Vayedaber

וְיָרְדָה וְטָבְלָה מַהוּ

Traduction

and she descended to the ritual bath and immersed for the sake of conversion, what is the halakha?

Rachi non traduit

וירדה וטבלה. לשם יהודית אם תמצי לומר בזבה נעקרו מימי רגליה וירדה וטבלה אזלינן בתר עקירה ה''מ בישראל דטומאתו מדאורייתא:

אִם תִּמְצֵי לוֹמַר בָּתַר עֲקִירָה אָזְלִינַן אַף עַל גַּב דְּמָצֵי נָקֵיט לְהוּ הָנֵי מִילֵּי יִשְׂרְאֵלִית דִּטְמֵאָה דְּאוֹרָיְיתָא אֲבָל גּוֹיָה זָבָה דִּטְמֵאָה דְּרַבָּנַן לָא אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא תֵּיקוּ

Traduction

Once again, the Gemara explains the dilemma: If you say that we follow the moment of uprooting even though she can hold in the urine, nevertheless one can claim that this statement applies specifically to a Jewish woman, who is impure by Torah law. But with regard to a gentile zava, who is impure by rabbinic law, it is possible that one does not follow the moment of uprooting. Or perhaps there is no difference in the application of this principle between the case of a Jewish woman and a gentile woman, as in both cases one follows the moment of uprooting. The Gemara again concludes that the dilemma shall stand unresolved.

וּמְטַמְּאִין בְּכֹל שֶׁהֵן אָמַר שְׁמוּאֵל זָב צָרִיךְ כַּחֲתִימַת פִּי הָאַמָּה שֶׁנֶּאֱמַר אוֹ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ

Traduction

§ The mishna teaches that the emission of a zav and a seminal emission impart impurity in any amount. Shmuel says: In order for a zav to become ritually impure, he must experience a discharge substantial enough to cause a blockage of the tip of the penis, as it is stated: ''And this shall be his impurity in his issue: Whether his flesh run with his issue, or his flesh be stopped from his issue, it is his impurity'' (Leviticus 15:3).

וְהָאֲנַן תְּנַן מְטַמְּאִין בְּכָל שֶׁהֵן הוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי נָתָן דְּתַנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל זָב צָרִיךְ כַּחֲתִימַת פִּי הָאַמָּה וְלֹא הוֹדוּ לוֹ

Traduction

The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna that the emission of a zav and a seminal emission impart impurity in any amount? The Gemara answers that Shmuel said his ruling in accordance with the statement of Rabbi Natan, as it is taught in a baraita that Rabbi Natan says in the name of Rabbi Yishmael: In order for a zav to become ritually impure, he must experience a discharge substantial enough to cause a blockage of the tip of the penis, but the Rabbis did not concede to his opinion, as they maintain that any amount is sufficient. The tanna of the mishna agrees with the opinion of the Rabbis, whereas Shmuel agrees with the statement of Rabbi Natan in the name of Rabbi Yishmael.

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר קְרָא אוֹ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ

Traduction

The Gemara asks: What is the reason for the opinion of Rabbi Yishmael, i.e., what is the source in the Torah for his ruling? The Gemara answers: His source is, as mentioned above, that the verse states: ''And this shall be his impurity in his issue: Whether his flesh run with his issue, or his flesh be stopped from his issue, it is his impurity'' (Leviticus 15:3). This verse indicates that the emission must be enough to cause a blockage of his penis.

וְרַבָּנַן הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ לַח מְטַמֵּא וְאֵינוֹ מְטַמֵּא יָבֵשׁ

Traduction

The Gemara asks: And the Rabbis, who disagree with Rabbi Yishmael, what do they derive from this verse? The Gemara explains that according to the Rabbis, that verse is necessary to teach a different halakha with regard to a zav, that it is only a discharge which is moist, and which therefore could cause a blockage of the organ, that imparts impurity, but a dry discharge does not impart impurity.

Rachi non traduit

לח מטמא. דהחתים משמע לח שהיבש אינו חותם פי האמה דנפיל:

וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָהוּא מֵרָר נָפְקָא

Traduction

The Gemara asks: And from where does Rabbi Yishmael derive that only a moist discharge imparts impurity? The Gemara answers: That halakha is derived from the word ''run'' in the verse ''And this shall be his impurity in his issue: Whether his flesh run with his issue.''

וְרַבָּנַן הָהוּא לְמִנְיָנָא הוּא דַּאֲתָא זוֹבוֹ חֲדָא רָר בְּשָׂרוֹ תְּרֵי אֶת זוֹבוֹ תְּלָת לִימֵּד עַל זָב בַּעַל שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת שֶׁחַיָּיב בְּקָרְבָּן

Traduction

The Gemara asks: And what do the Rabbis derive from this word? The Gemara explains that according to the Rabbis, that verse comes to teach the number of emissions by which a zav is rendered impure, as follows: The term ''his issue'' is one emission, the term ''his flesh run'' is another emission so that there are two emissions, and the term ''with his issue'' makes a total of three emissions. The verse thereby teaches with regard to a zav who experienced three emissions that he is obligated to bring an offering as part of his purification process.

Rachi non traduit

רר. משמע לח כמו (שמוא''ל א כא) ויורד רירו:

בזובו חדא. זאת תהיה טומאתו בזובו חדא רר תרי את זובו תלת לקרבן:

Tossefoth non traduit

את זובו תלת. לא דריש אתין אי נמי אתי לדרשא אחריתי:

אוֹ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ טָמֵא מִקְצָת זוֹבוֹ טָמֵא לִימֵּד עַל זָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִנְיָנָא מְנָא לֵיהּ נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי סִימַאי

Traduction

The Gemara continues: From the last section of the verse: ''Or his flesh be stopped from his issue, it is his impurity,'' it is derived that one is impure even by means of part of his issue, i.e., even if he did not experience three emissions. Here the verse teaches with regard to a zav who experienced two emissions that although he is not obligated to bring an offering, he renders a surface designated for lying and a surface designated for sitting ritually impure by lying or sitting on them, even without touching them directly. The Gemara asks: And Rabbi Yishmael, from where does he derive this halakha of the requisite number of emissions? The Gemara answers that he derives it from that which Rabbi Simai said.

Rachi non traduit

או החתים. לח:

מזובו טומאתו היא. מקצת זובו אית ביה טומאת זיבה:

דְּתַנְיָא רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר מָנָה הַכָּתוּב שְׁתַּיִם וּקְרָאוֹ טָמֵא שָׁלֹשׁ וּקְרָאוֹ טָמֵא הָא כֵיצַד שְׁתַּיִם לַטּוּמְאָה וְשָׁלֹשׁ לַקָּרְבָּן

Traduction

As it is taught in a baraita that Rabbi Simai says: The verse enumerated two emissions and called the zav impure: ''When any man has an emission out of his flesh, due to his issue he is impure'' (Leviticus 15:2). And yet, another verse enumerates three emissions and it too called him impure: ''And this shall be his impurity in his emission: Whether his flesh runs with his emission, or his flesh be stopped from his emission, it is his impurity'' (Leviticus 15:3). How can these verses be reconciled? If one is impure after two emissions, for what purpose does the Torah mention three? It is to teach that two emissions are necessary to establish impurity, and three are necessary to render a zav liable to bring an offering.

Rachi non traduit

שתים וקראו טמא. כי יהיה זב מבשרו חדא זובו טמא תרי טמא:

שלש וקראו טמא. זאת תהיה טומאתו בזובו חדא רר בשרו את זובו תרי או החתים בשרו מזובו תלת טומאתו היא:

וּלְמַאן דְּנָפְקָא לֵיהּ תַּרְוַיְיהוּ מִזֹּאת תִּהְיֶה טוּמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִבָּעֵי לֵיהּ עַד שֶׁיֵּצֵא מִבְּשָׂרוֹ

Traduction

The Gemara asks: And according to the one who derives both the halakha of impurity and the obligation to bring an offering from the single verse: ''And this shall be his impurity in his issue,'' what do they, i.e., the Rabbis, do with the other verse: ''When any man has an emission out of his flesh''? The Gemara answers that this verse is necessary to teach the halakha that a zav is not impure unless the discharge emerges from his flesh.

Tossefoth non traduit

עד שיצא מבשרו. ובפרק בנות כותים (לעיל נדה דף לה.) דדריש מבשרו ולא מחמת אונסו תרתי שמעת מינה וא''ת ול''ל קרא עד שיצא מבשרו מהיכא תיתי שיטמא בפנים כבחוץ דאי מנדה וזבה הא בריש בנות כותים (נדה דף לב:) מצריך קרא לרבות קטן לזב ולנדה ולזבה ולא ילפינן מהדדי וי''ל דהוה ילפינן מנדה וזבה ופולטת במה הצד לר''ש נמי י''ל כיון דגלי לן קרא ששוין הן זב וזבה לענין קטנים גם לענין פנים כבחוץ היינו משוין אותם אי לאו מבשרו:

זוֹבוֹ טָמֵא לְמָה לִי לִימֵּד עַל הַזּוֹב שֶׁהוּא טָמֵא

Traduction

The Gemara further asks: Why do I need the last part of the previous verse, which can be read as: His issue is impure (Leviticus 15:2)? The Gemara explains that this teaches with regard to the issue itself that it is impure, i.e., not only does it render the man who emitted it impure, but the substance itself is impure and imparts impurity to others by contact.

Rachi non traduit

על הזוב. שהטיפה עצמה טמאה:

אָמַר רַב חֲנִילַאי מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שִׁכְבַת זֶרַע לְרוֹאֶה בְּמַשֶּׁהוּ לְנוֹגֵעַ בְּכַעֲדָשָׁה וְהָאֲנַן מְטַמְּאִין בְּכֹל שֶׁהֵן תְּנַן מַאי לָאו לְנוֹגֵעַ לֹא לְרוֹאֶה

Traduction

§ With regard to the statement of the mishna that the issue of the zav and a seminal emission render them impure in any amount, Rav Ḥanilai says in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: Semen imparts impurity to the man who emits it in any amount, whereas with regard to one who touches semen, it imparts impurity only in the amount of a lentil-bulk. The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna that the emission of a zav and a seminal emission impart impurity in any amount? What, is it not referring to one who touches semen? The Gemara answers: No, the mishna is referring to the man who emits it.

Rachi non traduit

לנוגע בכעדשה. דמנגיעה דשרץ נפקא לן נגיעה דש''ז לקמן מאו איש אשר יגע וגו':

תָּא שְׁמַע חוֹמֶר בְּשִׁכְבַת זֶרַע מִבְּשֶׁרֶץ וָחוֹמֶר בְּשֶׁרֶץ מִבְּשִׁכְבַת זֶרַע חוֹמֶר בְּשֶׁרֶץ שֶׁהַשֶּׁרֶץ אֵין חֲלוּקָה טוּמְאָתוֹ מָה שֶׁאֵין כֵּן בְּשִׁכְבַת זֶרַע חוֹמֶר בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהַשִׁכְבַת זֶרַע מְטַמֵּא בְּכֹל שֶׁהוּא מָה שֶׁאֵין כֵּן בְּשֶׁרֶץ

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a proof from a baraita: There is an element of stringency which applies to the impurity of semen that does not apply to the impurity of the carcass of a creeping animal, and likewise there is an element of stringency which applies to the impurity of the carcass of a creeping animal that does not apply to the impurity of semen. The baraita elaborates: The stringency which applies to the carcass of a creeping animal but not to semen is that with regard to the carcass of a creeping animal there is no differentiation in its impurity, which is not the case with regard to semen, as certain types of semen impart impurity while others do not. The stringency which applies to semen but not to the carcass of a creeping animal is that semen imparts impurity in any amount, which is not the case with regard to the carcass of a creeping animal, which must be at least a lentil-bulk.

Rachi non traduit

אין לו חלוקת טומאה. דשרץ קטן מטמא כגדול אבל קטן פחות מבן ט' אין לו קרי:

מַאי לָאו לְנוֹגֵעַ לָא לְרוֹאֶה

Traduction

The Gemara analyzes this baraita: What, is it not referring to one who touches semen, and the baraita rules that he is rendered impure by any amount? The Gemara again answers: No, the baraita is speaking of the man who emits semen, whereas one who touches it becomes impure only if it is at least as large as a lentil-bulk.

וְהָא דּוּמְיָא דְּשֶׁרֶץ קָתָנֵי מָה שֶׁרֶץ בִּנְגִיעָה אַף שִׁכְבַת זֶרַע בִּנְגִיעָה אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה שׁוּם שֶׁרֶץ קָתָנֵי וְשׁוּם שִׁכְבַת זֶרַע קָתָנֵי

Traduction

The Gemara raises a difficulty with regard to this answer: But the baraita teaches the case of semen as similar to that of the carcass of a creeping animal, which indicates that just as the impurity of the carcass of a creeping animal is imparted by contact, so too, the impurity discussed in the baraita with regard to semen is imparted by contact. Rav Adda bar Ahava said in response: The baraita teaches the category of the carcass of a creeping animal, and it likewise teaches the category of semen, i.e., it is referring to these types of impurity in general, but this does not mean that these types of impurity are contracted in the same manner.

Rachi non traduit

שום שרץ קתני. אין לך שרץ מטמא במשהו אבל ש''ז יש מטמא במשהו כגון לרואה:

וְשֶׁרֶץ לָא מְטַמֵּא בְּמַשֶּׁהוּ וְהָא אֲנַן תְּנַן הָאֵבָרִים אֵין לָהֶם שִׁיעוּר פָּחוֹת מִכְּזַיִת בְּשַׂר הַמֵּת וּפָחוֹת מִכְּזַיִת בְּשַׂר נְבֵלָה וּפָחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ

Traduction

The Gemara asks: And does the carcass of a creeping animal not impart impurity in any amount? But didn’t we learn in a mishna (Oholot 1:7): The limbs of impure bodies that are whole have no minimum measure with regard to imparting ritual impurity. Even if a limb is less than an olive-bulk of a human corpse, or less than an olive-bulk of an animal carcass, or less than a lentil-bulk of the carcass of a creeping animal, it imparts ritual impurity. If so, how can the baraita state that there is a minimum measure of a lentil-bulk with regard to the impurity of a creeping animal?

Tossefoth non traduit

והתנן האברים אין להם שעור. וא''ת וכי' לא ידע דאבר שלם דוקא קאמר וי''ל דפריך אמאי דמשני דשום שכבת זרע קתני דשום שרץ נמי אשכחן כגון אברים ומשני דלאו היינו כל שהוא דאי חסר ליה טהור:

שָׁאנֵי אֵבֶר דְּכוּלֵּיהּ בִּמְקוֹם עֲדָשָׁה קָאֵי דְּהָא אִילּוּ חָסַר פּוּרְתָּא אֵבֶר מִי קָמְטַמֵּיא

Traduction

The Gemara answers that the halakha of a limb is different, as when all of it is intact it stands in place of a lentil-bulk, i.e., a whole limb is considered like a lentil-bulk of the carcass of a creeping animal, regardless of its actual size. The proof is that if it were lacking any slight bit, thereby causing this limb of a creeping animal to be less than a lentil-bulk, would it impart impurity? Certainly not. Clearly, then, the impurity of a limb is due to its wholeness, not its size.

Rachi non traduit

דכוליה במקום כעדשה קאי. כלומר מתוך חשיבותיה שהוא אבר הוי חשוב במקום כעדשה:

תדע דמשום חשיבותא דאבר הוא דהא אילו חסר פורתא. מן האבר דהוי בציר מכעדשה מי מטמא:

שִׁכְבַת זֶרַע דַּחֲלוּקָה טוּמְאָתוֹ מַאי הִיא אִילֵימָא בֵּין יִשְׂרָאֵל לִדְגוֹיִם הָכִי נָמֵי אִיכָּא עַכְבָּר דְּיָם וְעַכְבָּר דְּיַבָּשָׁה

Traduction

The baraita teaches: The stringency that applies to the carcass of a creeping animal but not to semen is that with regard to a creeping animal there is no differentiation concerning its impurity, which is not the case with regard to semen. The Gemara asks: What is the differentiation with regard to the impurity of semen? If we say that this is referring to the difference between the semen of Jews, to which this impurity applies, and the semen of gentiles, to which it does not apply, there is also a differentiation with regard to the impurity of the carcass of a creeping animal between a sea mouse, which is not impure, and a land mouse, which is impure.

Rachi non traduit

עכבר דים. אינו מטמא כדתניא בהעור והרוטב (חולין דף קכו:) דעל הארץ כתיב:

אֶלָּא בֵּין קָטָן לְגָדוֹל

Traduction

Rather, the baraita is referring to the differentiation between the emission of a minor, which is not classified as semen and which does not render him impure, and that of an adult, which does render him impure. By contrast, there is no such differentiation with regard to the impurity of the carcass of a creeping animal, as it imparts impurity regardless of its age and size.

אָמַר רַב פָּפָּא כְּתַנָּאֵי מִנַּיִן לְרַבּוֹת נוֹגֵעַ בְּשִׁכְבַת זֶרַע תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ אִישׁ

Traduction

§ Rav Pappa said: The amount of semen which imparts impurity to one who touches it is subject to a dispute between tanna’im, as it is stated in a baraita: From where is it derived that the Torah includes one who touches semen, in addition to one who emits semen, as impure? The verse states with regard to the impurity of the carcass of a creeping animal: ''Or whoever touches any creeping animal, whereby he may become impure'' (Leviticus 22:5). It is inferred from the inclusive phrase ''or whoever'' that one who touches semen is also impure.

Rachi non traduit

כתנאי. נוגע אי במשהו אי בכעדשה:

ת''ל או איש. קס''ד מאו איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא ילפי':

Tossefoth non traduit

מנין לרבות נוגע בשכבת זרע ת''ל או איש. מוהבגד אשר יהיה עליו שכבת זרע לא מצי למילף דבגד חמור מאדם דנושא הנבלה מטמא בגדים בחבורו ולא אדם כדאמר בפ''ק דבבא בתרא (דף ט:) וא''ת מ''ט דריש מאו איש דשרץ ושביק או איש דכתיב בש''ז גופיה וי''ל דמסתבר ליה טפי לרבות נוגע מקרא דנוגע ולא מההיא דש''ז דמיירי ברואה וא''ת ול''ל יתורא דאו איש תיפוק ליה מדאיתקש ש''ז לשרץ דמהאי טעמא ילפינן בשרץ בגד ועור משכבת זרע בפ' במה אשה (שבת דף סד.) ובפרק כיצד הרגל (ב''ק דף כה:) וי''ל דאי לאו או איש הוה אמינא דלא הוקשה אלא מ''ש בפירוש כגון נוגע דשרץ לרואה דש''ז ומצי למימר דרב פפא דמרבה נוגע מאו איש דשרץ הא דאמר התם דאיתקש אהדדי היינו משום דקרא דשרץ איירי בש''ז ומאו איש דשרץ נמי לא הוה מוקמינן לנוגע בש''ז אי לאו דאסמכינהו בהדיא:

וּפְלִיגִי תַּנָּאֵי בְּעָלְמָא דְּאִיכָּא דְּאָמְרִי דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ וְאִיכָּא דְאָמְרִי דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ

Traduction

And in general, tanna’im disagree with regard to the possibility of deriving a halakha in this manner. As some say with regard to a halakha that is inferred from another halakha: Infer from it, and derive the details of the halakha from it as well. And some say with regard to such a halakha: Infer from it, but interpret the halakha according to its own place, i.e., not all aspects of the source case are applied to this halakha.

Rachi non traduit

ושמעי' בעלמא תנאי דפליגי בכמה דוכתי בדון מינה ומינה ובדון מינה ואוקי באתרא הילכך הנהו תנאי על כרחך פליגי בנוגע בקרי למ''ד דון מינה ומינה דון ש''ז משרץ דהא מקרא דשרץ ילפינן לה דמה שרץ מטמא בנגיעה אף ש''ז בנגיעה ומינה מה שרץ בכעדשה כו':

ואוקי באתרא. הנח ש''ז במקומה כדאשכחן בראיה דבמשהו:

לְמַאן דְּאָמַר דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ מָה שֶׁרֶץ בִּנְגִיעָה אַף שִׁכְבַת זֶרַע בִּנְגִיעָה וּמִינַּהּ מָה שֶׁרֶץ בְּכַעֲדָשָׁה אַף שִׁכְבַת זֶרַע בְּכַעֲדָשָׁה

Traduction

The Gemara explains how this general dispute applies to the case at hand. According to the one who says that one infers from it and again from it, the derivation is as follows: Just as the carcass of a creeping animal imparts impurity by contact, so too, semen imparts impurity by contact. And one again infers from the impurity of the carcass of a creeping animal that just as the carcass of a creeping animal imparts impurity in the amount of a lentil-bulk, so too, semen imparts impurity in the amount of a lentil-bulk.

וּלְמַאן דְּאָמַר דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ מָה שֶׁרֶץ בִּנְגִיעָה אַף שִׁכְבַת זֶרַע בִּנְגִיעָה וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ מָה שִׁכְבַת זֶרַע לָרוֹאֶה בְּמַשֶּׁהוּ אַף לַנּוֹגֵעַ בְּמַשֶּׁהוּ

Traduction

And according to the one who says: Infer from it, but interpret the halakha according to its own place, one derives as follows: Just as the carcass of a creeping animal imparts impurity by contact, so too, semen imparts impurity by contact. But one must interpret the halakha according to its own place: Just as semen imparts impurity to the one who emits it in any amount, so too, it imparts impurity to the one who touches it in any amount.

אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לְרַב פָּפָּא מִמַּאי דְּמֵאוֹ אִישׁ דְּשֶׁרֶץ קָמְרַבֵּי לֵיהּ דִּילְמָא מֵאוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע קָמְרַבֵּי לֵיהּ וּדְכוּלֵּי עָלְמָא דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ

Traduction

Rav Huna, son of Rav Natan, said to Rav Pappa: From where do you infer that the tanna of the baraita derives the impurity of one who touches semen from the phrase ''or whoever'' that is stated with regard to the impurity of the carcass of a creeping animal? Perhaps he derives it from the previous verse: ''Or from whoever the flow of seed goes out'' (Leviticus 22:4), and everyone agrees that when a halakha is derived from a verse dealing with the same matter, one should infer from it and derive the details of the halakha from it as well. If so, the amount of semen that imparts impurity by contact should be derived from the amount that renders the one who emitted it impure, which is any amount.

Rachi non traduit

דילמא מאו איש אשר תצא ממנו כו' ילפינן לה. ואפי' למ''ד דון מינה ומינה הוה במשהו דהא נגיעה מראיה יליף ודכ''ע דון מינה ומינה הוה דהכא ליכא פלוגתא דאוקי באתרא דהא מיניה וביה יליף:

שַׁיְילִינְהוּ לְתַנָּאֵי אִיכָּא דְּתָנֵי כְּרַב פָּפָּא וְאִיכָּא דְּתָנֵי כְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן

Traduction

The Gemara relates that the Sages asked the tanna’im, i.e., those who recite mishnayot and baraitot, whether the derivation of the baraita is from the verse dealing with the carcass of a creeping animal or from the one dealing with semen. They discovered that there are those who teach this halakha in accordance with the assumption of Rav Pappa, that it is derived from a creeping animal, and there are those who teach this halakha in accordance with the opinion of Rav Huna, son of Rav Natan, that the source is the verse referring to semen.

Rachi non traduit

איכא דתני כרב פפא. מאו איש אשר יגע בכל שרץ:

מַתְנִי' תִּנוֹקֶת בַּת יוֹם אֶחָד מִטַּמְּאָה בְּנִדָּה בַּת עֲשָׂרָה יָמִים מִטַּמְּאָה בְּזִיבָה

Traduction

MISHNA: A baby girl, even one who is one day old, who experiences an emission of blood, becomes impure with the impurity of a menstruating woman. A baby girl who is ten days old who experiences an emission of blood for three consecutive days after the conclusion of the seven days fit for menstruation becomes impure with the impurity of ziva, and is therefore obligated to observe seven clean days before immersion.

תִּנוֹק בֶּן יוֹם אֶחָד מִטַּמֵּא בְּזִיבָה וּמִטַּמֵּא בִּנְגָעִים וּמִטַּמֵּא בִּטְמֵא מֵת וְזוֹקֵק לְיִבּוּם וּפוֹטֵר מִן הַיִּבּוּם וּמַאֲכִיל בִּתְרוּמָה וּפוֹסֵל (אֶת) [מִן] הַתְּרוּמָה

Traduction

A baby boy, even one who is one day old, becomes impure with the impurity of ziva; and becomes impure with the impurity of leprous marks; and becomes impure with impurity imparted by a corpse; and he creates a levirate bond requiring the widow of his childless brother to enter into levirate marriage with him; and he exempts his widowed mother from the obligation of levirate marriage, freeing her to marry anyone she chooses; and he enables his mother, an Israelite woman who is no longer married to his father, a priest, to continue to partake of teruma; and he disqualifies his mother, the daughter of a priest who is no longer married to his father, an Israelite man, from continuing to partake of teruma, because the child is unfit to partake of teruma;

Rachi non traduit

מתני' וזוקק ליבום. אם נולד יום אחד קודם מיתת אחיו אבל נולד לאחר מיתת אחיו אינו זוקק דכתיב (דברים כ''ה:ה') כי ישבו אחים יחדו:

ופוטר מן היבום. אם נולד לאחר מיתת אביו וחיה שעה אחת ומת אבל כל זמן שמעוברת אינו מתירה לינשא:

ומאכיל בתרומה. בת ישראל שניסת לכהן ומת ונולד לה בן לאחר מיתתו אוכלת בשבילו בתרומה בו ביום שנולד כדכתיב (ויקרא כ''ב:י''א) ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו ודרשינן יאכילו את אמם אבל הניחה מעוברת אינה אוכלת בשבילו עד שיולד:

ופוסל (את) [מן] התרומה. קס''ד כגון בת כהן שניסת לישראל ומת והניח בן יום אחד פסלה מתרומת בית אביה כל ימי חייו דכתיב (ויקרא כ''ב:י''ג) וזרע אין לה ושבה אל בית אביה והא יש לה זרע ובגמרא פריך אפילו עובר נמי פוסל:

Tossefoth non traduit

ומטמא בנגעים. משום דבנגעים כתיב (ויקרא י''ג:
כ''ט) איש או אשה ובטומאת מת נמי כתיב (במדבר י''ט:כ') ואיש אשר יטמא ולא יתחטא איצטריך קרא בהו לרבויי אבל לענין זוקק ליבום ופוטר מן היבום ומאכיל תרומה לא כתיב איש ולא איצטריך קרא אלא למעוטי עובר: