Vayedaber

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַסּוּלָּם מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ אֲבָל מַטֵּהוּ מְחַלּוֹן לְחַלּוֹן. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יִטּוֹל אֶלָּא אִם כֵּן נִעְנַע מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים עוֹמֵד וְאוֹמֵר זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל:

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אא''כ נענע מבעוד יום ודוקא בבריכה ראשונה הוא דפליגי ב''ש שמדרך מגדלי יונים להניח בריכה ראשונה להיות צוות לאמה לפי שדרך היונים שיולדים בריכה בכל חדש וחדש והן שני גוזלות זכר ונקבה ומפסיקין בתקופת טבת וחוזרים ויולדים בניסן וקסברי ב''ש דחיישינן דילמא חייס אבריכה ראשונה והלכך בדבור בעלמא לא סגי דשמא כי אתא למישקל למחר מימלך וחייס עלייהו והוי טלטול שלא לצורך אבל משנענע וממשמש אותן מבעוד יום לשוחטן למחר תו לא חיישינן לאימלוכי ובית הלל סברי לא חיישינן לאימלוכי ובעומד ואומר זה וזה אני נוטל סגי ואפילו בבריכה ראשונה אבל בבריכה שניה אפי' לב''ש בעומד ואומר זה וזה אני נוטל סגי:

ב''ש אומרים לא יטול. מיוני שובך ויוני עליה:

מתני' ב''ש אומרים אין מוליכין את הסולם משובך לשובך. בבבלי איכא תרי לישני לרב חנן בר אמי בפירושא דפלוגתייהו ללישנא קמא בר''ה היא דפליגי דב''ש אסרו שהרואה אומר להטיח גגו הוא צריך וב''ה שרו דסברי שובכו מוכיח עליו שניכר שהסולם של שובך הוא אבל ברשות היחיד לכ''ע מותר וללישנא בתרא ברה''י הוא דפליגי לב''ש אסור דכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור וב''ה שרו אע''ג דבעלמא דינא הכי כאן התירו משום שמחת י''ט אבל בר''ה אפי' ב''ה מודו דאסור וכל זה דוקא בסולם של שובך אבל בסולם של עליה לכ''ע אסור בטלטול ואפי' בהטיה מחלון לחלון אסור:

וּמוֹדִים שֶׁאִם שָׁחַט שֶׁיַּחְפּוֹר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה. שֶׁאֵפֶר כִּירָה מוּכָן. הָדָא דְאַתָּ אָמַר. בְּאֵפֶר שֶׁהוּסַּק מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. אֲבָל בְּאֵפֶר שֶׁהוּסַּק בְּיוֹם טוֹב לֹא בְדָא. בְּשֶׁלֹּא שָׁחַט. אֶבָל אִם שָׁחַט מוּטָּב שֶׁיִּטּוֹל מֵאֵפֶר שֶׁהוּסַּק בְּיוֹם טוֹב. וְאַל יַחְפּוֹר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה. 5a חֲבֵרַייָא אָ‍ֽמְרִין. שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה לְמִצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה דוּ אָמַר. מִצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה לְמִצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה אַף עַל פִּי שֶׁאִינָהּ כְּתוּבָה בְצִידָּהּ נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה דוּ אָמַר. הוֹאִיל וְאֵין מִצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה בְלֹא תַעֲשֶׂה אֶלָּא אִם כֵּן הָ‍ֽיְתָה כְתוּבָה בְצִידָּהּ. מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בַּמִּצְוָה אוֹמְרִים לוֹ. מָרֵק. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. קְעָרָה שֶׁחָקְקָה קוֹף מָהוּ. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי זְעוּרָה וְרַב הַמְנוּנָא. חַד אָמַר. אָסוּר. וְחוֹרָנָה אָמַר. מוּתָּר. מָאן דְּאָמַר. אָסוּר. נַעֲשֶׂה כְמוּקְצֶה שֶׁיָּבַשׁ וְלֹא יָדַע בּוֹ. מָאן דְּאָמַר. מוּתָּר. נַעֲשֶׂה כְטֵבֵל שֶׁתִּיקְּנוֹ שׁוֹגֵג. מָאן דְּאָמַר. מוּתָּר. מָהוּ לִשְׁתַּמֵּשׁ עַל גַּב מְקוֹמָהּ. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. אָסוּר לִשְׁתַּמֵּשׁ עַל גַּבֵּי קַרְקַע.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מ''ד מותר מהו להשתמש ע''ג מקומה. כלומר אפי' למ''ד מותר להשתמש בהקערה מ''מ במקומה איכא למיבעי דאפשר אותו המקום שניטל ממנו הקערה כנולד הוא דמעיקרא היה אותה חתיכה עליו. וקאמר הש''ס כך אנו אומרים אסור להשתמש ע''ג הקרקע בי''ט בתמיה ומאי תיבעי לך:

נעשה כטבל שתיקנו שוגג. בי''ט דאע''ג דאין מגביהין תרומות ומעשרות בי''ט אם עבר ותיקנו מתוקן וה''נ כן:

נעשה כמוקצה שיבש ולא ידע בו. הבעלים מאתמול דאסור כדאמרי' בריש פרקין וה''נ כן:

קערה שחקקה קוף. בי''ט מהו להשתמש בה משום מוקצה:

אע''פ שאין כתובה בצידה. ממש או באותו ענין ניחא הא דחברייא אלא לדעתיה דר' יוסי דקאמר דבעינן דוקא שכתובה בצידה כמו לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך דמינה ילפינן דכל מצות עשה דוחה ל''ת מאי איכא למימר הא כיסוי הדם אינה כתובה בצידה דל''ת די''ט:

על דעתיה דר' יונה דהוא אמר וכו'. פלוגתייהו דר' יונה ור' יוסי לעיל בריש פ''ב דחלה ולקמן סוף פ''ג דנדרים:

חברייא אמרין. דלא איכפת לן בהא ואם ירצה יחפור בדקר ויכסה לפי שמצות עשה של כיסוי הדם דוחה למצוה בל''ת של י''ט והיינו טעמייהו דב''ה דמודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה:

בד''א בשלא שחט. עדיין אלא שבא לשאול אומרים לו שאם אין לו אפר שהוסק מעי''ט אל ישחט אבל אם שחט ויש לו אפר שהוסק היום ואין לו דקר נעוץ מבעוד יום מה יעשה וקאמר הש''ס מוטב שיטול מאפר שהוסק בי''ט שאינו אלא משום מוקצה ונולד ואל יחפור בדקר ויכסה דדמי למלאכה בי''ט:

לא יכסה בו אלא יחפור בדקר שיש לו נעוץ מבעוד יום ויכסה בו:

ומודים וכו' הדא דאת אמר שאפר הכירה מוכן הוא ומכסה בו באפר שהוסק מערב י''ט אבל באפר שהוסק בי''ט כנולד הוא דמעיקרא הוה עצים והשתא אפר

מכיון כו'. וקאמר דאפ''ה שרי שמכיון שהתחיל במצוה ושחט לשם שמחת י''ט אומרים לו מרק המצוה ותכסה הדם:

בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים עוֹמֵד וְאוֹמֵר זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל׃ מִחְלְפָה שִׁיטַּתּוֹן דְּרַבָּנִן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וְחֲכָמִים אוֹמְרִים. עַד שֶׁיִּרְשׁוֹם וְיֹאמַר. מִכָּן וְעַד כָּאן: וְהָכָא אִינּוּן אָֽמְרִין הָכֵן. עוֹד אִינּוּן אִית לָהוֹן חוֹמֶר הוּא בַדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. לֵוִי מַקַּשׁ עַל שׁוֹבְכֵיהּ. וְאָמַר. יִזְכֶּה לי שׁוֹבְכִי לְמָחָר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר ר' יוסי בר' בון. כך היה מנהגו של לוי שהיה מקיש על שובכו מבעוד יום ואמר יזכה לי שובכי למחר מה שארצה ליטול ממנו דס''ל שא''צ לפרוש ולומר זה וזה אני נוטל:

ומשני עוד אינון אית להון וכו'. כלומר דודאי גם לרבנן צריכין אנו לסברא זו דחומר הוא בבעלי חיים יותר מבמוקצה דפירות מיהו בהא פליגי דלר''א יש ברירה ולרבנן אין ברירה:

ב''ה אומרים וכו'. ופריך אכתי מחלפה שיטתון דרבנן דתמן דפליגי אדר''א ואומרים עד שירשום ויעשה סימן ויאמר מכאן ועד כאן אני אוכל למחר ונהי דמחמרי מדר''א מיהת סברי דבסימן מכאן ועד כאן סגי אע''פ שאינו פורש אלו הפירות ואלו הפירות אני אוכל למחר והכא קסברי ב''ה דמיהת צריך שיפרוט ויאמר זה וזה אני נוטל והא רבנן דר''א לא פליגי אדב''ה:

בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים לֹא יִטּוֹל אֶלָּא אִם כֵּן נִיעְנַע מִבְּעוֹד יוֹם. מִחְלְפָה שִׁיטַּתּוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וְעוֹד אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. עוֹמֵד הוּא אָדָם עַל הַמּוּקְצֶה עֶרֶב שַׁבָּת בַּשְּׁבִיעִית וְאוֹמֵר. מִכָּן אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר. וְרִבִּי לִיעֶזֶר לָאו שַׁמֻּתִי הוּא. חוֹמֶר הוּא בַדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים. דמוקצה דבעלי חיים חמיר טפי שמוקצה הוא ביותר ולפיכך עד שינענע בידו מעי''ט:

וכי ר''א לאו שמותי הוא. בתמיה הלא מתלמידי ב''ש הוא והכי אמרינן בכל מקום דר''א מב''ש הוא א''כ ס''ל לב''ש הכי ואמאי אמרו כאן לא יטול אא''כ עשה מעשה ונענע מבעוד יום:

ב''ש אומרים לא יטול וכו'. מחלפה שיטתון דב''ש דתנינן תמן. לקמן ספ''ד ועוד אמר ר''א וכו' ויאמר מכאן אני אוכל למחר אלמא דבהזמנה בעלמא סגי:

הלכה: יְהוּדָה בְרִבִּי חִייָה נְפַק לִבְרָא. שְׁאַלוּן לֵיהּ. סוּלָּם שֶׁלְעֲלִייָה מָהוּ. אֲמַר לֹון. שְׁרֵי. כַּד דְּאָתָא גַּבֵּי אָבוּהּ. אָמַר לֵיהּ. מַה מַעֲשֶׂה בָא לְיָדֶיךָ. אָמַר. הִיתַּרְתִּי לָהֶן סוּלָּם שֶׁלְעֲלִייָה. וְאָקִים תַּנָּייֵהּ קוֹמוֹי וְתַנָּא. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּסוּלָּם שֶׁלְשׁוֹבָךְ. אֲבָל בְּסוּלָּם שֶׁלְעֲלִייָה אָסוּר. מַה בֵין סוּלָּם שֶׁלְשׁוֹבָךְ מַה בֵין סוּלָּם שֶׁלְעֲלִייָה. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. סוּלָּם שֶׁלְשׁוֹבָךְ אִם עָשָׂה הוּא מְלַאכְתּוֹ מֵאֶתְמוֹל כְּחִישִׁין הֵן. סוּלָּם שֶׁלְעֲלִייָה יָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ מֵאֶתְמוֹל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. סוּלָּם שֶׁלְשׁוֹבָךְ יָכוֹל הוּא לַעֲמוֹד 5b עָלָיו וְלַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ. סוּלָּם שֶׁלְעֲלִייָה אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד עָלָיו וְלַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ. סוּלָּם שֶׁלְשׁוֹבָךְ שֶׁהוּא עוֹלֶה בוֹ לָעֲלִייָה. סוּלָּם שֶׁלְעֲלִייָה שֶׁהוּא עוֹלֶה בוֹ לְשׁוֹבָךְ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

סולם של שובך וכו'. מילתא באנפי נפשה היא וכלומר הא דהתירו בסולם של שובך אע''פ שלפעמים משתמש הוא בו לעלות לעליה אפ''ה מותר וכן סולם של עליה אע''פ שלפעמים הוא עולה בו לשובך אסור דבתר מילתא שעומד לכך אזלינן:

א''ר יוסי בר' בון וכו'. כצ''ל סולם של שובך אינו יכול לעמוד עליו ולעשות מלאכתו סולם של עליה יכול הוא לעמוד עליו ולעשות מלאכתו. וחילופי תיבות יש כאן בספרי הדפוס. ויש לפרש נמי לפי הכתוב לפנינו ולשון בתמיה הוא וכי זה יכול הוא לעמוד עליו בשעת מלאכה וזה אינו יכול לעמוד עליו. וכלומר דר' יוסי בר' בון נמי מפרש לטעמא דמחלקינן בין של שובך לשל עליה ומוסיף הוא בזה דלא צריך להאי דר' יעקב בר אחא שעומד מתחלה לכך אלא דהיינו טעמו כל שהוא ראוי לעמוד עליו ולעשות מלאכה חששו בו מפני מראי' העין שיאמר לעשות מלאכתו הוא צריך הלכך סולם של שובך שאינו ראוי לעמוד עליו ולעשות מלאכתו התירו בו לטלטלו משובך לשובך דליכא ביה משום מראית העין אבל סולם של עליה שחזק הוא ויכול לעמוד עליו ולעשות מלאכתו על הגג חששו בו ואסרוהו:

כחישין הן. על השליבות קאמר וכלומר שבזה ניכר שהוא של שובך וכדפרישית:

סולם של שובך אם עשה הוא מלאכתו מאתמול כחישין הן. כלומר דהיינו טעמא דשל שובך שרו ב''ה משום דניכר הוא שאינו עומד למלאכה שאם עושה בו איזה מלאכה אינו יכול מפני שהשליבות שלו כחישין הן חלושין ואינן סובלין משא אבנים כדי להעלותן ולתקן גגו והיינו דקאמר מאתמול כלומר שאינו מתוקן לכך לעשות בו מלאכה לא קודם י''ט ולא מעולם ולא אתי למיחשדיה ולומר להטיח גגו הוא דצריך אבל סולם של עליה שעומד הוא לעולם לכך ועושה בו מלאכתו מאתמול וכן כל יום ויום אתו למיחשדיה שיאמרו שהיום ג''כ שהוא רואה שגגו אינו מתוקן ומטלטלו כדי להטיח גגו והלכך אסור:

ואקים תניי קומוי. העמיד תנא אחד לפניו ותני ליה הך ברייתא בד''א דב''ה מתירין בסולם של שובך וכו':

גמ' יהודה בר חייה נפק לברא. הלך מחוץ לעיר בין הכפרים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source