Nidah
Daf 70a
הִיא תּוֹעֵבָה וְאֵין בָּנֶיהָ תּוֹעֲבִין
Traduction
With regard to one who remarries his divorced wife, the Torah states: ''Her former husband, who sent her away, may not take her again to be his wife, after she is defiled, for that is an abomination before the Lord; and you shall not cause the land to sin, which the Lord your God gives you for an inheritance'' (Deuteronomy 24:4). By inference, she, the divorced wife, is an abomination, but her children are not abominations. In other words, if he transgressed the prohibition and remarried this woman, the daughters from that marriage are not disqualified from marrying priests.
Rachi non traduit
היא תועבה. במחזיר גרושתו כתיב (דברים כד) כי תועבה היא:
Tossefoth non traduit
היא תועבה ואין בניה תועבין. וא''ת מה צריך והא פרכינן אקל וחומר דאלמנה לכהן גדול מה לאלמנה לכהן גדול שכן היא עצמה מתחללת וליכא למימר דלאו פירכא גמורה היא דהא על ידי הך פירכא הדר ביה בפ' החולץ (יבמות דף מד.) מהא דקאמר הכל מודים במחזיר גרושתו שהולד פגום מקל וחומר דאלמנה לכהן גדול ואומר אלא אי איתמר הכי איתמר ועוד קשה דבפ''ק דיבמות (דף יד:) קאמר רבי יוחנן בן נורי כיצד נעשה כדברי ב''ה שמתירין את הצרות לשוק בלא חליצה ויבום הולד פגום לדברי ב''ש ומנלן דהוי פגום אי מקל וחומר דאלמנה לכהן גדול איכא למיפרך כי הכא וי''ל אהך קושיא בתרייתא דנפקא לן הולד פגום בצרות לשוק מהיא תועבה ואין בניה תועבין מכלל דבעלמא אפילו בניה תועבין מיהו בשמעתא ליכא למימר דמשום הכי נקט האי קרא אע''ג דלא צריך משום דאשמועינן דאיצטריך ליה ר' יהושע למדרש בעלמא כגון ביבמה לשוק דבניה תועבין דבשמעתין דיבמות אית ליה לר' יהושע דהולד של צרות כשר לשוק דקאמר בני צרות אני מעיד לכם וי''ל אי לאו מיעוט דהיא הוה מפקינן דולד פגום משום דטומאה כתיב בה כעריות ואפי' למ''ד דלא קאי טומאה אלא אסוטה דכיון דאיעקר איעקר מ''מ לשון תועבה הוה אמינא דקאי נמי אבנים אי לאו היא א''נ הא דמייתי הכא קרא דהיא תועבה. היינו משום דלא נילף מאלמנה לכהן גדול ומעבד ונכרי דתתחלל כר' יהודה דבפ' בתרא דקדושין (דף פח.):
שְׁנֵי מְצוֹרָעִין שֶׁנִּתְעָרְבוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶן זֶה בָּזֶה וְקָרַב קָרְבָּנוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן וּמֵת אֶחָד מֵהֶן הַשֵּׁנִי מַה תְּהֵא עָלָיו
Traduction
The third question was as follows: Two wealthy people who were lepers came to purify themselves and each brought a sin offering, a guilt offering, and a burnt offering. Their offerings became intermingled with each other, and the offering of one of them was sacrificed, and subsequently one of them died. What shall be with the second individual, i.e., how can he complete his purification process? If the other one had not died, they could both bring the remaining offering with the stipulation that it should be sacrificed on behalf of whoever is the owner. But now that one is dead, the other person may not bring the remaining animal, as one may not sacrifice a sin offering for one who is dead. He may also not bring another animal instead, as the animal that was already sacrificed might have been his, and one may not bring a second sin offering.
Rachi non traduit
השני מה תהא עליו. היאך יטהר לקדשים שאילו היה מצורע חבירו חי אע''פ שנתערבו קרבנותיהם זה יקרב לשם מי הוא וזה יקרב לשם מי שהוא או אם מת האחד והיו שני הקרבנות בפנינו היו הקרבנות מתים וזה מקריב קרבן אחר אבל עכשיו אינו יכול להקריב את זה שמא של מת הוא והוי חטאת שמתו בעליה וקרבן אחר נמי אינו יכול להביא שמא אותו שקרב היה שלו ונפטר ונמצא מביא חולין לעזרה ואינו יכול להתנות בנדבה שאין חטאת באה נדבה ואפי' לרבי שמעון דאמר לקמן אשם קרב מספק על תנאי אם הוא חייב אשם הרי זה לאשם ואם לאו הרי זה שלמי נדבה הני מילי אשם שמתן דמו דומה לשלמים אבל חטאת שאין מתן דמה דומה לשלמים אינו יכול להתנות ולומר אם קרבה חטאתי הרי חטאת זו שלמי נדבה דמתן דמה היכי ליעביד ליעביד ארבעה מתנות ולמעלה מחוט הסיקרא שמא שלמי נדבה נינהו ואם שתי מתנות ולמטה מחוט הסיקרא שמא חטאת הוא:
Tossefoth non traduit
ומת אחד מהן. תימה למאי דס''ד דלא קרב אשמו וכדבעי רב ששת לאוקומי בלא מת נמי היינו יכולין לשאול היאך יקרב השני הלא אינם יודעין מי נפטר כבר מקרבן ולמי יעשו מתן בהונות מדם האשם שלא קרב וי''ל יכולין לעשות לשניהם ואי משום סמיכה יקריבו בלא סמיכה משום תקוני גברא:
אָמַר לָהֶן כּוֹתֵב נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְהָוֵי עָנִי וּמֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף הַבָּא עַל הַסָּפֵק
Traduction
Rabbi Yehoshua said to them: The solution is for him to write a contract giving all his possessions to others, whom he trusts to return them as a gift later, and he is then considered to be destitute. And as a poor leper, he brings a bird sin offering, which can be brought even in a case of uncertainty.
Rachi non traduit
והוי ליה עני. וראוי להביא בדלות וחטאת העוף באה בספק ואין שם משום מביא חולין בעזרה:
Tossefoth non traduit
ומביא חטאת העוף הבא על הספק. וקשה דבגיטין פרק כל הגט (גיטין דף כח:) גבי השולח חטאתו ממדינת הים ואוקמיה רב פפא בחטאת העוף היכי קאמר בתר הכי וצריכי כו' אבל חטאת העוף מספקא לא לייתי חולין לעזרה והא אמרינן בשמעתין דבא על הספק וי''ל דהכא כשהמצורע לפנינו משום תקוני גברא מקריבין אותו אספקא הואיל ואינו יכול לתקן בענין אחר אבל התם שהבעלים במדינת הים אם היה מת אין לו דין חטאת להיות קרב ואז לא יקריבוהו מספק:
וְהָאִיכָּא אָשָׁם אָמַר שְׁמוּאֵל כְּשֶׁקָּרַב אֲשָׁמוֹ
Traduction
The Gemara challenges: But there is the guilt offering that a leper must bring, and this must be an animal not a bird, and may not be brought in a case of uncertainty. How can this leper bring his guilt offering? Shmuel says: Rabbi Yehoshua was referring specifically to a case where his guilt offering had already been sacrificed, before the animals became intermingled.
Rachi non traduit
והא איכא אשם. ששוה בעשיר ובעני והיאך הוא מביא אשם מספק דלמא מייתי חולין בעזרה:
אמר שמואל. הך תקנתא דרבי יהושע כשהביא את אשמו קודם מיתת חבירו אבל אם לא קרב אין לו תקנה:
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת גַּבְרָא רַבָּה כִּשְׁמוּאֵל לֵימָא כִּי הַאי מִילְּתָא כְּמַאן אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר אָשָׁם קָבַעה וְכֵיוָן דְּקָבַעה לֵהּ אָשָׁם בַּעֲשִׁירוּת לָא מָצֵי מַיְיתֵי חַטָּאת בְּדַלּוּת
Traduction
Rav Sheshet said: Is it possible that a great man like Shmuel would say a statement like this? In accordance with whose opinion does this solution apply? If it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who says that if the leper was wealthy when he sacrificed his guilt offering he has thereby fixed his manner of atonement, and must bring animals as his other two offerings, it is difficult: And once he fixed his guilt offering as an animal while he was wealthy, he may not bring a bird sin offering when he is destitute.
Rachi non traduit
אי כרבי יהודה. דאמר אין אשם בא על תנאי ומשום הכי ליכא תקנתא באשם:
הא אמר אשם קבע. ואם קרב את אשמו לית ליה תקנתא בחטאת דאשם שהביא בעשירות קבע את שאר קרבנותיו בעשירות ואין יכול להביא את חטאתו עני:
דִּתְנַן מְצוֹרָע שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי וְהֶעֱשִׁיר אוֹ עָשִׁיר וְהֶעֱנִי הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר חַטָּאת דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן
Traduction
As we learned in a mishna (Nega’im 14:11): With regard to a leper who brought an offering of a destitute person and thereafter he became wealthy, or if he brought an offering of a wealthy person and thereafter he became destitute, everything follows after the sin offering; this is the statement of Rabbi Shimon. If he was wealthy when he brought the sin offering, he brings the burnt offering of the wealthy; if he was destitute at that time, he brings the burnt offering of the destitute.
Rachi non traduit
מצורע שהביא. אחד מקרבנותיו:
והעשיר. עד שלא הספיק להביא את כולו או עשיר והעני:
הכל הולך אחר חטאת. אם הביא חטאת בדלות מקריב נמי עולתו בדלות ואם בעשירות מקריב נמי עולה בעשירות:
Tossefoth non traduit
דתנן מצורע שהביא קרבן עני וכו'. דתנן גרסי' ואע''ג דדברי ר' אליעזר אינן שנויין במשנה לא חש להאריך ולומר תניא על דבריו הואיל ולא היה צריך לדבריו כ''כ אלא לדברי ר''ש ור''י אבל בערכין פרק השג יד (ערכין דף יז:) קאמר תניא ר' אליעזר בן יעקב אומר כו' ושלשתן מקרא אחד דרשו:
וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר אָשָׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר צִפּוֹרִים
Traduction
And Rabbi Yehuda says: Everything, i.e., the sin offering and the burnt offering, follows after his status at the time that his guilt offering was brought. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: Everything follows after the offering of the birds, brought seven days earlier, at the start of his purification process.
Rachi non traduit
אחר אשם. אם כשהקריב אשמו היה עשיר יקריב את האחרים בעשירות:
אחר צפורים. שתי צפרים חיות טהורות שהיה כהן מטהר בהם את המצורע שבעה ימים קודם תגלחתו ולאו קרבן הן ושוות בעשיר ובעני ואם באותה שעה היה עשיר מביא כל קרבנותיו בעשירות. וטעמא דכולהו מפרש בכריתות אשר לא תשיג ידו בטהרתו רבי שמעון סבר טהרתו דבר המכפרו ורבי יהודה סבר דבר המכשירו והיינו אשם שממנו נותן על הבהונות ורבי אליעזר סבר דבר הגורם לו טהרה ומאי נינהו צפורין:
וְאִי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר חַטָּאת קָבְעָה אַף עַל גַּב דְּלָא קְרַב אָשָׁם נַיְתֵי אַחֵר דְּהָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר לַיְיתֵי וְלִתְנֵי
Traduction
Rav Sheshet continues: And if Rabbi Yehoshua’s statement is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who said that the sin offering fixed the status of the remaining offerings, it is difficult: Why did Shmuel state that the case is where his guilt offering had already been sacrificed? Even if the guilt offering had not been sacrificed before the animals became intermingled, let him bring another animal as his guilt offering, and stipulate that if the guilt offering that was already slaughtered was his, this animal should be a peace offering. As we have heard that Rabbi Shimon said: Let him bring another animal and stipulate with regard to it.
Rachi non traduit
ואי כרבי שמעון. דאמר אשם לא קבע והלכך אפילו הקריב את אשמו כשהוא עשיר יכול להביא חטאת עני למה ליה לשמואל לאוקמי כשקרב אשמו כשהוא עשיר יכול להביא חטאת עני אפילו לא קרב נמי איכא תקנתא באשם לאתויי אשם מביתו ולומר אם קרבן שקרב של חבירי הרי זה שלי ואם שלי היה הרי זה לשלמים:
דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לַמָּחֳרָת מֵבִיא אֲשָׁמוֹ וְלוּגּוֹ עִמּוֹ וּמַעֲמִידוֹ בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר וּמַתְנֶה עָלָיו וְאוֹמֵר אִם מְצוֹרָע הוּא הֲרֵי אֲשָׁמוֹ וְלוּגּוֹ עִמּוֹ וְאִם לָאו אָשָׁם זֶה יְהֵא שַׁלְמֵי נְדָבָה
Traduction
As it is taught in a baraita that Rabbi Shimon says, with regard to a leper of uncertain status who must bring a guilt offering and a log of oil for his purification: The following day, on the eighth day of his purification, he brings his guilt offering and his log of oil with it, and the priest stands him at the Gate of Nicanor, and the leper stipulates with regard to the offering and says: If this person, i.e., I, was a leper, this is his guilt offering and this is his log of oil with it. And if not, this animal that I brought for a guilt offering shall be a voluntary peace offering, as the two offerings are sacrificed in the same manner.
Rachi non traduit
למחרת. בספק מצורע קאי וקאמר למחר של טבילתו שהוא יום הבאת קרבנותיו מביא את אשמו כו':
Tossefoth non traduit
למחרת מביא אשמו ולוגו עמו. פירש''י בספק מצורע איירי למחרת טבילתו שהוא יום הבאת קרבנותיו והך ברייתא מייתי לה בזבחים פ' התערובת (זבחים דף עו.) ושם פי' רש''י למחרת ביום שמיני לצרעתו וה''נ מייתי לה במנחות פרק בתרא (דף קה.) ופי' רש''י שם למחרת ביום ס''א והכל אחד הוא שיום ס''א במקום שמיני לצרעתו אלא שהוצרך להתאחר ס' יום משום דשמא נזיר טמא הוא ואז תגלחת שניה שלו והכי מתניא בתוספתא דנזיר ספק נזיר טמא ספק נזיר טהור אבל ודאי נזיר היה ספק מצורע טמא ספק מצורע טהור אבל ודאי מצורע היה פירוש הוא יודע שהיה נזיר אבל אינו יודע אם נטמא למת או לאו וכן יודע הוא שמצורע היה אבל אינו יודע אם נטמא בצרעתו אי לאו אוכל בקדשים לאחר ס''א יום ושותה יין ומטמא למתים לאחר מאה וכ' יום כיצד אומרים לו נזיר טמא אתה וצריך אתה לעשות כל דין נזיר טמא ואחר תתחיל נזירות טהרה הזה ושנה וגלח והביא קרבן מנה ז' והזה ושנה ומבקש לגלח אומר לו טהור אתה ואין טהור מגלח פחות מל' יום פירוש שמא נזיר טהור אתה צא ומנה כ''ג פירוש כדי להשלים ל' מנה ל' ובקש לגלח אומרים לו נזיר טהור אתה ואי אתה מגלח אלא על הדמים פירוש עד שיזרק הדם עליו מאחד מקרבנותיו שהוא מביא ג' בהמות חטאת עולה ושלמים ואין מעכב אותו מלגלח אלא אחד מהן כיצד הוא עושה מביא עולת בהמה ומתנה אם טהור הוא זו חובה ואם לאו נדבה וכשיזרוק דמה יכול לגלח פירוש לכך יתנה מן העולה ולא מן החטאת שאין חטאת בהמה באה על הספק וכן לא על השלמים ששלמי נזיר טעונים תנופה וזהו ספק מצורע ואינו יכול להניף ועוד שהן טעונין לחם וזרוע בשלה ואין שלמים כאלו באין נדבה הילכך אין יכול להתנות שיהיה מוכשר לגלח אלא בזריקת דמי העולה כיצד יעשה להחמיר עליו מביא פיילי חרס חדשה ונותן לתוכה רביעית מים חיים ומביא צפור דרור פירוש כדרך כל המצורעים בתגלחת הראשונה וחטאת העוף כדין טמא פירוש דשמא נזיר טמא הוא ותגלחת זו של טומאה היא ואין מתחיל נזירות טהרה עד שיביא חטאת טומאה שחטאתו מעכבתו אבל אשמו אינו מעכבו וישהא אותו עד תגלחת שניה שיעשה כשיטהר בודאי מן הצרעת או שמא לא יביא אשמו כלל כיון שאינו אלא ספק טמא וא''צ לו להביא להכשירו שום דבר ומה שמביא חטאתו ביום תגלחתו היינו כר''ע דאמר במסכת נזיר שאם גלח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום והכא זהו כמו גילוח בשמיני ששהא אותו מפני נזירות טהרה ומתנה על חטאתו אם טמא אני חטאתי זו חובתי לנזירות טומאה ועולה נדבה פירוש עולת בהמה שהיא ספק משום נזירות טומאה ואם טהור אני עולה זו חובתי וחטאת מספק ומגלח ראשו וזקנו וגבות עיניו כדרך שהמצורעים מגלחים ואחר גילוח זה כתוב בתוספתא (פ''ו) מביא עולת בהמה כו' ונראה שחסר כאן וסופר שלשים יום פירוש לימי נזירות טהרה וספק נזירות טהרה הוא מונה ואינו יכול לגלח לצרעתו תגלחת שניה הראויה להיות לסוף ח' ימים של ראשונה עד שיזרוק עליו מן הדמים ושמא נזיר טהור הוא וטוב לו להביא עולה מספק מחטאת ושלמים כדפירשתי לעיל לפיכך ישהא החטאת והשלמים עד סוף נזירות טהרה שיהא אחר טהרת צרעתו בודאי ומתנה על העולה שהוא מביא עכשיו ואומר אם טמא אני פירוש אם טמא הייתי בתגלחת ראשונה העולה ראשונה היא נדבה וחטאת העוף חובה וזו תהא חובה ואם טהור אני עולה ראשונה היא חובה וזו נדבה כי תגלחת זו של עכשיו אינה כלום שאינה צריכה לא לנזירות ולא לצרעת כי אם הראשונה היתה של נזירות טהרה א''כ לא היה מצורע שימי צרעתו אינן עולין לימי נזירות כדאמרינן בפרק מי שאמר הריני נזיר מגלח (נזיר יז:) וכן בפ' ב' נזירים (נזיר דף ס:) וחטאת העוף שהבאתי אז ספק ומגלח ראשו וזקנו וגבות עיניו כדרך שהמצורעים מגלחים וזו היא תגלחת שניה של מצורע הראויה להיות בסוף ז' ימי ספירות מתגלחת ראשונה אלא שאינו יכול לעשות עד עכשיו מפני ספק נזירות שעליו שגילוח ספק מצורע אינו דוחה איסור גילוח נזיר כדפירשנו רבי שמעון אומר למחר מביא אשמו כו' כדין מצורע בשמיני שלו והוא יום ס''א ומתנה עליו כו' ואוכל בקדשים מיד היינו אוכל בקדשים אחר ששים יום דקתני לעיל ומוכח בהדיא שיום הס''א בשמיני שלו ומוכח נמי דלמחרת זהו למחרת של ס''א והוא במקום יום שמיני לתגלחתו כדפרישית:
וְאוֹתוֹ אָשָׁם טָעוּן
Traduction
And that guilt offering of uncertain status requires
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source