Le texte Le vocabulaire Les révisions
Berakhoth
Daf 37a
קָא מַשְׁמַע לַן — ''כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ''. וְאִי אַשְׁמְעִינַן ''כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ'' הָוֵה אָמֵינָא כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים — אִין, אֲבָל אוֹרֶז וְדוֹחַן — לָא, מִשּׁוּם דְּעַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת. אֲבָל אִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ — נֵימָא אֲפִילּוּ אוֹרֶז וְדוֹחַן נָמֵי מְבָרְכִין עָלָיו ''בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת''. קָא מַשְׁמַע לַן — כֹּל שֶׁהוּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הוּא דִּמְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת, לְאַפּוֹקֵי אוֹרֶז וְדוֹחַן, דַּאֲפִילּוּ אִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ לָא מְבָרְכִינַן ''בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת''.
Traduction
Therefore, he teaches us: Anything that has of the five species of grain in it, even if it is in the context of a mixture with other ingredients. And had he taught us only: Anything that has of the five species of grain in it, I would have said that specifically over anything that has of the five species of grain in it, yes, one recites: Who creates the various kinds of nourishment, even if it is in the context of a mixture with other ingredients. However, over anything that has rice and millet in it, no, one does not recite: Who creates the various kinds of nourishment, because one is eating it in the context of a mixture. However, if the rice or millet is in its pure, unadulterated form, say that even over rice and millet one recites: Who creates the various kinds of nourishment, because they, too, are types of grain. Therefore, he teaches us specifically: Anything that is from the five species of grain, one recites over it: Who creates the various kinds of nourishment, to the exclusion of rice and millet, over which, even in its pure, unadulterated form, one does not recite: Who creates the various kinds of nourishment.
Rachi non traduit
קמ''ל כל שהוא. דאע''ג דכולהו מחד מינא בעינן דליהוי מחמשת המינין ואי לא לא מברכינן עליה בורא מיני מזונות:
אורז. מי''ל:
דוחן. פנ''ץ:
וְאוֹרֶז וְדוֹחַן לָא מְבָרְכִינַן ''בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת''? וְהָתַנְיָא: הֵבִיאוּ לְפָנָיו פַּת אוֹרֶז וּפַת דּוֹחַן — מְבָרֵךְ עָלָיו תְּחִלָּה וָסוֹף כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה. וְגַבֵּי מַעֲשֵׂה קְדֵרָה תַּנְיָא: בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ''בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת'', וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלָיו בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ.
Traduction
With regard to the previous conclusion, the Gemara asks: And over rice and millet we do not recite: Who creates the various kinds of nourishment? But wasn’t it taught in a baraita: If they brought before him rice bread or millet bread, he recites the blessing over it both before and after, as he would recite the blessing over a cooked dish containing dough from the five species of the grain. And with regard to a cooked dish, it was taught in a baraita: At the start, one recites: Who creates the various kinds of nourishment, and at the end, one recites one blessing abridged from the three blessings of Grace after Meals [al hamiḥya]. Apparently, one recites: Who creates the various kinds of nourishment, over rice and millet.
Rachi non traduit
כמעשה קדרה. ברכה שמברכין על מעשה קדרה של חמשת מינין:
ברכה אחת מעין ג'. בשלהי פרקין (דף מד.) מפ' לה על המחיה כו':
כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה וְלָא כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה: כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה דִּמְבָרְכִין עָלָיו תְּחִלָּה וָסוֹף, וְלָא כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה דְּאִילּוּ בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה — בַּתְּחִלָּה ''בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת'' וּלְבַסּוֹף בְּרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ, וְאִילּוּ הָכָא — בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ''שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ'', וּלְבַסּוֹף ''בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ''.
Traduction
The Gemara rejects this proof: Indeed, rice or millet is like a cooked dish, and is not like a cooked dish in every sense. The Gemara elaborates: It is considered like a cooked dish in that one recites a blessing over it both at the beginning and the end. And it is unlike a cooked dish in that over a cooked dish, at the start, one recites: Who creates the various kinds of nourishment, and at the end, one recites one blessing abridged from the three blessings of Grace after Meals; whereas here, over rice, at the start, one recites: By Whose word all things came to be, and at the end, one recites: Who creates the many forms of life and their needs for all that You have created.
Tossefoth non traduit
בורא נפשות רבות וחסרונם. כמו לחם ומים שאי אפשר בלא הם ועל כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי כלומר על כל מה שבעולם שגם אם לא בראם יכולין העולם לחיות בלא הם שלא בראם כי אם לתענוג בעלמא כמו תפוחים וכיוצא בהן ומסיים ברוך חי העולמים ובירושלמי ברוך אתה ה' חי העולמים:
וְאוֹרֶז לָאו מַעֲשֵׂה קְדֵרָה הוּא? וְהָתַנְיָא, אֵלּוּ הֵן מַעֲשֵׂה קְדֵרָה: חִילְקָא, טַרְגִּיס, סוֹלֶת, זָרִיז, וְעַרְסָן, וְאוֹרֶז.
Traduction
The Gemara challenges: And rice is not a cooked dish? Wasn’t it taught in a baraita that these are cooked dishes: Wheat kernels split into two parts, wheat kernels crushed into three parts [teraggis], flour, wheat kernels crushed into four parts [zariz], wheat kernels crushed into five parts [arsan] and rice? Apparently, rice is considered a cooked dish like crushed wheat.
Rachi non traduit
ואורז לאו מעשה קדרה. דקא מפקת ליה מכלל מעשה קדרה לברכה אחרת:
אלו הן מעשה קדרה. לענין ברכה:
חילקא טרגיס זריז וערסן. מפרש להו במועד קטן (פ''ב יג:):
חילקא. חטי דמתברי באסיתא חדא לתרתי:
טרגיס. חדא לתלת:
זריז. חדא לארבע:
ערסן. חדא לחמש:
הָא מַנִּי — רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הִיא. דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אוֹרֶז מִין דָּגָן הוּא, וְחַיָּיבִין עַל חִמּוּצוֹ כָּרֵת, וְאָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. אֲבָל רַבָּנַן לָא.
Traduction
The Gemara responds: Whose opinion is reflected in this baraita? It is Rabbi Yoḥanan ben Nuri’s opinion, as it was taught in a baraita: Rabbi Yoḥanan ben Nuri says: Rice is a type of grain in every respect and, therefore, one is liable to death by karet if it leavens on Passover and he eats it intentionally. And a person who ate matza baked from rice flour fulfills his obligation on Passover; however, according to the Rabbis, no, rice is not in the category of a cooked dish.
Rachi non traduit
הא מני. הך מתניתא דקתני אורז כמעשה קדרה רבי יוחנן בן נורי:
וְרַבָּנַן לָא?! וְהָתַנְיָא: הַכּוֹסֵס אֶת הַחִטָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ ''בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה''. טְחָנָהּ אֲפָאָהּ וּבִשְּׁלָהּ, בִּזְמַן שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת — בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ ''הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ'', וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. אִם אֵין הַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת — בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ ''בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת'', וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ.
Traduction
The Gemara challenges this: And the Rabbis hold that rice is not considered a cooked dish? Wasn’t it taught in a Tosefta: One who chews wheat recites: Who creates fruit of the ground. However, if he ground the wheat, baked it, and cooked the bread, there is a distinction between two situations: When the slices are intact and did not dissolve in the boiling process, at the start one recites: Who brings forth bread from the earth, and at the end one recites the three blessings of Grace after Meals, as he does after eating bread. When the slices dissolved in the course of the boiling process and are not intact, then at the start one recites: Who creates the various kinds of nourishment, and at the end one recites one blessing abridged from the three blessings of Grace after Meals.
Rachi non traduit
ה''ג אבל רבנן לא ורבנן לא והתניא כו'. ול''ג והלכתא ומהלכות גדולות הוא:
הכוסס. כמות שהיא:
אפאה ובשלה. לאחר שאפאה בתנור ועשאה לחם חזר ובשלה במים:
שהפרוסות קיימות. שלא נמוחו בבשולן:
ברכה אחת מעין ג'. על המחיה ועל הכלכלה ובשלהי פרקין (דף מד.) מפרש לה:
Tossefoth non traduit
אם הפרוסות קיימות. יש מפרשים דהיינו כשהלחם אינו שרוי במים כ''כ שאם יקח הפרוסה שלא ישבר:
הַכּוֹסֵס אֶת הָאוֹרֶז מְבָרֵךְ עָלָיו ''בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה''. טְחָנוֹ אֲפָאוֹ וּבִשְּׁלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת, בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ''בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת'', וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלָיו בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ.
Traduction
One who chews rice recites: Who creates fruit of the ground. If one ground it, baked it, and then cooked it, even though the pieces are intact, at the start one recites: Who creates the various kinds of nourishment, and at the end one recites one blessing abridged from the three blessings of Grace after Meals.
Tossefoth non traduit
רש''י פי' אורז מי''ל. ויש מפרשים ר''יזו ולהאי פירוש יש לפרש דדוחן היינו מי''ל:
מַנִּי, אִילֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הִיא דְּאָמַר אוֹרֶז מִין דָּגָן הוּא, ''הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ'' וְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת בָּעֵי בָּרוֹכֵי!
Traduction
The Gemara discusses this Tosefta: Whose opinion is reflected in this Tosefta? If you say that it is the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Nuri who said that rice is a type of grain, it should have said that one must recite: Who brings forth bread from the earth, beforehand and the three blessings of Grace after Meals thereafter, as he does after eating bread.
אֶלָּא לָאו, רַבָּנַן הִיא, וּתְיוּבְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל!
Traduction
Rather, isn’t it the opinion of the Rabbis, who hold that rice is not a type of grain, but nevertheless hold that over rice one recites: Who creates the various kinds of nourishment? If so, this is a conclusive refutation of the opinion of Rav and Shmuel.
Rachi non traduit
אלא לאו רבנן היא. וקתני במ''מ ותיובתא דרב ושמואל:
Tossefoth non traduit
תיובתא דרב ושמואל. באורז אבל אדוחן לא הוי תיובתא ואפשר דהוי הלכתא כותייהו ולא מברכינן עליה בורא מיני מזונות:
תְּיוּבְתָּא.
Traduction
The Gemara comments: Indeed, this is a conclusive refutation of their opinion.
אָמַר מָר: הַכּוֹסֵס אֶת הַחִטָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ ''בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה''. וְהָתַנְיָא ''בּוֹרֵא מִינֵי זְרָעִים''! לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי יְהוּדָה, וְהָא רַבָּנַן. דִּתְנַן: וְעַל יְרָקוֹת אוֹמֵר ''בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה'', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ''בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים''.
Traduction
Above, it was taught in the Tosefta that the Master said: One who chews wheat recites: Who creates fruit of the ground. The Gemara challenges: Wasn’t it taught in a baraita that one who chews wheat recites: Who creates various kinds of seeds? The Gemara resolves the problem: This is not difficult, as it is the subject of a tannaitic dispute. This opinion, that one must recite: Who creates various kinds of seeds, is the opinion of Rabbi Yehuda, and this opinion, that one must recite: Who creates fruit of the ground, is the opinion of the Rabbis. As we learned in our mishna: Over herbs and leafy vegetables one recites: Who creates fruit of the ground. Rabbi Yehuda says: Who creates various kinds of herbs. Rabbi Yehuda designates specific blessings for every type of plant, and he certainly distinguishes between vegetables in general and seeds.
Rachi non traduit
הא רבי יהודה כו'. הא דקתני בורא מיני זרעים ר' יהודה היא דקתני לכל מין ומין מעין ברכתו כדמפרש לקמן בפירקין (ברכות דף מ.) אליביה הלכך לירקות בורא מיני דשאים לחטין דזרעים נינהו בורא מיני זרעים ולרבנן בין זרעים בין ירקות בפה''א ולא בעינן לכל מין ומין מעין ברכתו:
Tossefoth non traduit
הכוסס חטה צריך לברך עליה בורא פרי האדמה. שהרי אפילו בקמחא דחיטי אמרינן לעיל מברכין עליה בפה''א ולרב נחמן לא ס''ל הכי משום דאשתנו ומיהו בלאחריו יש לספק מאי מברכין אם מברכין על המחיה ועל הכלכלה ומסיים על האדמה ועל פרי האדמה דלא אשכחן ברכת על המחיה ועל הכלכלה אלא היכא דבריך עלייהו ברישא קודם אכילה בורא מיני מזונות ור''ת הגיה במחזור שלו על האדמה ועל פרי האדמה כו' וחזר בו דלא אשכחן בשום מקום הך ברכה דלקמן (ברכות דף מד.) מפרש ברכה אחת מעין ג' וקאמר בחמשת המינים על הארץ ועל המחיה ועל ז' המינים על הארץ ועל הפירות ועל האדמה ועל פרי האדמה לא הזכיר ועוד מדקאמר הכא על הכוסס את החטה מברך בורא פרי האדמה וקאמר בהדיא טחנו ואפאו פת עד אם אין הפרוסות קיימות בתחלה מברך בורא מ''מ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש ומדלא קתני הכא גבי כוסס החטה מברך לאחריו ברכה אחת מעין שלש ש''מ דבכוסס ליכא ברכה לאחריו מעין ג' והא דקאמר כל שהוא מין דגן ולא עשאו פת וכו' וחכמים אומרים ברכה אחת מעין ג' מיירי דעבדינהו כעין דייסא דחשיבא אז אכילתו אבל הכוסס את החטה חי דלא חשיבא אכילתו כ''כ אע''ג דהיא מן חמשת המינים אינו מברך לאחריו ברכה מעין שלש אלא בורא נפשות רבות וכו' ומיהו אומר הר''י שיש לספק שמא חכמים כיילי ליה בההוא מין דגן ולא עשאו פת וכו' וחכמים אומרים ברכה אחת מעין שלש ונכון להחמיר שאין לאכול קליות או חטים שלוקות אלא בתוך הסעודה שאז ברכת המזון פוטרתן אם לא נתמעכו יפה דהוו כמו דייסא ובירושלמי יש שגם האמוראים היו מסופקים דקאמר הדין דאכיל סלת פירוש קליות מאי מברך בסופה רבי ירמיה אמר לא אכלית סלת מן יומא וכו':
אָמַר מָר, הַכּוֹסֵס אֶת הָאוֹרֶז מְבָרֵךְ עָלָיו ''בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה''. טְחָנוֹ אֲפָאוֹ וּבִשְּׁלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת, בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ''בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת'', וּלְבַסּוֹף בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ.
Traduction
It was taught in the same Tosefta that the Master said: One who chews rice recites: Who creates fruit of the ground. If one ground it, baked it and then cooked it, even though the pieces are intact, at the start one recites: Who creates the various kinds of nourishment, and at the end one recites one blessing abridged from the three blessings of Grace after Meals.
וְהָתַנְיָא לְבַסּוֹף וְלָא כְלוּם! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא קַשְׁיָא: הָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְהָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁהוּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ.
Traduction
The Gemara raises the challenge: Wasn’t it taught in a baraita that in that case, at the end one need not recite any of the blessings recited over the fruits of Eretz Yisrael, but rather: Who creates the many forms of life. Rav Sheshet said: This is not difficult, as this is the subject of a tannaitic dispute. This, that one recites one blessing abridged from the three blessings of Grace after Meals, is the opinion of Rabban Gamliel. This, that one need only recite: Who creates the many forms of life, is the opinion of the Rabbis. As it was taught in a Tosefta that this is the principle: Anything that is from the seven species of grain and fruits for which Eretz Yisrael is praised, Rabban Gamliel says: Afterwards, one recites the three blessings of the Grace after Meals. And the Rabbis say: One blessing abridged from the three blessings of Grace after Meals is sufficient.
Rachi non traduit
ולא כלום. כלומר אין טעון מברכות פירות ארץ ישראל ולא כלום אלא בורא נפשות רבות ככל מידי דליתיה משבעת המינין:
וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהַזְּקֵנִים שֶׁהָיוּ מְסוּבִּין בַּעֲלִיָּיה בִּירִיחוֹ, וְהֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם כּוֹתָבוֹת וְאָכְלוּ, וְנָתַן רַבָּן גַּמְלִיאֵל רְשׁוּת לְרַבִּי עֲקִיבָא לְבָרֵךְ. קָפַץ וּבֵרַךְ רַבִּי עֲקִיבָא בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. אֲמַר לֵיהּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: עֲקִיבָא, עַד מָתַי אַתָּה מַכְנִיס רֹאשְׁךָ בֵּין הַמַּחֲלוֹקֶת! אָמַר לוֹ: רַבֵּינוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה אוֹמֵר כֵּן וַחֲבֵרֶיךָ אוֹמְרִים כֵּן, לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כָּרַבִּים.
Traduction
The Gemara relates: And there was an incident involving Rabban Gamliel and the Sages who were sitting in an upper floor in Jericho and they brought dates before them and they ate. And afterwards, Rabban Gamliel gave Rabbi Akiva permission to recite the blessing. Rabbi Akiva hurried and recited one blessing abridged from the three blessings of Grace after Meals. Rabban Gamliel said: Akiva, until when will you continue to stick your head into the dispute among the Sages with regard to what you did? Rabbi Akiva said to him: Our teacher, even though you say this while your colleagues disagree and say that, you taught us, our teacher, the general principle that guides resolution of halakhic disputes: In a dispute between an individual and the many, the halakha is in accordance with the opinion of the many. Although you are the Nasi, it is appropriate to act in accordance with the opinion of the many.
Rachi non traduit
כותבות. הם תמרים והם דבש האמור בשבעת המינין שהדבש זב מן התמרים:
קפץ ובירך. לאחריהן:
Tossefoth non traduit
נתן ר''ג רשות לר' עקיבא לברך. סבור היה שיברך ג' ברכות כמו שהיה סובר וא''ת לר''ג הא קי''ל דאין מזמנין על הפירות וי''ל דר''ג היה סבור שהיה מברך על כל ז' מינין ג' ברכות שלמות וכי בירך ר''ע מעין ג' לעצמו דוקא דקי''ל אין מזמנין על הפירות ואחרים המסובין ברכו כל אחד לעצמו וא''ת לר''ג דאמר ג' ברכות שלמות וס''ל דמזמנים על ז' המינים אי ס''ל דברכה טעונה כוס א''כ יזמנו וא''כ יזמנו לעולם וי''ל דיכול להיות שלא ישתה כלל מן כוס של ברכה וא''ת מ''מ לאותו המברך שהוא טועם צריך לברך פעם אחרת וא''כ אין לדבר סוף וי''ל היכא דאינו שותה בקביעות רק מלא לוגמיו מודה ר''ג דאל''כ וכי לית ליה לר''ג ברכה אחת מעין שלש בשום מקום:
[וע''ע תוס' פסחים ק''ה: ד''ה ש''מ]:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: כֹּל שֶׁהוּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים
Traduction
The Gemara records a variation on the dispute between Rabban Gamliel and the Rabbis: Rabbi Yehuda says in his name, the name of Rabbi Akiva. With regard to anything that is from the seven species
Rachi non traduit
משמו. של ר''ג:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source