Vayedaber

Simple Havroutah

Berakhoth

Daf 20a

אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. אַמַּאי, לֵימָא: ''אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'''!

Traduction

but he does become impure for a met mitzva. Here too, the question is asked: Let us say that the obligation to bury a met mitzva, which is predicated on the preservation of human dignity, should not override mitzvot explicitly written in the Torah, as it is stated: ''There is neither wisdom, nor understanding, nor counsel against the Lord.''

Rachi non traduit

אבל מטמא הוא למת מצוה. והוא כבוד הבריות ודוחה דבר תורה:

שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב ''וְלַאֲחוֹתוֹ''.

Traduction

The Gemara answers: There it is different, as it is explicitly written: ''And his sister,'' from which we derive that although he may not become ritually impure to bury his sister, he must do so for a met mitzva.

וְלִיגְמַר מִינַּהּ! שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה שָׁאנֵי.

Traduction

The Gemara suggests: Let us derive a general principle that human dignity takes precedence over all mitzvot in the Torah from this case. This possibility is rejected: This is a special case, because a case of ''sit and refrain from action'' [shev ve’al ta’aseh] is different. Engaging in the burial of a met mitzva is not actually in contravention of a mitzva. Rather, by doing so he becomes ritually impure and is then rendered incapable of fulfilling that mitzva. We cannot derive a general principle from here that human dignity would also override a Torah prohibition in a case where that prohibition is directly contravened.

Rachi non traduit

שב ואל תעשה שאני. דברים רבים התירו לעקור דבר תורה מפני סייג ומפני כבוד הבריות היכא דאינו עוקר דבר במעשה ידים אלא יושב במקומו ודבר תורה נעקר מאליו כגון תקיעת שופר ולולב בשבת וסדין בציצית ודכוותייהו טובא ביבמות (דף צ:) אבל מעקר בידים לא והלובש כלאים עוקרו במעשה ממש שהוא לובשו וטומאת גופי' שהותרה לכהן ולנזיר ליטמא למת מצוה דקא מעקר בידים מפני כבוד הבריות דלאו שב ואל תעשה הוא היינו טעמא דלא גמרינן מיניה דהתם לאו כבוד הבריות הוא דדחי לא תעשה דידה דמעיקרא כשנכתב ל''ת דטומאה לא על מת מצוה נכתב כשם שלא נכתב על הקרובים אבל השבת אבדה ופסח לכל ישראל נאמר ואצל כבוד הבריות נתנו לדחות ע''כ היינו דדחייתן אינה בידים אלא בישיבתו תדחה המצוה אבל כלאים דבמעשה ידיו ידחה הזהיר באזהרתו:

Tossefoth non traduit

שב ואל תעשה שאני. וא''ת נזיר וכ''ג קום עשה הוא דיטמא למת ותירץ רש''י דקרא גלי לן דלאו דלא יטמא לא נאמר גבי מת מצוה ולא נהירא דא''כ כל מקום דאמרי' שעשה דוחה ל''ת לקרי שב ואל תעשה וכו' והיאך קרי ליה דחייה אימא שאינו דחייה דהתם לא נאמר הלאו ועוד דהא מילה ותמיד ופסח דדחו שבת כדאמרינן פרק אלו דברים (פסחים דף סט:) אלמא מקרי שפיר דחייה. אלא נראה דמנזיר לא גמרינן דמה לנזיר שכן ישנו בשאלה וכן מכהן מה לכהן שכן לאו שאינו שוה בכל:

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: מַאי שְׁנָא רִאשׁוֹנִים דְּאִתְרְחִישׁ לְהוּ נִיסָּא, וּמַאי שְׁנָא אֲנַן דְּלָא מִתְרְחִישׁ לַן נִיסָּא? אִי מִשּׁוּם תַּנּוֹיֵי, בִּשְׁנֵי דְרַב יְהוּדָה כּוּלֵּי תַּנּוֹיֵי בִּנְזִיקִין הֲוָה, וַאֲנַן קָא מַתְנִינַן שִׁיתָּא סִדְרֵי. וְכִי הֲוָה מָטֵי רַב יְהוּדָה בְּעוּקְצִין, הָאִשָּׁה שֶׁכּוֹבֶשֶׁת יָרָק בַּקְּדֵרָה, וְאָמְרִי לַהּ זֵיתִים שֶׁכְּבָשָׁן בְּטַרְפֵיהֶן טְהוֹרִים, אָמַר: הֲוָיוֹת דְּרַב וּשְׁמוּאֵל קָא חָזֵינָא הָכָא. וַאֲנַן קָא מַתְנִינַן בְּעוּקְצִין תְּלֵיסַר מְתִיבָתָא, וְאִילּוּ רַב יְהוּדָה כִּי הֲוָה שָׁלֵיף חַד מְסָאנֵיהּ, אָתֵי מִטְרָא, וַאֲנַן קָא מְצַעֲרִינַן נַפְשִׁין וּמִצְוָח קָא צָוְחִינַן, וְלֵית דְּמַשְׁגַּח בַּן.

Traduction

The Gemara responds: In the context of the discussion whether or not human dignity overrides honoring God in the sense of fulfilling his mitzvot, Rav Pappa said to Abaye: What is different about the earlier generations, for whom miracles occurred and what is different about us, for whom miracles do not occur? If it is because of Torah study; in the years of Rav Yehuda all of their learning was confined to the order of Nezikin, while we learn all six orders! Moreover, when Rav Yehuda would reach in tractate Okatzin, which discusses the extent to which the stems of various fruits and vegetables are considered an integral part of the produce in terms of becoming ritually impure, the halakha that a woman who pickles a vegetable in a pot, and some say when he would reach the halakha that olives pickled with their leaves are pure, because after pickling, it is no longer possible to lift the fruit by its leaves, they are no longer considered part of the fruit; he would find it difficult to understand. He would say: Those are the disputes between Rav and Shmuel that we see here. And we, in contrast, learn thirteen versions of Okatzin. While, with regard to miracles, after declaring a fast to pray for a drought to end, when Rav Yehuda would remove one of his shoes the rain would immediately fall, whereas we torment ourselves and cry out and no one notices us.

Rachi non traduit

בנזיקין הוה. לא היו גדולים בכל גמרא של ד' סדרים אלא בתלתא בבי שלנו והאי מילתא נקט הכא משום דמיירי שמוסרין נפשם על קדושת השם ועד השתא איירי נמי במי שמבזה עצמו על קדושת השם לפשוט כלאים בשוק:

האשה שכובשת ירק או זיתים שכבשן בטרפיהן. משנה היא במס' עוקצין:

טהורים. שמוסקין זיתים עם העלין כדי לאחזן בהן דהוו להו עלין יד לזיתים להביא להם טומאה כדאמרינן בהעור והרוטב (דף קיח.) שהיד מביא טומאה על האוכל ואם כבשן בטרפיהן בחומץ בטלה תורת יד מן העלין לפי שהכבישה מרקבתן ומרככתן ואינן ראוין שוב לאחוז בהן:

הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא. כלומר טעם המשניות הללו קשה עלי ככל הקושיות שהיו שני רבותי מתקשין בהן בכל הגמ':

בתליסר מתיבתא. בי''ג פנים יש בינינו משנה וברייתא של ששה סדרים ומסכת עוקצין גם היא בי''ג פנים כגון משנת רבי ור' חייא ומשנת בר קפרא ולוי ותנא דבי שמואל והכי אמרינן במסכת נדרים (דף מא.) רבי מתני הלכתא בי''ג פנים:

Tossefoth non traduit

זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים. פירש הקונטרס כיון דכבשן בקדרה בטלים מתורת יד להביא טומאה ולא נהירא דא''כ מאי האי דקאמר עלה שלא נכבשו אלא למראה מה נתינת טעם יש דבטלינהו מתורת יד לכך נראה לפרש דטהורים משום דאותן עלין לא חשיבי אוכל שאינן ראויין לאכילה אלא ע''י אותה כבישה בקדרה שלא נכבשו אלא למראה כלומר מה שכבש העלין עמהן לא כבשן אלא להראות שהזיתים נאים וחדשים ומשום הכי טהורים. אבל כבשן להיות ראויין לאכילה משעה שיהו מתוקנין לראיית אכילה טמאים:

תליסר מתיבתא. יש מפרשין תליסר ישיבות יש בנו שבקיאים ותליסר לאו דוקא אלא לשון הרגיל בגמ' כמו תליסר (חולין מד:) זוזי פשיטי ורש''י פי' בע''א:

אֲמַר לֵיהּ: קַמָּאֵי הֲווֹ קָא מָסְרִי נַפְשַׁיְיהוּ אַקְּדוּשַּׁת הַשֵּׁם, אֲנַן לָא מָסְרִינַן נָפְשִׁין אַקְּדוּשַּׁת הַשֵּׁם. כִּי הָא דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה חַזְיַיהּ לְהַהִיא כּוּתִית דַּהֲוָת לְבִישָׁא כַּרְבַּלְתָּא בְּשׁוּקָא. סְבַר דְּבַת יִשְׂרָאֵל הִיא, קָם קַרְעֵיהּ מִינַּהּ. אִגַּלַּאי מִילְּתָא דְּכוּתִית הִיא. שַׁיְּימוּהָ בְּאַרְבַּע מְאָה זוּזֵי. אֲמַר לַהּ: מָה שְׁמִךְ? אֲמַרָה לֵיהּ: מָתוּן. אֲמַר לַהּ, מָתוּן — מָתוּן אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי שַׁוְיָא.

Traduction

Abaye said to Rav Pappa: The previous generations were wholly dedicated to the sanctification of God’s name, while we are not as dedicated to the sanctification of God’s name. Typical of the earlier generations’ commitment, the Gemara relates: Like this incident involving Rav Adda bar Ahava who saw a non-Jewish woman who was wearing a garment made of a forbidden mixture of wool and linen [karbalta] in the marketplace. Since he thought that she was Jewish, he stood and ripped it from her. It was then divulged that she was a non-Jew and he was taken to court due to the shame that he caused her, and they assessed the payment for the shame that he caused her at four hundred zuz. Ultimately, Rav Adda said to her: What is your name? She replied: Matun. In a play on words, he said to her: Matun, her name, plus matun, the Aramaic word for two hundred, is worth four hundred zuz.

Rachi non traduit

כרבלתא. שם לבוש חשוב כמו פטשיהון וכרבלתהון (דניאל ג):

מתון מתון. לשון מאתן:

ד' מאות. ב' פעמים ב' מאות כלומר השם גרם לי. לשון אחר מתון מתון לשון המתנה אם המתנתי הייתי משתכר ד' מאות זוז:

רַב גִּידֵּל הֲוָה רְגִיל דַּהֲוָה קָא אָזֵיל וְיָתֵיב אַשַּׁעֲרֵי דִטְבִילָה. אֲמַר לְהוּ: הָכִי טְבִילוּ וְהָכִי טְבִילוּ. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לָא קָא מִסְתְּפֵי מָר מִיֵּצֶר הָרָע? אֲמַר לְהוּ: דָּמְיָין בְּאַפַּאי כִּי קָאקֵי חִיוָּרֵי.

Traduction

It was also related about the earlier generations, that they would degrade themselves in the desire to glorify God. Rav Giddel was accustomed to go and sit at the gates of the women’s immersion sites. He said to them: Immerse yourselves in this way, and immerse yourselves in that way. The Sages said to him: Master, do you not fear the evil inclination? He said to them: In my eyes, they are comparable to white geese.

Rachi non traduit

כי קאקי חיורי. אווזים לבנים:

רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה רְגִיל דַּהֲוָה קָא אָזֵיל וְיָתֵיב אַשַּׁעֲרֵי דִטְבִילָה. אֲמַר: כִּי סָלְקָן בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְאָתְיָין מִטְּבִילָה, מִסְתַּכְּלָן בִּי, וְנֶהֱוֵי לְהוּ זַרְעָא דְּשַׁפִּירֵי כְּווֹתִי. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן: לָא קָא מִסְתְּפֵי מָר מֵעֵינָא בִּישָׁא? אֲמַר לְהוּ: אֲנָא מִזַּרְעָא דְּיוֹסֵף קָא אָתֵינָא, דְּלָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא בִּישָׁא, דִּכְתִיב ''בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן'', וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אַל תִּקְרֵי ''עֲלֵי עָיִן'', אֶלָּא ''עוֹלֵי עָיִן''.

Traduction

Similarly, the Gemara relates that Rabbi Yoḥanan was accustomed to go and sit at the gates of the women’s immersion sites. Rabbi Yoḥanan, who was known for his extraordinary good looks, explained this and said: When the daughters of Israel emerge from their immersion, they will look at me, and will have children as beautiful as I. The Sages asked him: Master, do you not fear the evil eye? He said to them: I descend from the seed of Joseph over whom the evil eye has no dominion, as it is written: ''Joseph is a bountiful vine, a bountiful vine on a spring [alei ayin]'' (Genesis 49:22). ''Ayin'' can mean both ''spring'' and ''eye.'' And Rabbi Abbahu said a homiletic interpretation: Do not read it alei ayin, rather olei ayin, above the eye; they transcend the influence of the evil eye.

Rachi non traduit

ר' יוחנן. אדם יפה תואר היה דאמרי' בהשוכר את הפועלים (דף פד.) שופריה דר' אבהו מעין שופריה וכו':

עולי עין. מסולקין מן העין שאינה שולטת בהן:

רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אֲמַר מֵהָכָא: ''וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ'', מָה דָּגִים שֶׁבַּיָּם מַיִם מְכַסִּין עֲלֵיהֶם וְאֵין עַיִן הָרָע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, אַף זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֵין עַיִן הָרָע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם.

Traduction

Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, cited a different proof, from Jacob’s blessing of Joseph’s sons, Ephraim and Menashe: ''The angel who redeems me from all evil shall bless the young and in them may my name be recalled, and the name of my fathers, Abraham and Isaac, and may they multiply [veyidgu] in the midst of the earth'' (Genesis 48:16). Veyidgu is related etymologically to the word fish [dag]. Just as the fish in the sea, water covers them and the evil eye has no dominion over them, so too the seed of Joseph, the evil eye has no dominion over them.

וְאִי בָּעֵית אֵימָא: עַיִן שֶׁלֹּא רָצְתָה לִזּוֹן מִמַּה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ — אֵין עַיִן הָרָע שׁוֹלֶטֶת בּוֹ.

Traduction

And if you wish, say instead: Joseph’s eye, which did not seek to feast on that which was not his, Potiphar’s wife, the evil eye has no dominion over him.

Rachi non traduit

שלא רצתה לזון. ליהנות מאשת אדוניו:

מַתְנִי' נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִקְּרִיאַת שְׁמַע

Traduction

MISHNA Women, slaves, and minors, who have parallel obligations in various mitzvot, are exempt from the recitation of Shema

Rachi non traduit

מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורים מק''ש. שהיא מצות עשה שהזמן גרמא וקי''ל בקדושין (דף כט.) דנשים פטורות מדאורייתא ותפילין נמי מ''ע שהזמן גרמא דסבר לילה ושבת לאו זמן תפילין נינהו:

קטנים. אפי' קטן שהגיע לחנוך לא הטילו על אביו לחנכו בק''ש לפי שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן ק''ש:

Tossefoth non traduit

וקטנים פטורין מק''ש. פירש הקונטרס קטן שהגיע לחנוך ולא נהירא דהא פ' לולב הגזול (סוכה דף מב.) אמרי' קטן היודע לשמור תפילין אביו חייב לקנות לו תפילין אלמא כשהגיע לחנוך דשייכי ביה תפילין חייב בתפילין ובק''ש נמי יש לחייבו יותר מסתמא מדאשכחן התם קטן היודע לדבר אביו מלמדו תורה ופסוק ראשון של ק''ש ונראה לר''ת דמיירי בקטן שלא הגיע לחנוך ומיהו סיפא דקתני וחייבין בתפלה היה ר''י ר''ל דמיירי בקטן שהגיע לחנוך דאי לא הגיע לא הוו להו לחייבו בתפלה ולא נהירא דאם כן לא הוו להו קטנים דומיא דנשים ועבדים שפטורים בכל ענין וקטנים אינם פטורים אלא בשלא הגיע ואין יודע לשמור תפיליו ופי' ר''ת דודאי איירי הכל בקטן שלא הגיע לחנוך וחייבין דסיפא קאי אנשים ועבדים לחוד אבל קטנים פטורים מכל וכל כיון דלא הגיע לחנוך וא''ת א''כ אמאי תנא קטנים בהדי נשים ועבדים כיון דאין שוין כדפרישית וי''ל דכן דרך התנא לשנות יחד נשים ועבדים וקטנים שלא הגיעו לחנוך כמו נשים ועבדים וקטנים פטורים מסוכה (סוכה דף כח.):

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source