Eirouvine
Daf 16a
משנה: אִם הָֽיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים מַפְסְקָתָהּ יְסַלָּקֶנָּה לַצְּדָדִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִין אֵינוֹ צָרִיךְ. אֶחָד בְּאֵר הָרַבִּים וּבוֹר הָרַבִּים וּבְאֵר הַיָחִיד עוֹשִׂין לָהֶן פַּסִּים. אֲבָל לְבוֹר הַיָחִיד עוֹשִׂין לוֹ מְחִצָּה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר אֵין עוֹשִׂין פַּסִּים אֶלָּא לִבְאֵר הָרַבִּים בִּלְבָד. וְלַשְּׁאָר עוֹשִׂין חֲגוֹרָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים:
Traduction
R. Juda dit: Si un chemin public traverse cet enclos, il faudra le déplacer sur les côtés; selon les autres sages, c’est inutile. Soit pour une citerne publique, soit pour un puits public ou privé, ou peut adapter des planches; seulement, pour le puits particulier, la clôture devra être haute de 10 palmes, selon R. aqiba. R. Juda b. Bava dit: on n’établit de planches que pour les puits publics, tandis que pour les autres, il suffit d’un treillis haut de 10 palmes.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ר' יהודה אומר אם היתה דרך הרבי' מפסקת. שהיה דרך שרבים בוקעי' בה מפסקת בין הפסים:
יסלקנה. להדרך לצדדין חוץ מן הפסין דס''ל בקיעת הרבי' מבטלי מחיצתא. וחכ''א א''צ והל' כחכמי':
אחד באר הרבי'. באר הוא מים חיים דלא פסקי ובור הוא מן המים המכונסין ועיקר היתר פסי ביראות בשביל המים הוא שיהיו מצויין לבהמו' עולי רגלים. וכל זמן שאין שם מים אין לפסין תורת מחיצה ומכיון דשל רבים הן התירו אף בבור מים המכונסין דעבידי דפסקי הואיל ומדכרי אהדדי ובאר היחיד נמי שרי דלא פסקו מיא אבל לבור היחיד לא התירו פסין וצריך לעשות לו מחיצה גבוה י' טפחים:
אין עושין פסין אלא לבאר הרבי' בלבד. דאיכא תרתי למעליותא וכן הלכה ולא התירו פסי ביראות אלא לעולי הרגלים ובא''י דוקא ולהשקות בהמתן אבל אדם צריך שירד לבאר וישתה או יעשה לו מחיצה גבוה י' טפחים סביב ויעמוד בתוכה וידלה וישתה ואם היה הבאר רחב הרבה שאינו יכול להיות מטפס ועולה מטפס ויורד בו מותר לו לדלות ולשתות בין הפסין:
משנה: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד בֵּית סָאתַיִם. אָֽמְרוּ לוֹ לֹא אָֽמְרוּ בֵית סָאתַיִם אֶלָּא בַגִּנָּה וּבַקַּרְפֵּף. אֲבָל אִם הָיָה דִיר אוֹ סַהַר אוֹ מוּקְצֶה אוֹ חָצֵר אֲפִילוּ בֵית חֲמֵשֶׁת כּוֹרִין אֲפִילוּ בֵית עֲשֶׂרֶת כּוֹרִין מוּתָּר וּמוּתָּר לְהַרְחִיק כָּל שֶׁהוּא וּבִלְבַד שֶׁיַרְבֶּה בַפַּסִּין:
Traduction
R. Juda dit: l’espace aura au plus la contenance de 2 saas de semences (51)(Sheviit 1, 5).. On n’a fixé cette étendue, fut-il répliqué, que pour les jardins, ou les parcs boisés; mais si c’est une étable, ou un enclos, ou un cellier, ou une cour, l’espace pourra avoir une contenance de 5 cours, ou même de 10 cours. On peut aussi le placer à un certain éloignement du puits, pourvu que l’on augmente en ce cas les planches de l’enclos.
Pnei Moshe non traduit
מתני' רבי יהודה אומר עד בית סאתים. יכול הוא לעשות ההיקף סביב הבאר ולא יותר:
לא אמרו בית סאתים. דוקא אלא בגינה ובקרפף שאין הקיפן לדירה:
קרפף. הוא היקף גדול חוץ לעיר להכניס שם עצים לאוצר:
דיר. הוא של בהמות שעושין בשדות היום כאן ולמחר כאן כדי לזבל בגללי הבהמות:
סהר. הוא היקף מחיצות לבהמות העיר:
מוקצה. רחבה שאחורי הבתים וחצר הוא המקום שלפני הבתים וכל אלו הקיפן לדירה:
ואפילו בית חמשת כורין וכו'. וכן הני פסי ביראות הואיל ומימיהן ראויין לשתיית אדם תשמיש דירה מעלייתא הן:
ובלבד שירבה בפסין. פשוטין וכן הלכה:
הלכה: עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה בְּאֵר מָהוּ שֶׁתַּעֲלֶה מִמִּידַּת סְאָתַיִם. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. בְּאֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִידַּת סְאָתַיִם אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶלָּא מְלֹא רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ שֶׁלְפָּרָה. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהַבְּאֵר עוֹלָה מִמִּידַּת סְאָתַיִם.
Traduction
Est-ce que, dans l’enclos de planches (qui, selon R.Juda, au § 3, ne devra pas dépasser la contenance de 2 saas), l’espace vide occupé par le puits est à défalquer de la mesure, ou non? On peut résoudre cette question d’après ce qui suit: R. Simon b. Eléazar dit qu’entre un puits d’une contenance de 2 saas et l’enclos de 2 planches, il nepourra rester qu’un interstice suffisant juste à laisser passer la tête et la majeure partie du corps d’une vache; cela prouve que l’espace occupé par le puits fait partie de la mesure totale.
Pnei Moshe non traduit
נישמעינה מן הדא. דתני בתוספתא פ''ק על דברי ר' יהודה. רשב''א אומר באר שיש בה מידת סאתים אין מותר להרחיק ממנה וכו'. כך היא הגירסא בתוספתא וא''כ ש''מ שהבאר עצמה עולה ממידת סאתים:
הלכה: מוּתָּר לְהַקְרִיב לַבְּאֵר כול'. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יֶצְחָק. וְהוּא שִׁיעוּרָא. כְּשִׁיעוּר הַזֶּה אֲפִילוּ גָמָל כּוּלּוֹ מִבַּחוּץ מוּתָּר. פָּחוּת מִכְּשִׁיעוּר הַזֶּה אֲפִילוּ גְדִי כּוּלּוֹ מִבִּפְנִים אָסוּר. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מְלֹא גָמָל וְגַמָּלוֹ. מַה וּפְלִיג. כָּל מַה שֶׁהַפָּרָה פוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ הַגָּמָל עוֹקֵם צַוָּארוֹ. מָה אַתְּ בָּעֵי. וְאֵין הַפָּרָה עוֹמֶדֶת 16a בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְאוֹכֶלֶת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תַּמָּן בָּהוּא דְּמַפְסִיק לֵיהּ. בְּרַם הָכָא בְּאוֹכֶלֶת מֵאֵילֶיהָ.
Traduction
R. Jérémie dit au nom de R. Samuel b. R. Isaac: dès que la mesure adoptée pour une vache est constatée, il est permis d’y avoir recours même pour un chameau, dont la longueur du cou fait que tout le corps reste au dehors; il serait défendu d’admettre au puits même un chevreau, dont tout le corps peut se maintenir dans l’enclos. On a enseigné que R. Simon b. Eléazar dit: il faut assez d’espace entre les planches et le puits pour l’accès du chameau et de son conducteur. Est-ce à dire qu’il s’oppose à l’avis de la Mishna, qui assigne une mesure moindre? -Non, dans le même espace où la vache peut étendre le cou, le chameau se tient en se rétrécissant. Pourquoi la Mishna exige-t-elle que la majeure partie de la vache soit à l’intérieur? Ne lui arrive-t-il pas souvent, en étant placée au dehors, de manger ou boire dans un lieu privé? Dans le présent cas, répond R. Yossé, il arrive que l’on tend le seau à la bête pour l’abreuver (et il y a à craindre un transport interdit), tandis qu’il n’y a pas de crainte si elle mange seule.
Pnei Moshe non traduit
מותר להקריב וכו' והוא שיעורא כשיעור הזה. כלומר ואם יש כאן השיעור הזה שהוא כדי שתהא פרה רובה בפנים ושותה מותר אפילו לגמל שהוא כולו מבחוץ ואינו יכול להכנס ואם פחות מכשיעור הזה אסור אפילו לגדי שיכול להכנס שם כולו דלא פלוג רבנן בשיעור:
מלא גמל וגמלו. אם מכניס שם גמל צריך שיהא כל כך כמלא גמל עם הגמל שלו שהוא האדם ההולך אחריו ומאכילו ומשקה אותו:
מה ופליג. כלומר ומה ס''ל לרשב''א אם פליג אשיעורא דמתני':
כל מה שהפרה פושטת וכו'. סיומא דמילתא היא וכלומר דמשום הכי פליג לפי שבשיעור שהפרה יכולה לפשוט צוארה והוא כדי שתכנס ראשה ורובה שם הגמל עוקם צוארו שצוארו ארוך ולפיכך ס''ל דהכל לפי הבהמה שהיא:
מה את בעי. כלומר דמתמה הש''ס ומה את רוצה בזה דיהבת האי טעמא לרשב''א בגמל וכי אין הפרה עומדת ברה''ר ואוכלת כלומר שותה ברה''י שהרי כשאין שם אלא כדי שתכנס ראשה ורובה בלבד סגי ואע''פ שעומדת היא בר''ה אפ''ה לא גזרו שמא ימשך אחר פרתו ויוציא הכלי למקום שהיא עומדת ואם כן מה בכך שהגמל עוקם צוארו לחוץ לא יהא אלא כפרה זו שגם כן עומדת בר''ה:
א''ר יוסי בהוא דמפסיק ליה. כמו דמספק ליה וכלומר דר' יוסי קאמר דלא דמיא כלל דהתם בדברי רשב''א גבי גמל מיירי בהגמל שלו והוא האדם הוא שמספק ונותן לו לשתות והלכך שפיר גזרינן שלא יוציא הכלי וצריך שיהא כמלא גמל וגמלו אבל הכא גבי פרה מיירי באוכלת ושותה מאליה ואם יש כדי ראשה ורובה תו ליכא למגזר מידי והשתא דאתית להכי איכא למימר דרשב''א לא פליג אשיעורא דמתני':
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר דְּיוֹמְדִין פְּשׁוּטִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה דִּיוֹמְדִין אֲבָל לֹא פְשׁוּטִין.
Traduction
–Lorsqu’il est question d’ ''augmenter'', il faut ajouter des planches doubles et d’autres droites, selon R. Meir; mais, selon R. Juda, les premières seules suffisent.
Pnei Moshe non traduit
על דעתיה דר''מ וכו'. כלומר דקמ''ל דר''מ אינו מודה לר' יהודה ולא ר' יהודה לר''מ בכל מקום כדאמרינן לעיל דלר''מ אם יש כאן יותר מי' אמות בין הפסין צריך פשוטין ולא סגי בהארכת הדיומדין ולר' יהודה לעולם דיומדין אבל לא פשוטין שאם יש כאן יותר מי''ג אמה ושליש מתקנו בהארכת דיומדין ולא בפשוטין:
גמ' על דעתיה דר' יהודה. דס''ל לא התירו בפסי ביראות אלא עד סאתים כדקתני במתני' דלקמן באר עצמה מהו שתעלה ממדת סאתים או דנימא סאתים סביב הבאר ואין הבאר בכלל:
Eirouvine
Daf 16b
משנה: וְעוֹד אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא הַגִּינָּה וְהַקַּרְפֵּף שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם מוּקֶּפֶת גָדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בָהּ שׁוֹמִירָה אוֹ בֵית דִּירָה אוֹ שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לָעִיר.
Traduction
Celui-ci dit aussi: si un jardin ou un parc a un espace de 70 coudées et un excédant carré, entouré d’une haie haute de 10 palmes, on pourra, le samedi, y déplacer les objets, à condition qu’il s’y trouve une guérite de gardien, ou un pavillon d’habitation, ou que ce soit une place voisine de la ville.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ועוד אמר ר' יהודה בן בבא. משום דשמעינן מיניה לעיל גבי פסין חדא לחומרא שאין עושין אותן אלא לבאר הרבים קתני הכא ועוד דאמר נמי מילתא אחריתא לחומרא דס''ל בגינה וקרפף אפילו מוקפין לדירה הן לא שרי אלא כשיעור בית סאתים שהן שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים ומעט פחות מבית סאתים כדמפרש בגמרא:
שומירה. סוכת שומרים או בית דירה ואפ''ה בית סאתים היא דשרי טפי לא. וזהו לחומרא:
הלכה: פיס'. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד בֵּית סָאתַיִם כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁין מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. אֵינָהּ מוּחְלֶפֶת. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. דִּי סְבַר כְּרַב יְהוּדָה. דָּמַר רַב יְהוּדָה. הָדָא דְתֵימַר בִּמְפוּלָּשִׁין לְבִקְעָה. אֲבָל אִם הָיוּ מְפוּלָּשִׁין לִרְשׁוּת הָרַבִּים אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. בְּכָל אָתָר רִבִּי לָֽעְזָר סְמִיךְ לְרִבִּי חִייָה רוֹבָה. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. כֵּיצַד מַתִּירִין רְשׁוּת הָרַבִּים. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. לֶחִי מִיכָּן וְלֶחִי מִיכָּן. קוֹרָה מִיכָּן וְקוֹרָה מִיכָּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֶחִי וְקוֹרָה מִיכָּן. וְיַעֲשֶׂה צוּרַת הַפֶּתַח מִיכָּן. וָכָא אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּעֶשֶׂר. וְכָאן בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. 16b מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן פְּלִיגִין. רִבִּי אָחָא אָמַר. רַב הוֹשַׁעְיָה שָׁאַל לְאַבָּא. כַּמָּה תְהֵא פִירְצַת הַמָּבוֹי עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. וְהוּא אָמַר לֵיהּ. מִשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וְהָכָא אָמַר הָכֵין. דְּרַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. תַּמָּן עוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ. בְּרַם הָכָא. פָּרוּץ רָבָה עַל הָעוֹמֵד.
Traduction
R. Yohanan dit: l’opinion exprimée ici (§ 4) par R. Juda, est en contradiction avec ce qu’il dit plus loin (9, 4): ''Sous des ponts dont les arches sont accessibles des 2 côtés, il est permis de transporter des objets le samedi, selon R. Juda; mais les autres sages l’interdisent''. -Non, dit R. Eliézer, il n’y a pas de contradiction selon l’explication de R. Jérémie que R. Eliézer adopte l’avis de R. Juda; car l’autorisation exprimée plus loin par ce dernier, s’applique aux arches des ponts qui s’ouvrent sur des vallées (places intermédiaires), mais il l’interdit aussi, si elles ouvrent sur la voie publique, comme ici pour l’enclos de planches. Mais, objecta R. Yossa, puisqu’en tous lieux R. Eliézer se fonde sur l’opinion de R. Hiya le Grand, comment se fait-il qu’ici il soit en opposition avec lui? Or, il a enseigné que, pour libérer les ruelles aboutissant à la voie publique, il suffit, selon R. Juda, de placer une latte de chaque côté, ou une poutre; selon les autres sages, il faut les deux additions d’un côté, et le simulacre d’une porte à l’autre extrémité; comment donc se fait-il qu’ici, selon R. Eliézer, R. Juda se range à l’avis plus sévère des autres sages? C’est que, fut-il répondu, pour les ruelles percées, il ne s’agit que d’une ouverture de 10 coudées (et un indice d’addition suffit); tandis que pour l’enclos du puits, dont l’accès va jusqu’à 13 coudées, le transport est seulement autorisé si l’enclos aboutit à une vallée, non au-delà. – L’opinion précitée (que, pour les ruelles, on suppose une ouverture ayant 10 coudées au plus) est contestée par d’autres rabbins, savoir R. Aha, au nom de R Oshia, qui demanda à son père quelle est au plus, selon R. Juda, la mesure de la brèche d’une ruelle: elle sera au maximum de 13 coudées, lui répondit-il. Comment donc se fait-il qu’ici il la réduit à 10 coudées? Il n’y a pas de contradiction, répondent les rabbins de Césarée: pour les arches percées aux 2 bouts, ce qui subsiste dépasse le vide de la rupture (et un indice d’addition suffit), tandis qu’ici il y a, au contraire, plus de vide que de partie debout.
Pnei Moshe non traduit
גמ' א''ר יוחנן מחלפה שיטתיה דרבי יהודה. קשיא דידיה אדידיה:
דתנינן תמן. סוף פרק כל גגות וכן גשרים המפולשין וכו' אלמא לא אתו רבים ומבטלי מחיצתא. וה''ה דקשיא דרבנן אדרבנן דהתם אוסרין והכא קאמרי א''צ וא''כ מחולפת השיטה היא:
א''ר אלעזר אינה מוחלפת. כדמפרש ר' ירמיה דר''א סבר כהאי דמחלק רב יהודה אליבא דרבי יהודה דאמר הדא דתימר דמתיר ר' יהודה בגשרים המפולשין דוקא במפולשין לבקעה שהיא כרמלית. הואיל ואין כאן איסור דאורייתא אבל אם היו מפולשין לר''ה אסור ואכתי דרבנן אדרבנן לא מתרצא לר' אלעזר אלא דעדיפא מינה פריך ר' יוסי לקמן:
בכל אתר ר' אלעזר סמיך לר' חייא רובא. כלומר שהוא סומך על דבריו בכל מקום ותני ר' חייה כיצד מתירין רשות הרבים וכו' אלמא דר' יהודה ס''ל אפילו בר''ה סגי בב' מחיצות מדאורייתא ולחי או קורה מדרבנן בעלמא הוא והכא אמר הכין בתמיה דר' יהודה אוסר במפולשין לר''ה:
כאן בעשר. גבי הא דתני ר' חייה בשאין במפולש אלא בעשר מיירי וכאן בפסי ביראות בשלש עשרה כדס''ל לר' יהודה במתני' דלעיל הלכך אוסר אם דרך הרבים מפסיקתן:
מיליהון דרבנן. דלקמן פליגי על הא דקאמר לחלק במבוי המפולש לר''ה בין עשר לשלש עשרה דר' אחא אמר וכו' כמה תהא פירצת המבוי על דעתיה דר' יהודה בשנפרץ לר''ה והשיב לו משלש עשרה כדשמעינן אליביה גבי פסי ביראות והכא אמר הכין לחלק כדלעיל א''כ פליגי הני רבנן ר' אחא ואבוה שהשיב כן לר' הושעיה:
דרבנן דקסרין אמרין. כלומר והכי נמי שמעינן מרבנן דקסרין דלא ס''ל לחלק גבי מבוי בין עשר לשלש עשרה אליבא דר' יהודה והא דקשיא מהאי דתני ר''ח אמתני' ואליבא דר' יהודה הכי הוא דשנינן:
תמן. גבי מבוי עומד רבה על הפרוץ שהרי יש לו שתי מחיצות מעלייתא ברם הכא בפסי ביראות פרוץ רבה על העומד והשתא ליתא נמי הא דרמינן דר' יהודה אדר' יהודה לעיל מההיא דפרק כל גגות דשאני התם דעומד מרובה הוא דאיכא שתי מחיצות מעלייתא ודרבנן אדרבנן נמי ל''ק דהכא בפסי ביראות מיהת איכא שם ארבע מחיצות:
פיס'. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אִם הָֽיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים מַפְסְקָתָהּ כול'. מַה בֵין בּוֹר הָרַבִּים וּמַה בֵין בּוֹר הַיָּחִיד. בּוֹר הָרַבִּים יֵשׁ לוֹ קוֹל. בּוֹר הַיָּחִיד אֵין לוֹ קוֹל. מֵעַתָּה אֲפִילוּ לִבְאֵרוֹ. אֶלָּא בּוֹר הָרַבִּים מֵימָיו מְצוּיִין לְכַלּוֹת. בּוֹר הַיָּחִיד אֵין מֵימָיו מְצוּיִין לְכַלּוֹת.
Traduction
Quelle est (selon R. aqiba) le motif de distinction entre la citerne publique et celle qui est privée? Pour celle qui est publique, le bruit de l’adaptation d’un enclos est bientôt répandu; ce qui n’a pas lieu pour le bien privé. S’il en est ainsi, l’érection des planches auprès d’un puits particulier devrait être interdite? En effet, il y a une autre raison: c’est que, pour le puits public, dès que l’eau y fait défaut, tous le savent, et l’on ne s’y rend pas; tandis que si cela arrive au puits d’un particulier, on l’ignore (et il se peut que l’on y transporte des objets indûment).
Pnei Moshe non traduit
פיסקא. אחד באר הרבים וכו'. מה בין בור הרבים וכו' בור הרבים יש לו קול. אם נפסקו המים ומדכרי אהדדי שלא לסמוך על הפסין אבל של יחיד אין לו קול ואתי לידי תקלה:
מעתה אפילו לבארו. של יחיד נמי ליחוש:
אלא בור הרבים אין מימיו מצויין לכלות בור היחיד מימיו מצויין לכלות. כצ''ל ובספרי הדפוס נתחלפו התיבות. כלומר רבים משגיחין על זה שיהא שם תמיד מים אבל היחיד אינו משגיח ושמא יפסקו המים והשתא ל''ק מבאר היחיד דמים חיים לא שכיחי דפסקי:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא עַמְרָם רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה בֶּן בָּבָא. אָמַר רִבִּי יוּדָה אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָה. מַתְנִיתַא אָֽמְרָה כֵן. עוֹשִׂין פַּסִּין לַבֵּירָיוֹת. וְלֹא לְבוֹרוֹת. וְהָא תַנִּינָן. אֲבָל לְבוֹר הַיָחִיד עוֹשִׂין לוֹ מְחִצָּה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין לְבוֹר הָרַבִּים. וְדִכְווָתָהּ עוֹשִׂין פַּסִּין לַבֵּירָיוֹת. לַבְּאֵר הָרַבִּים.
Traduction
R. Jacob b. Aha Amram, ou R. Juda, au nom de Samuel, dit que l’avis de R. Juda b. Bava sert de règle. En effet, dit R. Juda père de R. Matnia, il y a un enseignement qui dit expressément: on établit un enclos autour des citernes, non des puits. Mais notre Mishna ne dit-elle pas: ''Pour le puits particulier, la hauteur devra être de 10 p., selon R. aqiba''? N’en résulte-t-il pas que la restriction s’applique seulement aux puits particuliers? -Non: voici la déduction à tirer de la Mishna: il y avait lieu d’autoriser l’enclos autour des citernes et puits publics; du défaut de cette expression, on déduit qu’il est seulement permis d’ériger l’enclos pour la citerne publique.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אמרה כן. דקתני עושין פסין לביראות משמע אבל לא לבורות אפי' הן של רבים:
והא תנן אבל לבור היחיד וכו' דברי ר''ע. כלומר והרי בבור היחיד לא פליגי ר''ע ור' יהודה בן בבא דלכולי עלמא במחיצה דוקא וקא סלקא דעתין דמדמדייק לביראות דלא מיירי אלא בבארות אם כן אבאר לחוד הוא דקפיד ואפי' הוא של יחיד ניתר בפסין. והשתא מנא לך דמתני' כר' יהודה בן בבא הא אפי' באר היחיד נמי בכלל:
אלא כן אנן קיימין לבור הרבים. כלומר אבור הרבים דקאמר ר' יהודה בן בבא דאינו ניתר בפסין הוא דמדייקינן וה''ק ודכוותה עושין פסין לביראות דקתני במתני' היינו לבאר הרבים בדוקא אבל לבאר היחיד לא. וא''כ מתני' כר' יהודה בן בבא מיתוקמא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source