Vayedaber

בִּנְהַרְדְּעָא, לְבַר מֵהָהוּא יוֹמָא דַּאֲתָא פּוּלְמוּסָא דְמַלְכָּא לְמָתָא, וְאִטְּרִידוּ רַבָּנַן וְלָא צַלּוֹ, וְצַלִּי לִי בְּיָחִיד, וַהֲוַאי יָחִיד שֶׁלֹּא בְּחֶבֶר עִיר.

Traduction

in Neharde’a, where there is always a prayer quorum, except for the day when the king’s army [pulmusa] came to the city, and the Sages were preoccupied and did not pray communally, and I prayed as an individual, and I was an individual who was not praying in a prayer quorum. Shmuel’s conduct was in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda in this matter.

Rachi non traduit

בנהרדעא. לפי שיש שם צבור והשליח פוטרני:

פולמוסא. חיל:

יָתֵיב רַבִּי חֲנִינָא קָרָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. אֲמַר לֵיהּ: פּוּק קְרֵא קְרָאָיךְ לְבָרָא, דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה.

Traduction

Yet this opinion was not universally accepted. The Gemara relates: Rabbi Ḥanina Kara, the Bible expert, sat before Rabbi Yannai, and he sat and he said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda who said it in the name of Rabbi Elazar ben Azarya. Rabbi Yannai said to him: Go and read your verses outside, as that halakha is not accepted by the Sages in the study hall, and it belongs outside, as the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda who said it in the name of Rabbi Elazar ben Azarya.

Tossefoth non traduit

ה''ג אין הלכה כרבי יהודה שאמר משום ראב''ע. אלא הלכה כרבנן וכן פסק ר''ח דלהכי מייתי רבי אמי ור' אסי שהיו מתפללים ביחיד כרבנן ביני עמודי דגרסי לאשמעינן דהלכה כרבנן:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי יַנַּאי דְּצַלִּי וַהֲדַר צַלִּי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: וְדִילְמָא מֵעִיקָּרָא לָא כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ וּלְבַסּוֹף כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזִי מַאן גַּבְרָא רַבָּה דְּקָמַסְהֵיד עֲלֵיהּ.

Traduction

Rabbi Yoḥanan said: I saw Rabbi Yannai, who prayed and then prayed again. Presumably, his first prayer was the morning prayer and his second prayer was the additional prayer. Apparently, he does not hold in accordance with the opinion of Rabbi Elazar ben Azarya. Rather, he holds that even when not part of a prayer quorum, an individual must recite the additional prayer. Later on, when this story was related in the study hall, Rabbi Yirmeya said to his teacher, Rabbi Zeira: What proof is there that the second prayer was the additional prayer? Perhaps initially he did not focus his mind on his prayer and ultimately he focused his mind, i.e., he repeated the morning prayer in order to do so with proper concentration. Rabbi Zeira said to him: Look at who the great man is who is testifying about him. Rabbi Yoḥanan certainly observed carefully before relating what he witnessed.

Rachi non traduit

דצלי והדר צלי. ולמה ליה ב' תפלות אלא אחת של שחרית ואחת של מוספין ש''מ לית ליה דראב''ע:

ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה. ותרווייהו דשחרית:

מאן גברא רבא דקמסהיד עליה. רבי יוחנן שהעיד על הדבר יפה דקדק שבשביל תפלת המוספין היתה:

רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי אַף עַל גַּב דַּהֲווֹ לְהוּ תְּלֵיסַר בֵּי כְנִישְׁתָּא בִּטְבֶרְיָא לָא הֲווֹ מְצַלּוּ אֶלָּא בֵּינֵי עַמּוּדֵי, הֵיכָא דַּהֲווֹ גָּרְסִי.

Traduction

Regarding prayers of the Sages, the Gemara further relates that, although there were thirteen synagogues in Tiberias, Rabbi Ami and Rabbi Asi would only pray between the columns where they studied, as prayer is beloved in the eyes of God, specifically in a place of Torah.

אִיתְּמַר, רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי מִשּׁוּם רַבֵּינוּ אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא צַלִּי וַהֲדַר צַלִּי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא: מַאי טַעְמָא עָבֵיד מָר הָכִי? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּלָא כַּוֵּון מָר דַּעְתֵּיהּ, וְהָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְעוֹלָם יָמוֹד אָדָם אֶת עַצְמוֹ, אִם יָכוֹל לְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ — יִתְפַּלֵּל, וְאִם לָאו — אַל יִתְפַּלֵּל. אֶלָּא דְּלָא אַדְכַּר מָר דְּרֵישׁ יַרְחָא.

Traduction

It was stated: Rav Yitzḥak bar Avdimi in the name of Rabbeinu, Rav, said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda who said it in the name of Rabbi Elazar ben Azarya. The Gemara relates: Rabbi Ḥiyya bar Abba prayed and then prayed again. Rav Zeira said to him: Why did the Master do this? If you say because the Master did not focus his mind the first time, didn’t Rabbi Eliezer say: One must always evaluate himself before he prays? If he is able to focus his heart on prayer, he should pray, but if not, if he is unable to do so, he should not pray. Apparently, that was not the reason that he prayed twice. Rather, because my Master did not mention the New Moon in his prayer, so he prayed again.

Rachi non traduit

משום רבינו. רב:

וְהָתַנְיָא טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, בְּעַרְבִית — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְאוֹמְרָהּ בְּשַׁחֲרִית. בְּשַׁחֲרִית — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְאוֹמְרָהּ בְּמוּסָפִין. בְּמוּסָפִין — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְאוֹמְרָהּ בְּמִנְחָה.

Traduction

The Gemara asks: Wasn’t it taught in a baraita: One who erred and did not mention the New Moon in the evening prayer, we do not require him to return to the beginning of the prayer and repeat it, because he can recite it in the morning prayer. One who erred and did not mention the New Moon in the morning prayer, we do not require him to return to the beginning of the prayer and repeat it, because he can recite it in the additional prayer. One who erred and did not mention the New Moon in the additional prayer, we do not require him to return to the beginning of the prayer and repeat it, because he can recite it in the afternoon prayer? Omitting mention of the New Moon does not require one to repeat the Amida prayer. Consequently, that was not the reason that Rabbi Ḥiyya bar Abba prayed a second time.

Rachi non traduit

טעה ולא הזכיר במוספין. שהתפלל אתה חונן:

Tossefoth non traduit

והתניא טעה ולא הזכיר של ר''ח בערבית אין מחזירין אותו. ל''ג ליה דהא אמרינן בסמוך טעה ולא הזכיר של ר''ח אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין כו' אי נמי אי איתא אגב אחרינא נקט ליה:

אֲמַר לֵיהּ: לָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּצִבּוּר שָׁנוּ.

Traduction

Rabbi Ḥiyya bar Abba said to him: Wasn’t it stated about that baraita that Rabbi Yoḥanan said: They taught this baraita specifically with regard to prayer in a communal framework? However, an individual who fails to mention the New Moon is required to pray again? That is why Rabbi Ḥiyya bar Abba prayed twice.

Rachi non traduit

בצבור שנו. דאין מחזירין משום דשמע ליה מש''צ ואיכא מקצת הזכרה אבל ביחיד צריך לחזור ובה''ג מפרש לה בש''צ משום טירחא דצבורא אבל יחיד הדר:

כַּמָּה יִשְׁהֶה בֵּין תְּפִלָּה לִתְפִלָּה? רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא. חַד אָמַר: כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹנֵן דַּעְתּוֹ עָלָיו, וְחַד אָמַר: כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹלֵל דַּעְתּוֹ עָלָיו.

Traduction

Stemming from the discussion about individuals who recite two prayers consecutively, the Gemara asks: How long should one wait between the first prayer and the second prayer? Rav Huna and Rav Ḥisda agreed about this in principle, but they formulated their opinions differently (Rashi). One said that an individual must wait long enough so that his mind will be in a pleading mode [titḥonen], enabling him to recite the second prayer as a plea. One of them said: Long enough so that his mind will be in a beseeching mode [titḥolel], enabling him to beseech God in his second prayer.

Rachi non traduit

כמה ישהה בין תפלה לתפלה. מי שיש עליו לחזור ולהתפלל או משום דטעה או משום מוספין כמה ישהה בין זו לזו:

שתתחונן. שתהא דעתו מיושבת לערוך דבריו בלשון תחנה:

שתתחולל. לשון חילוי והיא היא אלא בלישנא בעלמא פליגי:

Tossefoth non traduit

כמה ישהה בין תפלה לתפלה. כגון אדם שטעה ורוצה להתפלל שנית וכן בין תפלת שחרית לתפלת המוספין:

כדי שתתחולל דעתו עליו. ומפרש בירושלמי דהיינו כשילך ארבע אמות:

מַאן דְּאָמַר ''כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹנֵן דַּעְתּוֹ עָלָיו'', דִּכְתִיב: ''וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'''. וּמַאן דְּאָמַר ''כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹלֵל דַּעְתּוֹ עָלָיו'', דִּכְתִיב: ''וַיְחַל מֹשֶׁה''.

Traduction

The Gemara points out that both Rav Huna and Rav Ḥisda based their positions on the prayers of Moses. The one who said: So that his mind will be in a pleading mode [titḥonen], as it is written: ''And I pleaded [va’etḥanan] before the Lord'' (Deuteronomy 3:23). And the one who said: So that his mind will be in a beseeching mode [titḥolel] as it is written: ''And Moses besought [vayeḥal] the Lord'' (Exodus 32:11).

אָמַר רַב עָנָן אָמַר רַב: טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַרְבִית — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁאֵין בֵּית דִּין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא בַּיּוֹם.

Traduction

The Gemara resumes the above discussion with regard to omission of the mention of the New Moon in the Amida prayer. Rav Anan said that Rav said: One who erred and did not mention the New Moon in the evening prayer, we do not require him to return to the beginning of the prayer and repeat it, because the court only sanctifies the new month by day, and the prayer of the New Moon, which parallels the court’s sanctification of the new month, belongs in the daytime prayer.

Tossefoth non traduit

לפי שאין מקדשין את החדש כו'. פי' לעיל בריש פרקין (ברכות כו א) מה שמקשין ותיפוק ליה משום רשות משום דהיינו דוקא לעשות מצוה אחרת עוברת וי''מ דוקא בלילה ראשונה אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין החדש בלילה אבל בלילה שניה מחזירין אותו שכבר מקודש מיום שלפניו ולא נראה לחלק:

אָמַר אַמֵּימָר: מִסְתַּבְּרָא מִילְּתָא דְּרַב בְּחֹדֶשׁ מָלֵא. אֲבָל בְּחֹדֶשׁ חָסֵר — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.

Traduction

Ameimar said: Rav’s statement is reasonable in a full month, i.e., a month in which there are two potential days of the New Moon, the thirtieth day of the previous month and the first day of the new month. If one neglected to mention the New Moon on the night of the thirtieth, we do not require him to return to the beginning of the prayer and repeat it, because he can mention it the next night, which is the night of the first of the new month, which is the primary day of the New Moon. But in a short month of twenty-nine days, followed by one day of the New Moon, we require him to return to the beginning of the prayer and repeat it, even in the evening prayer.

Rachi non traduit

בחדש מלא. כשהחדש שעבר מלא עושין ר''ח ב' ימים הלכך יכול לאומרה למחר דערבית של מחר ר''ח גמור יותר מן הראשון:

Tossefoth non traduit

מסתברא מילתא דרב בחדש מלא. כלומר שהיה אותו שלפניו מלא דאז יכול לאומרה בערבית של מחר שהוא עיקר והיה אומר ה''ר יצחק לכל דבר שאמרו חכמים אין מחזירין אותו כגון יעלה ויבא בערבית ועל הנסים לא מיבעיא אם עקר רגליו ופתח בברכה שלאחריה דאין מחזירין אותו אלא אפילו לא עקר אלא שסיים אותה ברכה שתקנו בה לאומרה אין מחזירין אותו ולא נהירא לרבינו אלחנן דהא חזינן בברכת המזון דאותן שאמרו חכמים מחזירין וגם אותן שאין מחזירין שוין היכא דלא עקר רגליו כדאמר לקמן (ברכות מט א) אם שכח של שבת וסיים הברכה כולה ועדיין לא התחיל בברכת הטוב והמטיב אומר ברוך אשר נתן שבתות למנוחה כו' וקאמר נמי התם אם טעה ולא הזכיר של ר''ח קודם שעקר רגליו דהיינו קודם שיתחיל ברכת הטוב והמטיב דאותה קורא עקר רגליו אומר ברוך אשר נתן ראשי חדשים וכו' אלמא היכא דלא עקר אלו ואלו שוין ואם עקר רגליו שהתחיל בברכת הטוב והמטיב של שבת חוזר לראש ושל ר''ח מעוות לא יוכל לתקון והכי נמי יחזור באותה ברכה אם לא התחיל בברכה שלאחריה. ומיהו אין ראיה מהתם דשאני התם בברכת המזון שכבר בירך ג' ברכות וברכת הטוב והמטיב לאו דאורייתא היא על כן אין מחזירין אותו לגמרי כי אין דומה שם הפסק כל כך ואין להביא ממנו ראיה לי''ח ברכות דאם יחזירוהו בדבר שאין לו לחזור הוי כמו הפסקה ועוד דאין להביא ראיה לכאן דאם היית אומר היכא שלא עקר רגליו בי''ח ברכות שהיה לו לחזור א''כ היה צריך לחזור לרצה ואין זה הגון ומיהו אומר ר''י דראה את ר''ת דהיכא דלא עקר רגליו חזר לרצה אפי' בדברים שאין מחזירין כגון על הנסים וכן עמא דבר:

אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר: מִכְּדֵי רַב טַעְמָא קָאָמַר, מָה לִי חָסֵר וּמָה לִי מָלֵא?! אֶלָּא לָא שְׁנָא.

Traduction

Rav Ashi said to Ameimar: Since Rav states a reason for his statement, what difference is there to me if the month is short, and what difference is there to me if it is full? Rather, there is no difference. Rav based his opinion on the parallel drawn between the sanctification of the month and the mention of the New Moon in the Amida prayer; the sanctification of the month is not relevant at night.

Rachi non traduit

מכדי טעמא קאמר. שאין מקדשין את החדש בלילה:

הדרן עלך תפלת השחר

Traduction

May we return unto thee : The morning Tefillah !

Rachi non traduit

הדרן עלך תפלת השחר

Tossefoth non traduit

הדרן עלך תפלת השחר

מַתְנִי' אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כּוֹבֶד רֹאשׁ. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת, וּמִתְפַּלְּלִין, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּונוּ לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אֲפִילּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ — לֹא יְשִׁיבֶנּוּ, וַאֲפִילּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ — לֹא יַפְסִיק.

Traduction

MISHNA: One may only stand and begin to pray from an approach of gravity and submission. There is a tradition that the early generations of pious men would wait one hour, in order to reach the solemn frame of mind appropriate for prayer, and then pray, so that they would focus their hearts toward their Father in Heaven. Standing in prayer is standing before God and, as such, even if the king greets him, he should not respond to him; and even if a snake is wrapped on his heel, he should not interrupt his prayer.

Rachi non traduit

כובד ראש. הכנעה:

שוהין שעה אחת. במקום שבאו להתפלל:

גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דְּאָמַר קְרָא ''וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ''.

Traduction

GEMARA: We learned in the mishna that prayer should be undertaken in an atmosphere of gravity. The Gemara asks: From where are these matters derived? Rabbi Elazar said: They are derived from the verses describing the prayer of Hannah, mother of Samuel, as the verse states: ''And she felt bitterness of soul, and she prayed to the Lord and she wept and wept'' (I Samuel 1:10).

מִמַּאי? דִּילְמָא חַנָּה שָׁאנֵי, דַּהֲוָת מְרִירָא לִבָּא טוּבָא.

Traduction

The Gemara rejects this proof: From what does that conclusion ensue? Perhaps Hannah is different, as her heart was extremely embittered, her prayer was embittered as well. This does not prove that everyone must pray in that frame of mind.

אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, מֵהָכָא: ''וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ''.

Traduction

Rather, Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said, it can be proved from here, as David said: ''But as for me, by Your abundant loving-kindness I will enter Your house, at Your Holy Temple I will bow in reverence for You'' (Psalms 5:8). Entering into prayer like entering the Holy Temple must be performed reverentially.

Rachi non traduit

גמ' אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך. מתוך יראה:

מִמַּאי? דִּילְמָא דָּוִד שָׁאנֵי, דַּהֲוָה מְצַעַר נַפְשֵׁיהּ בְּרַחֲמֵי טוּבָא. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מֵהָכָא: ''הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ'': אַל תִּקְרֵי ''בְּהַדְרַת'' אֶלָּא ''בְּחֶרְדַּת''.

Traduction

The Gemara rejects this proof as well: From what does that conclusion ensue? Perhaps David is different, as he would excessively afflict himself in prayer in order to atone for his transgression with Bathsheba. Consequently, his cannot serve as a paradigm for proper conduct in prayer. Rather, Rabbi Yehoshua ben Levi said, it can be derived from here, from this verse that David said, not about his own worship, but about worship of God in general: ''Give, unto the Lord, the honor of His name, bow to the Lord in the beauty of holiness [behadrat kodesh]'' (Psalms 29:2). Do not read: In the beauty of [behadrat] holiness. Rather read: In trembling of [beḥerdat] holiness; one must enter into prayer from an atmosphere of gravity engendered by sanctity.

Tossefoth non traduit

אל תקרי בהדרת אלא בחרדת. תימה אמאי לא מוכח בהדיא מדכתיב בתריה חילו מלפניו כל הארץ וי''ל היינו קרא דכתיב במזמור הבו לה' בני אלים ומההוא קרא בעי להוכיח במסכת מגילה (יז ב) שאומרים אבות וגבורות וקדושת השם וי''ח ברכות תקנו כנגד האזכרות ומשום הכי דייק מאותו קרא שכתוב באותה פרשה אבל אותו דחילו וגו' אינו כתוב באותה פרשה:

מִמַּאי? דִּילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לְךָ, ''הַדְרַת'' מַמָּשׁ. כִּי הָא דְּרַב יְהוּדָה הֲוָה מְצַיֵּין נַפְשֵׁיהּ, וַהֲדַר מְצַלֵּי. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מֵהָכָא: ''עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה''.

Traduction

The Gemara rejects this too: From what does that conclusion ensue? Perhaps, actually I would say to you that it should be read as it is written: Specifically, ''in the beauty,'' and it means that one should pray in beautiful clothing, as in the case of Rav Yehuda who would adorn himself and then pray. Rav Yehuda believed that one who comes before the King must wear his most beautiful clothing. The Gemara has yet to find a source for the halakha that one must approach prayer from an atmosphere of gravity. Rather, Rav Naḥman bar Yitzḥak said it can be derived from here, from this verse: ''Serve the Lord in fear and rejoice with trembling'' (Psalms 2:11).

Rachi non traduit

מציין נפשיה. מקשט עצמו בבגדיו:

עבדו את ה' ביראה. תפלה שהיא לנו במקום עבודה עשו אותה ביראה:

מַאי ''וְגִילוּ בִּרְעָדָה''? אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא אָמַר רַבָּה: בִּמְקוֹם גִּילָה שָׁם תְּהֵא רְעָדָה.

Traduction

Having cited this verse from Psalms, the Gemara asks: What is the meaning of rejoice with trembling? Rav Adda bar Mattana said that Rabba said: One may not experience unbridled joy; even where there is rejoicing, there should be trembling.

Tossefoth non traduit

במקום גילה שם תהא רעדה. פשוטו של מקרא עבדו את ה' ביראה וכשיבא יום רעדה תגילו והכי מפורש בירושלמי עבדו את ה' ביראה היינו תפלה דאיקרי עבודה כדתניא בספרי (פ' עקב) ולעבדו בכל לבבכם זו תפלה:

אַבָּיֵי הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבָּה חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קָא בָדַח טוּבָא. אֲמַר ''וְגִילוּ בִּרְעָדָה'' כְּתִיב!

Traduction

On that note, the Gemara relates: Abaye was sitting before his teacher Rabba, and Rabba saw that he was excessively joyful. He said to Abaye: It is written: Rejoice with trembling, one’s joy should not be unrestrained.

Rachi non traduit

דהוה קא בדח טובא. יותר מדאי ונראה כפורק עול:

אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא תְּפִילִּין מַנַּחְנָא.

Traduction

Abaye said to him: It is permissible for me because I am donning phylacteries now and as long as they are upon me they ensure that the fear of God is upon me.

Rachi non traduit

תפילין מנחנא. והם עדות שממשלת קוני ומשרתו עלי:

רַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי זֵירָא. חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קָא בָדַח טוּבָא אֲמַר לֵיהּ: ''בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר'' כְּתִיב?

Traduction

Similarly, the Gemara relates that Rabbi Yirmeya was sitting before Rabbi Zeira. He saw that Rabbi Yirmeya was excessively joyful. He said to him: It is written: ''In all sorrow there is profit'' (Proverbs 14:23); sorrow is appropriate, not excessive joy.

Rachi non traduit

בכל עצב יהיה מותר. כשאדם מראה את עצמו עצב יהיה לו שכר:

אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא תְּפִילִּין מַנַּחְנָא.

Traduction

Rabbi Yirmeya said to him: It is permissible for me because I am donning phylacteries.

מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא עֲבַד הִילּוּלָא לִבְרֵיהּ, חֲזַנְהוּ לְרַבָּנַן דַּהֲווֹ קָבָדְחִי טוּבָא.

Traduction

On a similar note, the Gemara relates: Mar, son of Ravina, made a wedding feast for his son and he saw the Sages, who were excessively joyous.