Eirouvine
Daf 3a
עָשָׂה גָדֵר בְּפֶתַח הַמָּבוֹי גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה וּמַתִּיר הַמָּבוֹי בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ. הָיָה שָׁם גָּדֵר. אִם מִתְלַקֵּט הוּא עֲשָׂרָה טְפָחִים מִתּוֹךְ שְׁלֹשָׁה צָרִיךְ קוֹרָה. וְאִם לָאו אֵין צָרִיךְ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מִתּוֹךְ אַרְבַּע. מָאן דָּמַר. 3a מִתּוֹךְ שָׁלֹשׁ. רַבָּנִן. מָאן דָּמַר. מִתּוֹךְ אַרְבַּע. רִבִּי מֵאִיר. הָיָה מוּנְדְּרָן בְּאֶמְצַע הַמָּבוֹי. לְעֶלְיוֹנִים נִידּוֹן מִשּׁוּם חָרִיץ. וּלְתַחְתּוֹנִים מִשׁוּם גָּדֵר.
Traduction
Si à la porte de la ruelle on a élevé une haie haute de 10 palmes et large de 4, la ruelle se trouve libérée tant à l’intérieur qu’à l’extérieur; s’il y a un monceau de terre s’élevant peu à peu à la hauteur de 10 palmes, distante de 3 palmes, il faut une poutre additionnelle (comme un emplacement à part); au cas contraire, ce n’est pas nécessaire. Selon d’autres, la distance pourra être de 4 palmes, pour exiger l’addition d’une poutre. Celui qui parle d’une distance de 3 palmes exprime l’avis des rabbins; celui qui parle de 4 palmes exprime l’avis de R. Meir. Si au milieu de la ruelle il y a un monceau allant en pente d’un seul côté, on le considérera comme cavité à l’égard de ceux qui demeurent dans la partie de la ruelle sise plus à l’intérieur; pour ceux qui demeurent dans l’autre partie se rapprochant de l’extérieur, c’est considéré comme haie.
Pnei Moshe non traduit
עשה גדר וכו' מתיר המבוי. דהחריץ והגדר דין אחד להן:
היה שם גדר. כגון חומת אבנים שנפלה ונעשה גל משופע:
אם מתלקט הוא עשרה טפחים. גובה מתוך שלש אמות וקודם שיגיע לכדי הילוך שלש אמות במידת שיפועו עדיין אין בגבהו עשרה טפחים:
צריך קורה. להתיר המבוי:
ואם לאו. אלא שהוא מתלקט גובה עשרה קודם שיגיע לכדי הילוך שלש אמות הרי הוא כמחיצה ואין צריך קורה:
אית תניי תני מתוך ארבע. אמות ומפרש לה דמאן דמחמיר וקאמר מתוך שלש כרבנן ומאן דמיקל וקאמר מתוך ארבע רבי מאיר היא דשמעינן ליה דמיקל בכה''ג כדתנן לקמן בפרק כיצד מעברין גבי מדידת תחומין היה מודד והגיע לגיא או לגדר מבליעו וחוזר למידתו. ואם אינו יכול להבליעו בזו אמר רבי דוסתאי בר ינאי משום ר''מ שמעתי שמקדרין בהרים. וה''נ מאן דמיקל אליבא דר''מ הוא:
היה מונדרן באמצע המבוי. מדרון משופע ושיפועו הולך לצד פנים של המבוי:
לעליונים. הדרים במבוי ולפנים נידון השיפוע משום חריץ ומתיר ולתחתונים הדרים במבוי לצד חוץ ושם הוא גבהות של המדרון נידון להם משום גדר:
הָרָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת יְמַעֵט. כֵּיצַד מְמַעֵט. נוֹתֵן מְלַתֵרָה בְּפֶתַח הַמָּבוֹי וּמַתִּיר הַמָּבוֹי. לְרוֹחָב אִיתְאֲמָרַת. וְרַבָּנִן עָֽבְדִין לָהּ אֲפִילוּ בִגְבוֹהָ. וְלֹא כְפָרוּץ לִמְלוֹאוֹ הוּא. נַעֲשִׂית כְּאֶכְּסֶדְרָה. רִבִּי מַתִּיר אֶכְּסֶדְרָה בְּבֵית שָׁרֵיי. כַּמָּה עֲמוּדִין הָיָה בָהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר רִבִּי חִייָה רִבִּי יוֹסֵה. חַד אָמַר. שִׁשָּׁה. וְחַד אָמַר. שְׁמוֹנָה. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. וְלֹא פְלִיגֵי. מָאן דָּמַר שִׁשָּׁה. לֹא מְחַשֵּׁב אִילֵּין תְּרֵין בַּרְייָא. מָאן דָּמַר שְׁמוֹנָה. מְחַשֵּׁב אִילֵּין תְּרֵין בַּרְייָא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. לֹא סוֹף דָּבָר שִׁשָּׁה לֹא סוֹף דָּבָר שְׁמוֹנָה. אֶלָּא אִם הָיוּ הָרַבִּים בּוֹקְעִין בָּהּ. אֲפִילוּ שְׁנַיִם יְהוּ אֲסוּרֵין. אִם אֵין הָרַבִּים בּוֹקְעִין בּוֹ. אֲפִילוּ כַמָּה יְהוּ מוּתָּרִין. מַה דַהֲוָה עֻבְדָּא הַוְיָא עֻבְדָּא.
Traduction
Si la largeur dépasse dix coudées, il faut la diminuer'', est-il dit. Comment opère-t-on? On place à la porte de la ruelle une poutre de traverse, de façon que dans la ruelle le transport soit autorisé. Il faut, en ce cas, qu’elle soit posée en travers de la largeur pour la réduire. Selon les autres sages, il est aussi permis de placer la poutre dans le sens de la hauteur. Mais n’a-t-elle pas pour but de remplir pour ainsi dire la brèche, et à quoi sert alors de réduire la hauteur? C’est qu’en ce cas l’on considère la ruelle comme un galerie ouverte de toutes parts, exedra (qu’il suffit de réduire dans un sens quelconque). Rabbi autorisait le transport dans une place de ce genre, sise dans la maison de Sarii. Combien y avait-il de colonnes figurant l’indice des murs? R. Jacob b. Aha rapporte à ce sujet les 2 avis divers de R. Hiya et R. Yossa: l’un dit qu’il y en avait 6; l’autre dit: 8. Toutefois, dit R. Jacob b. Aha, il n’y a pas de divergence essentielle entre eux: celui qui parle de 6 ne compte pas les 2 colonnes externes (ou angles, supportant les traverses); l’autre les compte toutes. R. Jacob b. Aha dit au nom de R. Eliézer: il importe peu qu’il y ait 6 colonnes ou 8; dès que beaucoup de personnes passent par cet emplacement, n’y eut-il que 2 colonnes, le transport y est interdit; si au contraire l’on n’y passe guère (si c’est presque privé), le transport est permis. Quant au fait autorisé par Rabbi (pour la maison de Sarii), il est isolé et ne s’oppose pas à la précédente règle.
Pnei Moshe non traduit
הרחב וכו' נותן מלתרא. קורה או פס אחד בפתח המבוי למעט רוחב הפתח ומתיר בזה כל המבוי:
לרוחב איתאמרית. על ואם יש לו צורת הפתח קאי דקתני במתני' גבי רחב מעשר אמות:
ורבנן עבדין לה. להך התירא אפי' בגבוה שאם יש לו צורת הפתח אפי' גבוה ביותר א''צ למעט:
ולא כפרוץ למלואו הוא. ואמאי תהני ליה צורת הפתח ברוחב ביותר הרי פרוץ במלואו הוא לר''ה ומשני נעשית כאכסדרה בבקעה שעומדת ע''ג עמודים ובין עמוד לעמוד פתוח הוא. ואע''פ שהיא כנפרצה במלואה ברוח אחת והוא יותר מעשר אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומותר לטלטל בכולה:
רבי מתיר אכסדרה בבית שריי. וכך הורה רבי להתיר אכסדרה בבית שערים מקום שהיה רבי דר בו:
כמה עמודים היה בה. באותה אכסדרה שהתיר רבי:
ולא פליגי. רבי חייה ורבי יוסי אלא דמ''ד ששה לא מחשב אילין שנים החיצונים שעמהן היו שמנה. ומ''ד שמנה מפני שחושב גם שנים החיצונים:
לא סוף דבר ששה וכו'. כלומר אין הדבר תלוי בעמודים אלא אם היו רבים בוקעין בה דרך הפתח אפילו אין בה אלא שנים ופתוח פתח אחד ביניהם יהו אסורין דהואיל ורבים בוקעין דרך שם כפירצה היא. ואם אין הרבים בוקעין בה אפי' כמה עמודים ופתוחה בהרבה פתחים יהו מותרין לטלטל בה:
ומה דהוה עובדא הויא עובדא. כלומר המעשה שהיה כך היה שהיו שמונה עמודים באותה אכסדרה שהתיר רבי אבל אין הדבר תלוי בחשבון העמודים:
Eirouvine
Daf 3b
אֶכְּסֶדְרָה שֶׁנִּפְרְצָה לִמְלוֹאָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. רִבִּי לָא [רַב] וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. מְטַלְטְלִין בְּכוּלָּהּ. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֵין מְטַלְטְלִין בָהּ אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא מוֹדֵי שְׁמוּאֵל בְּמָבוֹי שֶׁהוּא מְקוּרֶה לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה שֶׁהוּא כָשֵׁר. אֶלָּא מִיסְבּוֹר סְבַר שְׁמוּאֵל. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הֶכְשֵׁר קוֹרָה בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים. אָתָא רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הֶכְשֵׁר קוֹרָה בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וַאֲפִילוּ דִסְבַר שְׁמוּאֵל בְּמָבוֹי הַמְקוּרֶה לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה שֶׁהוּא כָשֵׁר. לֹא דָמִי מָבוֹי לָאֶכְּסֶדְרָה. מָבוֹי נַעֲשֶׂה לְתַשְׁמִישׁ בָּתִּים. אֶכְּסֶדְרָה לֹא נַעֲשִׂית אֶלָּא לְתַשְׁמִישׁ דָּבָר. אִילּוּ מָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְקוּרֶה וְנָתַן הַקּוֹרָה בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים שֶׁמָּא אֵינוֹ כָשֵׂר. אִילּוּ אֶכְּסֶדְרָה שֶׁאֵינָהּ מְקוּרָה וְנָתַן הַקּוֹרָה 3b בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים שֶׁמָּא כְלוּם הוּא.
Traduction
Au sujet d’un tel emplacement largement ouvert de toutes parts sur la voie publique, R. Ila et R. Yohanan disent tous deux qu’il est permis de transporter dans l’emplacement entier (imaginant tout clos); Samuel n’autorise qu’un espace de 4 coudées (en raison de l’ouverture). -Mais, objecta R. Yossa, Samuel ne reconnaît-il pas qu’à l’égard d’une ruelle dont la traverse est sise plus haut que 20 coudées, elle suffit pour approprier le tout et faire valoir la jonction imaginaire? (N’en est-il pas de même ici)? -Non, car pour cette appropriation aussi, Samuel exige que toute la poutre servant à cet effet se trouve à l’intérieur de 20 coudées (avant la limite). R. Aha ou R. Hinena, au nom de R. Oshia, vint confirmer cet avis. De plus, dit R. Yossa, si même Samuel admet à l’égard de la ruelle que sa valeur subsiste (pour l’autorisation) au cas où la poutre de traverse en placée plus haut que 20 coudées, on ne peut pas comparer ce cas au nôtre: la ruelle sert de passage entre diverses maisons toutes composées de murs, tandis qu’une galerie n’a qu’un but privé (et devra être mieux close pour que le transport y soit permis). La preuve que cette distinction est justifiée, c’est qu’en plaçant à une hauteur de moins de 20 coudées la poutre de traverse à l’entrée d’une ruelle qui en est dépourvue, on la rend propre à autoriser le transport; tandis que ladite galerie ne possédant aucun indice de muraille n’en serait pas plus avancée si l’on plaçait une poutre à moins de 20 coudées
Pnei Moshe non traduit
אכסדרה וכו'. כלומר ואשכחן פלוגתא בנפרצה למילואה לר''ה:
ולא מודי שמואל במבוי שהוא מקורה כולו ואפילו למעלה מעשרים שהוא כשר וכלומר ואפילו נמי פתוח יותר מעשר דאמרי' ביה פי תקרה והרי אכסדרה ג''כ מקורה היא:
אלא מיסבר סבר שמואל וכו'. כלומר אלא מי נימא דסבר שמואל דאפילו במבוי מקורה כולו בעינן ג''כ שיהא כל הכשר הקורה בתוך עשרים כמו במבוי דעלמא שתיקונו בקורה אחת בלבד. וא''כ כל דיני שאר מבוי יש לו ולהכי מחמיר שמואל נמי באכסדרה:
אתא וכו'. וכן אתא רבי אחא וקאמר בשם ר' הושעיה דאין ה''נ דלעולם בעי והוא שיהא הכשר הקורה בתוך עשרים:
אמר ר' יוסי ואפילו וכו'. כלומר דהדר קאמר ר' יוסי דלא היא דאפילו תימא דסבר שמואל במבוי המקורה שאפילו הקירוי למעלה מעשרים כשר ולא קשיא להא דסבר גבי אכסדרה דלא דמי מבוי לאכסדרה שהמבוי נעשה לתשמיש בתים השרויים בתוכו ומכיון שהוא מקורה כסתום הוא אבל אכסדרה לא נעשית אלא לתשמיש דבר בתמיה דסתם אכסדרה לא לתשמיש עבידא אלא להלוך ולטיול בעלמא:
אילו מבוי שאינו מקורה וכו'. כלומר תדע שהרי גבי מבוי שאינו מקורה ותיקונו בקורה אחת ונתונה בתוך עשרים שמא אינו כשר דודאי תיקונו בכך וכשר. ואלו אכסדרה שהיא פרוצה למעלה ודאי אינו מועיל בה תקנת קורה אחת דסתם אכסדרה לית לה מחיצות שלימות ולהכי נמי מחמיר בה שמואל. וס''ל דלא אמרינן בה פי תקרה:
הָיָה רָחָב בְּתוֹךְ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. רִבִּי בָּא וְרַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. עוֹשֶׂה פַס שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה אַמּוֹת וְכָל שֶׁהוּא. מַרְחִיקוֹ מִן הַכּוֹתֶל שְׁתֵּי אַמּוֹת. אוֹתוֹ וְכָל שֶׁהוּא נִידּוֹן לְשֵׁם לֶחִי וְהַשְּׁאָר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבָה עַל הֶחָלָל. וְיַעֲשֶׂה פַס אַרְבָּעָה טְפָחִים. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. עוֹשֶׂה פַס שֶׁל אַרְבָּעָה טְפָחִים. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר פַּפַּי. כְּדֵי לְהַתִּיר שְׁנֵיהֶן בְּלֹא קוֹרָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מַעֲמִיד קָנֶה וְדוּקְרַן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עוֹשֶׂה פַס שֶׁל אַרְבָּעָה טְפָחִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הֲלָכָה כָאוֹמֵר עוֹשֶׂה פַס אַרְבָּעָה טְפָחִים.
Traduction
Lorsqu’au milieu la ruelle a une largeur de 15 coudées, comment la réduit-on? Selon R. Aba et R. Houna au nom de Rav, on établit une palissade, pesso'', d’un peu plus de 3 coudées, à une distance de 2 coudées du mur. Cet écart et le léger excédant des 3 coudées remplies constituent la clôture imaginaire, comme s’il y avait une latte transversale, puisque la partie pleine est supérieure au vide. Pourquoi ne pas établir une palissade de 4 palmes, de même qu’il a été enseigné que l’on en construit une de cette étendue en cas de rupture de la ruelle? C’est que, dit R. Aba b. Papi, par cette disposition on arrive à libérer les 2 vides aux 2 côtés de la palissade, sans ériger de poutre (elle est représentée fictivement). Les uns enseignement qu’on élèvera une tige et une fourche; les autres disent d’élever une palissade de 4 palmes. Ce dernier avis, dit R. Yossé, est prépondérant.
Pnei Moshe non traduit
היה רחב. המבוי בתוך כמו ט''ו אמה:
עושה פס של ג' אמות וכל שהוא. ומעמידו רחוק מן הכותל שתי אמות והוי ליה עומד מרובה על הפרוץ באותן ה אמות היתרין והאי כל שהוא כדמפרש ואזיל אותו וכל שהוא היותר על שלשה אמות נידון משום לחי אצל העשר אמות שנשארו שהן כפתח והשאר כלומר ואותן החמש האמות היתרין בהרוחב המבוי ניתרין באותן ג' אמות של הפס שצריך שיהו כך כדי שיהא העומד רבה על החלל כדאמרן:
ויעשה פס ד' טפחים ולא כן תני. בתוספתא פ''ק הרחב מעשר אמות מעמיד פס באמצע ונותן קורה על אחד מהם ודיו וסתם פס באמצע צריך שיהא ברחבו ד' טפחים. ואמאי נקט רב האי תקנתא ולא כדתני בתוספתא:
כדי להתיר שניהם בלא קורה. כלומר שאם מתקן הוא בפס ד''ט באמצע הוי ליה כמחלק המבוי לשנים וצריך מיהת קורה לצד אחד וכדתני בתוספתא נותן קורה על אחד מהן והיינו על אחד מהצדדים הלכך נקט רב האי תקנתא דפס ג' אמות וכל שהוא ומעמידו ב' אמות רחוק מהכותל כדי להתיר שני הצדדין בלא קורה. ומשום שאותו כל שהוא נידון משום לחי לכאן ולכאן ויש כאן היתר בלא קורה:
אית תניי תני מעמיד קנה ודוקרן. אם המבוי רחב מעשר אמות מעמיד קנים ודוקרנין והן יתדות כדי למעט ברוחב:
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מָבוֹי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְתָחִים נוֹתֵן קוֹרָה בְאֶחָד מֵהֶן וּמַתִּיר. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי. אֵין הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רִבִּי בָּא. וְהוּא שֶׁהֶעֱמִיד קָנֶה וְדוּקְרַן. אֲבָל אִם עָשָׂה פַס אַרְבָּעָה טְפָחִים הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְתַנֵּי כֵן. מָבוֹי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבָּעָה פְתָחִים נוֹתֵן קוֹרָה בְאֶחָד מֵהֶן וּמַתִּיר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְהוּא שֶׁנָּתַן עַל הָאֶמְצָעִי. אֲבָל אִם נָתַן עַל הַחִיצוֹן נִיחָא עוֹמֵד שֶׁכָּאן מַתִּיר פִּירְצָה שֶׁכָּאן. וּמִי מַתִּיר פִּירְצָה שֶׁלְּהַלָּן. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. תִּיפְתָּר כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלֵית אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם.
Traduction
On a enseigné que R. Simon b. Gamliel dit: lorsqu’une ruelle a 2 portes, il suffit de placer une poutre à l’une d’elles pour autoriser le transport. R. Aha dit, au nom de R. Levi, que l’avis de R. Simon b. Gamliel ne sert pas de règle. C’est vrai, dit R. Aba, lorsqu’on a érigé une tige, ou une fourche; mais si l’on avait établi une palissade de 4 palmes, son avis serait applicable. De même, on a enseigné que, pour libérer une ruelle qui aurait 4 portes, il suffit d’ériger une poutre à l’une d’elles, pour y autoriser le transport. Toutefois, ajoute R. Yossé, il faut l’avoir placée au milieu; mais si l’on a placé la poutre à la porte externe, la construction faite de ce côté obvie à la brèche existant là (et autorise le passage par cette porte), non au-delà. On peut aussi expliquer, dit R. Saméi, que ledit enseignement est conforme à R. Simon, et pour cela toutes les portes sont supposées libérées par l’érection d’une seule poutre; tandis que, selon les autres sages, on ne peut rien déduire du tout de ce fait.
Pnei Moshe non traduit
נותן קורה באחד מהן ומתיר. את כולו:
והוא שהעמיד קנה ודוקרן. כדי למעט הרוחב דאז צריך שתהיה הקורה על כל פני רוחב המבוי ולא סגי בפתח אחד מהן אבל אם מיעט הרוחב בפס ד' טפחים באמצע בהא הלכה כרשב''ג שא''צ קורה אלא באחד מהן כדתני בסתם תוספתא וכדלעיל:
ותני. נמי בברייתא אחריתא כן:
והוא שנתן על האמצעי. כלומר במקום דשייך אמצעי שיש כמה פתחים ואחד מהן אמצעי בתוכן דכשהוא נותן הקורה על האמצעי מתיר אותו הפתח שמצד הזה בעומד מרובה על הפרוץ וכן אותו הפתח שמצדו השני:
אבל אם נתן. הקורה על פתח החיצון א''כ ניחא דמתיר הפתח שבצידו וסמוך לו שהעומד שבכאן והוא הפתח שהקורה נתון עליו מתיר פרצה שבכאן שנקרא פרוץ שהרי אין הקורה עליו ומ''מ ניתר מחמת העומד שבצדו אבל מי מתיר הפרצה שלהלן שאינו סמוך לו והלכך לא משכחת לה אלא בשלשה פתחים ונתן הקורה על פתח האמצעי ולא כדקתני ארבעה פתחים:
תפתר כרשב''ג. דמתיר בנתן קורה באחד מהן סתם ומשמע אפילו יש לו כמה פתחים דיו בנתן באחד מהן:
ולית את ש''מ כלום. לדייק בהאי ברייתא כדבעית למידק אלא כרשב''ג הוא דאתיא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source