דְּאָמַר רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִין. אֵין מַעֲמִידִין לֹא בְקֵיבַת הַנְּבֵילָה וְלֹא בְקֵיבַת הַגּוֹי. חָ‍ֽזְרוּ לוֹמַר. מַעֲמִידִין בְּקֵיבַת הַנְּבֵילָה וְאֵין מַעֲמִידִין בְּקֵיבַת הַגּוֹי. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָּעֵי. מַה. כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּרִבִּי לִיעֶזֶר אָמַר. סְתָם מַחֲשֶׁבֶת נָכְרִי לַעֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי יָסָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הָכֵין. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִין. אֵין מַעֲמִידִין לֹֹֹא בְּקֵיבַת הַנְּבֵילָה וְלֹא בְקֵיבַת הַגּוֹי. חָ‍ֽזְרוּ לוֹמַר. מַעֲמִידִין בֵּין בְּקֵיבַת הַנְּבֵילָה בֵּין בְּקֵיבַת הַגּוֹי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. [לִשַׁן] מַתְנִיתָה מְסַייְעָה לְרִבִּי חִייָה בַּרַ בָּא. קֵיבַת הַנָּכְרִי וְקֵיבַת הַנְּבֵילָה אֲסוּרָה כְמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. כְּשֵׁירָה שֶׁיָּ‍ֽנְקָה מִן הַטְּרֵיפָה קֵיבָתָהּ אֲסוּרָה כְּמִשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. וּטְרֵיפָה שֶׁיָּ‍ֽנְקָה מִן הַכְּשֵׁירָה קֵיבָתָהּ מוּתֶּרֶת כְּמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה. וַאֲפִילוּ דְּיִסְבְּרוּן בֵּית שַׁמַּי (לְ)[כְּ]בֵית הִלֵּל בַּמִּשְׁנָה (הָרִאשׁוֹנָה) [הָאַחֲרוֹנָה] . בֵיצָה גִּידוּלֵי גוּפָהּ. קֵיבָה מִמָּקוֹם אַחֵר בָּאָת. וְאַתְיָא כַּהִיא דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַעֲשֶׂה בְבָנָיו שֶׁלְיְהוּדָה בֶּן שַׁמּוּעַיי שֶׁבִּיקְעוּ לָהֶם זְאֵיבִים יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת צֹאן. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִין וְהִתִּירוּ קֵיבוֹתֵיהֶם. אָ‍ֽמְרוּ. בֵּיצָה גִּידוּלֵי גוּפָהּ. קֵיבָה מִמָּקוֹם אַחֵר בָּאָת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שביקעו להם זאבים. שדרסום ואסרו אותם משום דרוסת הזאב ואף על פי כן התירו קיבותיהם וכך אמרו דלא דמיא קיבה לביצה:
ואתייא. הא דאמרן כהאי דאמר ר' יוסי בר בון בשם ר' יוחנן וכו':
ואפילו דיסברון וכו'. כלומר דמשני דלא כדס''ד דקיבה וביצה דמיין אהדדי דלאו מילתא היא אלא דמצינן לאוקמי להא דב''ש וכן להא דב''ה כמשנה האחרונה בקיבה ולא קשיא מידי דשאני קיבה מביצה דביצה גידולי גופה היא ובהך סברא פליגי דב''ש סברי הואיל כיוצא בה נמכרת בשוק לאו כגופה ממש חשבינן לה ואם אין כיוצא בה נמכרת אז הוא דהויא כגופה וב''ה סברי אפי' כיוצא בה נמכרת מ''מ גידולי גופה היא שנתגדלה במעי נבלה ואע''פ שלא נגמרה לגמרי מיהת מקצת גידוליה בנבילה היא וכנבילה חשיבא אבל קיבה ממקום אחר באת ובין לב''ש ובין לב''ה אמרינן דלאו כגופה חשיבא דכפירשא בעלמא הבאה לה ממקום אחר היא ותרוייהו כמשנה האחרונה ס''ל:
וטריפה כו'. והא דקתני בסיפא דסיפא וטריפה שינקה מן הכשרה קיבתה מותרת ולא אמרי' כגופה חשיבא זהו כמשנה אחרונה שלאחר חזרה ורישא וסיפא קודם החזרה נשנית ומשנה לא זזה ממקומה. שמעינן מיהת השתא שחזרו ממשנה ראשונה וקבעו להלכה כמשנה אחרונה והדרינן להקושיא דלעיל דב''ש כמשנה האחרונה וב''ה כמשנה הראשונה בתמיה הרי חזרו ממשנה הראשונה והיכי נשנית בעדיות להא דב''ה כוותה:
כשירה שינקה וכו'. וכן הא דקתני ברישא דסיפא כשירה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה אלמא דמה שהוא בתוך הקיבה לאו כפירשא היא אלא כחלב ממש חשבינן ליה נמי כמשנה ראשונה אתיא וקודם חזרה נשנית דאכתי לא הוה אמרי דכפירשא בעלמא היא:
כמשנה ראשונה. כלומר רישא דמתני' דקתני קיבת נבלה אסורה אלמא לא כפירשא בעלמא אלא כגופה חשיבא זהו כמשנה ראשונה:
כמשנה ראשונה כשירה שינקה מן הטריפה וכו'. מילתא אחריתא היא ואגב דמייתי רישא דהך מתני' מפרש לה לכולה ועוד דשייך נמי למסקנת הקושיא וב''ה כמשנה ראשונה בתמיה. וכלומר דהא חזינן דקתני בהאי מתני' כמשנה ראשונה והדר קתני כמשנה אחרונה כדמפרש ואזיל:
לשון מתניתא. דפרק כל הבשר מסייעא לר' חייה בר בא דקאמר למשנה אחרונה אין מעמידין בקיבת הנכרי ששנינו שם קיבת הנכרי וקיבת הנבילה אסורה אלמא דקיבת נכרי לחוד ושל נבילה לחוד ואי טעמא דשל נכרי נמי משום נבילה הויא למה לי למיתני תרוייהו אטו לא ידעינן דשחיטת נכרי נבילה היא אלא דאשמעינן דשל נכרי טעמא אחרינא נמי איכא ואף משנה אחרונה דסברינן דפירשא בעלמא היא מ''מ של נכרי אסורה משום לתא דע''ז וכר''א והיינו דקאמר לשון מתניתא מסייעא לר' חייה בר בא דאפי' למשנה אחרונה חיישינן בשל נכרי מטעמא דאמרן:
ר' יוסי בשם ר' יוחנן. אמר הכין ודלא כר' חייה בשמיה אלא ה''ק בראשונה וכו' חזרו לומר מעמידין בין בקיבת הנבילה בין בקיבת הנכרי וכלומר לפי משנה הראשונה היו שניהן שוין לאיסורא ולפי משנה האחרונה שניהן שוין להיתירא דסתם מחשבת נכרי לע''ז לא אמרינן:
שמואל בר אבא בעי. על הא דר' חייה בשם ר' יוחנן מאי האי דקאמרת בענין קיבת הנכרי הא האי מילתא כר''א דפ''ב דחולין היא דאזלא דקאמר סתם מחשבת עכו''ם לע''ז והרי סתים לן תנא לעיל בפ''ב שם דלא כר''א. דתנינן שם בהלכה ג' בשר הנכנס לע''ז מותר ואמרינן התם זו להוציא מדברי ר''א שאומר מחשבת נכרי לע''ז:
חזרו לומר. במשנה אחרונה:
מעמידין בקיבת הנבילה. של ישראל דסבירא לן דקיבה פירשא בעלמא היא אבל אין מעמידין בקיבת הנכרי משום דסתם שחיטת הנכרי לע''ז היא ובע''ז אפי' פירשה אסור:
דאמר ר' חייה בשם ר' יוחנן וכו'. כלומר משנה ראשונה ואחרונה מאי היא דאמר ר''ח וכו' וכדמסיק לקמן:
בראשונה היו אומרים אין מעמידין לא בקיבת הנבילה. של ישראל ולא בקיבת הנכרי ומטעמא דקיבת הנבילה כגופה חשיבא:
תַּמָּן תַּנִּינָן. בֵּיצַת נְבֵילָה אִם יֵשׁ כַּיּוֹצֵא בָהּ נִמְכֶּרֶת בַּשּׁוּק מוּתֶּרֶת. וְאִם לָאו אֲסוּרָה. כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי. וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין. מַה טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּי. גְּמוּרָה הָ‍ֽייְתָה עַד שֶׁלֹּא תִתְנַבֵּל. מֵעַתָּה אֲפִילוּ אֵין כַּיּוֹצֵא בָהּ נִמְכֶּרֶת בַּשּׁוּק תְּהֵא מוּתֶּרֶת. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן. נִמְצֵאתָ מַתִּיר שְׁלָל שֶׁלְבֵּיצִים. וּבֵית שַׁמַּי 2b כְמִשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. וּבֵית הִלֵּל כְּמִשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן תנינן. בפ''ה דעדיות:
ביצת נבילה אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק. שקליפתה קשה ונגמרת כשאר ביצים הנמכרות בשוק מותרת כדברי ב''ש וכו'. וגרסי' לסוגיא זו בפ''ב דע''ז בהלכה ז':
גמורה היתה. דמאחר שנמצאת נגמרת אמרינן גמורה היתה עד שלא נעשית נבילה:
מעתה אפילו אין כיוצא בה וכו'. דנימא נמי שנתהווה בה הביצה קודם שנתנבלה:
אם אומר את כן וכו'. כלומר באין כיוצא בה נמכרת אין להקל שמכיון שלא נגמרה הויא כבני מעיה וקשורה בשלל של ביצים ולא נתיר שלל של ביצים של נבילה:
וב''ש כמשנה אחרונה וב''ה כמשנה הראשונה. כצ''ל כלומר בתמיה דלמאי דחזינן דב''ש וב''ה פליגי בכיוצא בה נמכרת בשוק וב''ה אוסרין א''כ דברי ב''ה אזלי כמשנה הראשונה דע''ז שם דאסרו להעמיד הגבינה בקיבת נבילה דכגופה הואי וקס''ד דקיבה וביצה חדא דינא אית להו וקשיא דהרי חזרו בהן כדלקמיה ומשנה האחרונה לאו כגופה חשיבא היא:
דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. שְׁיֵרֵי פָתִילָה שְׁיֵרֵי מְדוּרָה שְׁיֵרֵי שֶׁמֶן שֶׁכָּבוּ בַשַּׁבָּת. מָהוּ לְהַדְלִיקָם בְּיוֹם טוֹב. רַב וְרִבִּי חֲנִינָה תְּרֵיהוֹן אָ‍ֽמְרִין. אָסוּר. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מוּתָּר. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן. מַה אַפְכַּן לָהּ פְּתִילָה גַּבֵּי בֵיצָה. אֲמַר לֵיהּ. מִן מַה דַאֲנָן חֲמֵיי רַבָּנִן מְדַמֵּיי לָהּ. הָדָא אָ‍ֽמְרָה. הִיא הָדָא הִיא הָדָא. מִשֵּׁם אַרְבָּעָה זְקֵינִים אָ‍מְרוּ. הַנֶּאֱכַל עֵירוּבוֹ בָּרִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא כִבְנֵי עִירוֹ בַּשֵּׁינִי. רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְאַרְבָּעָה זְקֵינִים. רַב חִסְדָּא בָעֵי. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב. תַּמָּן הוּא עֲבַד לָהּ שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת. וְהָכָא הוּא עֲבַד לָהּ קְדוּשָּׁה אַחַת. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. שְׁיֵרֵי פְתִילָה שְׁיֵרֵי מְדוּרָה שְׁיֵרֵי שֶׁמֶן שֶׁכָּבוּ בַשַּׁבָּת. מָהוּ לְהַדְלִיקָם בְּיוֹם טוֹב. רַב וְרִבִּי חֲנִינָה תְּרֵיהוֹן אָ‍ֽמְרִין. אָסוּר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מוּתָּר. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן. מַה אַפְכַּן לָהּ פְתִילָה גַּבֵּי בֵיצָה. אֲמַר לֵיהּ. מִן מַה דָנָן חֲמֵיי רַבָּנִן מְדַמֵּיי לָהּ. הָדָא אָ‍ֽמְרָה. הִיא הָדָא הִיא הָדָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דאיתפלגון וכו'. כדלעיל ואסר רב. והתם משנינן לה דלחומרא עבדינן בתרוייהו:
מחלפא שיטתיה דרב דתמן. בעירובין עבד לה שבת וי''ט שתי קדושות והכא בשירי פתילה עבד לה קדושה אחת:
משם ארבעה זקנים אמרו וכו'. איידי דאיירי בהאי עניינא מסיק לה לכולא מילתא כדגריס בעירובין הנאכל עירובו בראשון וכו'. התם במתני' פליגי ר''א וחכמים בי''ט הסמוך לשבת ר''א אומר מערב אדם שני עירובין וכו' דס''ל שבת וי''ט שתי קדושות הן וחכמים אומרים וכו' ועלה קאמר שם דמשום ד' זקנים אמרו אם נאכל עירובו בראשון הרי הוא כבני עירו בשני שאין עירובו לשני וקאמר רב הלכה כד' זקנים אלמא ס''ל שתי קדושות הן:
הדא אמרה היא הדא היא הדא. שדין אחד להם:
א''ל מן מה. דאנן רואין דרבנן מדמיין לה והן רב ור' חנינה שאוסרין בפתילה כמו בביצה ור' יוחנן דמתיר בפתילה מתיר נמי בביצה:
מה אפכן לה פתילה גבי ביצה. מה זה שהם מהפכין ומחזרין לדמות דין פתילה לדין ביצה. ובעירובין גריס מה מכפלה פתילה גבי ביצה והיינו הך. דהא שאני ביצה דנולד הויא אבל פתילה הרי היא אותה בעצמה שהדליקו בה בשבת אלא שכבתה ונשתייר בה וכן מדורה ושמן:
דאיתפלגון. והיכא איתמר הא דרב ור' חנינה אהא דפליגין בשירי פתילה וכו' שכבו בשבת מהו להדליתן בי''ט שלאחריו אם אסור משום מוקצה או לא:
נוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב תֵּיאָכֵל בַּשַּׁבָּת. בַּשַּׁבָּת תֵּיאָכֵל בְּיוֹם טוֹב. רִבִּי יוּדָה אָמַר מִשֵּׁם רִבִּי לִיעֶזֶר. הִיא הַמַּחֲלוֹקֶת. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. תֵּיאָכֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. לֹא תֵיאָכֵל. רִבִּי חֲנִינָה הוֹרֵי לְצִיפּוֹרָאֵיי בְּסִפְחֵי חַרְדָּל וּבְבֵיצָה כְרִבִּי יוּדָה. עָאַל רִבִּי יוֹחָנָן וְדָרַשׁ לְהוֹן כְּרַבָּנִן דְּהָכָא וּכִרַבָּנִן דְּתַמָּן. רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹצָדָק. מִן קוֹמֵי אִילֵּין תַּרִתִּין מִילַּייָא נִחַת רִבִּי יוֹחָנָן מִן צִיפּוֹרִין לְטִיבֵּרִיָּא. אֶמַר. מַה אַייתִיתוֹן לִי הָהֵן סַבָּא [דַּאֲנָא] שָׁרֵי וְהוּא אָסַר וְאָסַר וְהוּא שָׁרֵי. 3a אָמַר רִבִּי בָּא. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא וּבְעָא מֵעֲבַד כְּרִבִּי יוֹחָנָן. כַּד שָׁמַע דְּרַב וְרִבִּי חֲנִינָה [תְּרַוֵּיהוֹוּן] פְּלִיגִין שְׁרַע מִינָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שרע מיניה. הסיר ומנע עצמו מזה:
כד שמע. ר' יסא דרב ור' חנינא תרוייהון פליגין על ר' יוחנן:
אתא עובדא קומוי ר' יסא. בביצה שנולדה בשבת אם מותרת בי''ט שלאחריה ובעא מיעבד כר' יוחנן דס''ל כרבנן שלא נחלקו ב''ה בנולדה בזה שמותרת בזה:
וגרסי' להאי סוגיא בשביעית שם ובפ''ג דעירובין בהלכה ו'. מן קומוי וכו'. מפני אלו שני דברים ירד ר' יוחנן מצפורי והלך לו לטיבריה ולא היה רוצה לדור בציפורי משום הוראת ר' חנינה דחרדל וביצה ואמר מה זה שהביאו לי להדין סבא דמה דאני שרי בביצה וכרבנן דהתוספתא דלעיל והוא אסר וכר' יהודה דעדיין מחלוקת במקומה עומדת ומה דאנא אסר בספיחי חרדל וכרבנן דשביעית והוא שרי וכר' יהודה:
עאל ר' יוחנן ודרש להיך. לאנשי ציפורי כרבנן דהכא דהת''ק דהתוספתא דנולדה בזה מותרת בזה לדברי הכל וכרבנן דתמן בשביעית דס''ל התם כל הספיחין אסורין:
ר' חנינא הורי לציפוראיי וכו'. בספיחי חרדל הא דתנינן ברפ''ט דשביעית ר' יהודה אומר ספיחי חרדל מותרין בשביעית שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה להיות זורעין או משמרין אותן בשביעית. ובביצה כר' יהודה היינו ר' יהודה דתוספתא דאמר משום ר''א דעדיין היא מחלוקת וי''ט ושבת הסמוכין זה לזה אסרו ב''ה בזה מה שנולד בזה:
היא המחלוקת. במקומה עומדת ולב''ה נולדה בזה אסורה בזה:
נולדה בי''ט וכו'. תוספתא היא שם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source