הלכה: רַב חוּנָה אָמַר. אוֹ חָסֵר אוֹ יֶתֶר. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר לִזְעוּרָה בַּר חָמָא. מַלֵּי לִי הָהֵן מָנָא. וּלְמָחָר אֶנָן מְכִילִין לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך אין צדין
גמ' תני וכו'. כלה מדה של תבלין וכו'. ואין זה כמזכיר המדה ומדקדק בכך אלא שכן בעל הבית דרכו בכך:
ולמחר אנן מכילין ליה. נמדוד כמה מדות יש בו והכלי הזה היה מכיל כמה מדות:
גמ' או חסר או יתיר. שלא יאמר מלא לי כלי זה במלואו אלא תן לי בתוכו ואם הוא חסר או יתיר מהמדה:
מלא לי אהן מנא. היום:
משנה: אוֹמֵר אָדָם לַחֶנְוָנִי מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה אֲבָל לֹא בַמִּידָּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִידָּה לֹא יְמַלְאֶנּוּ. מַעֲשֶׂה בְשָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית שֶׁהָיָה מְמַלֵּא אֶת מִדּוֹתָיו מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְנוֹתְנָן לַלָּקוֹחוֹת בְּיוֹם טוֹב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר בַּמּוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף בַ‍ּחוֹל עוֹשֶׂה כֵן מִפְּנֵי 16a מִיצּוּי הַמִּידּוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל לא בעצים שבמוקצה. רחבה שאחורי הבתים קרויה מוקצה על שם שהוקצה הוא לאחור ושם נותנין עצים וכל דבר שאין דעתו ליטול עד זמן מרובה ואין נכנסין ויוצאין בה תדיר והנך עצים דאיירי בהו הכא בקורות גדולות של ארזים עסקינן שעומדות לבנין והן מוקצה מחמת חסרון כיס שדמיהן יקרים ואפי' ר''ש דלית ליה מוקצה מודה בהא. ולדידן דקי''ל במוקצה בי''ט כר' יהודה מוקמינן למתני' כולה כר' יהודה ורישא דקתני מתחילין בערימת התבן מיירי בתיבנא סריי' ואית ביה קוצים דאפילו לטינא לא חזי ובההיא אפילו ר' יהודה מודה דלית ביה משום מוקצה שאינו עומד אלא להסקה:
ומתחילין בערימת התבן. להשתמש ממנה ואע''ג שלא הכינה מבעוד יום ולא היה רגיל להסיק ממנה דהאי תנא לית ליה מוקצה:
לא יפשיל את הקופה לאחוריו. שהוא כדרך חול אבל נוטלה בידו ומביאה:
וכן המוליך את התבן. להיסק או לבהמה:
לא יביאם בסל ובקופה. לתת ג' וד' כדות לתוך הסל או הקופה ונושאם שאע''פ שהותרה הוצאה בי''ט אפילו שלא לצורך לא ישא כדרך שהוא עושה בחול אלא מביא הוא על כתיפו או לפניו בידו אחד או שנים דמוכח שלצורך י''ט הוא מביאם. ואם אי אפשר לו לשנות מותר:
מתני' המביא כדי יין ממקום למקום. בתוך התחום או חוץ לתחום ע''י עירוב:
מתני' אומר אדם לחבירו וכו' להיות מונה בתוך ביתו. ולא מוכחא מילתא דמשום דמים מדכיר לו המנין אלא שכך הוא צריך:
מתני' אומר אדם לחנוני מלא לי כלי זה. אם הכלי לאו מיוחד למדה היא:
אבל לא במדה. אם הכלי מיוחד למדה היא:
ר' יהודה אומר אם היה כלי של מדה. אפי' אינו מיוחד למדה עכשיו אלא שעומד לכך אם ישבר כלי המיוחד יעמיד זה תחתיו לא ימלאנו ואין הלכה כר' יהודה:
ממלא מדותיו מערב יום טוב. לפי שאין מודדין ביום טוב:
במועד. בחול המועד היה גם כן עושה כך מפני ביטול בית המדרש שהיו רבים באים לשאול ממנו במועד שאינם טרודים במלאכה והיה ממלא מדותיו בלילה שאינו זמן בית המדרש כדי שיהא פנוי ביום:
מפני מיצוי המדות. כשהיה מוכר שמן היו לו מדות הרבה ומביאין הלקוחות כליהן ומודד לכל אחד ואחד במדה לעצמו והן מתמצות והולכות כל הלילה כדי שלא ישאר לו השמן המדובק בשולי המדה ובצדדיה ונמצא גוזל את הלקוחות:
תַּנֵּי. מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק וְאַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית שֶׁהָיוּ חֶנְווָנִים בִּירוּשָׁלַיִם. וְהָיוּ מְמַלִּין מִידּוֹתֵיהֶן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְנוֹתְנִין אוֹתָן לַלָּקוּחוֹת בְּיוֹם טוֹב. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר. אַף בְּחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן מִפְּנֵי מִיצּוּי הַמִּידּוֹת. אַף הוּא כִּינֵּס שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָבִיּוֹת. וַחֲבֵירוֹ כִּינֵּס שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָבִיּוֹת. אָֽמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים. לֹא הָיִיתֶם צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת הֵּן. אֶלָּא הוֹאִיל וְהֶחֱמַרְתֶּם עַל עַצְמְכֶם. יֵעָשֶׂה בָהֶן צוֹרְכֵי צִיבּוּר. פַּעַם אַחַת חָלָה. וְנִכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לְבַקְּרוֹ. אֲמַר לוֹן. אַתּוֹן חָמוּן הָדָא יְמִינָא דַהֲווָת מְכִילָה בְקוּשְׁתָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אתין חמון. תראו היום יד ימין הזה שהיה רגיל למדוד ביושר ובאמת ועם כל זה החליתי בו:
תני. בתוספתא פ''ג מעשה וכו' אף הוא כונס וכו' ג' מאות חביות. והעלום לגזברים אמרו להן חכמים וכו' כן הוא בתוספתא:
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מָאן דְּאָמַר דְּרַחֲמָנָא ווַתְרָן. יִתְווַתְרוּן בְּנֵי מָעוֹי אֶלָּא מַעֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִידֵיהּ. אָמַר רִבִּי אָתָא. כְּתִיב וּ֝סְבִיבָ֗יו נִשְֽׂעֲרָ֥ה מְאֹֽד. מְדַקְדֵּק עִמָּהֶן כְּחוּד שְׂעָרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מִטַּעַם הַזֶּה. אֶלָּא וְ֝נוֹרָ֗א עַל כָּל סְבִיבָֽיו. מוֹרָאוֹ עַל הַקְּרוֹבִים יוֹתֵר מִן הָֽרְחוֹקִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מאן דאמר רחמנא וותרן וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ה דשקלים בהלכה גבי עובדא כי האי ולומר שאין להרהר אחר מדותיו של הקב''ה:
משנה: אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ תֶּן לִי בֵצִים וֶאֱגוֹזִים בְּמִינְייָן שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל לא בעצים שבמוקצה. רחבה שאחורי הבתים קרויה מוקצה על שם שהוקצה הוא לאחור ושם נותנין עצים וכל דבר שאין דעתו ליטול עד זמן מרובה ואין נכנסין ויוצאין בה תדיר והנך עצים דאיירי בהו הכא בקורות גדולות של ארזים עסקינן שעומדות לבנין והן מוקצה מחמת חסרון כיס שדמיהן יקרים ואפי' ר''ש דלית ליה מוקצה מודה בהא. ולדידן דקי''ל במוקצה בי''ט כר' יהודה מוקמינן למתני' כולה כר' יהודה ורישא דקתני מתחילין בערימת התבן מיירי בתיבנא סריי' ואית ביה קוצים דאפילו לטינא לא חזי ובההיא אפילו ר' יהודה מודה דלית ביה משום מוקצה שאינו עומד אלא להסקה:
ומתחילין בערימת התבן. להשתמש ממנה ואע''ג שלא הכינה מבעוד יום ולא היה רגיל להסיק ממנה דהאי תנא לית ליה מוקצה:
לא יפשיל את הקופה לאחוריו. שהוא כדרך חול אבל נוטלה בידו ומביאה:
וכן המוליך את התבן. להיסק או לבהמה:
לא יביאם בסל ובקופה. לתת ג' וד' כדות לתוך הסל או הקופה ונושאם שאע''פ שהותרה הוצאה בי''ט אפילו שלא לצורך לא ישא כדרך שהוא עושה בחול אלא מביא הוא על כתיפו או לפניו בידו אחד או שנים דמוכח שלצורך י''ט הוא מביאם. ואם אי אפשר לו לשנות מותר:
מתני' המביא כדי יין ממקום למקום. בתוך התחום או חוץ לתחום ע''י עירוב:
מתני' אומר אדם לחבירו וכו' להיות מונה בתוך ביתו. ולא מוכחא מילתא דמשום דמים מדכיר לו המנין אלא שכך הוא צריך:
מתני' אומר אדם לחנוני מלא לי כלי זה. אם הכלי לאו מיוחד למדה היא:
אבל לא במדה. אם הכלי מיוחד למדה היא:
ר' יהודה אומר אם היה כלי של מדה. אפי' אינו מיוחד למדה עכשיו אלא שעומד לכך אם ישבר כלי המיוחד יעמיד זה תחתיו לא ימלאנו ואין הלכה כר' יהודה:
ממלא מדותיו מערב יום טוב. לפי שאין מודדין ביום טוב:
במועד. בחול המועד היה גם כן עושה כך מפני ביטול בית המדרש שהיו רבים באים לשאול ממנו במועד שאינם טרודים במלאכה והיה ממלא מדותיו בלילה שאינו זמן בית המדרש כדי שיהא פנוי ביום:
מפני מיצוי המדות. כשהיה מוכר שמן היו לו מדות הרבה ומביאין הלקוחות כליהן ומודד לכל אחד ואחד במדה לעצמו והן מתמצות והולכות כל הלילה כדי שלא ישאר לו השמן המדובק בשולי המדה ובצדדיה ונמצא גוזל את הלקוחות:
הלכה: תַּנֵּי. אוֹמֵר הוּא אָדָם לַחֲבֵירוֹ תֶּן לִי כְּלְה שֶׁלְתַּבְלִין. שֶׁכֵּן בַּעַל הַבַּיִת דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת נוֹתֵן כְּלָה שֶׁלְתַּבְלִין בְּתוֹךְ תַּבְשִׁילוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך אין צדין
גמ' תני וכו'. כלה מדה של תבלין וכו'. ואין זה כמזכיר המדה ומדקדק בכך אלא שכן בעל הבית דרכו בכך:
ולמחר אנן מכילין ליה. נמדוד כמה מדות יש בו והכלי הזה היה מכיל כמה מדות:
גמ' או חסר או יתיר. שלא יאמר מלא לי כלי זה במלואו אלא תן לי בתוכו ואם הוא חסר או יתיר מהמדה:
מלא לי אהן מנא. היום:
משנה: הַמֵּבִיא כַדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לֹא יְבִיאֵם בַּסַּל וּבַקּוּפָּה אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ לְפָנָיו. הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקּוּפָּה לַאֲחוֹרָיו אֲבָל נוֹטְלָהּ בְיָדוֹ. מַתְחִילִין בַּעֲרֵימַת הַתֶּבֶן אֲבָל לֹא בְעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל לא בעצים שבמוקצה. רחבה שאחורי הבתים קרויה מוקצה על שם שהוקצה הוא לאחור ושם נותנין עצים וכל דבר שאין דעתו ליטול עד זמן מרובה ואין נכנסין ויוצאין בה תדיר והנך עצים דאיירי בהו הכא בקורות גדולות של ארזים עסקינן שעומדות לבנין והן מוקצה מחמת חסרון כיס שדמיהן יקרים ואפי' ר''ש דלית ליה מוקצה מודה בהא. ולדידן דקי''ל במוקצה בי''ט כר' יהודה מוקמינן למתני' כולה כר' יהודה ורישא דקתני מתחילין בערימת התבן מיירי בתיבנא סריי' ואית ביה קוצים דאפילו לטינא לא חזי ובההיא אפילו ר' יהודה מודה דלית ביה משום מוקצה שאינו עומד אלא להסקה:
ומתחילין בערימת התבן. להשתמש ממנה ואע''ג שלא הכינה מבעוד יום ולא היה רגיל להסיק ממנה דהאי תנא לית ליה מוקצה:
לא יפשיל את הקופה לאחוריו. שהוא כדרך חול אבל נוטלה בידו ומביאה:
וכן המוליך את התבן. להיסק או לבהמה:
לא יביאם בסל ובקופה. לתת ג' וד' כדות לתוך הסל או הקופה ונושאם שאע''פ שהותרה הוצאה בי''ט אפילו שלא לצורך לא ישא כדרך שהוא עושה בחול אלא מביא הוא על כתיפו או לפניו בידו אחד או שנים דמוכח שלצורך י''ט הוא מביאם. ואם אי אפשר לו לשנות מותר:
מתני' המביא כדי יין ממקום למקום. בתוך התחום או חוץ לתחום ע''י עירוב:
מתני' אומר אדם לחבירו וכו' להיות מונה בתוך ביתו. ולא מוכחא מילתא דמשום דמים מדכיר לו המנין אלא שכך הוא צריך:
מתני' אומר אדם לחנוני מלא לי כלי זה. אם הכלי לאו מיוחד למדה היא:
אבל לא במדה. אם הכלי מיוחד למדה היא:
ר' יהודה אומר אם היה כלי של מדה. אפי' אינו מיוחד למדה עכשיו אלא שעומד לכך אם ישבר כלי המיוחד יעמיד זה תחתיו לא ימלאנו ואין הלכה כר' יהודה:
ממלא מדותיו מערב יום טוב. לפי שאין מודדין ביום טוב:
במועד. בחול המועד היה גם כן עושה כך מפני ביטול בית המדרש שהיו רבים באים לשאול ממנו במועד שאינם טרודים במלאכה והיה ממלא מדותיו בלילה שאינו זמן בית המדרש כדי שיהא פנוי ביום:
מפני מיצוי המדות. כשהיה מוכר שמן היו לו מדות הרבה ומביאין הלקוחות כליהן ומודד לכל אחד ואחד במדה לעצמו והן מתמצות והולכות כל הלילה כדי שלא ישאר לו השמן המדובק בשולי המדה ובצדדיה ונמצא גוזל את הלקוחות:
רִבִּי אָמַר לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ. עַלֵּה וְהָבֵא לָנוּ גְּרוֹגְרוֹת מִן הָעֲלִייָה. אָמַר לֵיהּ. וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם מוּקְצֶה. אָמַר לֵיהּ. וְאַדַּיִין אַתְּ לְזוֹ אֵין לָךְ אָסוּר מִשּׁוּם מוּקְצֶה אֶלָּא תְאֵנִים וָעֲנָבִים בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטַיי. מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַסְרִיחוֹת בֵּינְתַיִים. רִבִּי זְעוּרָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא בְּאִילֵּין פִּיצוֹלַייָא הֲוָה עוֹבְדָא. אָמַר לֵיהּ. אוֹף אֲנָא סְבַר כֵּן. אָתָא רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן רִבִּי יִצְחָק בַּר בִּיִסְנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּאִילֵּין פִּיצוֹלַייָא הֲוָה עוֹבְדָה
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ל אוף אנא סבר כן. דכך היה המעש' וכן כי אתא ר' יוסי בר' בון אמר נמי משום ר' יוחנן כן:
לא מסתברא באילין פיצולייא הוה עובדא. ודאי לא מסתברא בענין אחר אלא דהמעשה שהיה שאמר לו רבי להביא מאלו גרוגרות של תאנים שנתפצלו והלכך הוה ס''ד דר''ש שיש בהן משום מוקצה דאי בשאר גרוגרות מאי מספקא ליה לר''ש:
מפני שהן מסריחות בנתיים. טעמא דתאנים וענבים שמניחין לייבשן הוא מפרש דאית בהו משום מוקצה מפני שהן מסריחות בנתיים קודם שנתייבשו ומסחי לדעתיה מינייהו:
א''ל רבי ואדיין את לזו. אם עדיין אתה מסופק בזה דחיישת משום מוקצה להמכונסין בחביות דליתא שאין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד כשמוציאין אותן לייבשן ולעשות מהן גרוגרות וצמוקין דאסח דעתיה מינייהו עד שיתייבשו אבל אלו שכבר מכונסין הן בחבית לית בהו משום מוקצה:
ואינו אסור משום מוקצה. דכסבור היה דאף אותן המכונסין בחביות ומונחין בעליה ג''כ מוקצין הן:
רבי אמר לר' שמעון בריה עלה והבא לנו וכו'. גרסי' להא לעיל בסוף פ''ק דמעשרות ובי''ט היה:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. מוקְצֶה שֶׁיָּבַשׁ אָסוּר לִיגַּע בּוֹ.
רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. מָהוּ לְהוֹצִיא תֶבֶן מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים. ‏וְלֹא מַתְנִיתָה הִיא. הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקּוּפָּה לַאֲחוֹרָיו. מַתְנִיתָה כְמָאן דְּאָמַר. לְכָל נֶ֔פֶשׁ. אַף נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בִּכְלָל. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. כְּמָאן דְּאָמַר. אֵין נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בִּכְלָל. בִּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בִּכְלָל. פְּשִׁיטָא לֵיהּ. מַתְנִיתָה בְמוֹצִיא לְהַאֲכִיל. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. בְּמוֹצִיא לְהֶיסֵּק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתניתא במוציא להאכיל. כלומר אי נמי דאפילו למ''ד נפשות בהמה בכלל ומתני' אזלא נמי כוותיה דמיירי במוציא לצורך בהמה אפ''ה איכא למיבעי דאיכא למימר מתני' מיירי במוציא התבן להאכיל לבהמה ומה צריכא ומיבעיא ליה לר' יודן במוציא להיסק ולאו בשביל אוכל נפש דזה ודאי מותר אלא לשאר איזה צורך. א''נ להיסק לצורך הבהמה אם בכה''ג ג''כ אמרינן אף נפשות בהמה בכלל:
ברם כמ''ד נפשות בהמה בכלל פשיטא ליה. לישנא יתירא הוא וכמי דמהדר מה דקאמר מעיקרא הוא:
מה צריכא ליה. כי קא מיבעיא ליה להאי מ''ד אין נפשות בהמה בכלל והכי קמיבעיא ליה אי נימא דהואיל וסתם תבן למאכל בהמה היא אין להוציא התבן ביו''ט מרשות לרשות דהוי שלא לצורך כלל לגבי אדם ונפש בהמה אינה בכלל היתר בי''ט או דילמא מכיון דתבן ראוי נמי להיסק היא הרי זה כלצורך אדם ומותר:
מתניתא כמ''ד לכל נפש וכו'. דפליגי לעיל בסוף פ''ק אם לכל נפש שהתיר הכתוב לצורך י''ט אף נפשות הבהמה בכלל או לא ותנא דמתני' ס''ל כמ''ד דאף נפשות בהמה בכלל:
מהו להוציא תבן. בי''ט מרה''י לר''ה. ומתמה הש''ס מאי קמבעיא ליה ולא מתני' היא דקתני המוליך את התבן וכד' וממקום למקום איירי כדקתני ברישא וש''מ מיהת דשרי להוציא התבן:
הלכה: הַמֵּבִיא כַדֵּי יַיִן כול'. אָמַר רִבִּי חָנִין בַּר לֵוִי. מַתְנִיתָה בְּאִילֵּין קוֹרְפְדַייָא דַקִּיקָתָה. דְּמִיטְעַנָּן תַּרְתֵּיי תְּלָת בְּגַו יָדָא. הָֽיְתָה אַחַת גְּדוֹלָה. לְפָנָיו כָּךְ הִיא דַרְכּוֹ. לְאַחֲרָיו כָּךְ הִיא דַרְכּוֹ. הִיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר. מְבִיאָהּ עַל גַּב עוֹרָהּ. וְדִכְווָתָהּ. מְבִיאָהּ עַל גַּב קַנְקַנָּהּ. 16b כְּמַה דְאַתְּ אָמַר. מְבִיאָהּ אֵיבָים אֵיבָרִים. וְדִכְווָתָהּ. מְבִיאָהּ צְלוּחִיּוֹת צְלוּחִיּוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כמה דאת אמר. וכשם דאמרו התם מביאה אברים אברים וה''נ דכוותה כאן מביאה צלוחיות צלוחיות קטנות הרבה בסל ובקופה:
היך מה דאת אמר וכו'. סיומא דמילתא היא דכשם שאמרו לעיל בפ''ק גבי שחטה בשדה שמביאה על גב עורה אם יש עליה מעט בשר מביא העור ג''כ ע''י כך וה''נ כאן דכוותה מביאה ע''ג קנקנה כלומר שמביא בסל ובקופה הכל ע''ג הכדים בתוכן:
לפניו כך היא דרכו לאחריו כך היא דרכו. כלומר בין לפניו בין לאחריו כך היא דרכו להביא בסל ובקופה ובכה''ג שא''א לשנות מותר הוא אף בסל ובקופה:
היתה אחת גדולה. אבל אם היתה גדולה שאינה ניטלת ביד:
באילין קורפדייא דקיקתה. בכדים קטנים מיירי שהן נטענים תרתי ותלת בתוך ידו בפעם אחת והואיל ויכול לנושאן כך לא התירו להביאן בסל ובקופה כדרך שנושאין בחול:
גמ' מתניתא. דקתני אבל מביא הוא על כתיפו או לפניו בידו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source