Eirouvine
Daf 36b
משנה: אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר קְטַנָּה. וְאַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר גְּדוֹלָה. כֵּיצַד מִי 36b שֶׁהָיָה בְעִיר גְּדוֹלָה וְנָתַן אֶת עֵירוּבוֹ בְעִיר קְטַנָּה. אוֹ בְעִיר קְטַנָּה וְנָתַן אֶת עֵירוּבוֹ בְעִיר גְּדוֹלָה מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה׃
Traduction
Les gens d’une grande ville peuvent, ce jour, parcourir en entier une petite ville sise dans sa limite, sans que l’inverse soit permis. Ainsi, p. ex., si un habitant de la grande ville place l’eruv dans la petite, ou un de la petite le met dans la grande, il peut la parcourir en entier, outre qu’il lui reste un espace libre de 2000 coudées. R. aqiba dit: la distance de 2000 coudées sera comptée du point occupé par l’eruv.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אנשי עיר גדולה וכו' לפי נוסחא דהמתניתין בנותן את עירובו מתפרשא שהנותן את עירובו בתוך העיר בין אנשי עיר גדולה שנתנו עירובן בתוך העיר קטנה ובין אנשי עיר קטנה שנתנו עירובן בעיר גדולה מהלכין את כולה לפי שהנותן עירובו בעיר כל העיר נחשבת לו כארבע אמות וכדמפרש התנא כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו וכו'. ואית דגרסי במתני' אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל העיר גדולה והכי גריס לה הכא בגמרא ולפי הך גירסא האי כיצד לא מיתפרשא וכדקאמר בגמרא לית כאן כיצד וסמי מכאן אלא מילתא אחריתא קתני מי שהיה בעיר גדולה וכו' ורישא דמתני' לאו בנותן את עירובו מיירי אלא במודד וה''ק אנשי עיר גדולה שהיתה להן עיר קטנה בתוך אלפים שלהן ומונין מעירן והולכין מהלכין את כל העיר קטנה כלומר שנחשבת להן כולה כארבע אמות הואיל והיא בתוך האלפים שלהן ומשלימין מדת התחום חוצה לה אבל אין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל העיר גדולה כארבע אמות לפי שמדת אלפים שלהן כלה בתוך העיר הגדולה ואין הולכין בה אלא עד סוף תחומן:
כיצד. התם מפרש דמאן דמתני במתני' כהאי נוסחא אנשי ואין אנשי מוקים להאי כיצד וכו' בחסורי מחסרא וה''ק במה דברים אמורים במודד אלפים אבל הנותן את עירובו בין אלו ובין אלו מהלכין כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה וכו':
ר' עקיבא. פליג וס''ל שהנותן את עירובו בעיר אין כל העיר נחשבת לו כארבע אמות ואין מונין לו האלפים אלא ממקום עירובו ואין הלכה כר''ע:
הלכה: פיס'. אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר קְטַנָּה כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר קְטַנָּה. אַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה אֵינָן מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר גְּדוֹלָה. כֵּיצַד. לֵית כָּאן כֵּיצַד.
Traduction
Voici comment il faut rectifier la Mishna: les habitants d’une grande ville peuvent, en ce jour, parcourir une petite ville entière; mais, à l’inverse les gens d’une petite ville ne peuvent pas parcourir une grande ville entière (c.-à-d. ne pas dépasser la limite). Quant à l’ ''exemple'' qui suit, il n’en est plus question.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתני' אנשי עיר גדולה וכו' ואין אנשי עיר קטנה וכו'. כן צריך לגרוס ולהאי גי' לא גריס כיצד אלא דסמי מכאן ולית כאן כיצד כדפרישית הכל במתני' עיר מהו שתעלה ממידת אלפים. על הא דקתני הנותן את עירובו חוץ לתחום והיינו חוץ לעיבורה של עיר קאי דמי אמרינן שמפסיד כל העיר לפי שמדת העיר עולה לו במדת אלפים או לא:
עִיר מָהוּ שֶׁתַּעֲלֶהּ מִמִּידַּת אַלְפַּיִים. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין עִיר עוֹלָה מִמִּידַּת אַלְפַּיִים. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. עִיר עוֹלָה מִמִּידַּת אַלְפַּיִים. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ בְנֵי טִיבֵּרִיָּא מְהַלְּכִין אֶת כָּל חַמָּתָה. וּבְנֵי חַמָּתָה אֵינָן מַגִּיעִין אֶלָּא עַד הַכִּיפָּה. וְעַכְשָׁיו בְּנֵי חַמָּתָה וּבְנֵי טִיבֵּרִיָּא עִיר אַחַת הִיא. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. מַעֲשֶׂה בְרוֹעֶה אֶחָד זָקֵן שֶׂבָּא וְאָמַר לִפְנֵי רִבִּי. זָכוּר אֲנִי שֶׁהָיוּ בְנֵי מִגְדָּל עוֹלִין לְחַמָּתָה וּמְהַלְּכִין אֶת כָּל חַמָּתָה וּמַגִּיעִין לְחָצֵר הָחִיצוֹנָה הַסְּמוּכָה לַגֶּשֶׁר. וְהִתִּיר רִבִּי שֶׁיְּהוּ בְנֵי מִגְדָּל עוֹלִין לְחַמָּתָה וּמְהַלְּכִין אֶת כָּל חַמָּתָה וּמַגִּעִין לְחָצֵר הָחִיצוֹנָה עַד הַגֶּשֶׁר. וְעוֹד הִתִּיר רִבִּי שֶׁיְּהוּ בְנֵי גָּדֵר יוֹרְדִין לְחַמָּתָהּ וְעוֹלִין לְגָדֵר. וּבְנֵי חַמָּתָהּ אֵינָן עוֹלִין לְגָדֵר. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִפְּנֵי הָֽרְשׁוּיוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מִן הַטַּעַם הַזֶּה אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן. אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר קְטַנָּה. וְאֵין אַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר גְּדוֹלָה.
Traduction
Est-ce que l’emplacement d’une ville (d’un minimum de 4 coudées), qui se trouve dans la ligne de la limite shabatique, est à retrancher de la mesure officielle de 2000 coudées (soit 2000-4=1996), ou non? Selon R. Hiskia, ou R. Simon au nom de R. Yohanan, il n’y aura rien à retrancher (et l’on continuera la mesure en dehors de la ville); selon R. Eliézer, il faut en tenir compte et retrancher 4 coudées. En principe, les habitants de Tibériade avaient la faculté de se promener en ce jour dans tout Hamatha, et les habitants de celle-ci ne pouvaient aller que jusqu’à la porte (125)M. Neubauer, p. 208, traduit: côte (!). arquée (? Cippa), sise à Tibériade; mais, depuis lors, par suite de nombreuses constructions nouvelles, ces 2 localités ont été réunies en une seule, et les habitants, de part ou d’autre, peuvent user de l’ensemble. R. Jérémie raconte (126)Tossefta à ce, ch. 5, commencement. qu’un vieux berger est venu dire à Rabbi: je me souviens que les habitants de Migdal (d’un autre côté de Hamath) se rendaient le samedi à Hamatha et la parcouraient en entier jusqu’à la dernière cour sise près du pont, à l’extrémité de la ville. A la suite de cette attestation, Rabbi permit d’agir désormais de cette façon. Rabbi permit aussi aux gens de Gadar de se rendre à Hamath, au bas de la colline, tandis que les gens de cette dernière ne devaient pas monter à Gadar: c’est que, dit R. Mena, il y avait entre eux une différence d’autorité locale, et les gens de Gadar profitaient de leur situation élevée pour frapper ceux de Hamath à leur arrivée. R. Yossé b. R. Aboun dit que ce n’est pas là le motif et cela tient à ce qu’il est dit: les habitant d’une grande ville peuvent parcourir toute la petite ville voisine; mais, à l’inverse, ceux de la petite ne peuvent pas parcourir toute la grande; or, Gadar était plus grande que Hamath.
Pnei Moshe non traduit
אין עיר עולה ממידת אלפים. אלא מונה אלפים חוצה לה מלבד העיר:
בראשונה היו בני טבריא מהלכין את כל חמתה. חמתה עיר קטנה הסמוכה לטבריא וטבריא עיר גדולה היתה והיו מהלכין את כל העיר חמתה ובני חמתה לא היו מגיעין לילך בכל טבריא אלא עד הכיפה שהיתה שם במקום שכלתה מידתן ועכשיו הוסיפו בבנין בימיהם ונעשה הכל עיר אחת:
מעשה ברועה אחד זקן וכו'. בתוספתא סוף פ''ד היא:
שהיו בני מגדל. שהוא מרוח אחרת של חמתה ומהלכין את כל חמתה וכו' והתיר רבי על פי אותו הרועה שהיו נוהגין כן:
שיהיו בני גדר יורדין לחמתה וכו'. גדר היתה למעלה בשיפוע ההר וחמתן מלמטה והתיר לבני גדר שיהיו יורדין לחמתן וחוזרין ועולין לבתיהן ולבני חמתן לא התיר שיהיו עולין לגדר וקאמר ר' מנא מפני הרשויות שהיו אלו תחת רשות ושררה אחרת מאלו ובני גדר היו מכין וחובטין לבני חמתן כשבאו ברשותן:
לא מן הטעם הזה אלא בגין דתנינן וכו'. וגדר היתה עיר גדולה וחמתן עיר קטנה:
Eirouvine
Daf 37a
משנה: אָמַר לָהֶן רִבִּי עֲקִיבָה אֵי אַתֶּם מוֹדִין לִי בְּנוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ עַל פִּי הַמְּעָרָה שֶׁאֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵירוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה. אָֽמְרוּ לוֹ אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאֵין בָּהּ דִּיוּרִין אֲבָל בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּיוּרִין מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמַּה. נִמְצָא קַל בְּתוֹכָהּ מֵעַל גַּבָּהּ. וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָֽמְרוּ נוֹתְנִין לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁאֲפִילוּ סוֹף מִדָּתוֹ כָּלֶה בַמְּעֳרָה׃
Traduction
R. aqiba leur objecta: ne reconnaissez-vous pas comme moi qu’en plaçant l’eruv dans une caverne, on ne comptera les 2000 coudées qu’à partir de l’emplacement même de l’eruv, pas plus? C’est vrai, répondirent les autres rabbins, lorsqu’il n’y a pas là d’habitations; mais s’il y en a: on peut parcourir toute la caverne, et l’on mesure les 2000 coudées à partir du dehors. Il en résulte ceci: la loi est moins sévère pour l’intérieur de la caverne que pour le toit. Quant à l’autorisation de faire un chemin de 2000 coudées, mesuré à partir du point de repos, la mesure est elle, dut-elle finir au milieu de la caverne.
Pnei Moshe non traduit
אי אתם מודים לי בנותן את עירובו על פי המערה. כלומר בתוכה שאין לו וכו' אמרו לו אימתי בזמן שאין בה דיורין שנפרצו חומותיה ואינה ראויה לדיורין אבל אם ראויה היא לדיורין אע''פ שאין בה עכשיו דיורין נחשבת כולה כארבע אמות וכן עיר שחרבה ויש לה חומה סביב מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה ואפי' היא גדולה כאנטוכיא:
נמצא קל תוכה. של מערה מעל גבה שאם נתן עירובו על גבה של מערה אין לו אלא ממקום עירובו אלפים לפי שגבה אין ראוי לדיורין אם נתן בתוכה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה:
ולמודד שאמרו וכו'. כלומר אף על פי שחלוקין חכמים על ר''ע בנותן את עירובו וסבירא להו דכל העיר נחשבת לו כד' אמות מודים הן במודד ממקום שביתתו שאמרו חכמים שנותנין לו אלפים אמה שאפי' סוף מידתו כלתה במערה ואפי' במערה שיש בה דיורין אין לו אלא עד סוף מידתו במקום שכלתה המדה ומשם ולהלן אין לו כלום:
רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִנָה. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁנָּֽתְנוּ עֵירוּבָן בִּפְלַטֵיָא. אֲבָל אִם נָֽתְנוּ עֵירוּבָן בְּבָתְּים אַף רִבִּי עֲקִיבָה מוֹדֶה. רִבִּי בָּא בָּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי בָעֵי. הָֽיְתָה עִיר שֶׁעִירְבָה וְנָֽתְנוּ עֵירוּבָן בִּפְלַטֵיָא 37a לֹא כְמִי שֶׁנָּֽתְנוּ עֵירוּבָן בְּבָתְּים.
Traduction
R. Isaac b. Nahman dit au nom de R. Hanina: la discussion entre R. aqiba et les autres sages de la Mishna s’applique au cas où l’on a mis l’eruv sur une large place (palatium); mais si on l’a mis dans une maison, R. aqiba reconnaît aussi que l’on peut parcourir toute la ville en dehors de la limite shabatique des 2000 coudées. R. Aba fils de R. Papé objecta ceci: si cette ville, où l’on vient de dire que l’eruv a été posé, se trouve avoir été symboliquement jointe, et si l’on a mis l’eruv sur la voie publique, n’est-ce pas aussi bien que s’il avait été placé dans une maison? (et pourtant R. aqiba fixe en tous cas la distance que l’on a le droit de parcourir, sans addition de la ville).
Pnei Moshe non traduit
מה פליגין. רבי עקיבא וחכמים במתני' בנותן עירובו בתוך עיר אחרת דוקא בשנתנו עירובן בפלטיא ברחובה של העיר אבל אם נתן עירובו בבתים של העיר אף ר''ע מודה שכל העיר נחשבת לו כד' אמות ומונה אלפי' מחיצה לה דהואיל ודרך הבתים להיות סמוכין ומחוברין זה אצל זה אם הניח העירוב באחד מן הבתים נחשבין כולן כאחד ומונה תחומו מחוצה להן:
ר' בא בעי. על זה דלדידך אם העיר הזאת שהניח זה עירובו בתוכה היתה עיר שעירבה לעצמה שבני העיר עירבו ביניהן והותר להן לטלטל בכל העיר ונתן זה עירוב שלו בפלטיא לא כמי שנתן עירובו באחד מן הבתים דמי והא ר''ע סתמא קאמר אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה דמשמע אפילו בשנתן עירובו בעיר שעירבה לעצמה פליג ר''ע:
עִיר שֶׁחָֽרְבָה. רִבִּי לָֽעְזְר אוֹמֵר. מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. שְׂמוּאֵל אָמַר. אֵין לוֹ מְקוֹם עִירוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה. רִבִּי בַּא בַּר כַּהֲנָא רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. הַנּוֹתֵן עֵירוּבוֹ בְּדִיר אוֹ בְסַהַר מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. וְדִיר וְסַהַר לֹא כְמִי שֶׁחָֽרְבוּ בָּתִּים וְדִיּוּרִין.
Traduction
Si l’on a mis l’eruv à la place d’une ville en ruines, il sera permis, selon R. Eliézer, de parcourir toute la ruine librement, et de compter en dehors d’elle les 2000 coudées (à partir de son enceinte restée debout); selon Samuel, c’est à partir de l’emplacement même de l’eruv que l’on comptera les 2000 coudées. R. Aba b. Cahana ou R. Hiya b. Ashé dit au nom de Rav: si l’on a posé l’eruv dans un pacage, ou une étable, on pourra parcourir tout cet emplacement, puis, au bout, l’on commencera à mesurer les 2000 coudées; or, ces 2 emplacements doivent bien être l’équivalent d’une ruine, puisqu’il n’y a jamais eu d’habitation, et pourtant la mesure de la limite partira du dehors (c’est que Rav est de l’avis de R. Eliézer).
Pnei Moshe non traduit
עיר שחרבה. מן הבתים ונתן בה עירובו:
ודיר וסהר לא כמי שחרבו בתים ודיורין. שהרי אין בהן בתים ודיורין לאדם ואפילו הכי קאמר רב מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה אלמא רב נמי כר' אלעזר סבירא ליה:
עִיר חֲדָשָׁה מוֹדֵד מִן הַבָּתִּים וִישָׁנָה מוֹדֵד מִן הַחוֹמָה. אֵי זוֹ הִיא חֲדָשָׁה וְאֵי זוֹ הִיא יְשָׁנָה. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב חַסְדַּאי. בָּנָה בָתִּים וְאַחַר בָּנָה חוֹמָה. זוֹ הִיא חֲדָשָׁה. בָּנָה חוֹמָה וְאַחַר בָּנָה בָתִּים. זוֹ הִיא יְשָׁנָה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. בֵּין זוֹ וּבֵין זוֹ חֲדָשָׁה. וְאֵי זוֹ הִיא יְשָׁנָה. כָּל שֶׁהָיוּ בָהּ דִּיּוּרִין וְחָֽרְבוּ. רִבִּי זְעִירָא בְדַעְתֵּיהּ. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. בָּנָה תִשְׁעָה לְשֵׁם קַּרְפֵּף וְאֶחָד לְשֵׁם דַּייָר. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וַאֲפִילוּ בָּנָה אֶת הָעֲשִׂירִי לְשֵׁם דִּירָה. הֲרֵי הוּא כְדִירָה.
Traduction
Lorsque la ville est neuve, on mesure la limite à partir des dernières maisons; si elle est vieille, on mesure depuis l’enceinte. A quoi reconnaît-on si elle est neuve, ou vieille? Selon R. Zeira au nom de R. Hisda, si l’on a construit d’abord les maison, puis l’enceinte, elle est neuve; si l’on a construit d’abord le mur d’enceinte, puis les maisons, elle est vieille (cela dépend du plus ou moins d’ancienneté de ce mur). R. Zeira dit: en ces 2 cas, la ville est neuve, et l’on mesurera à partir des maisons, aussi longtemps que les constructions sont inachevées; elle sera considérée comme vieille s’il y a déjà des maisons en ruines (pour mesurer à partir du mur). R. Zeira se conforme ici à l’avis qu’il a exprimé dans la discussion suivante: si 9 personnes ont successivement travaillé à ériger un mur devant servir à clore un parc et que la 10e personne, achevant ce mur, le destine à une demeure, ce dernier acte suffit, selon R. Eliézer, pour que le mur ait la destination d’une demeure; selon R. Zeira, il faut que cette pensée ait présidé à la construction dès le principe, sous peine de nullité (de même ici pour l’enceinte).
Pnei Moshe non traduit
בנה בתים ואחר כך בנה חומה. סביב הרי זו ישבה ולבסוף היקפה אין מודד אלא מן הבתים ובנותן עירובו בעיר מיירי ואליבא דר' עקיבא. והלכך קאמר שאם בנה בתים בתחלה הכל הולך אחר הבתים ולקולא שאין מקום שמן החומה עד הבתים בכלל המדה שממקום עירובו ולהלן אבל אם בנה החומה בתחלה ואחר כך בנה הבתים זו היא ישנה והולכין אחר החומה ולחומרא שאין לו אלא ממקום החומה אלפים:
ר' זעירא. משמיה דנפשיה קאמר:
בין זו ובין זו חדשה. ומן הבתים הוא מודד ולקולא:
ואיזו היא ישנה. שאין לו אלפים אלא ממקום החומה:
כל שהיו בה דיורין וחרבו. דבכהאי גוונא הוא דהולכין אחר החומה:
ר' זעירא כדעתיה. כדאשכחן בהא דאיתפלגון בעלמא:
בנה תשעה לשם קרפף ואחד לשם דייר. אם תשעה בני אדם הקיפו מחיצה במקום אחד לשם קרפף שלא הוקף לדירה ובא העשירי וגמר המחיצה לשם דירה דלר' זעירא אין הולכין אחר האחרון ודינו כקרפף שלא הוקף לדירה שאין מטלטלין בו אלא עד בית סאתים והכי נמי כאן דאין חלוק בין בנה הבתים בתחלה ובין בנה הבתים אחר כך הולכין אחר הבתים שהן לפנינו כמו דסבירא ליה בקרפף שהולכין אחר בנין המרובה שלפנינו שנבנה לשם קרפף ור' אלעזר פליג וסבירא ליה שאפילו אין כאן לשם דירה אלא מה שבנה העשירי בלבד הרי הוא כדירה שהולכין אחר האחרון והרי גמרו לשם דירה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source