תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. אַף זִיזֶיהָ וְכָתְלֶיהָ הָיוּ נִמְדָּדִין עִמָּהּ. בָּעֵי רַב הוֹשַׁעְיָה. אֲוֵיר חָצֵר מָהוּ שֶׁיִּמּוֹד עִמָּהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. בַּיִת שֶׁנִּפְרָץ מֵרוּחַ אַחַת נִמְדָּדּ עִמָּהּ. מִשְׁתֵּי רוּחוֹת אֵין נִמְדָּדּ עִמָּהּ. רִבִּי אַבִּין בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. בְּשֶׁנִּיטְלָה קוֹרָתוֹ. אֲבָל אִם לֹא נִיטְלָה קוֹרָתוֹ נִמְדָּדּ עִמָּהּ. אִם בְּשֶׁנִּיטְלָה קוֹרָתוֹ לֹא כַאֲוֵיר חָצֵר הוּא. תַּמָּן הוּקָּף לְבֵית דִּירָה. בְּרַם הָכָא לֹא הוּקָּף לְדִירָה. וּכְשֶׁהוֹא מוֹדֵד לֹא יְהֵא מוֹדֵד מִן הָאֶמְצָעִי מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַפְסִיד. אֶלָּא מִן הַקְּרָנוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
אף זיזיה וכותליה. של הבית דירה שאגבה מעברין את העיר והכל נמדדין עמה להיות נחשב מעיבורה:
אויר חצר מהו שימוד עמה. בתוך עיבורה של עיר מי אמרינן הואיל ואין עליו תקרה לא מיחשב כבית ואין נחשב לעיבור או דילמא הואיל והחצר מוקפת לדירה נמדד הכל בתוך עיבור העיר:
נשמעינה מן הדא. ברייתא דתני בית שנפרץ וכו' משתי רוחות אין נמדד עמה וכדמפרש ר' אבין דבשנטלה קורתו מיירי דהואיל ואין עליו תקרה ונפרץ משתי רוחות ולא נשתיירו אלא ב' מחיצות בלא תקרה לאו בית דירה מיקרי אבל אם עדיין התקרה עליו לעולם נמדד הוא לעיבורה:
ואם בשנטלה קורתו לאו כאויר חצר הוא. וכלומר ואי ס''ד דאויר חצר נמדד א''כ מה בכך שנטלה קורתו ולא יהא אלא כאויר חצר אלא לאו דאויר חצר אינו נמדד ודחי לה דאימא לך לעולם דאויר חצר נמדד הוא ודקשיא לך מבית שנפרץ ונטלה תקרתו שאני תמן דאויר חצר דמיהת הוקף לבית דירה הוא אבל הכא נפרץ הוא ולא הוקף לדירה הוא עכשיו ולפיכך כשנטלה קורתו אינו נמדד עמה:
וכשהוא מודד וכו'. תוספתא היא בפ''ד כשהוא מודד תחומי העיר אינו מודד מן האמצע הקרן מפני שהוא מפסיד את האלכסון מהקרן אלא מודד מקרן מזרחית צפונית ומודד לקרן מערבית דרומית וחוזר ומרבעה כטבלה מרובעת כלומר שמביא טבלה מרובעת שהוא אלפים על אלפים ומניח בקרן באלכסונה שתהא אלכסון של טבלה כנגד אלכסון של קרן העיר ואלכסון של אלפים הוא אלפים ות''ת ואח''כ מותח חוט מתחום קרן לתחום קרן ונמצא משתכר הוא:
כֵּיצַד הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְהַלְּכִין בַּמִּדְבָּר. רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. חַד אָמַר. כְּתֵיבָה. וְחָרָנָה אָמַר. כְּקוֹרָה. מָאן דָּמַר כְּתֵיבָה. כַּֽאֲשֶׁ֤ר יַֽחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ. מָאן דָּמַר כְּקוֹרָה. מְאַסֵּ֥ף לְכָל הַֽמַּֽחֲנוֹת לְצִבְאוֹתָם. מָאן דָּמַר כְּקוֹרָה. וּמַה מְקַייֵם כְּתֵיבָה. כַּֽאֲשֶׁ֤ר יַחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ. 33b מַה בַחֲנִייָתָן עַל פִּי הַדִּיבֵּר אַף בִּנְסִיעָתָם עַל פִּי הַדִּיבֵּר. מָאן דָּמַר כְּתֵיבָה. מַה מְקַייֵם כְּקוֹרָה. מְאַסֵּ֥ף לְכָל הַֽמַּֽחֲנוֹת לְצִבְאוֹתָם. לְפִי שֶׁהָיָה שִׁבְטוֹ שֶׁלְדָּן מְרוּבֶּה בְאוֹכְלוֹסִין הָיָה נוֹסֵעַ בַּאַחֲרוֹנָה. וְכָל מִי שֶׁהָיָה מְאַבֵּד דָּבָר הָיָה מַחֲזִירוֹ לוֹ הָדָא הוּא דִכְתִיב מְאַסֵּ֥ף לְכָל הַֽמַּֽחֲנוֹת לְצִבְאוֹתָם.
Pnei Moshe (non traduit)
חד אמר כתיבה. כך היו נוסעין הד' דגלים דגל מחנה יהודה במזרח וכו' דכתיב כאשר יחנו כן יסעו ואידך אמר כקורה זה אחר זה דכתיב בדגל מחנה דן מאסף וגו' וש''מ כקורה היו מהלכין:
מה בחנייתן ע''פ הדיבור וכו'. ולא שהיה מסען ממש כחנייתן:
ומ''ד כתיבה מה מקיים. מקרא דש''מ כקורה דכתיב מאסף. וקאמר לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלסין וכו' והיו משגיחין על הדבר הזה ולפיכך נקרא מאסף לכל המחנות:
הלכה: פיס'. נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר כול'. רַב חוּנָה בְשֵׁם. רִבִּי מֵאִיר וְרַבָּנִין מִקְרָא אֶחָד דּוֹרְשִׁין. רִבִּי מֵאִיר דָּרַשׁ. מִקִּ֤יר הָעִיר֙. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וָח֔וּצָה. מִיכָּן שֶׁנּוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. רַבָּנִין דּוֹרְשִׁין וָח֔וּצָה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר מִקִּ֤יר הָעִיר֙. אֶלָּא מִיכָּן (שֶׁאֵין) [שֶׁ]נּוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁנּוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אָבּוּנָה רִבִּי נָחוּם בָשֵׁם שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא. סְלָקַת מַתְנִיתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
סלקת מתניתא. כלומר בהכי סלקת פירושא דכולה מתניתא:
הדא אמרה שנותנין קרפף לעיר. על סיומא דלישנא דמתני' קאי דקתני אם יש לזו שבעים ושיריים ולזו שבעים ישיריים א''כ משמע שנותנין קרפף לכל עיר ועיר משתיהן:
גמ' רב הונא בשם רב רבי מאיר ורבנן מקרא אחד דורשין וכו'. כדפרישית במתני' דרבי מאיר דריש וחוצה הוא מיותר אלא ליתן קרפף לעיר לעולם ורבנן דרשי מקיר העיר מיותר דהוה ליה למיכתב מהעיר וחוצה אלא מכאן שנותנין קרפף לעיר כלומר כשיש עוד קיר של עיר הסמוכה לה:
משנה: נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא אָֽמְרוּ בַקַּרְפֵּף אֶלָּא בְבֵין שְׁתֵּי עֲייָרוֹת אִם יֵשׁ לָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים וְלָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים עוֹשֶׂה קִרְפּוף לִשְׁתֵּיהֶן לִהְיוֹת כְּאֶחָת. וְכֵן שְׁלֹשָׁה כְפָרִים הַמְּשׁוּלָּשִׁים אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנֵיִהֶן הַחִיצוֹנִים 34a מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַחַת וּשְׁלִישׁ עָשָׂה הָאֶמְצָעִי אֶת שְׁלָשְׁתָּן לִהְיוֹת אֶחָד׃
Pnei Moshe (non traduit)
אם יש בין שנים החיצונים וכו'. כלומר אם יש אויר בין שני החיצונים כדי להתמלאו' האמצעי ולהיות אויר הנשאר בין האמצעי ולהחיצונים מכאן ומכאן מאה וארבעים ואחת ושליש דהיינו שתי קרפיפות לשתיהן אמרינן רואין כאלו האמצעי הוא נתון ביניהן והרי כולן אחת והיוצא מאחת מהן לילך דרך אחת מחברותיה מודד אלפים מחומת חבירתה ולחוץ ואם רבה האויר ביניהן יותר מכאן לא אמרינן רואין וכמה יהיה בין האמצעית להחיצונות אלפים אמה שיכולין לבא מן החיצונות להאמצעית ומן האמצעית להחיצונות בלא עירוב ואם רחוקה יותר מכן לא אמרינן רואין:
וכן שלשה כפרים המשולשים. בגמרא קאמר לא שהן משולשין ממש בשורה אחת אלא שהאמצעי עומד כנגד האויר שבין שנים החיצוני' כחצובה זו שיש לה שלשה רגלים:
אם יש לזו וכו'. כלומר אם יש ביניהן קמ''א אמה ושליש שזהו כדי ליתן שבעים אמה ושירים לזו ושבעים ושירים לזו. לפי שהשירים הן שני שלישים עושה זה הקרפף המחובר לחבירו את שתי העיירות להיות נחשבין כעיר אחת ונמצאת כל העיר מהן מהלכת את כל העיר השנייה וחוצה לה אלפים אמה והלכה כחכמים:
וחכ''א לא אמרו קרפף אלא בין שתי עיירות. דדרשי מקיר העיר דמשמע שיש עוד קיר עיר הסמוכה לה אז נותן חוצה לזו ולזו:
דברי ר' מאיר. כדאמר בגמרא דדרש מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב אמרה תורה תן לה חוצה שהוא שיעור קרפף ואח''כ מדוד התחומין:
מתני' נותנין קרפף לעיר. הבא למדוד תחומי העיר מניח הוא כשיעור קרפף לעיר שהוא שבעים אמה ושיריים כדתנן לעיל בפ''ב ומשם הוא מתחיל למדוד אלפים אמה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source