Vayedaber

'Haguigah

Daf 1a

משנה: 1a הַכֹּל חַייָבִין בָּֽרְייָה חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס נָשִׁים וַעֲבָדִים שֶׁאֵינָן מְשׁוחְרָרִים הַחִיגֵּר וְהַסּוּמֶא וְהַחוֹלֶה וְהַקָּטָן וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו. אֵיזֶהוּ קָטָן כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְכּוֹב עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמֵר כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱחוֹז בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת שֶׁנֶּאֱמַר שָׁלשׁ רְגָלִים׃

Traduction

Tous les Israélites sont tenus (1)''''''J., (Shabat 19, 4); (Yebamot 12, 5) ( 12d).'''''' de voir (de se présenter) au Temple, lors des trois fêtes, sauf les sourds, les idiots, les enfants, les défectueux (aux organes bouchés), les androgynes, les femmes, les esclaves non affranchis, les boiteux, les aveugles, les malades, les vieillards, enfin tous ceux qui ne pourraient pas y monter seuls à pied. On appelle enfant le garçon trop petit pour monter sur l’épaule de son père et aller ainsi de la ville de Jérusalem à la Montagne sainte. Tel est l’avis des Shammaïtes; selon les Hillélites, c’est l’enfant encore trop faible pour faire le trajet de la ville à la montagne, en se tenant à la main de son père, car il est dit (Ex 23, 14): trois µylgr (mot signifiant: fois, fêtes et pieds).

Pnei Moshe non traduit

מתני' הכל חייבין בראייה. במצות יראה כל זכורך שצריכין להתראות פנים בעזרה ברגל וצריכין ג''כ להביא קרבן עולה שנאמר ולא יראו פני ריקם וזהו נקראת עולת ראייה. והכל דקתני לאתויי מי שחציו עבד וחציו בן חורין וזהו דוקא למשנה ראשונה דפ''ד דגיטין דקאמרי ב''ה עובד את רבו יום אחד ואת עצמו ביום אחד ולפיכך עבדי ליה תקנתא במצות שהוא חייב בהן מספק מדברי סופרים אבל אין כן הלכה אלא כמשנה אחרונה שחזרו ב''ה להורות כדברי ב''ש שכופין את רבו לשחררו וכל זמן שלא שחררו אמרו חכמים שפטור מן המצות כי היכי שנוכל למהר לרבו לשחררו כדי שלא ימנע מן המצות:

חוץ מחרש. בפ''ק דתרומות תנינן חרש שדברו חכמים בכל מקום שאינו שומע ואינו מדבר והכא במצות ראיה אף המדבר ואינו שומע ואפי' הוא חרש באזנו אחת פטור וכן השומע ואינו מדבר פטור דילפינן ראיה ראיה מהקהל דכתיב שם בבוא כל ישראל לראות את פני ה' וכתיב בתריה למען ישמעו פרט למי שאין לו שמיעה גמורה ולמען ילמדו פרט לשומע ואינו מדבר והא דתנן כאן חרש סתם אמרינן התם בגמרא מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני הכל חייבין בראייה ובשמחה חוץ מחרש המדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר שפטור מן הראייה ואע''פ שפטור מן הראייה חייב בשמחה ואת שאינו לא שומע ולא מדבר ושוטה וקטן פטור אף מן השמחה הואיל ופטורין מכל מצות האמורות בתורה:

החיגר. אפי' ברגלו אחת והסומא אפי' באחת מעיניו והחולה והזקן וכל שאינו יכול לעלות ברגליו שהוא רך וענוג וילפינן מדכתיב שלש רגלים יצאו אלו שאינן יכולין לעלות ברגליהם וסומא מדכתיב בבוא כל ישראל לראות כשם שהן באים להראות כך הם באים לראות הר קדשו ובית שכינתו יצא סומא אפי' באחת מעיניו שאין ראייתו שלימה ומדכתיב כל זכורך ממעטינן טומטום ואנדרוגינוס ונשים שאינן בכלל זכורך ועבדים דכל מצות עשה שאין האשה חייבת בה אין העבדים חייבין בה ודקתני שאין משוחררין היינו שאינן משוחררין לגמרי ומאי ניהו מי שחציו עבד וחציו בן חורין דג''כ פטור והך סיפא כמשנה אחרונה וכדלעיל:

כל שאינו יכול לאחוז וכו' ולעלות. ברגליו מירושלים להר הבית ולבוא לעזרה:

שנאמר שלש רגלים. הראוי לעלות ברגליו הוא דחייבו הכתוב ומדגדול בכה''ג פטור הוא מן התורה קטן נמי לאו בר חינוך הוא:

הלכה: הַכֹּל חַייָבִין בָּֽרְאִייָה כול'. מַתְנִיתָה בִרְאִיַית קָרְבָּן. אֲבָל בִּרְאִיַית פָּנִים אֲפִילוּ קָטָן חַייָב. מִן הָדָא הַקְהֵ֣ל אֶת הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף. וְאֵין קָטָן גָּדוֹל מִטַּף.

Traduction

La Mishna, en signalant l’obligation de la vue, l’applique au sacrifice que celle-ci entraîne; mais la simple visite est obligatoire même pour les enfants, comme il est dit (Dt 31, 12): Réunis le peuple, hommes, femmes et les nouveaux-nés, dernier terme qui comprend, au moins, les enfants.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מתניתא. דקתני קטן פטור היינו בראוית קרבן. דלאו בר קרבן הוא אבל בראיית פנים בעזרה אפי' קטן חייב מן הדא דכתיב בפ' הקהל וכו'. וכי אין קטן גדול מטף ואם טף חייב קטן לכ''ש וילפינן ראייה ראייה מהקהל:

'Haguigah

Daf 1b

דְּתַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרִבִּי יוֹחָנַן בֶּן בְּרוֹקָה וְרִבִּי אֶלְעָזָר חַסְמָא שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין מִיַּבְנֶה לְלוֹד וְהִקְבִּילוּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּבְקִיעִין. אָמַר לָהֶן. מַה חִידּוּשׁ הָיָה לָכֶם בְּבֵית הַמִּדִרָשׁ הַיּוֹם. אָֽמְרוּ לוֹ. הַכֹּל תַּלְמִידֶיךָ וּמֵימֶיךָ אָנוּ שׁוֹתִין. אָמַר לָהֶן. אַף עַל פִּי כֵן אֵי אֶיפְשַׁר לְבֵית הַמִּדְרַשׁ שֶׁלֹּא יְהֵא בוֹ דָבָר חָדָשׁ בְּכָל יוֹם. 1b מִי שָׁבַת שָׁם. אָֽמְרוּ לוֹ. רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה. מֶה הָֽיתָה פַרְשָׁתוֹ. הַקְהֵ֣ל אֶת הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף. פַּתַח בָּהּ אָמַר. הוֹאִיל וְהָאֲנָשִׁים בָּאִים לִלמֹד וְהַנָּשִׁם לְשְׁמוֹעַ. הַטָּף לָמָּה בָא. אֶלָּא כְדֵי לִיתֵּן שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶן. אָמַר לָהֶן. אֵין הַדּוֹר יָתוֹם שֶׁרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה בְתוֹכוֹ.

Traduction

On a enseigné (2)J., (Sota 3, 4) ( 18 d).: il est arrivé à R. Yohanan b. Broqa et R. Éléazar b. Hasma, d’aller de Yabneh à Lod; R. Josué l’accueillit à Beqiin. —Qu’avez-vous de neuf aujourd’hui en fait d’exposé exégétique, demanda R. Éléazar? — Tous sont tes disciples, lui répondit-on, et nous voulons boire de tes eaux. —Il n’est pourtant pas possible, dit-il, que dans une telle salle d’études, il n’y ait rien de nouveau. —A qui est-ce le tour cette semaine d’occuper la chaire? —A R. Éléazar b. Azaria; il avait à expliquer ces mots (ib.): Réunis le peuple, hommes et femmes, ainsi que les enfants. —Il commença et dit: puisque les hommes viennent apprendre et les femmes écouter, à quoi bon parler des enfants (qui forcément les accompagnent)? -C’est pour en attribuer le mérite à ceux qui les amènent. — Heureuse la génération, dit le premier, qui possède R. Éléazar b. Azaria au milieu d’elle.

Pnei Moshe non traduit

דתני בברייתא מעשה וכו'. איידי דמזכיר הכתוב מייתי דרשת ר''א בן עזריה. ובמכילתא בפ' קדש לי כל בכור מייתי דרשת ר''א בן עזריה על הפסוק אתם נצבים וגו' טפכם נשיכם וגו':

מי שבת שם. שבת של מי היתה:

אַתָיָא דְרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה דְּלָא כְּבֶן עַזַּאי. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מִכָּאן אוֹמֵר בֶּן עַזַּאי. חַייָב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה שֶׁאִם תִּשְׁתֶּה תֵּדַע שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה לָהּ.

Traduction

L’avis que vient d’exprimer R. Éléazar b. Azaria est opposé à celui de Ben Azaï, car il a été enseigné ailleurs (3)Ibid.: de ce que l’on a dit au sujet de l’eau amère (d’épreuve), il résulte, selon Ben Azaï, que l’homme est tenu d’enseigner la Loi à sa fille; de cette façon, elle saura que si (étant soupçonnée) elle boit de cette eau amère (d’épreuve) et qu’elle soit innocente, elle le doit à sa vertu (selon R. Éléazar b. Azaria, au contraire, la femme écoute seulement).– (4)Suit un passage traduit (Terumot 1, 2).

Pnei Moshe non traduit

אתייא דר''א בן עזרייה. דדריש והנשים לשמוע משמע שאינן בכלל ילמדו ודלא כבן עזאי:

דתנינן תמן. בפ''ג דסוטה מכאן אמר בן עזאי וכו':

חֵרֵשׁ. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. לְמַ֨עַן יִשְׁמְעוּן וּלְמַ֣עַן יִלְמְדוּן. עַד כְּדוֹן בִּמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. חֵרֵשׁ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. לְמַעַן יִלְמְדוּן. וּלְמַ֣עַן יְלַמֵּדוּן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הָדָא אָֽמְרָה דְלֵית כְּלָלֵי דְרִבִּי כְלָלִין. דִּתַנִּינָן תַּמָּן. חֵרֵשׁ הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לֹא יִתְרוֹם. וְסָֽבְרִינָן מֵימַר. מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ חֵרֵשׁ. שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר [אֵינוֹ] חֵרֵשׁ. וְתַנִּינָן. הַחֵרֵשׁ שֶׁנֶּחֱלַץ וְהַחֵרֶשֶׁת שֶׁחָלְצָה וְהַחוֹלֶצֶת לַקָּטָן חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁאֵין יְכוֹלִין לוֹמַר. וְאָמַר וְאָֽמְרָה. וְתַנִּינָן. חֵרֵשׁ שֶׁדִּיבְּרוּ חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר. וְדָא מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי יוֹנָה אָמַר. הָדָא אָֽמְרָה דְלֵית כְּלָלֵי דְרִבִּי כְלָלִין.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

חרש. מנלן דאימעוט:

למען ישמעו ולמען ילמדו כתיב בפ' הקהל וילפינן ראייה ראייה מהקהל:

עד כדון. שמענו למעט במדבר ואינו שומע שזהו חרש אלא שומע ואינו מדבר מנלן למעוטי:

למען ילמדו. קרי ביה ולמען ילמדו לאחרים פרט לשומע ואינו מדבר. הדא אמרה דלית כללוי דרבי כללין. ש''מ דהכללים ששנה רבי במתני' לאו לדוקא שנה אותן:

דתנינן תמן. בפ''ק דתרומות והסוגיא ג''כ שם בהלכה ב'. חרש המדבר וכו' וסברינן מימר מדבר ואינו שומע חרש שומע ואינו מדבר אינו חרש. כלומר כך הוה ש''ד לומר דאם הוא שומע אף שאינו מדבר אינו בכלל חרש:

ותנינן וכו'. אלא מדתנינן בפי''ב דיבמות החרש שנחלץ וכו' ואמר ר' יוחנן הטעם מפני שהן בשאין יכולין לומר בואמר ואמרה וא''כ שומע ואינו מדבר נמי בכלל חרש ולא כדסברינן מימר מעיקרא:

ותנינן וכו'. והא תנינן בתרומות שם חרש וכו' לא שומע ולא מדבר ואם האי כללא בדוקא הוא היאך אמרינן הכא דמדבר ואינו שומע הוא חרש וביבמות אמרינן דשומע ואינו מדבר נמי בכלל חרש הוא:

ודא מסייעה לר' יונה וכו'. כלומר אלא על כרחך כדר' יונה דאמר הדא אמרה דלית כללוי דרבי כללין דלא דוקא שנה זה חרש שדברו חכמים בכל מקום וכו' דהרי הכא וכן במצות חליצה לא במשמע כן. וגרסי' נמי להא בפ' מצות חליצה בהלכה ד'. וגי' דהכא יותר מתוקנת היא מבתרומות וביבמות ואם דלפי הכוונה היינו הך כדפרישית שם:

רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. חֵרֵשׁ בְּאָזְנוֹ אַחַת מָהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנִן. דְּתַנֵּי וְלִבְנֵ֤י אַֽהֲרֹן֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה כוּתֳנוֹת. רַבָּנִן אָֽמְרֵי. שְׁתֵּי כוּתֳנוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אֲפִילוּ כוּתֳּנֶת אַחַת לָכָל אֶחָד וְאֶחָד. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. וְלִבְנֵ֤י אַֽהֲרֹן֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה כוּתֳנוֹת. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. לְמֵאָה בְנֵ֤י אַֽהֲרֹן֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה כוּתֳנוֹת. וְהָכָא תִּקְרָ֞א אֶת הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את נֶ֥גֶד כָּל יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאָזְנֵיהֶֽם׃ רַבָּנִן אָֽמְרֵי. שְׁתֵּי אָזְנַיִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אֲפִילוּ אוֹזֶן אַחַת לָכָל אֶחָד וְאֶחָד.

Traduction

⁠—''Sauf le sourd'', est-il dit Quelle est la règle, demanda R. Yohanan, pour celui qui est sourd d’une oreille? C’est un sujet en discussion, répondit R. Yossé b. R. Aboun, entre R. Yossé et les autres sages; or, il a été enseigné (5)J., (Yoma 3, 6).: du verset (Ex 28, 40) aux fils d’Aaron tu feras des tuniques, les sages déduisent qu’il fallait 2 tuniques (minimum du pluriel) pour chacun; selon R. Yossé, une seule suffit à chacun. Les autres sages fondent leur avis sur les termes de ce verset; tandis que R. Yossé applique l’emploi du pluriel au grand nombre des fils d’Aaron, qui doivent tous recevoir la tunique officielle. — Ici (pour la réunion au Temple), il est dit (Dt 31, 11): Tu liras cette loi en face de tout Israël, à leurs oreilles; d’après ce pluriel, disent les sages, il s’agit forcément de ceux qui ont 2 oreilles; selon R. Yossa, on y englobe même ceux qui n’ont qu’une oreille (le pluriel s’appliquant à l’ensemble) –

Pnei Moshe non traduit

חרש באזנו אחת מהו. במצות ראייה. וקאמר ר' יוסי בר' בון דתליא במחלוקת דר יוסי ורבנן לעיל בפ''ג דיומא בהלכה ה' דתני וכו' וכדמפרש דטעמייהו דרבנן מדכתיב ולבני אהרן תעשה כותנות ומיעוט כותנות שתים ומשמע לכל אחד ואחד מבני אהרן תעשה שתי כותנות:

מ''ט דר' יוסי למאה בני אהרן תעשה כותנות. כלומר האי כותנות אכולהו בני אהרן קאי אפי' הן מאה תעשה להן כותנות לכל אחד ואחד כותנת אחד ולאפוקי שלא יהו שתים משתמשין בכתונת אחת שיהא זה פושט וזה לובש ולעולם בכתונת אחת לכל אחד סגי:

והכא. והשתא הכא נמי פליגי בהאי קרא דכתיב בהקהל תקרא וגו' באזניהם דלרבנן באוניהם אכל אחד וא' קאי שיהו שתי אזנים לכל א' וא' ולאפוקי חרש באזנו אחת וילפינן ראייה מהקהל ולרבי יוסי האי באזניהם אכולהו ישראל קאי ואפילו אזן אחת לכל אחד ואחד מיחייב בראייה דלא אימעיט אלא חרש בשתי אזניו:

שׁוֹטֶה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. אַתָּה֙ הָרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת.

Traduction

⁠—''Ni l’idiot'', est-il dit. C’est conforme, dit R. Eleazar, à ces mots (ib. 4, 35): tu as été rendu témoin (de ces faits) afin d’apprendre, etc. (c’est inutile à celui qui ne peut pas apprendre).–

Pnei Moshe non traduit

שוטה. מנלן דאימעוט:

אתה הראת לדעת כתיב למד במצות ראייה אינו אלא בבר דעת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source