Le texte Le vocabulaire Les révisions
Berakhoth
Daf 18a
וְאֵין מְבָרְכִין עָלָיו, וְאֵין מְזַמְּנִין עָלָיו, וּפָטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִילִּין וּמִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. וּבְשַׁבָּת מֵיסֵב וְאוֹכֵל בָּשָׂר וְשׁוֹתֶה יַיִן, וּמְבָרֵךְ וּמְזַמֵּן, וּמְבָרְכִין עָלָיו וּמְזַמְּנִין עָלָיו, וְחַיָּיב בְּכָל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִתּוֹךְ שֶׁנִּתְחַיֵּיב בְּאֵלּוּ — נִתְחַיֵּיב בְּכוּלָּן.
Traduction
And there is no need for others to recite a blessing beforehand on his behalf, nor do others invite him to join in Grace after Meals, as he cannot be a member of the quorum of three required to recite the formula. He is exempt from the recitation of Shema, from the Amida prayer and from phylacteries, and from all mitzvot mentioned in the Torah. On Shabbat, however, he reclines at the meal as per his custom, and eats meat and drinks wine, and recites blessings and recites the formula to invite the participants in the meal to join together in the Grace after Meals, and others may recite blessings on his behalf and invite him to join in Grace after Meals, and he is obligated in all mitzvot mentioned in the Torah. Rabban Shimon ben Gamliel says: Just as he is obligated on Shabbat to fulfill these mitzvot associated with Shabbat meals, he is obligated to fulfill all mitzvot.
Rachi non traduit
ואין מברכין עליו. אין צריך שיברכו לו אחרים בברכת הלחם:
ואין מזמנין עליו. אין מצטרף עם שלשה לזימון:
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי בֵּינַיְיהוּ — תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.
Traduction
Rabbi Yoḥanan said: What is the practical difference between the apparently identical statements of Rabban Shimon ben Gamliel and the first tanna? The practical difference between them is with regard to conjugal relations. The first tanna holds that although there is no mourning on Shabbat, since refraining from addressing his wife’s conjugal rights would not be a public display of mourning, conjugal relations are prohibited. Rabban Shimon ben Gamliel holds that since there is no mourning on Shabbat, he must fulfill the mitzva of addressing his wife’s conjugal rights.
Rachi non traduit
תשמיש המטה איכא בינייהו. לר''ש חייב אבל בעונה בשבת:
קָתָנֵי מִיהַת פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִילִּין וּמִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה! אָמַר רַב פָּפָּא: תַּרְגְּמָא אַמַּחֲזִיר פָּנָיו וְאוֹכֵל. רַב אָשֵׁי אָמַר: כֵּיוָן שֶׁמּוּטָּל עָלָיו לְקוֹבְרוֹ, כְּמוּטָל לְפָנָיו דָּמֵי. שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ'', וְנֶאֱמַר: ''וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי'', כָּל זְמַן שֶׁמּוּטָּל עָלָיו לְקוֹבְרוֹ כְּמוּטָל לְפָנָיו דָּמֵי.
Traduction
In any event, the baraita teaches that one is exempt from the recitation of Shema, from the Amida prayer and from phylacteries, and from all mitzvot mentioned in the Torah. This is an apparent contradiction of our mishna which states that one is exempt only when the deceased is laid before him. To resolve this contradiction, Rav Pappa said: Explain the baraita as applicable only to the particular case when one turns his face away and eats, with the deceased laid out before him. In the other cases, when he is in a different room, he is obligated in all mitzvot. Rav Ashi says: The phrase: The deceased is laid out before him, is not to be taken literally, but rather, since it is incumbent upon him to bury the deceased, and he is not yet buried, it is as if he is laid out before him, as it is stated: ''And Abraham rose up from before his dead'' (Genesis 23:3), and when Abraham speaks with the Hittites, it is stated: ''So that I may bury my dead from before me'' (Genesis 23:4). As long as it is incumbent upon him to bury him, it is as he is laid out before him.
Rachi non traduit
קתני מיהת פטור מק''ש ומכל ברכות. ואפילו כשהוא אוכל בבית חבירו:
תרגמא. להא דתני פטור אמי שאין לו בית אחר דקאמר מחזיר פניו ואוכל:
רב אשי אמר. לעולם אכולא ומתניתין נמי אפילו בבית אחר נמי פטר ליה דכל שמוטל עליו לקוברו קרי מוטל לפניו:
ויקם אברהם וגו' וכתיב ואקברה מתי מלפני. וההיא שעתא לאו לפניו הוה:
מֵתוֹ — אִין, אֲבָל מְשַׁמְּרוֹ — לָא.
Traduction
From the mishna one can infer that when his deceased relative is laid out before him, yes, he is exempt from mitzvot. But, if it is not his relative and he is only watching over the deceased, no, he is not exempt.
Rachi non traduit
משמרו. אדם אחר שאינו קרובו אלא משמרו:
וְהָתַנְיָא: הַמְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ — פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִילִּין וּמִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה! מְשַׁמְּרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ, מֵתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמְּרוֹ.
Traduction
The Gemara challenges: Wasn’t it taught in a baraita: One who watches over the deceased, even if it is not his deceased relative, is exempt from the recitation of Shema, from prayer and from phylacteries, and from all mitzvot mentioned in the Torah? The Gemara responds that these two sources should not be understood as contradictory, but as complementary. In both the cases, he is exempt; where one watches over the deceased, but it is not his deceased relative, as well as the case where it is his deceased relative, but he is not watching over the deceased.
מֵתוֹ וּמְשַׁמְּרוֹ — אִין, אֲבָל מְהַלֵּךְ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת — לָא. וְהָתַנְיָא: לֹא יְהַלֵּךְ אָדָם בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וּתְפִילִּין בְּרֹאשׁוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ וְקוֹרֵא. וְאִם עוֹשֶׂה כֵּן — עוֹבֵר מִשּׁוּם ''לוֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עוֹשֵׂהוּ''.
Traduction
The Gemara further challenges: We concluded that, in both cases, if it is his deceased relative or if he was watching over the unrelated deceased, he is exempt from mitzvot. However, one walking in a cemetery is not exempt. Wasn’t it taught explicitly in a baraita: One may not walk in a cemetery with phylacteries on his head and a Torah scroll in his arm and read from it? If one does so he commits a transgression due to the verse: ''He who mocks the poor blasphemes his Creator'' (Proverbs 17:5). As the deceased is incapable of fulfilling mitzvot, fulfilling a mitzva in his presence is seen as mocking him.
Tossefoth non traduit
וספר תורה בזרועו וקורא. והוא הדין דעל פה אסור לקרות:
הָתָם, תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת הוּא דְאָסוּר, חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת — חַיָּיב. דְּאָמַר מָר מֵת תּוֹפֵס אַרְבַּע אַמּוֹת לִקְרִיאַת שְׁמַע. הָכָא, חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת נָמֵי פָּטוּר.
Traduction
The Gemara answers: There, when one walks in a cemetery, within four cubits of a grave, that is prohibited. However, beyond four cubits from a grave, one is obligated in prayer and phylacteries. As the Master said: The deceased occupies four cubits with regard to the exemption from the recitation of Shema. One who walks within four cubits of the deceased is exempt. Here, however, in the case where it is either his deceased relative or he is watching over an unrelated deceased, beyond four cubits he is also exempt.
Rachi non traduit
תופס ד' אמות לק''ש. שאסור לקרות בתוך ארבע אמות שלו משום לועג לרש:
גּוּפָא. הַמְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ — פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִילִּין וּמִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. הָיוּ שְׁנַיִם — זֶה מְשַׁמֵּר וְזֶה קוֹרֵא, וְזֶה מְשַׁמֵּר וְזֶה קוֹרֵא. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: הָיוּ בָּאִים בִּסְפִינָה — מַנִּיחוֹ בְּזָוִית זוֹ, וּמִתְפַּלְּלִין שְׁנֵיהֶם בְּזָוִית אַחֶרֶת.
Traduction
The Gemara discusses the matter of the baraita itself. It was taught in the baraita: One who watches over the deceased, even though it is not his dead relative, is exempt from the recitation of Shema, from the Amida prayer and from phylacteries, and from all mitzvot mentioned in the Torah. The baraita continues: If two individuals were watching over the deceased, this one watches and that one recites Shema, and then that one watches and this one recites Shema. Ben Azzai says: If they were traveling with the deceased on a boat, they are permitted to set the deceased down in this corner of the boat and both pray in another corner of the boat.
Rachi non traduit
פטור מק''ש. משום דעוסק במצוה:
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רָבִינָא: חוֹשְׁשִׁין לְעַכְבָּרִים אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. מָר סָבַר: חָיְישִׁינַן. וּמַר סָבַר: לָא חָיְישִׁינַן.
Traduction
The Gemara asks: What is the practical difference between these two opinions? Ravina said: The practical difference between them is whether or not one need be concerned about mice even inside the boat. The first Sage holds that we are concerned about mice everywhere, and it is therefore inappropriate to leave the deceased unguarded, even on a boat, lest he be eaten by mice. The other Sage, ben Azzai, maintains that we are not concerned about mice on a boat.
Rachi non traduit
חוששין לעכברים. תנא קמא חייש לעכברים אפילו בספינה:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹלִיךְ עֲצָמוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הֲרֵי זֶה לֹא יִתְּנֵם בְּדִסַקַּיָּא וְיִתְּנֵם עַל גַּבֵּי חֲמוֹר וְיִרְכַּב עֲלֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹהֵג בָּהֶם מִנְהַג בִּזָּיוֹן. וְאִם הָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם וּמִפְּנֵי לִסְטִים — מוּתָּר. וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַּעֲצָמוֹת כָּךְ אָמְרוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה.
Traduction
The Gemara discusses other issues concerning the dignity of the deceased. The Sages taught: One who transports bones from place to place may not place them in a saddlebag [disakaya] and place them on the donkey’s back and ride on them, as in doing so he treats the remains disgracefully. However, if he is afraid of gentiles or highwaymen and therefore must move quickly, he is permitted to do so. And just as they said with regard to bones, so they said with regard to a Torah scroll.
Rachi non traduit
דסקיא. מרצוף גדול של עור:
ואם היה מתירא. וצריך לרכוב על הסוס ולרוץ:
Tossefoth non traduit
וירכב עליהם. אבל אי מפשילן לאחוריו על החמור שפיר דמי וכן בס''ת ואפילו אם בדעתך לאסור ס''ת אבל בנביאים ובכתובים שפיר דמי מדנקט ס''ת ולא מסתבר לומר משום שריותא דנכרים ולסטים דהא פשיטא דמותר דלמה יהיה אסור ועוד דבהדיא אמר בירושלמי דסקיא מלאה ספרים או שהיו בה עצמות של מת הרי זה מפשילן לאחוריו ורוכב עליו:
אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַרֵישָׁא — פְּשִׁיטָא! מִי גָּרַע סֵפֶר תּוֹרָה מֵעֲצָמוֹת? אֶלָּא אַסֵּיפָא.
Traduction
With regard to this last statement, the Gemara asks: To what section of the baraita does the parallel to a Torah scroll refer? If you say that this refers to the first clause of the baraita, this is obvious. Is a Torah scroll less important than bones of the dead? Certainly one may not treat a Torah disgracefully. Rather, this statement must refer to the latter clause of the baraita, that in a dangerous situation, one is permitted to ride on a Torah scroll as well.
Rachi non traduit
אלא אסיפא. אם היה מתירא רוכב:
Tossefoth non traduit
אלא אסיפא משום לסטים מותר לרכוב עליהם. וה''ה לאחוריו מותר אפילו בלא לסטים:
אָמַר רַחֲבָה אָמַר רַב יְהוּדָה: כָּל הָרוֹאֶה הַמֵּת וְאֵינוֹ מְלַוֵּהוּ עוֹבֵר מִשּׁוּם ''לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ''. וְאִם הִלְוָהוּ מַה שְּׂכָרוֹ? אָמַר רַב אַסִּי, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ''מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל'' ''וּמְכַבְּדוֹ חֹנֵן אֶבְיוֹן''.
Traduction
Raḥava said that Rav Yehuda said: One who sees the deceased taken to burial and does not escort him has committed a transgression due to the verse: ''He who mocks the poor blasphemes his Creator.'' (Proverbs 17:5) And if he does escort him, what is his reward? Rav Asi said: The verse says about him: ''He who gives to the poor gives a loan to the Lord, and the Lord will repay him'' (Proverbs 19:17), and: ''He who oppresses the poor blasphemes his Creator, but he who is gracious to the poor honors Him'' (Proverbs 14:31).
Rachi non traduit
מלוה ה' חונן דל. קרי ביה מלוה את המקום מי שחונן את הדל ואין לך דל מן המת והמלוה אותו כאלו מלוה את המקום:
רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹנָתָן הֲווֹ שָׁקְלִי וְאָזְלִי בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. הֲוָה קָשַׁדְיָא תְּכֵלְתָּא דְרַבִּי יוֹנָתָן. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא: דַּלְיַיהּ, כְּדַי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: לְמָחָר בָּאִין אֶצְלֵנוּ, וְעַכְשָׁיו מְחָרְפִין אוֹתָנוּ.
Traduction
The Gemara relates that Rabbi Ḥiyya and Rabbi Yonatan were walking in a cemetery and the sky-blue string of Rabbi Yonatan’s ritual fringes was cast to the ground and dragging across the graves. Rabbi Ḥiyya said to him: Lift it, so the dead will not say: Tomorrow, when their day comes, they will come to be buried with us, and now they are insulting us.
Rachi non traduit
דלייה. הגביהנו:
Tossefoth non traduit
למחר באין אצלנו ועכשיו מחרפין אותנו. ותימה והא אמרי' בפ' התכלת (מנחות דף מא.) ההיא שעתא ודאי רמינן ליה פי' נותנין ציצית בטליתותיהן משום לועג לרש וי''ל דה''פ הכא דמביישין אותם במה שהחיים מצווים והמתים אינם מצווים וגדול המצווה וכו' וההיא דהתכלת היינו דרמו חוטים למתים ועכשיו אנו מסלקין אותן ומאי שנא אומר ר''ת דוקא הם שהיו רגילים כולם בחייהם ללבוש טלית בד' כנפות וללבוש ציצית וגם לכל העוסקים בהם יש להם ציצית והוה לועג לרש אם לא היה להם ציצית או משום דכתיב לדורתם לדור תם אבל אנו שגם בחיינו אין מנהגינו ללבוש תמיד ציצית אי הוי רמינן להו הוי כמו לועג לרש וכ''ת נשים לאותם שהיה להם בחייהם א''כ יהיה לועג לרש לאחרים ועוד אר''ת ששמע מאנשי לותי''ר דמסירים הציצית דציצית עולה למנין תרי''ג עם ח' חוטין וחמשה קשרים ואם לובש ציצית נראה כאילו קיים כל התורה ומיחזי כשיקרא וזה לא נהירא דגם חיים עתה למה לובשים הלא לא קיימו כל התורה כולה ומיהו י''ל דאנו סומכים על מסכת שמחות (פי''ב) שצוה אבא שאול לבניו הטילו תכלת מאפיליוני ואע''פ שהגמרא חולק עליו יש דברים שאנו מניחין הגמ' שלנו ואנו עושין כספרים החיצונים כמו מחזון ישעיהו כפסיקתא וכמו ויחל שיש בגמ' (מגילה דף לא.) דבתענית קורין ברכות וקללות ובמס' סופרים (פי''ז) מפרש ויחל והריצב''א היה רגיל שלא להסירם מן הכנף אלא לקושרם ולהדקם בתוך הכנף לאפוקי נפשיה מפלוגתא אם הם חייבין בציצית יש להם ציצית ואם לאו הרי הם מכוסין:
אֲמַר לֵיהּ: וּמִי יָדְעִי כּוּלֵּי הַאי? וְהָא כְּתִיב: ''וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה''! אֲמַר לֵיהּ: אִם קָרִיתָ — לֹא שָׁנִיתָ. אִם שָׁנִיתָ — לֹא שִׁלַּשְׁתָּ. אִם שִׁלַּשְׁתָּ — לֹא פֵּירְשׁוּ לְךָ. ''כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמוּתוּ'' — אֵלּוּ צַדִּיקִים שֶׁבְּמִיתָתָן נִקְרְאוּ חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג''.
Traduction
Rabbi Yonatan said to him: Do the dead know so much? Isn’t it stated: ''And the dead know nothing'' (Ecclesiastes 9:5)? Rabbi Ḥiyya said to him: If you read the verse, you did not read it a second time, and if you read it a second time, you did not read it a third time, and if you read it a third time, they did not explain it to you properly. The meaning of the verse: ''For the living know that they will die, and the dead know nothing and have no more reward, for their memory has been forgotten'' (Ecclesiastes 9:5): For the living know that they will die, these are the righteous, who even in their death are called living. An allusion to this is as it is stated: ''And Benayahu, son of Yehoyada, son of a valiant man of Kabze’el, who had done mighty deeds, he smote the two altar-hearths of Moab; he went down also and slew a lion in the midst of a pit in time of snow'' (II Samuel 23:20).
Rachi non traduit
לא שנית. לא חזרת עליו פעם שנית כדי שתתבונן בו:
אלו צדיקים. ומאי יודעים שימותו נותנים אל לבם יום המיתה ומושכים ידיהם מן העבירה ורשעים אינם יודעים מאומה שעושים עצמם כאינם יודעים וחוטאים:
הוא הכה. השפיל את השנים של דורות משני מקדשים שלא היה בהם כמותו:
אריאל. זה בית המקדש שנא' הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד (ישעיהו כ''ט:א'):
מואב. על שם שבנאו דוד דאתי מרות המואביה:
Tossefoth non traduit
אריאל מואב. על שם דוד ושלמה שבנו את הבית ובאו מרות המואביה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source