אִם עָשָׂה פַס אַרְבָּעָה טְפָחִים הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְתַנֵּי כֵן. מָבוֹי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבָּעָה פְתָחִים נוֹתֵן קוֹרָה בְאֶחָד מֵהֶן וּמַתִּיר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְהוּא שֶׁנָּתַן עַל הָאֶמְצָעִי. אֲבָל אִם נָתַן עַל הַחִיצוֹן נִיחָא עוֹמֵד שֶׁכָּאן מַתִּיר פִּירְצָה שֶׁכָּאן. וּמִי מַתִּיר פִּירְצָה שֶׁלְּהַלָּן. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. תִּיפְתָּר כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלֵית אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולית את ש''מ כלום. לדייק בהאי ברייתא כדבעית למידק אלא כרשב''ג הוא דאתיא:

תפתר כרשב''ג. דמתיר בנתן קורה באחד מהן סתם ומשמע אפילו יש לו כמה פתחים דיו בנתן באחד מהן:

אבל אם נתן. הקורה על פתח החיצון א''כ ניחא דמתיר הפתח שבצידו וסמוך לו שהעומד שבכאן והוא הפתח שהקורה נתון עליו מתיר פרצה שבכאן שנקרא פרוץ שהרי אין הקורה עליו ומ''מ ניתר מחמת העומד שבצדו אבל מי מתיר הפרצה שלהלן שאינו סמוך לו והלכך לא משכחת לה אלא בשלשה פתחים ונתן הקורה על פתח האמצעי ולא כדקתני ארבעה פתחים:

והוא שנתן על האמצעי. כלומר במקום דשייך אמצעי שיש כמה פתחים ואחד מהן אמצעי בתוכן דכשהוא נותן הקורה על האמצעי מתיר אותו הפתח שמצד הזה בעומד מרובה על הפרוץ וכן אותו הפתח שמצדו השני:

ותני. נמי בברייתא אחריתא כן:

והוא שהעמיד קנה ודוקרן. כדי למעט הרוחב דאז צריך שתהיה הקורה על כל פני רוחב המבוי ולא סגי בפתח אחד מהן אבל אם מיעט הרוחב בפס ד' טפחים באמצע בהא הלכה כרשב''ג שא''צ קורה אלא באחד מהן כדתני בסתם תוספתא וכדלעיל:

נותן קורה באחד מהן ומתיר. את כולו:

אֶכְּסֶדְרָה שֶׁנִּפְרְצָה לִמְלוֹאָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. רִבִּי לָא [רַב] וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. מְטַלְטְלִין בְּכוּלָּהּ. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֵין מְטַלְטְלִין בָהּ אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא מוֹדֵי שְׁמוּאֵל בְּמָבוֹי שֶׁהוּא מְקוּרֶה לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה שֶׁהוּא כָשֵׁר. אֶלָּא מִיסְבּוֹר סְבַר שְׁמוּאֵל. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הֶכְשֵׁר קוֹרָה בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים. אָתָא רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הֶכְשֵׁר קוֹרָה בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וַאֲפִילוּ דִסְבַר שְׁמוּאֵל בְּמָבוֹי הַמְקוּרֶה לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה שֶׁהוּא כָשֵׁר. לֹא דָמִי מָבוֹי לָאֶכְּסֶדְרָה. מָבוֹי נַעֲשֶׂה לְתַשְׁמִישׁ בָּתִּים. אֶכְּסֶדְרָה לֹא נַעֲשִׂית אֶלָּא לְתַשְׁמִישׁ דָּבָר. אִילּוּ מָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְקוּרֶה וְנָתַן הַקּוֹרָה בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים שֶׁמָּא אֵינוֹ כָשֵׂר. אִילּוּ אֶכְּסֶדְרָה שֶׁאֵינָהּ מְקוּרָה וְנָתַן הַקּוֹרָה 3b בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים שֶׁמָּא כְלוּם הוּא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אילו מבוי שאינו מקורה וכו'. כלומר תדע שהרי גבי מבוי שאינו מקורה ותיקונו בקורה אחת ונתונה בתוך עשרים שמא אינו כשר דודאי תיקונו בכך וכשר. ואלו אכסדרה שהיא פרוצה למעלה ודאי אינו מועיל בה תקנת קורה אחת דסתם אכסדרה לית לה מחיצות שלימות ולהכי נמי מחמיר בה שמואל. וס''ל דלא אמרינן בה פי תקרה:

אמר ר' יוסי ואפילו וכו'. כלומר דהדר קאמר ר' יוסי דלא היא דאפילו תימא דסבר שמואל במבוי המקורה שאפילו הקירוי למעלה מעשרים כשר ולא קשיא להא דסבר גבי אכסדרה דלא דמי מבוי לאכסדרה שהמבוי נעשה לתשמיש בתים השרויים בתוכו ומכיון שהוא מקורה כסתום הוא אבל אכסדרה לא נעשית אלא לתשמיש דבר בתמיה דסתם אכסדרה לא לתשמיש עבידא אלא להלוך ולטיול בעלמא:

אתא וכו'. וכן אתא רבי אחא וקאמר בשם ר' הושעיה דאין ה''נ דלעולם בעי והוא שיהא הכשר הקורה בתוך עשרים:

אלא מיסבר סבר שמואל וכו'. כלומר אלא מי נימא דסבר שמואל דאפילו במבוי מקורה כולו בעינן ג''כ שיהא כל הכשר הקורה בתוך עשרים כמו במבוי דעלמא שתיקונו בקורה אחת בלבד. וא''כ כל דיני שאר מבוי יש לו ולהכי מחמיר שמואל נמי באכסדרה:

ולא מודי שמואל במבוי שהוא מקורה כולו ואפילו למעלה מעשרים שהוא כשר וכלומר ואפילו נמי פתוח יותר מעשר דאמרי' ביה פי תקרה והרי אכסדרה ג''כ מקורה היא:

אכסדרה וכו'. כלומר ואשכחן פלוגתא בנפרצה למילואה לר''ה:

מָבוֹי עָקוּם וּמְפוּלָּשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. נוֹתֵן לֶחִי וְקוֹרָה מִיכָּן וְעוֹשֶׂה צוּרַת הַפֶּתַח מִיכָּן. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. נוֹתֵן לֶחִי אוֹ קוֹרָה וּמַתִּיר. 4a עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. בִּקְשׁוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶן תַּקָּנָה. אֵילּוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין עַד מְקוֹם הַכּוֹתֶל וְאֵילּוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין עַד מְקוֹם הַכּוֹתֶל. וְלֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. אֶלָּא אֵילּוּ מִשְׁתַּמְּשׁוֹת דֶּרֶךְ עַקְמוּמִיּוּת וְאֵילּוּ מִשְׁתַּמְּשׁוֹת דֶּרֶךְ עַקְמוּמִיּוּת וְלֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת הָאֲסוּרָה לָהֶן. רַב וּשְׁמוּאֵל. רַב כְּרִבִּי יוֹחָנָן וּשְׁמוּאֵל כְּרֵישׁ לָקִישׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

רב ושמואל. פליגי ג''כ במבוי עקום ורב סבירא ליה כרבי יוחנן ושמואל כריש לקיש:

אלא אלו משתמשין דרך עקמומיות וכו'. סיומא דמלתא ובלשון תמיה מתפרשא וכלומר אלא דתימא נמי שבני מבוי אלו ישתמשו דרך העקמומיות בצד מבוי השני וכן בני מבוי אלו שבצד השני ישתמשו דרך העקמומיות בצד מבוי הזה בתמיה הא ודאי לא ס''ד שהרי שתי רשויות הן ונמצאו שתי רשויות משתמשין ברשות האסורה להן. ומכיון שמחמת שכל צד וצד כרשות בפני עצמה מכת העירוב הוא. אם כן אסורין גם כן שתיהן להשתמש עד מקום הכותל האמצעי עד שיערבו כולן עירוב ושיתוף אחד כדין כל מבוי דעלמא:

ולא נמצאו וכו'. כלומר דמהדר הש''ס דודאי אין להם היתר להשתמש עד מקום הכותל האמצעי שהרי כשעירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן שתי רשויות הן וכשמשתמשין שתיהן עד מקום הכותל האמצעי שהוא רשות בפני עצמה נמצאו שתי רשויות משתמשין ברשות אחת ואיסרין זה על זה:

אלו משתמשין עד מקום הכותל וכו'. אם מותרין בני מבוי אלו להשתמש עד מקום הכותל האמצעי וכן בני מבוי אלו ולא יאסרו אלו על אלו:

בקשו לעשות להם תקנה וכו'. כלומר אם מבקשין הן כל אחד ואחד מאותן שתי צדדי המבוי לעשות להן תקנה בפני עצמן כגון שצד בני מבוי זה עירבו לעצמן וצד בני המבוי השני גם כן עירבו לעצמן:

על דעתיה דריש לקיש. בעיא היא מי נימא דאליבא דר''ל דס''ל שהעקמומיות כסתום מיחשבא:

ר''ל אמר נותן לחי או קורה. לראשי הפילוש ומתיר את המבוי וא''צ שום תיקון בעקמומיותיו דס''ל שתורתו כמבוי סתום:

רבי יוחנן אומר נותן לחי וקורה מכאן. בראשי הפילוש ועושה צורת הפתח מכאן בעקמימיותיו מפני ששתי העקמומיות שלו כמפולש לחבירו הוא ודין מבוי המפולש שצריך לחי או קורה מכאן וצורת הפתח מכאן הלכך במבוי עקום כזה צריך צורת הפתח לכל אחת מהעקמומיות שלו:

מבוי עקום ומפולש. כגון שעשוי כמין חי''ת ומפולש הוא משני צדדין כזה דאם עשוי כמין כי יונית שהוא כעין דלית לא איירי ביה עד לקמן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source