Eirouvine
Daf 31b
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מֵאֵיכָן מְעַבְּרִין. כְּנֶגֶד הַשְּׁקוֹף עַד אַלְפַּיִן אַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה לְרִבִּי יָסָא בַּר אָחָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא אֶלָּא כְנֶגֶד הַפָּגוּם. אֲבָל מִכְּנֶגֶד הָעִיר אֲפִילוּ כַמָּה. אֲמַר לֵיהּ. אוֹף אֲנָא סְבַר כֵּן. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה חֲמִית מֵימַר פָּגוּם. אוֹ נֹאמַר הָהֵן גַּו פָּגוּם. אָמַר רַב נַחְמָן. 31b עַד רֹאשָׁהּ דִּמְדִינָתָא. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָֽמְרָה כֵן. דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן יוֹחַי. יָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת שֶׁיְּהוּ מְהַלְּכִין מִצּוֹר לְצִידוֹן מִטִּיבֵּרִיָּה לְצִיפּוֹרִין עַל יְדֵי מְעָרוֹת וְעַל יְדֵי בּוּרְגָּסִּין.
Traduction
R. Jacob b. Aha ou R. Yossa dit, au nom de R. Yohanan, que l’addition imaginaire pour le métrage a lieu vis-à-vis du seuil de la dernière maison, jusqu’à 2000 coudées justes, pas plus. -Non, dit R. Yossé à R. Yossa b. Aha, c’est seulement vis-à-vis d’une lacune qu’il ne sera pas permis d’ajouter plus de 2000 coudées; mais en face des maisons de la ville faisant saillie, on peut ajouter davantage. C’est aussi mon avis, ajouta R. Aha. Pourtant, dit R. Yossé, il faut croire que vis-à-vis d’une ruine on ne compte pas le point de départ pour le métrage; sans quoi, il y aurait lieu de demander qu’au lieu de prendre la ruine pour point de départ, l’on prenne comme tel l’autre angle en saillie. Selon R. Nahman, on peut faire des additions successives jusqu’à l’extrémité de la province (sans limite). C’est ce qu’a dit aussi R. Simon b. Yohaï, en déclarant que l’on peut s’arranger de façon à aller de Tyr à Sidon, de Tibériade à Sephoris, en tenant compte des cavernes ou refuges (Burgus, purgo'' ), qui se trouvent dans les intervalles (110)Neubauer, p. 294..
Pnei Moshe non traduit
מאיכן מעברין. משום דבמתני' סתמא קתני מוציאין את המדה כנגדה ואם יש כאן בקרן אחת פגום נכנס לפנים ובקרן אחרת שכנגדה בליטה אחת יוצאת לחוץ וזהו נקרא שקוף ששוקף יותר לחוץ. והשתא איכא למימר דמוציאין את המדה דקתני על אחד מן שתי האופנים מיתפרשא או שמוציאין את המדה בתחלה מהפגום הנכנס ולהלן באורך עד שתהא המדה שוה באורך כנגד אותו הקרן השקוף ומודדין התחומין ממקום הזה שהוא כנגד הפגום ושוה למדת אורך השקוף והרי יש כאן עיבור להעיר ואינו צריך למדוד עוד בחוט מתוח מכנגד קרן הפגום עד השקוף שכנגדו על פני רוחב העיר ולמדוד התחומין מאותו החוט המתוח שהוא נגד העיר לפי שאין משגיחין על העיר שהרי מדת התחום מתחיל ממקום שהוא כנגד קרן הפגום ושוה עם השקוף שכנגדו בקרן האחרת ואע''פ שמהעיר עצמה יש יותר מתחום אלפים והרי זה אופן אחד או שנאמר שמודד בתחלה מאותו קרן השקוף בחוט מתוח על פני רוחב העיר ומאותו חוט המתוח שהוא כנגד הקרן השקוף ברוחב וכנגד העיר מודד התחום ובזה פליגי כדלקמי':
כנגד השקוף עד אלפים אמה. הרי זה כאופן הב' שמודד בחוט מתוח מאותו קרן השקוף שעל פני רוחב העיר ומודד התחום מכנגד השקוף שהוא מאותו החוט המתוח ממנו שהוא כנגד העיר:
לא מסתברא אלא כנגד הפגום אבל מכנגד העיר אפי' כמה. כלומר הא טפי מסתברא שהמדידה בתחלה מהפגום באורך עד שיהא שוה עם השקוף ומאותו מקום שהוא כנגד הפגום מודד התחום וא''צ להשגיח מכנגד העיר שהרי אפי' יותר כמה מאלפים מן העיר אין בכך כלום שמדידת התחום מן העיבור הוא וכאופן הא' שפירשנו:
א''ל. ר' יסא בר אחא לר' יוסה:
אוף אנא סבר כן. דהכי מסתברא טפי:
וא''ל ומה חמית מימר פגום או נאמר ההן אינו פגום. כלומר דהדר אמר ר' יוסא לר' יסא בר אחא דאף על גב דמסתברא הכי לאו מילתא היא והיינו טעמא דר' יוחנן דקאמר כנגד השקוף דאי כדאמרי מעיקרא דהמדידה היא מכנגד קרן הפגום קשיא ומה חמית מימר למדוד בתחלה מהפגים או נאמר דההן קרן האחר שהוא שקוף ואינו פגום יותר ראוי למדוד ממנו שהוא יוצא מהעיר עצמה ולחוץ ולפיכך אמר ר' יוחנן שמודד בתחלה מהשקוף בחוט מתוח על פני רוחב העיר ומאותו החוט שהוא כנגד השקוף ברוחב מודד הוא אלפים אמה:
אמר רב נחמן עד ראשה דמדינתא. הא דקתני גשרים ונפשות שיש בהן בית דירה ואפילו הן מתוך שבעים ושירים לתוך שבעים ושיריים אחרים ועד ראש המדינה כולה הרי הכל כעיר אחת נחשבין ומודדין התחום מחוץ לבית דירה האחרון:
מַהוּ לִיתֵּן פָּגוּם לְפָגוּם. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָֽמְרָה כֵן. נוֹתְנִין פָּגוּם לְפָגוּם. דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. יָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת שֶׁתְּהֵא בֵּית מָעוֹן מִתְעַבֶּרֶת עִם טִיבֵּרִיָּא וְאַתְּ רוֹאֶה אֶת הְאִיצְטַדְיוֹן כִּילּוּ הִיא מְלֵיאָה בָתִּים. וְהַקַּצְרִין נָתוּן בְּתוֹךְ שִׁבְעִים וְשִׁירַיִים לָאִצְטַדְיוֹן. וּבֵית מָעוֹן נָתוּן בְּתוּךְ שִׁבְעִים וְשִׁירַיִים לַקַּצְרִים. וְאִין תִּמְשַׁח מִן פֵּיגְמָא. לֵית נַפְשָׁא דִּסְרִיקִין בְּתוֹךְ שִׁבְעִים וְשִׁירַיִים. וְאִן תִּמְשַׁח מִן פְּחוֹרְתָא. נַפְשָׁא דִּסְרִיקִין בְּתוֹךְ שִׁבְעִים וְשִׁירַיִים.
Traduction
De même, il est permis, à la suite d’une addition imaginaire faite à la ruine, de lui accoler une nouvelle addition du même genre, selon ce qu’a dit R. Simon b. Lakish: je puis faire en sorte que la localité de Bet-Maon soit comme jointe à Tibériade (malgré l’espace qui les sépare), en supposant remplie la place des jeux (Stadia) qui se trouve à la suite, puis les lavoirs distant de là à 70 coudées et une fraction, enfin la localité de Bet-Maon à un peu moins de 70 coudées et une fraction. Or, si l’on mesure de la dernière ruine hors de Tibériade, on n’atteindra pas au bout de 70 coudées et une fraction le domicile des brigands (111)Le comment. Pné Mosché dit: l'âme sur une tombe nommée Sériqin ( ?)., ou la caverne; mais on y arrivera en comptant à partir du point nommé Pahora (ceci prouve que lesdites jonctions sont autorisées).
Pnei Moshe non traduit
מילתא דר' שמעון. נמי אמרה כן:
מצור לצידון. אפי' הן רחוקין כמה אלפים זו מזו וכן מטבריה לצפורי:
ע''י מערות. שיש עליהן בית דירה וע''י בורגנין שבהן בית דירה לשומרי פירות:
מהו ליתן פגום לפגום. אם יש עוד פגים אחר שהוא לחוץ מעיבורה של עיקר העיר ובתוך ע' ושיריים של פגום הראשון אם נותנין לו נמי מדידת התחום להלן כמו להראשון וקאמר ממילתיה דרשב''ל שמעינן דנותנין פגום לפגום דאמר רשב''ל יכול אני לעשית שתהא בית מעון שהיא רחוקה מטבריא ותהא נחשבת כעיבורה של טבריא לפי שאת רואה את מקום הנקרא איצטדין והיא סמוכה לטבריא ע''י מדידת דין פגום כאלו היא מלאה בתים לפי שיש בה בית דירה ומקום הנקרא קצרון נתוך בתוך שבעים ושיריים לאיצטדין ובית מעון בתוך ע' ושיריים לקצרון:
ואין תמשך מן פיגמא וכו'. כלומר והשתא אם תמדוד מן פגום הנכנס שיש בתוך אלו המקומות אין אתה מוצא לנפשה דסריקין שהוא סמוך לבית מעון נפש א' על הקבר ונקרא סריקין שתהא בתוך ע' ושיריים מאותו מקום שיש בה פגום הנכנס ולשאתה יכול לילך לבית מעון ע''י כך אבל אם תמדוד מן פחורתה והוא מקום בליטת השקוף שכנגד אותו פגום ונקרא פחורתה אתה מוצא שתהא נפש דסריקין בתוך ע' ושיריים ויכול אתה לילך עד בית מעון וש''מ שנותנין דין פגום אחר לדין פגום הראשון:
מַהוּ לִיתֵּן עִיבּוּרּ לְעִיבּוּרּ. מִילְּתָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אָֽמְרָה כֵן. נוֹתְנִין עיבּוּרּ לְעִיבּוּרּ. דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן יוֹחַי. יָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת שֶׁיְּהוּ מְהַלְּכִין מִצּוֹר לְצִידוֹן מִטִּיבֵּרִיָּה לְצִיפּוֹרִין עַל כְדֵי מְעָרוֹת וְעַל יְדֵי בּוּרְגָּנִין. כָּאן לְהִילּוּךְ וְכָאן לְעִיבּוּר.
Traduction
Peut-on, après une addition faite, en ajouter une nouvelle, en raison des constructions supplémentaires qui se trouvent à la suite? Certes, et c’est l’opinion que R. Simon b. Yohaï a exprimée plus haut en disant: l’on peut s’arranger de façon à aller de Tyr à Sidon, ou de Tibériade à Sephoris (quoique la distance ait plus de 4000 coudées), en tenant compte des cavernes intermédiaires et autres constructions. Ceci, toutefois, ne prouve rien; car R. Simon parle seulement d’avancer tout le long de ce chemin, non d’y établir une jonction symbolique.
Pnei Moshe non traduit
מהו ליתן עיבור לעיבור. ופריך מאי תיבעי לך הא מילתיה דרשב''י אמרה כן שנותנין דאמר לעיל יכול אני לעשות וכו' והרי זה עיבור לעיבור. ומשני כאן להילוך לא קא מיבעי לי כדרשב''י שיכול הוא להלך ע''י עיבור הסמוך לעיבור הראשון וכן עד מהלך כמה ימים כי קא מיבעיא לי כאן לעיבור אם אותו עיבור השני נחשב כעיבור הראשון ממש או לא ונ''מ לענין דין נותן העירוב דתנן לקמן בפרקין הנותן עירובו בעיבורה של עיר לא עשה ולא כלום ואם נתן עירובו בעיבור השני מהו ולא איפשיטא:
רִבִּי אָחָא אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי חִייָה רוֹבָה וּבַר קַפָּרָא. חַד אָמַר הַדַא דְאַתָּ מַר בְּעִיר גְּדוֹלָה. אֲבָל בְּעִיר קְטַנָּה לֹא תְהֵא הַתּוֹסֶפֶת יְתֵירָה עַל הָעִקָּר. וְחָרָנָה אָמַר. בֵּין גְּדוֹלָה בֵין קְטַנָּה דַּיּוֹ אַלְפַּיִם.
Traduction
–R. Aha dit qu’il y a discussion entre R. Hiya le grand et Bar-Kappara sur le point de savoir s’il est permis d’ajouter plus de 2000 coudées, ou non: l’un le permet seulement à la suite d’une grande ville, qui a elle-même une étendue supérieure, non pour une.petite, dont l’addition dépasserait la part principale; l’autre dit qu’à l’égard d’une grande ville comme pour une petite, l’addition sera la limite légale, savoir 2000 coudées.
Pnei Moshe non traduit
הדא דאת אמר. שמעברין את העיר ועושין אותה כמין טבלא מרובעת בעיר גדולה אבל בעיר קטנה שאין בעיר עצמה כ''כ לא שא''כ תהא התוספת יתרה על העיקר ואינו בדין ואידך אמר בין גדולה בין קטנה דיו אלפים כלומר מעברין אותה ועושין אותה כטבלה מרובעת ודיו למדידת תחומין שלה אלפים כדין כל תחומי עיירות:
אָמַר רִבִּי פִינְחָס. מַעֲשָׂה בְתַלְמִיד ווָתִיק לָמַד עִיבּוּרוֹ בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה לִפְנֵי רַבּוֹ. וּבָא וְעִיבֵּר אֶת הַגָּלִיל. וְלֹא הִסְפִּיק לְעַבֵּר אֶת הַדָּרוֹם עַד שֶׁנִּטְרְפָה הַשָּׁעָה.
Traduction
R. Pinhas raconte qu’il arriva à un disciple studieux d’apprendre les règles des jonctions additionnelles pendant 3 ans _ en présence de son maître; il parvient ainsi à connaître les moyens d’opérer les jonctions pour la Galilée; mais, avant qu’il eût le temps d’en faire autant pour le sud de la Judée (le Nedjeb), les guerres survinrent avec leurs troubles.
Pnei Moshe non traduit
למד עיבורו. דין העיבור ושנותנין עיבור לעיבור:
ובא ועיבר את הגליל. על ידי כך ולא הספיק להתיר בדרום של ארץ ישראל על ידי עיבור עד שנטרפה השעה:
Eirouvine
Daf 32a
רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. 32a עִיר שֶׁהִיא בְנוּיָה כְמִין קֶשֶׁת. אִם יֵשׁ בֵּין זוֹ לְזוֹ אַרְבָּעַת אֲלָפִים חָסֵר אַחַת. מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. אַרְבָּעַת אֲלָפִים. אֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵירוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה. אָמַר רִבִּי אָחָא. סָבַר רִבִּי שְׁמוּאֵל. אִין יִתֵּן סַנְדָּלוֹי הָכָא הוּא אֲתֵי בְּרָא וְנַסֵּי לוֹן. וְאִין יִתֵּן סַנְדָּלוֹי הָכָא הוּא אֲתֵי בְּרָה וְנַסֵּי לוֹן. מִן כָּאן אֲתַא בְרָא וּמִן כָּאן אֲתַא בְרָא. מֵרוּחַ אַחַת אָסוּר מִשְׁתֵּי רוּחוֹת מוּתָּר.
Traduction
R. Aba ou R. Juda dit au nom de Rav: si une ville est bâtie en forme d’arc ou de fer à cheval, au cas où la ligne tirée d’un point extrême à l’autre formant la corde de cet arc est d’un peu moins de 4000 coudées (le commencement de la 2e limite étant englobé dans la 1re), il est permis de la parcourir en entier (supposant qu’il y a des constructions), plus un supplément externe de 2000 coudées; mais, si cette ligne à 4000 coudées, on n’a droit qu’à une limite de 2000 coudées, à partir du lieu de pose de l’eruv (situé à une égale distance de la maison).Voici, dit R. Aha, comment R. Samuel explique cette règle (112)Cf. ci-après, 8.: si l’on a oublié ses sandales hors de la ville, à une extrémité de l’arc, ou à l’autre bout, on peut en chaque cas aller les remettre; or, comme on ne pourrait pas traverser toute la corde de cet arc jusqu’à l’extérieur (en cas d’excédant de 4000 coudées), il en résulte l’interdit pour la traversée complète en une ligne droite, tandis qu’elle est permise en venant par 2 côtés (au cas où l’intervalle est un peu moindre).
Pnei Moshe non traduit
כמין קשת. חצי עיגול אם יש בין ראש קשת זו לזו ד' אלפים חסר אחת מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לפי שמודדין לה מן היתר ורואין את כל הרוחב שמן הקשת עד היתר כאלו היא מלאה בתים אבל אם יש בין שני ראשיה ארבע אלפים אמה אין מודדין לה אלא מן הקשת וחוצה לה אלפים ואם נתן עירובו במקום היתר אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה לפי שאין כל העיר נחשבת לו כד' אמות וממקום שכלתה לו אלפים מעירובו אין לו יותר כלום:
סבר ר' שמואל אין יתן סנדלוי וכו'. כלומר ר' שמואל הסביר הדבר בטעם להאי מילתא דרב שצריך שלא יהא בין שני ראשיה ארבע אלפים אמה ואמר דרך משל שהרי אם יתן סנדלוי הכא וכלומר שהניחן כאן אצל ראש אחד מהקשת מבחוץ ושכחן שם ולאחר שבא אל העיר נזכר בהן:
הוא אתי בדא ונסיב לון. בא הוא בזה הראש לחוץ ונוטלן כלומר שמשום אותן על רגליו ולהכי קאמר סנדלוי דאלו שאר חפציו אי אפשר לו להביאן בידיו:
ואין יתן סנדלוי הכא הוא אתי בדא ונסי לון. וכן אם הניח סנדליו כאן אצל ראש הקשת השני מבחוץ כשנזכר בא הוא בזה מן העיר לחוץ ונוטלן ומשים אותן על רגליו:
מן כאן אתא בדא ומן כאן אתא בדא מרוח אחת אסור משתי רוחות מותר. כלומר ונמצא אתה אומר שאם הוא רוצה לבא מכאן בזה לחוץ ומכאן בזה ולחוץ צריך הכל שיהא מרוח אחת לפי שיש בין שני ראשי הקשת ד' אלפים אמה וכשבא מרוח זה מן אחד מראשי הקשת אי אפשר לו לבוא עד רוח השני אם סנדליו מונחים שם שהרי יש כאן שני תחומין מראש זה עד ראש זה וא''כ אין אתה יכול לומר שיהא כל חלל הרוחב שמן הקשת עד היתר נחשב כאלו הוא מעיר אחת לפי שאי אפשר לו לבא מראש זה עד ראש זה והלכך אסור לו למדוד אלפים ולחוץ מן היתר אבל אם אין ביניהן שני תחומין שלימין ואפי' חסר אמה אחת מד' אלפים הרי כל תחום מובלע בחבירו הוא ונמצא כשיוצא מהעיר דרך ראש הקשת הא' יכול הוא לילך עד ראש הקשת השני והיינו דקאמר משתי רוחות שאם סנדליו מונחין אצל ראש אחד מבחוץ יכול הוא לבא מרוח זה הסמוך אצלו וכן יכול הוא לבא גם מרוח השני שהוא ראש הקשת האחר ולילך עד שהוא מגיע אצלן וליטלן ובכה''ג שפיר אמרינן שנחשב הכל כעיר אחת עד מקום היתר ומודד התחומין מן מקום היתר:
רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. הָֽיְתָה עִיר אַחַת גְּדוֹלָה וְיֵשׁ בָּהּ חָרִיץ עָמוֹק עֲשָׂרָה וְרָחַב אָרְבָּעָה. אַתְּ רוֹאֶה אוֹתוֹ כִּילּוּ מָלֵא עָפָר וּצְרוֹרוֹת. וְאִם לָאו. אַתְּ רוֹאֶה אוֹתוֹ כִּמְפוּלָּשׁ.
Traduction
R. Aba dit au nom de R. Juda: si au milieu d’une grande ville il se trouve une rigole ayant 10 palmes de profondeur et 4 en largeur, et que l’on peut la supposer comblée de terre et de cailloux (par suite d’un bouchage partiel), la ville formera un entier; au cas contraire, on la considère comme divisée de part en part, au moyen de cette rigole, et chaque partie de la ville devra être l’objet d’un eruv isolé.
Pnei Moshe non traduit
ויש בה חריץ. העובר בה מן הקצה אל הקצה והוא עמוק עשרה ורחב ארבעה שהוא כרשות בפני עצמו:
את רואה אותו כאלו מלא עפר וצרורות. כלומר אם כך הוא שאתה יכול לראות אותו כאלו מלא עפר כגון שמקצתו סתום הוא ויש בו עפר וצרורות אני רואה כאלו כולו סתום הוא ואינו מחלק את העיר ואם לאו את רואה אותו כאלו מפולש משתי רוחותיו ומחלק את העיר כאלו הן שתי עיירות וכל אחת ואחת צריכה לערב בפני עצמה:
רִבִּי בָּא אַמִּי בַּר יְחֶזְקְאֵל בְשֵׁם רַב. עִיר שֶׁהִיא בְנוּיָה עַל שְׂפַת הַנַּחַל. אִם יֵשׁ בֵּינָהּ לַנַּחַל אַרְבָּעָה טִפָחִים. מוֹדֵד מִן הַחוּמָה. שְׁלֹשָׁה? מוֹדֵד מִשְּׂפַת הַנַּחַל הַחִיצוֹנָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בַּנַּחַל יוֹתֵר מִשִּׁבְעִים וְשִׁירַיִים. מַה נָן קַייָמִים. אִם מִתְלַקֶּטֶת עֲשָׂרָה טְפָחְים מִתּוֹךְ שָׁלֹשׁ. מוֹדֵד מִשְּׂפַת הַנַּחַל הַחִיצוֹנָה. אִם מִתּוֹךְ אַרְבַּע מוֹדֵד מִן הַחוֹמָה. אֶלָּא אִם כֵּאן אֲנָן קַייָמִים מִשָּׁלוֹשׁ וְעַד אַרְבַּע.
Traduction
R. Amé b. Ezéchiel dit au nom de Rav: lorsqu’une ville est construite au bord d’un canal, si entre l’extrémité des maisons (ou la muraille) et le cours d’eau, il y a un espace de 4 p. (assez important), on en tient compte, et l’on mesure la limite à partir du pied du mur; s’il n’y a que 3 p. d’espace, on ne fait partir la limite que du bord extérieur de l’eau (englobant celle-ci dans l’enceinte de la ville), à condition que le canal n’ait pas une largeur dépassant 70 coudées et une fraction. Dans quelles conditions suppose-t-on la hauteur des bords du canal? S’il s’agit d’une pente s’élevant à 10 p. en l’espace de 3 coudées, comment admettre le métrage à partir du bord extérieur du canal et ne pas dire qu’une telle hauteur sert à séparer l’eau de la ville? Si au contraire il s’agit d’une pente plus douce, n’atteignant 10 p. de hauteur qu’en l’espace de 4 coudées, l’intervalle du mur au canal (quoique de 4 p.) ne devrait pas compter pour qu’il y ait lieu de mesurer à partir du mur? En effet, il s’agit du cas où cette hauteur de 10 p. est atteinte en une pente allant de 3 à 4 coudées (en ce cas, on tient compte des différences d’intervalle).
Pnei Moshe non traduit
אם יש בינה לנחל ד' טפחים. והוא מקום חשוב לפיכך מפריד הוא את הנחל מן העיר ומודד התחום מן החומה של העיר והנחל נמדד בתוך התחום:
שלשה. ואם אין בינה לנחל אלא שלשה טפחים מודד תחום אלפים משפת הנחל החיצונה והנחל נחשב בכלל העיר ובלבד שלא יהא בנחל יותר משבעים אמה ושיריים שזה הוא שיעור עיבורה של העיר:
מה אנן קיימין. ובמאי עסקינן לגובה שפת הנחל הזה הסמוך לעיר:
אם במתלקטת עשרה טפחים מתוך שלש. שבתוך שלש אמות במדת השפוע באורך מתלקט הגובה שלו לשיעור עשרה טפחים:
מודד משפת נחל החיצונה. בתמיה וכי אם גובה השפה הוא כל כך. שמתלקט עשרה מתוך שלש אמות לא תהא שפה זו מפסקת לבין העיר והנחל ואפי' הרוחב למעלה על השפה אין שם אלא שלשה טפחים מ''מ גובה המדרון של השפה בדין הוא שיהא מבדיל בין העיר ובין הנחל ומחומת העיר תהיה המדידה:
אם מתוך ארבע. שאינו מתלקט גובה עשרה טפחים של השפה אלא מתוך ד''א בזה אתה אומר מודד מן החומה בתמי' הרי בכה''ג בדין הוא שלא תהא השפה מפסקת בין העיר לבין הנחל ואפילו הרוחב שלמעלה על השפה ארבעה טפחים מ''מ מכיון שאין גובה המדרון כל כך אמאי לא יהא נחשב הנחל בכלל העיר:
אלא כן אנן קיימין משלש ועד ארבע. שמתלקט גובה עשרה בשיעור יותר על שלש אמות באורך ופחות מד' אמות דבכה''ג הוא דמחלקינן שאם רוחב השפה למעלה ארבעה מודד מן החומה ואם לאו מודד משפת נחל החיצונה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source