'Haguigah
Daf 13a
הלכה: וְיֵשׁ יָדַיִים לַחוּלִין. אֶלָּא כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּרִבִּי שִׁמְוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. יֵשׁ יָדַיִים לַחוּלִין. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָדֵל מִן הַתְּרוּמָה. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. הַיָּדַיִם תְּחִילָּה לַחוּלִין וּשְׁנִיּוֹת לַתְּרוּמָה. מַה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַמַּכְנִיס יָדָיו לְבַיִת הַמְנוּגָּע יָדָיו תְּחִלָּה דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. יָדָיו שְׁנִיּוֹת. כְּרַבָּנִן הִיא תַמָּן. 13a מַה טַעֲמוֹן הָכָא. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ. יָדָיו שְׁנִיּוֹת. אַף הוּא בָדֵל מִן הַתְּרוּמָה. וְלֹא מַחְמַת מַשְׁקֶה גָֽזְרוּ עֲלֵיהֶן. וְיִהְיוּ תְחִילָּה. (קוֹל) [קַל] וָחוֹמֶר. מָה אִם טְבוּל יוֹם שֶׁהוּא דְבַר תוֹרָה אֵינוֹ אֶלָּא פוֹסֵל. יָדַיִם שֶׁהֵן מִדִּבְרֵיהֶן לֹא כָל שֶׁכֵּן. דָּבָר אַחֵר. כְּלוּם גָּֽזְרוּ עַל הַיָּדַיִם לֹא כְדֵי שֶׁיְּהֵא בָדֵל מִן הַתְּרוּמָה. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ. יָדָיו שְׁנִיּוֹת. אַף הוּא בָדֵל מִן הַתְּרוּמָה.
Traduction
Mais la pureté des mains est-elle exigible pour le profane? En effet, notre Mishna ne représente que l’avis de R. Simon b. Eliézer, qui exige cette pureté même pour le profane (67)Cf. J., (Berakhot 8, 2).; ou bien encore, elle est conforme à l’avis de tous, et c’est en vue du cohen, pour qu’il s’habitue à s’abstenir de l’oblation avant de se laver les mains. On a enseigné que R. Simon b. Eliézer dit au nom de R. Meir (68)B., Hulin 106a.: l’impureté des mains au 1er degré est un obstacle à la consommation du profane, et même au 2e degré pour l’oblation. Est-ce que cet avis de R. Simon b. Eliézer est conforme à celui de R. aqiba, formulé dans la Mishna suivante (69)(Yadayim 3, 1): ''Si on laisse pénétrer les mains seules dans une maison frappée d’une plaie, elles deviennent impures au 1er degré (et rendraient même le profane impropre à être mangé); tel est l’avis de R. aqiba; selon les autres sages, les mains sont aussi susceptibles d’impureté au 2e degré pour le profane''? —Non, c’est aussi l’avis de ces autres sages qu’exprime R. Simon (et il est admis qu’elles sont impures au 2e degré). Pourtant, le motif invoqué ici pour justifier le lavage des mains est, qu’en raison de leur susceptibilité d’être impures au 2e degré, le cohen s’habituera ainsi à s’abstenir d’oblation avant de se laver; mais n’y a-t-il pas à invoquer la crainte qu’elles soient humectées et deviennent alors impures au 1er degré? On le sait par comparaison d’à fortiori: si, pour un homme purifié ce jour, le contact interdit par la Loi rend l’oblation seule impropre à la consommation; il en sera à plus forte raison ainsi des mains, dont le contact n’est interdit que par les rabbins; ou encore, la prescription rabbinique s’étend aux mains dans le but seul d’habituer le cohen à s’abstenir, en vue de l’oblation (comme il a été dit auparavant) – (70)Suit un passage traduit en (Bikurim 2, 1).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ויש ידים לחולין. בתמיה:
ולא כר''ש בן אלעזר. דרך בעיא היא אי נוקמי מתני' אליביה דוקא דאמר בפ''ח דברכות בהלכה ג' דיש נטילת ידים לחולין. וקאמר דלא היא אלא כדברי הכל היא וכו' וכדפרישית במתני':
מה. ומתמה הש''ס דמעתה אי נימא דמתני' כר''ע היא דהא דרשב''א כר''ע ס''ל דתנינן תמן בפ''ג דידים המכניס ידיו וכו' ובענין אחר לא משכחת לה שהידים תחלה הן. וזה הכל לפי הס''ד דבעי לאוקמי למתני' כרשב''א וקשיא היאך מוקמית לה כר''ע ודלא כרבנן. וקאמר דלא היא אלא מתני' כרבנן היא דתמן דס''ל ידיו שניות הן:
מה טעמון הכא וכו'. כלומר הא עיקר טעמון דרבנן הכא כדי שיהא בדל מן התרומה בלא נטילת ידים ומתוך שאתה אומר לו ידיו שניות אף הוא כבר בדל מן התרומה שהשני פוסל את התרומה להיות שלישי:
ולא מחמת משקה וכו'. כלומר ועוד וכי לא מחמת משקה גזרו על הידים להיות שניות דשמא יש משקה טופח עליהן והמשקין עושין תחלה בכל מקום ולפיכך גזרו על כל סתם ידים:
וידיו תחלה. בתמיה והיאך נאמר שנגזור עליהן להיותן אף תחלה:
קל וחומר. ועוד ק''ו מטבול יום מה אם טבול יום שהוא דבר תורה אסור לאכול בתרומה עד שיעריב שמשו אינו אלא פוסל את התרומה כדתנן בסוף מסכת זבים ידים שכל עיקר טומאתן אינו אלא מדבריהם לכ''ש הוא שנאמר אינן אלא שניות ולפסול את התרומה לשלישי:
דבר אחר כלום גזרו וכו'. וכדלעיל ואסוקי מילתא היא וכלומר אלא כדאמרן ואתיא המתניתין כרבנן:
תַּמָּן תַּנִּינָן. [הַתְּרוּמָה וְהַבִּכּוּרִים חַייָבִים עֲלֵיהֶן מִיתָה וָחוֹמֶשׁ. וַאֲסוּרִים לַזָּרִים. וְהֵן נִכְסֵי כֹהֵן. וְעוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה. וּטְעוּנִין רְחִיצַת יָדַיִם וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ.] הֲרֵי אֵלּוּ בִתְרוּמָה וּבְבִכּוּרִים מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּמַּעֲשֵׂר׃ תַּמָּן אַתְּ אָמַר. אֵין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. הֵן דַּתְּ אָמַר. הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. רַבָּנִן. הֵן דַּתְּ אָמַר. אִין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. רִבִּי מֵאִיר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מְטַמֵּא אֶת הַקּוֹדֶשׁ וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה וּמוּתָּר בַּחוּלִּין וּבַמַּעֲשֵׂר. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בַּמַּעֲשֵׂר. וְלָא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. מָהוּ וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בַּמַּעֲשֵׂר. נִפְסַל גּוּפוֹ מִלּוֹכַל בְּמַעֲשֵׂר. מַאי כְדוֹן. הֵן דַּתְּ אָמַר. הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. [בְּרוֹצֶה לוֹכַל. וְהֵן דַּתְּאָמַר. אִין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה.] בְּרוֹצֶה לִיגַּע. וְלֹא הוּא רוֹצֶה לוֹכַל הוּא רוֹצֶה לִיגַּע. אֶלָּא מִשּׁוּם [נְטִילַת סֶרֶךְ. וְהָתַנִּינָן. תְּרוּמָה. וְכִי יֵשׁ בִתְרוּמָה מִשּׁוּם] נְטִילַת סֶרֶךְ. אֶלָּא בְחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל [גַּב] טַהֲרַת הַקּוֹדֶשׁ. וְחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ לֹא כְחוּלִין הֵם. תִּיפְתָּר אוֹ כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹ כְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. אוֹ כֵרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אַלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. הַיָּדַיִם תְּחִילָּה לַחוּלִין וּשְׁנִיּוֹת לַתְּרוּמָה. אוֹ כְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. חוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ הֲרֵי אֵילּוּ כְּחוּלִין. רִבִּי לָֽעְזָר בַּר רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר הֲרֵי אֵילּוּ כִּתְרוּמָה לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד׃
Traduction
Pour les saintetés, dit la Mishna, on doit prendre un bain. '' Chaque fois qu’il est question de bain légal, il faut une quantité de 40 saas d’eau. —Mais n’est-il pas dit (71)Tossefta au Yadayim ch. 1. qu’il suffit d’un quart de loug si l’on se lave les mains pour la sainteté? La 1re règle, dit R. Eliézer, s’applique à des mains notoirement impures; la 2e, à des mains présumées pures (et qu’on lave par précaution)
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. ברפ''ב דבכורים והסוגיא היא שם עד לטמא שנים ולפסול אחד ושם הוא מבוארת:
וְלַקּוֹדֶשׁ מַטְבִּילִין. כָּל הֵן דְּתַנִּינָן מַטְבִּילִין. בְּאַרְבָּעִים סְאָה אֲנָן קַייָמִין. וְהָא תַנִּינָן. הַנּוֹטֵל יָדָיו לַמִּקְדָּשׁ צָרִיךְ רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כָּאן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת וְכָאן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. [אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. אֲפִילוּ תֵימַר. כָּאן וְכָאן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. כָּאן וְכָאן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת.] כָּאן בְּקוֹדְשֵׁי מִקְדָּשׁ הַמּוּקְדָּשִׁין. וְכָאן בְּחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ.
Traduction
. Selon R. Hanina, fils de R. Hillel, on peut même dire que, dans l’un et l’autre cas il s’agit de mains pures, ou dans l’un et l’autre cas d’impures; seulement, au premier cas, il s’agit d’objets sacrés par eux-mêmes (p. ex. des sacrifices), et au 2e cas il s’agit de profane traité au degré de pureté de la consécration. – ''Pour l’eau de purification, est-il dit, si les mains sont devenues impures, tout le corps l’est.'' Selon R. Hanania, ce n’est pas à dire qu’il en est ainsi à la naissance d’une impureté comportant la purification par l’eau d’aspersion; mais il a été entendu qu’en étant seulement impur légèrement (des mains), c’est autant qu’une impureté grave (et le bain est exigible). R. Jacob b. Aha au nom de R. Eléazar interprète ces mots (Nb 19, 9): Et elle sera recueillie (la cendre de la vache rousse) par un homme pur; ce dernier terme (superflu) indique que de toute façon, eût-on recueilli la cendre dans une poêle, la Loi déclare cet homme pur. Comment opérera-t-on? S’il s’agit d’un récipient en métal, l’homme devrait être impur, puisque de simples vases en métal sont susceptibles d’impureté, étant contaminés par cette cendre? S’il s’agit d’un récipient de bois (qui intrinsèquement n’est pas susceptible d’impureté), il doit encore y avoir propagation d’impureté, parce que la cendre n’a pas de maintien indépendant (comme elle rend ce vase impur, l’homme qui le tient deviendrait impur)? On peut admettre, dit R. Oshia, qu’il s’agit du cas où l’on a recueilli la cendre sur une large planche. Mais encore en pesant sur le bois qui la supporte ne donne-t-elle pas l’impureté au porteur? On peut répondre à cela, dit R. Judan père de R. Matnia, qu’il s’agit du cas où on l’a recueillie sur une grosse poutre, (en raison de son poids, celui de la cendre est nul). R. Aba b. Mamal demanda en présence de R. Amé: d’où vient la différence (72)(Para, 9, 6). entre un homme pur au point de vue de l’eau d’aspersion (qui ne pourra la transporter au-delà d’un cours d’eau qu’en entrant dans cette eau) et un récipient pur destiné à recevoir cette eau de lustration (transportable sans difficulté)? —Elle est déduite, répondit R. Amé, de ce qu’il est dit (ib.): un homme pur la recueillera; le mot pur (superflu) indique qu’il faut une plus grande pureté à l’homme chargé de ce transport, égale à l’eau ou à la cendre de lustration. R. Yossa dit au nom de R. Simon b. Lakish: l’action de mouvoir un reptile, que je n’ai pas déclarée comme rendant impur, entraînerait ici l’impureté (en raison de la gravité du cas actuel).
Pnei Moshe non traduit
ולקדש מטבילין כל הן דתנינן מטבילין. בארבעים סאה אנן קיימין שמטביל ידיו בהן דוקא:
והא תנינן. בברייתא:
הנוטל ידיו למקדש. כלומר למקודש ולאכלו צריך רביעית ותו לא:
כאן בידים טמאות. צריך מ' סאה:
וכאן בידים טהורות. מטומאה ומשום סתם ידים הוא נוטלן:
אפי' תימר וכו'. נמי ל''ק דכאן בקדש ממש שלמים או מקדש המקודשין חטאת ואשם צריך מ' סאה וכאן דקאמר ברביעית באוכל חולין שנעשו על טהרת קדש דלאו לכל מילי שוינהו כקדש:
'Haguigah
Daf 13b
משנה: הַטּוֹבֵל לַחוּלִין וְהוּחְזַק לַחוּלִין אָסוּר בַּמַּעֲשֵׂר. הַטּוֹבֵל לַמַּעֲשֵׂר וְהוּחְזַק לַמַּעֲשֵׂר אָסוּר לַתְּרוּמָה. הַטּוֹבֵל לַתְּרוּמָה וְהוּחְזַק לַתְּרוּמָה אָסוּר לַקּוֹדֶשׁ. הַטּוֹבֵל לַקּוֹדֶשׁ וְהוּחְזַק לַקּוֹדֶשׁ אָסוּר לַחַטָּאת. הַטּוֹבֵל לֶחָמוּר הוּתָּר לַקַּל. טָבַל וְלֹא הוּחְזַק כְּאִילּוּ לֹא טָבָל׃
Traduction
Si l’on prend un bain légal avant de manger du profane, en ayant l’intention de ne rien manger d’autre, c’est insuffisant pour manger de la dîme; si le bain a été pris en vue de la dîme seule, il est insuffisant pour manger de l’oblation; si l’on a pris un bain en vue spéciale de manger de l’oblation seulement, c’est insuffisant pour une autre sainteté; un bain spécial pris pour cette dernière est insuffisant pour l’eau de l’aspersion. Mais en ayant pris un bain pour une série plus sévère, on peut manger du moins grave. Enfin, si l’on s’est baigné sans but légal, le bain ne comptera pas.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הטובל לחולין והוחזק לחולין. שנתכוין לטהר לחולין ואע''ג דלחולין לא בעי כוונה לרבותא קאמר שאע''פ שנתכוין והוחזק לטהרת חולין אפ''ה אסור במעשר שני לאכילה עד שיטבול לשם אכילת מעשר וכן בתרומה לא מהני כוונת מעשר אבל לנגיעה א''צ כוונה לא לתרומה ואצ''ל למעשר:
אסור לחטאת. ליגע במים המקודשים באפר פרה:
טבל ולא הוחזק. לא נתכוין לטבילה כלל אלא לרחיצה בעלמא:
כאלו לא טבל. למעשר וכ''ש לתרומה ולקדש אבל לחולין לא בעינן כוונה כדאמרן:
הלכה: וְחוּלִין צְרִיכִין כַּווָנָה. דְּרוֹבָא אֲתַא מֵימוֹר לָךְ. אֲפִילוּ טוֹבֵל לַחוּלִין וְהֹחְזָק לַחוּלִין אָסוּר בְּמַעֲשֵׂר. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. כְּמִינְייָן הַחוּלִין כֵּן מִינְייָן הַמַּעֲשֵׂר. כָּאן לָאֲכִילָה וְכָאן לַמַּגָּע. הַטּוֹבֵל סְתָם מוּתָּר בְּכוּלָּם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בִּמְזוּקָּק לְכוּלָּן. עוֹדֵיהוּ רַגָלָיו מְשׁוּקָּעוֹת בַּמַּיִם מַחֲזִיק עַצְמוֹ לְכָל טַהֲרָה שֶׁיִּרְצֶה.
Traduction
Est-il besoin d’appliquer (le bain) en vue du profane? Non, mais on a voulu établir une extension et dire que, tout en ayant pris un bain légal en vue de manger seulement du profane, il est défendu de manger de la dîme. Mais R. Éléazar n’a-t-il pas dit (73)''''''J., (Berakhot 8, 4); (Sota 5, 2) ( 20b).'''''' qu’il y a le même nombre de degrés (1 et 2) pour le profane et pour la dîme? (Pourquoi donc y a-t-il une distinction?) —Il y a une différence pour le manger, non pour le contact. Si l’on prend un bain légal sans aucune destination, il servira à tout; selon R. Yohanan, il en est ainsi lorsque le bain était nécessité par toutes les saintetés, et au moment d’avoir les pieds dans l’eau l’homme se proposera d’avoir la pureté exigible pour chacune d’elles.
Pnei Moshe non traduit
גמ' חולין צריכין כוונה. בתמיה:
ומשני דרובא. רבותא אתא מימור לך וכו' כדפרישית במתני':
ופריך לא כן אמר ר''א. בברכות פ''ח כמנין החולין ראשון ושני כן מנין המעשר ומ''ט מחמרינן כאן במעשר:
כאן. במתני' לאכילת מעשר שני שהחמירו:
וכאן. מה דאמר ר''א למגע מעשר שאין השני עושה שלישי כמו בחולין:
הטובל סתם מותר בכולם. וכדמפרש ר' יוחנן דלא בטובל סתם ולא הוחזק כלל אמרו שהרי שנינו טבל ולא הוחזק כאלו לא טבל למעשר ומכ''ש לכולן אלא דה''ק שהיה מזוקק לכולן לאכילת מעשר ולתרומה ולקדש וע''מ כן ירד לטבול אבל בשעת הטבילה טבל סתם ולא פירש בזה הוא דאמרינן מותר בכולן דמכיון שהיה מזוקק לכולם ולפיכך ירד לטבול הוי כהחזיק לכולם ולא בעינן עד שיפרש נמי בשעת טבילה:
וְלַחַטָּאת אִם נִיטְמְאוּ יָדָיו נִיטְמָא גּוּפוֹ׃ אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. לֹא שֶׁחִידְשׁוּ טוּמְאָה לַחַטָּאת. אֶלָּא אָֽמְרוּ. הַמִּיטָּמֵא טוּמְאָה קַלָּה כְמִיטָּמֵא טוּמְאָה חֲמוּרָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְאָסַ֣ף ׀ אִ֣ישׁ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר טָה֗וֹר. הַגַּע עַצְמָךְ. אֲפִילוּ אַתְּ אוֹסְפוֹ 13b בְמַגְרֵיפָה אָֽמְרָה תוֹרָה טָה֗וֹר. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּמַגְרֵיפָה שֶׁלְמַתֶּכֶת. וַהֲלֹא פְשׁוּטֵי כְלֵי מַתָּכוֹת טְמֵאִין. אִם בְּמַגְרֵיפָה שֶׁלְעֵץ. לֹא כְעוֹמֵד מַחְמַת דָּבָר טָמֵא הוּא. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. תִּיפְתָּר בְּאוֹסְפוֹ בְּנֶסֶר. וְאֶיפְשַׁר שֶׁלֹּא יִנָּשֵׂא עָלָיו. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָה. תִּיפְתָּר בְּאוֹסְפוֹ בְּמַלְתֵּרָא עָבָה. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָה קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. מַה בֵין אָדָם טָהוֹר לַחַטָּאת לִכְלִי רֵיקָן טָהוֹר לַחַטָּאת. אָמַר לֵיהּ. וְאָסַ֣ף טָה֗וֹר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אִ֣ישׁ. אֶלָּא לִיתֵּן טַהֲרָה מְעוּלָּה לָאִישׁ לַעֲשׂוֹתוֹ כְמֵי חַטָּאת וּכְאֶפֶר חַטָּאת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הֵיסֵּט שֶׁטִּיהַרְתִּי לָךְ בַּשֶּׁרֶץ טִימֵּאתִי לָךְ כָּאן.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ולחטאת וכו' לא שחידשו טומאה לחטאת. כלומר לא תפרש דמיירי במה שחידשו איזו טומאה שנוהגת בחטאת בלבד ובהא הוא שאמרו נטמאו ידיו נטמא גופו ולא מיירי בטומאת ידים שנוהגות אף בתרומה וקדש דלא היא דלא מיירי בחידוש טומאה אלא כך הוא שאמרו המיטמא טומאה קלה לתרומה ולקדש כגון נטמאו ידיו שאינה אלא טומאה קלה לטמא אוכלין ומשקין של תרומה וקדש הרי הוא כמיטמא טומאה חמורה לחטאת וניטמא נמי גופו וצריך טבילה:
ואסף איש טהור את אפר הפרה. ודריש מה ת''ל טהור והלא כל מעשיה בטהרה אלא הגע עצמך אפי' את אוספו במגריפה אמרה התורה טהור וכלומר דזה בא ללמדינו דהיאך שהוא אוסף את האפר נשאר הוא טהור. ועד אם יניח מחוץ למחנה ולבתר היא דכתיב וכבס האוסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב ולא מקודם וכדמפרש ואזיל:
מה אנן קיימין. ובמה הוא אוסף אם במגריפה של מתכות והלא אפי' פשוטי כלי מתכות טמאין ומטמאין מחמת אפר הפרה וחוזרין ומטמאין להאוסף מיד ואם במגריפה של עץ פשוטיהן דוקא הן טהורין אבל הכא במגריפה דהיא בכלי קבול לקבל את אפר הוא גורף וא''כ קשה וכי לאו כעומד האפר מחמת דבר טמא הוא דכלי עץ שיש בו בית קיבול מיטמא ונטמא מחמת האפר ומיד הוא מטמא:
תיפתר באוספו בנסר. רחב ואין בו בית קיבול:
ואפשר שלא ינשא עליו. בתמיה וסוף סוף נטמא מחמת נושא אפר פרה:
במלתרא עבה. חתיכת עץ עבה הרבה ואינו נרגש משא האפר עליו:
מה בין אדם טהור לחטאת לכלי ריקן הטהור לחטאת. דתנן בפ''ט דפרה מי חטאת ואפר חטאת לא יעבירם בנהר ובספינה. דגזרו משום מעשה שהיה באדם שהיה מעביר מי חטאת ואפר חטאת בספינה בירדן ונמצא כזית מן המת תחוב בקרקעיתה של ספינה והאהילו עליו ונטמאו. ולא ישיטם על פני המים. דדמי לספינה. ולא יעמוד בצד זה ויזרקם לצד זה. דנמי דמי קצת לספינה. אבל עובר הוא במים עד צוארו. עובר הוא הטהור לחטאת ובידו כלי ריקם הטהור לחטאת. ובמים שאינן מקודשין. כך שנינו שם והשתא בעי מה בין אדם וכו' כלומר מ''ש דבנושא מי חטאת ואפר חטאת גזרו משום מעשה שהיה ומ''ש דבנושא כלי ריקם הטהור לחטאת דלא גזרו ולא ס''ל כמ''ד דטעמא דלא גזרו אלא דוקא כמעשה שהיה:
א''ל. מהכא דכתיב ואסף איש טהור מה ת''ל איש אלא ליתן טהרה מעולה לאיש המעביר אותם כמי חטאת ואפר חטאת עצמו שהן טהורין:
ר' יסא בשם רשב''ל. קאמר היסט וכו' כלומר התורה גילתה לטהר טומאת משא והיסט בשרץ ולומר לך מה שטיהרתי לך כאן בשרץ טמאתי לך כאן וא''כ די שנרבה חומר טהרה באדם הנושאן אבל לא בכלי ריקם הטהור לחטא':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source