Vayedaber

Simple Havroutah

Berakhoth

Daf 46a

רַבִּי זֵירָא חֲלַשׁ, עָל לְגַבֵּיהּ רַבִּי אֲבָהוּ, קַבֵּיל עֲלֵיהּ: אִי מִתְּפַח קַטִּינָא חֲרִיךְ שָׁקֵי — עָבֵידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנַן. אִתְּפַח, עֲבַד סְעוֹדְתָּא לְכוּלְּהוּ רַבָּנַן. כִּי מְטָא לְמִשְׁרֵי אֲמַר לֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא: לִישְׁרֵי לַן מָר. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ? שְׁרָא לְהוּ.

Traduction

The Gemara recounts: Rabbi Zeira took ill. Rabbi Abbahu went to visit him and resolved: If the little man with the scorched legs, a nickname for Rabbi Zeira, is cured, I will make a festival, a feast, for the Sages. Rabbi Zeira was cured and Rabbi Abbahu made a feast for all the Sages. When it came time to break bread, Rabbi Abbahu said to Rabbi Zeira: Master, please break bread for us. Rabbi Zeira said to him: Doesn’t the Master hold in accordance with that halakha of Rabbi Yoḥanan, who said: The host breaks bread? Rabbi Abbahu broke bread for them.

Rachi non traduit

קטינא חריך שקי. כך היו קורין לר' זירא וטעמא מפרש בבבא מציעא בהשוכר את הפועלים (בבא מציעא דף פה.):

כי מטא למשרי. לישנא דשירותא כלומר לפרוס ברכת המוציא ולאכול:

כִּי מְטָא לְבָרוֹכֵי, אֲמַר לֵיהּ: נְבָרֵיךְ לַן מָר. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּרַב הוּנָא דְּמִן בָּבֶל דְּאָמַר: בּוֹצֵעַ מְבָרֵךְ?

Traduction

When the time came to recite the blessing, Rabbi Abbahu said to Rabbi Zeira: Master, recite Grace after Meals on our behalf. Rabbi Zeira said to him: Doesn’t the Master hold in accordance with that halakha of Rabbi Huna of Babylonia, who said: He who breaks bread recites Grace after Meals?

Rachi non traduit

רב הונא דמבבל. היינו רב הונא סתמא ולפי שעכשיו היה ר' זירא בארץ ישראל במקום ר' אבהו והיה עולה מבבל קאמר הכי:

Tossefoth non traduit

לא סבר לה מר להא דאמר ר''ה דמן בבל כו'. מיהו יש ליישב הני תרי לישני דר' יוחנן כשבעל הבית מסב עמהם ודאי הוא בוצע ואורח מברך וכו' אבל כשאין בעל הבית מסב עמהן הגדול שבהן יעשה המוציא וגם הוא יברך ברכת המזון:

וְאִיהוּ, כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ?

Traduction

The Gemara asks: And in accordance with whose opinion does Rabbi Abbahu hold that he asked Rabbi Zeira to recite Grace after Meals?

כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ, וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ. בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ — כְּדֵי שֶׁיִּבְצַע בְּעַיִן יָפָה. וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ — כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ בַּעַל הַבַּיִת.

Traduction

The Gemara answers: Rabbi Abbahu holds in accordance with that halakha that Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai: The host breaks bread and a guest recites Grace after Meals. The host breaks bread so that he will break bread generously, whereas a guest might be embarrassed to break a large piece for himself and other guests; and the guest recites Grace after Meals so that he may bless the host in the course of reciting Grace after Meals, as the Gemara proceeds to explain.

מַאי מְבָרֵךְ — ''יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לְעוֹלָם הַבָּא''.

Traduction

What is the formula of the blessing with which the guest blesses his host?
May it be Your will that the master of the house shall not suffer shame in this world, nor humiliation in the World-to-Come.

וְרַבִּי מוֹסִיף בָּהּ דְּבָרִים: ''וְיִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מוּצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלוֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְאַל יִזְדַּקֵּר לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְּבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵירָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם''.

Traduction

Rabbi Yehuda HaNasi added to it elements pertaining to material success:
And may he be very successful with all his possessions,
and may his possessions and our possessions be successful and near the city,
and may Satan control neither his deeds nor our deeds,
and may no thought of sin, iniquity, or transgression stand before him or before us
from now and for evermore.

Rachi non traduit

נכסיו. קרקעות:

קרובים לעיר. שיכול לראותן בעל הבית תמיד ולדעת מה הן צריכין:

עַד הֵיכָן בִּרְכַּת הַזִּמּוּן.

Traduction

The Gemara asks: Until where does the zimmun blessing extend?

Rachi non traduit

עד היכן ברכת הזמון. שצריכין להיות שלשה וכשהן שנים לא יאמרוה:

Tossefoth non traduit

עד היכן ברכת הזמון וכו'. פירש רש''י ממתין עד הזן והזן בכלל שנים אינם מברכין הזן ולא נהירא דברכת הזן דאורייתא ואיך יחיד פטור מינה ועוד הא קיימא לן כרב ששת באיסורי ולדידיה יחיד אומר שנים ובכל דוכתא נקט שלש ברכות ודוחק לומר דלא מיירי אלא ביש זמון לרב ששת ועוד דמעשים בכל יום דיחיד מברך שלש ברכות ועוד דמדתניא לקמן בפרקין (ברכות דף מח:) וברכת זו ברכת הזמון את ה' אלהיך זו ברכת הזן וקשה לרב ששת יאמר הזן זו ברכת הזמון לכן יש לפרש דקאי אדלעיל דקאמר אחד מפסיק לשנים ובעי נמי [עד] היכ' צריך להמתין עד שיברכו השנים עד נברך ורב ששת אמר עד שיגמרו הזן ומשם ואילך יכול היחיד לאכול ולא משום דחשיב ברכת הזן מזמון דודאי יחיד נמי מתחייב מהזן אלא משום דכיון דנברך אינה ברכה אינו אומרה לבדה אלא יגמור עמה גם ברכת הזן שהיא ברכה והשתא ניחא דקיימא לן שפיר כרב ששת וכפירוש זה איתמר בירושלמי:

רַב נַחְמָן אָמַר עַד ''נְבָרֵךְ'', וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר, עַד ''הַזָּן''.

Traduction

Rav Naḥman says: The blessing extends only until: Let us bless. Rav Sheshet says that the zimmun blessing extends until the end of the first blessing of Grace after Meals: Who feeds all.

נֵימָא כְּתַנָּאֵי, דְּתָנֵי חֲדָא: בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה, וְתַנְיָא אִידַּךְ: שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה. סַבְרוּהָ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא ''הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'' לָאו דְּאוֹרָיְיתָא הִיא, מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: מַאן דְּאָמַר שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ קָסָבַר עַד ''הַזָּן''. — וּמַאן דְּאָמַר שָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע קָסָבַר ''עַד'' נְבָרֵךְ.

Traduction

The Gemara proposes: Let us say that this amoraic dispute is parallel to a dispute between the tanna’im. As one baraita taught: Grace after Meals is two and three blessings, and another baraita taught: Grace after Meals is three and four blessings. In attempting to understand these conflicting baraitot, the Sages assumed that everyone agrees that the blessing: Who is good and does good, the fourth blessing of Grace after Meals, is not required by Torah law. What then? Is it not that they disagree about this: The one who said that Grace after Meals is two and three blessings holds that the zimmun blessing extends until the end of the blessing: Who feeds all? If there is a zimmun, three blessings are recited; if there is no zimmun, only two blessings are recited, since the blessing: Who feeds all, is not recited. And the one who said that Grace after Meals is three and four blessings holds that the zimmun blessing extends only until: Let us bless, and includes no part of Grace after Meals itself. If there is a zimmun, four blessings are recited, the three blessing of Grace after Meals plus the blessing of the zimmun, while if there is not, only three blessings are recited.

Rachi non traduit

ברכת המזון שתים ושלש. פעמים שהם שתי ברכות פעמים שהם שלש כיצד כשהם שלשה הן שלש ברכות וכשהם שנים הן שתי ברכות כדמפרש ואזיל:

דקסבר. ברכת זמון עד הזן וכשהם שנים אין אומרים אלא ברכת הארץ ובונה ירושלים:

ומאן דאמר שלש וארבע. כשהן שנים הרי שלש הזן וברכת הארץ ובונה ירושלים וכשהם שלשה הם מוסיפים נברך עד ובטובו חיינו:

Tossefoth non traduit

ולמאן דאמר שנים ושלשה קסבר עד הזן. ופירש''י שנים ליחיד ושלשה לזמון ולפי שיטתו פירש כן ודוחק גדול הוא כדפרישית וכי יחיד פטור מברכת הזן שהיא דאורייתא ועוד הואיל וקאי אברכתא אמאי נקט לשון זכר שנים ושלשה הוה ליה למנקט לשון נקבה שתים ושלש לכך נראה פירוש של רב אלפס דקאי אבני אדם והכי קאמר ברכת זמון בשנים ושלשה בני אדם היכא שכל אחד אינו יודע כי אם ברכה אחת למאן דאמר שנים ושלשה קא סבר עד הזן כלומר ברכת הזמון עד הזן שמברך עד סוף הזן דכולה כברכה אחת של זמון היא ולהכי קאמר שנים או שלשה כלומר לפעמים נשלמה בשנים והוא הדין באחד אבל נקט שנים לרבותא ופעמים בשלשה בני אדם שאחד יברך מנברך עד הזן והשני נודה לך והשלישי עד בונה ירושלים אבל לחצאין אין לברך אם האחד אינו יודע כי אם החצי ברכה אבל רביעי לא דנברך לבד לא חשיב ברכה ולכך אי אפשר לחלק לשנים נברך והזן ומאן דאמר בד' קסבר עד נברך דנברך חשיב ברכה אחת בפני עצמה והזן ברכה אחרת והיינו בד' שארבעה בני אדם מברכין אותן שאחד יאמר נברך והשני הזן והשלישי נודה לך והרביעי עד בונה ירושלים:

לָא, רַב נַחְמָן מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, וְרַב שֵׁשֶׁת מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ:

Traduction

This explanation distinguishing between the baraitot is rejected: No; Rav Naḥman explains in accordance with his reasoning and Rav Sheshet explains in accordance with his reasoning.

רַב נַחְמָן מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא עַד ''נְבָרֵךְ''. מַאן דְּאָמַר שָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע — שַׁפִּיר, וּמַאן דְּאָמַר שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ — אָמַר לָךְ הָכָא בְּבִרְכַּת פּוֹעֲלִים עָסְקִינַן, דְּאָמַר מָר, פּוֹתֵחַ בְּ''הַזָּן'' וְכוֹלֵל ''בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם'' בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ.

Traduction

Rav Naḥman explains in accordance with his reasoning; everyone agrees that the zimmun blessing extends only until Let us bless. According to the one who said that Grace after Meals is three and four blessings, this works out well. And the one who said that Grace after Meals is two and three blessings could have said to you: Here we are dealing with the blessing recited by laborers, as the Master said that when a laborer is working, he is permitted to abridge Grace after Meals, and he begins with the blessing: Who feeds all, and includes the third blessing: Who builds Jerusalem, in the context of the second blessing, the blessing of the land.

Rachi non traduit

מוקים לה. לא גרסינן והכי גרסינן והא דתניא שתים ושלש בברכת פועלים דאמרי ברכת הארץ ובונה ירושלים בחדא ברכה אין כאן אלא ברכת הזן וברכת הארץ וכשהם שלשה מוסיפין נברך הרי שלש:

דאמר מר. לעיל בפרק שני (ברכות דף טז.):

רַב שֵׁשֶׁת מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא עַד ''הַזָּן''. מַאן דְּאָמַר שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ — שַׁפִּיר, וּמַאן דְּאָמַר שָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע קָסָבַר ''הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'' דְּאוֹרָיְיתָא הִיא.

Traduction

Rav Sheshet explains in accordance with his reasoning; everyone agrees that the zimmun blessing extends until the end of the blessing: Who feeds all. According to the one who said that Grace after Meals is two and three blessings, this works out well; and the one who said that Grace after Meals is three and four blessings holds that the blessing: Who is good and does good, is required by Torah law.

אָמַר רַב יוֹסֵף: תִּדַּע דְּ''הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'' לָאו דְּאוֹרָיְיתָא — שֶׁהֲרֵי פּוֹעֲלִים עוֹקְרִים אוֹתָהּ.

Traduction

With regard to the matter of the blessing: Who is good and does good, Rav Yosef said: Know that the blessing: Who is good and does good, is not required by Torah law, as laborers who recite Grace after Meals at work eliminate it. If it can be eliminated, it could not be a Torah obligation.

אָמַר רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב תִּדַּע דְּ''הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'' לָאו דְּאוֹרָיְיתָא שֶׁהֲרֵי פּוֹתֵחַ בָּהּ בְּ''בָרוּךְ'' וְאֵין חוֹתֵם בָּהּ בְּ''בָרוּךְ'', כִּדְתַנְיָא: כָּל הַבְּרָכוֹת כּוּלָּן פּוֹתֵחַ בָּהֶן בְּ''בָרוּךְ'' וְחוֹתֵם בָּהֶן בְּ''בָרוּךְ'', חוּץ מִבִּרְכַּת הַפֵּירוֹת וּבִרְכַּת הַמִּצְווֹת, וּבְרָכָה הַסְּמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ, וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע, יֵשׁ מֵהֶן שֶׁפּוֹתֵחַ בָּהֶן בְּ''בָרוּךְ'' וְאֵין חוֹתֵם בְּ''בָרוּךְ'',

Traduction

Rav Yitzḥak bar Shmuel bar Marta said another proof in the name of Rav: Know that the blessing: Who is good and does good, is not required by Torah law, as one who recites it begins to recite it with: Blessed, but does not conclude reciting it with: Blessed. This is the formula in all comparable blessings, as it was taught in a baraita: All blessings, one begins to recite them with: Blessed, and concludes reciting them with: Blessed, except for blessings over fruit, blessings over mitzvot, a blessing that is juxtaposed to another blessing, and the final blessing after Shema. There are among these blessings those that one who recites it begins to recite it with: Blessed, but does not conclude reciting it with: Blessed;

Rachi non traduit

שהרי פותח בה בברוך. ואי דאורייתא היא הויא סמוכה לחברתה ואין פותחין בה בברוך:

כדתניא כו' יש מהן כו'. כגון ברכת פירות ומצות פותח ואינו חותם וטעמא מפרש בערבי פסחים (דף קה.) משום דכולה חדא הודאה ואין הפסק דבר תחנה או דבר אחר בתוכה כמו שיש בקדוש כי הוא יום תחלה למקראי קודש והנחילנו:

Tossefoth non traduit

כל הברכות כולן פותחות בברוך וחותמות בברוך חוץ מברכת הפירות וברכת המצות וברכה הסמוכה לחברתה וברכה אחרונה שבקרית שמע. והא לך הסדר ברכת אשר יצר אינה סמוכה לנטילת ידים דנטילה שייכא בלא אשר יצר והרבה פעמים אומרה לבדה אלהי נשמה אמאי אינה פותחת בברוך דאינה סמוכה לאשר יצר וכו' כגון אם לא בא מן הנקבים דידיו טהורות אין צריך לברכת אשר יצר וצריך לומר הואיל ואין בה אלא הודאה בעלמא אינה פותחת בברוך ומכל מקום חותמת בברוך הואיל וארוכה קצת וכן נמי צריך לומר גבי אתה הוא עד שלא נברא העולם וכו' וכל הני ברכות קטנות כל אחת ברכה לעצמה כדאמרן בעלמא כד הוה מהלך הוה מברך מצעדי גבר וכן כולן ועוד דהוו קצרות והויין כברכת הפירות יהי רצון למי היא סמוכה ואומר רבינו תם שהיא מן הברכה ברוך אתה ה' המעביר שינה מעיני וכו' וצריך לומר ויהי רצון ואם תאמר והלא כל הברכות כולן צריך לומר בחתימתן מעין פתיחתן והא ליכא וי''ל דשפיר הוי מעין פתיחה סמוך לחתימה מהמעביר דסמוך לחתימה איכא ותגמלני חסדים טובים והיינו גמילות חסדים שהקב''ה מעביר שינה מן האדם ומחדש כחו כדאמרינן במדרש חדשים לבקרים וגו' שהוא מחזיר הנשמה שלמה ושקטה בגוף כאשר היתה בתחלה אע''פ שהיתה עייפה והיינו כעין פתיחתה ולעסוק בדברי תורה והערב נא הכל ברכה אחת היא וצריך לומר והערב נא וישתבח סמוכה לברוך שאמר ולכך יש ליזהר שלא לספר ביניהם אע''פ שיש הפסק טובא פסוקי דזמרה מכל מקום לא מפסקי ובזה ניחא ברכה אחרונה שבק''ש אמת כו' אמת היא סמוכה אל אהבה וכו' ופסוקי ק''ש לא מפסקי ואם תאמר ברכה אחרונה למי שהוא קורא בתורה אמאי צריכה לפתוח בברוך הא סמוכה לחברתה לברכה ראשונה ויש לומר לפי שהיו רגילים שלא היו מברכים רק הראשון ברכה ראשונה והאחרון ברכה אחרונה ואיכא הפסק גדול בין ראשון לאחרון שוב שתקנו שתיהן לכל א' וא' משום הנכנסין ומשום היוצאים לא זזה ממקומה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source