Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nidah
Daf 38b
לִידֵי חִלּוּל שַׁבָּת בִּרְבִיעִי וְתוּ לָא אֵימָא מֵרְבִיעִי וְאֵילָךְ
Traduction
to a desecration of Shabbat. If they were to engage in sexual intercourse on a Sunday, Monday, or Tuesday, their wives might give birth on Shabbat, either 271, 272, or 273 days after conception either. The Gemara asks: If this was indeed the concern of the early generations of pious men, why would they engage in intercourse only on a Wednesday, and nothing more? After all, if they engaged in intercourse on a Thursday, Friday, or Shabbat, they would likewise avoid any desecration of Shabbat. The Gemara answers: Say that the baraita means that the early generations of pious men would engage in intercourse each week only from Wednesday onward.
Rachi non traduit
לידי חילול שבת. שלא תלד בשבת ויצטרך לחלל עליה את השבת:
ברביעי ותו לא. כל שכן דאי מעברא בה' או בו' או בשבת דלא מטי יום לידה בשבת:
אלא מרביעי ואילך. אבל ליל שלישי וליל שני ומוצאי שבת לא דאי מתעברה למוצאי שבת שמא תלד לרע''ג דמטי בשבת ונמצא שבת מתחלל שניתן רשות לחללו מפני סכנת גופה. והיכי דמי עשה מרע''ג ימים שבועים מאה ימים הוו שבועים שווין בר מתרי יומי וכן לק' ימים האחרים שני ימים הרי ארבע ימים עודפים על השבועים וע' ימים כולן שוים וג' ימים תן על ד' העודפים הרי שבוע וכיון שהתחילו במוצאי שבת נמצאו כלים בשבת ואם נתעברה בשני דלמא ילדה לרע''ב דמטי בשבת ואם נתעברה בשלישי דלמא ילדה לרע''א דמטי בשבת אבל בד' אי ילדה לרע''א מטי בחד בשבא ואי לרע''ב מטי בתרי בשבא ואי לרע''ג מטי בתלתא בשבא. אלמא כשמואל סבירי להו:
אָמַר מָר זוּטְרָא מַאי טַעְמַיְיהוּ דַּחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים דִּכְתִיב וַיִּתֵּן [ה'] לָהּ הֵרָיוֹן הֵרָיוֹן בְּגִימַטְרִיָּא מָאתַן וְשִׁבְעִים וְחַד הָווּ
Traduction
Mar Zutra said: What is the reasoning of the early generations of pious men, who state that a woman does not give birth before 271 days have passed from the time of insemination? As it is written with regard to Boaz and Ruth: ''And he went in unto her, and the Lord gave her conception [herayon]'' (Ruth 4:13). The letters that constitute the word herayon are 271 in numerical value.
אָמַר מָר זוּטְרָא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִים יוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִים שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי לִתְקוּפוֹת הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן מִיעוּט תְּקוּפוֹת שְׁנַיִם מִיעוּט יָמִים שְׁנַיִם
Traduction
Mar Zutra says: Even according to the one who said, e.g., Shmuel and the early generations of pious men, that a woman who gives birth at nine months does not give birth after an incomplete number of months, i.e., she carries for a full nine months, nevertheless, a woman who gives birth at seven months can give birth after an incomplete number of months. As it is stated with regard to the birth of Samuel: ''And it came to pass, when the seasons of the days had come, that Hannah conceived, and bore a son'' (I Samuel 1:20). The minimal number of ''seasons'' is two, and as each season of the year is three months, this amounts to six months. And the minimal number of ''days'' is two. If so, Samuel was born in the seventh month of Hannah’s pregnancy.
Rachi non traduit
לתקופות הימים. כתיב:
מיעוט ימים שנים. דכל מקום שנאמר ימים ולא נאמר כמה תפוס המועט בידך ולא המרובה שאם אתה אומר ימים שלשה או ארבעה אני אומר עשרה או ק' כך שנו חכמים (סוכה דף ה:) כל ששמועו מרובה ושמועו מועטת תפסת מרובה לא תפסת תפסת מועט תפסת. הלכך כאן שנאמר ימים מכיון שנכנסו שני ימים בחדש שביעי ילדה:
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים אֵין קוֹשִׁי יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי שַׁבָּתוֹת אָמַר שְׁמוּאֵל מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן דִּכְתִיב וְטָמְאָה שְׁבוּעַיִם כְּנִדָּתָהּ כְּנִדָּתָהּ וְלֹא כְּזִיבָתָהּ מִכְּלָל דְּזִיבָתָהּ טְהוֹרָה וְכַמָּה שְׁבוּעַיִם
Traduction
§ The mishna teaches that Rabbi Yosei and Rabbi Shimon say: Labor pains do not occur more than two weeks before birth. Shmuel said: What is the reasoning of the Rabbis, i.e., Rabbi Yosei and Rabbi Shimon? As it is written with regard to a woman who gives birth to a female: ''And she shall be impure two weeks, as in her menstruation'' (Leviticus 12:5). The verse indicates that she is impure as in her menstruation but not as in her ziva. By inference, one may conclude that her ziva is pure, i.e., if she emits blood accompanied by labor pains she is not rendered a zava. And for how long is this the case? For two weeks.
Rachi non traduit
מכלל דזיבתה טהורה. ומהכא גמרינן לעיל קושי בימי זיבה:
תָּנוּ רַבָּנַן יֵשׁ מְקַשָּׁה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה יוֹם וְאֵין זִיבָה עוֹלָה בָּהֶן כֵּיצַד שְׁנַיִם בְּלֹא עֵת וְשִׁבְעָה נִדָּה וּשְׁנַיִם שֶׁלְּאַחַר נִדָּה וְאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהַוָּלָד מְטַהֵר
Traduction
With regard to the halakha that blood emitted due to labor pains does not impart impurity of ziva, the Sages taught: There is a scenario in which a woman experiences labor pains accompanied by emissions of blood for twenty-five days before birth, and the impurity of greater ziva is not included in them. How so? She emits blood for two days not at the time of her menstruation, i.e., on the tenth and eleventh days of ziva, and then for the seven days of menstruation, and then for the first two days of ziva that come after the days of menstruation. And this period is followed by fourteen days during which the impending birth of a child renders pure the blood she sees.
Rachi non traduit
יש מקשה. שרואה כ''ה יום בין קושי ובין שופי:
שנים בלא עת וז' דנדה וב' לאחר נדה. בלא קושי:
וי''ד. בקושי לרבי יוסי ולר''ש והכא לא חשיב אלא קודם לידה. ואי אפשר למקשה כ''ו יום שלא תהא זבה שהולד אינו מטהר אלא י''ד יום הסמוכים ללידה ופשו להו ג' בין נדות לקושי ובהנהו שלשה הויא זיבה:
וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְקַשֶּׁה עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה יוֹם בְּלֹא וָלָד וְלֹא תְּהֵא יוֹלֶדֶת בְּזוֹב
Traduction
The baraita continues: And it is impossible for a woman to experience labor pains accompanied by emissions of blood for twenty-six days without a child, such that she will not be a woman who gives birth as a zava. Since a span of twenty-six days includes at least five days of ziva, there will inevitably be three consecutive days of ziva during which she experienced bleeding, therefore rendering her a greater zava.
Rachi non traduit
בלא ולד. לקמן פריך משמע שאין שם ולד א''כ לאו קושי הוא ולמה לי כ''ו בתלתא לאחר הנדה סגי:
בְּלֹא וָלָד בִּתְלָתָא נָמֵי סַגִּי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אֵימָא בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ וָלָד אֲמַר לֵיהּ רָבָא וְהָא בְּלֹא וָלָד קָתָנֵי
Traduction
The Gemara analyzes the baraita: Is the baraita really dealing with a case without a child, i.e., where she is not even pregnant? If there is no child, then experiencing bleeding on three consecutive days after the days of menstruation is also sufficient to render her a greater zava. Rav Sheshet said one should say the baraita as follows: Twenty-six days in a case where there is a child, i.e., where she is pregnant. Rava said to Rav Sheshet: But the baraita explicitly teaches: Without a child.
אֶלָּא אָמַר רָבָא הָכִי קָאָמַר אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְקַשֶּׁה עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה יוֹם בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ וָלָד וְלֹא תְּהֵא יוֹלֶדֶת בְּזוֹב וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין וָלָד אֶלָּא נֵפֶל בִּתְלָתָא נָמֵי הָוְיָא זָבָה מַאי טַעְמָא אֵין קוֹשִׁי לִנְפָלִים
Traduction
Rather, Rava said that this is what the baraita is saying: It is impossible for a woman to experience labor pains accompanied by emissions of blood for twenty-six days in a case where there is a child, such that she will not be a woman who gives birth as a zava. And in a case where there is no child born but there is a non-viable newborn, with three consecutive days of emissions she also becomes a zava. What is the reason? The halakha that blood emitted due to labor pains does not render a woman a zava does not apply to non-viable newborns.
מַתְנִי' הַמְקַשָּׁה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה כָּל דָּמִים שֶׁהִיא רוֹאָה טְהוֹרִין עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא
Traduction
MISHNA: A woman who experiences labor pains within eighty days of giving birth to a female, e.g., she conceived during the sixty-six days of purity, or she initially conceived twins and she gave birth to a female and the birth of the second fetus was delayed, all blood that she sees is ritually pure, as she is currently within her days of purity. And this remains the halakha until the child emerges from the womb, at which point she is rendered impure as a woman who gives birth. And Rabbi Eliezer deems ritually impure the blood that occurs due to these labor pains.
Rachi non traduit
מתני' המקשה תוך שמונים. שנתעברה בימי טוהר או שנשתהה ולד אחר חבירו ב' חדשים וחצי אחד נגמרה צורתו באמצע שביעי ואחד נגמרה צורתו לסוף תשיעי כמעשה דיהודה וחזקיה בני ר' חייא (לעיל נדה דף כז.):
טהורין. דכל תוך מלאת הוי דם טוהר:
ורבי אליעזר מטמא. נדה דכיון דבקושי בא לאו דם טוהר הוא אלא מחמת ולד שבמעיה ומזיבה הוא דטהור אבל בימי נדה נדה:
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר בְּדַם הַשּׁוֹפִי הֵיקֵל בְּדַם הַקּוֹשִׁי מְקוֹם שֶׁהֵיקֵל בְּדַם הַשּׁוֹפִי אֵינוֹ דִּין שֶׁנָּקֵל בְּדַם הַקּוֹשִׁי
Traduction
The Rabbis said to Rabbi Eliezer: And what, if in an instance where the verse was stringent with regard to blood emitted while resting, namely if a pregnant woman emits blood after her days of purity without any labor pains she is rendered impure, the verse was lenient with regard to blood that accompanies the labor pains; then in an instance where the verse was lenient with regard to blood emitted while resting, i.e., during a woman’s days of purity, is it not right that we will be lenient with regard to blood that accompanies the labor pains?
Rachi non traduit
שהחמיר בדם השופי. כגון שאר יולדת שרואה ג' בשופי וילדה הרי זו יולדת בזוב:
היקל בדם הקושי. לטהרה מזובה:
מקום שהיקל בדם השופי. לטהרה מכל טומאה כגון תוך מלאת:
אינו דין שנקל בדם הקושי. לטהרה מכל טומאה ואפי' מנדות:
אָמַר לָהֶן דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן מִמָּה הֵיקֵל עָלֶיהָ מִטּוּמְאַת זִיבָה אֲבָל טְמֵאָה טוּמְאַת נִדָּה
Traduction
Rabbi Eliezer said to them: When deriving a halakha by means of an a fortiori inference, there is a principle that it is sufficient for the conclusion that emerges from an a fortiori inference to be like its source. In other words, the status of blood emitted due to labor pains during her days of purity should not be more lenient than that of blood emitted due to labor pains after her days of purity. Rabbi Eliezer elaborates: Concerning what type of impurity was the verse lenient with regard to a woman who experiences an emission of blood due to labor pains? Concerning the impurity of ziva. But she may still be rendered ritually impure with the impurity of a menstruating woman. So too, if a woman experiences emissions of blood due to labor pains during her days of purity, she is rendered a menstruating woman.
Rachi non traduit
דיו לבא מן הדין. כגון קושי של תוך מלאת שאתם למדין מקושי דעלמא:
להיות כנדון. כקושי דעלמא:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן תֵּשֵׁב לְרַבּוֹת הַמְקַשָּׁה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה שֶׁכָּל דָּמִים שֶׁהִיא רוֹאָה טְהוֹרִין עַד שֶׁיָּצָא הַוָּלָד וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא
Traduction
GEMARA: With regard to the dispute between Rabbi Eliezer and the Rabbis concerning a woman who emits blood due to labor pains during her days of purity, the Sages taught a baraita that addresses a verse discussing a woman who gives birth to a female: ''And sixty-six days she shall observe the blood of purity'' (Leviticus 12:5). The term ''She shall observe'' serves to include a woman who experiences labor pains within eighty days of giving birth to a female, teaching that all blood that she sees is ritually pure. And this remains the case until the child emerges from the womb. And Rabbi Eliezer deems ritually impure the blood that occurs due to these labor pains.
Rachi non traduit
גמ' תשב. על דמי טהרה:
עד שיצא הולד. יצא הולד טמאה לידה:
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר בְּשׁוֹפִי שֶׁלִּפְנֵי הַוָּלָד הֵיקֵל בְּשׁוֹפִי שֶׁלְּאַחַר הַוָּלָד מְקוֹם שֶׁהֵיקֵל בְּקוֹשִׁי שֶׁלִּפְנֵי הַוָּלָד אֵינוֹ דִּין שֶׁנָּקֵל בְּקוֹשִׁי שֶׁלְּאַחַר הַוָּלָד
Traduction
The Rabbis said to Rabbi Eliezer: And what, if in an instance where the verse was stringent with regard to blood that is emitted while resting before the birth of the child, as such blood renders her a zava, the verse was lenient with regard to blood that is emitted while resting after the birth of the child, i.e., during her days of purity; then in an instance where the verse was lenient with regard to blood emitted due to labor pains before the birth of the child, is it not right that we will be lenient with regard to blood that is emitted due to labor pains after the birth of the child?
אָמַר לָהֶם דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן מִמָּה הֵיקֵל עָלֶיהָ מִטּוּמְאַת זִיבָה אֲבָל מְטַמְּאָה טוּמְאַת נִדָּה
Traduction
Rabbi Eliezer said to them: It is sufficient for the conclusion that emerges from an a fortiori inference to be like its source. Rabbi Eliezer elaborates: Concerning what type of impurity was the verse lenient with regard to a woman who experiences an emission of blood due to labor pains? Concerning the impurity of ziva. But an emission of blood renders her impure with the impurity of a menstruating woman. So too, if a woman experiences emissions of blood due to labor pains during her days of purity, she is rendered a menstruating woman.
אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי אָנוּ מְשִׁיבִין לְךָ לָשׁוֹן אַחֵר וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר בְּשׁוֹפִי שֶׁלִּפְנֵי הַוָּלָד הֵיקֵל בְּקוֹשִׁי שֶׁעִמּוֹ מָקוֹם שֶׁהֵיקֵל בְּשׁוֹפִי שֶׁלְּאַחַר הַוָּלָד אֵינוֹ דִּין שֶׁנָּקֵל בְּקוֹשִׁי שֶׁעִמּוֹ
Traduction
The Rabbis said to him: But we will respond to you with another version of the a fortiori inference: And what, if in an instance where the verse was stringent with regard to blood that is emitted while resting before the birth of the child the verse was lenient with regard to blood that is emitted due to labor pains that come with it, i.e., which precede the birth of the child; then in an instance where the verse was lenient with regard to blood emitted while resting, namely during a woman’s days of purity, is it not right that we will be lenient with regard to blood that accompanies the labor pains that come with it?
Rachi non traduit
הרי אנו משיבין אותך לשון אחר. שלא נלמד קושי שלאחר מקושי שלפני כדאמרי' לעיל מקום שהיקל בקושי שלפני הולד אינו דין שנקל בקושי שלאחריו דהכא הוא דאיכא למימר דיו לקושי שלאחריו להיות כקושי שלפניו שהרי ממנו אנו למדים אלא הכי גמרינן מקום שהיקל בשופי שלאחריו אינו דין שנקל בקושי שעמו שעם השופי דהשתא יליף קושי של אחריו דטהור לגמרי וליכא למימר ממה היקל מטומאת זיבה כדקאמר:
אָמַר לָהֶם אֲפִילּוּ אַתֶּם מְשִׁיבִין כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן מִמָּה הֵיקֵל עָלֶיהָ מִטּוּמְאַת זִיבָה אֲבָל מְטַמְּאָה טוּמְאַת נִדָּה
Traduction
Rabbi Eliezer said to them: Even if you respond by citing a fortiori inferences of that type throughout the entire day, the principle remains that it is sufficient for the conclusion that emerges from an a fortiori inference to be like its source. Concerning what type of impurity was the verse lenient with regard to a woman who experiences an emission of blood due to labor pains? Concerning the impurity of ziva. But an emission of blood renders her impure with the impurity of a menstruating woman.
Rachi non traduit
דיו לבא כו'. שהרי ק''ו אינו נידון אלא מכח קושי שלפניו כדקתני ומה במקום שהחמיר בשופי שלפני הולד היקל בקושי שעמו:
Tossefoth non traduit
דיו לבא מן הדין להיות כנדון. וא''ת ובלא ק''ו נמי אמאי מטמא תיפוק ליה דקושי לא גרע משופי ולמה בשביל קישוי יש לה להיות טמאה וי''ל דטעמא דרבי אליעזר כדמפרש רבא בגמרא דמיה מחמת עצמה ולא מחמת ולד ולכך צריך להו לרבנן ק''ו ומחמת ק''ו אית לן למדרש קרא דדמיה למילתא אחריתי וליכא לאוקמי קרא אפי' בימי נדה דליכא ק''ו דרבנן נמי דרשי תשב ישיבה אחת לכולן ורבי אליעזר סבר דכיון דאיכא לאוקומי קרא בימי נדה אפי' אי נימא ק''ו משום דיו אין לך לטהר אלא בימי זיבה אבל בימי נדה טמאה ולדידיה אף בימי זיבה טמאה משום תשב ישיבה אחת לכולן כדאמר בגמ':
אָמַר רָבָא בְּהָא זַכִּינְהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבָּנַן לָאו אָמְרִיתוּ דָּמָהּ דָּמָה מֵחֲמַת עַצְמָהּ וְלֹא מֵחֲמַת וָלָד הָכִי נָמֵי וְטָהֲרָה מִמְּקוֹר דָּמֶיהָ דָּמֶיהָ מֵחֲמַת עַצְמָהּ וְלֹא מֵחֲמַת וָלָד
Traduction
Rava said: With this response Rabbi Eliezer triumphed over the Rabbis: Didn’t you say that the reason why a woman is not rendered a zava on account of blood that is emitted due to labor pains before birth is because the verse states: ''And if a woman has an issue of her blood many days'' (Leviticus 15:25)? The term ''her blood'' indicates that only her blood that comes due to herself is impure due to ziva, but not blood that comes due to her child. So too, one can say that as the verse states with regard to a woman who gives birth: ''And she shall be purified from the fountain of her blood'' (Leviticus 12:7), this indicates that only her blood that comes due to herself is pure from ziva, but not blood that comes due to her child.
Rachi non traduit
זכינהו. תשובה נצחת יכול להשיבן:
אֵימָא בִּימֵי נִדָּה נִדָּה בִּימֵי זִיבָה טְהוֹרָה אָמַר קְרָא תֵּשֵׁב יְשִׁיבָה אַחַת לְכוּלָּן
Traduction
This Gemara raises a difficulty against the opinion of Rabbi Eliezer: If so, one can say that if she emits blood due to labor pains during the days of menstruation she is a menstruating woman, but if she emits blood in the days of ziva, i.e., after the days of menstruation, she is pure. The Gemara explains that the verse states: ''She shall observe the blood of purity'' (Leviticus 12:5), which indicates that there is one observance for all the days of her purity, i.e., all the blood she emits due to labor pains during her days of purity is either pure or impure.
Rachi non traduit
אימא בימי נדה נדה. לר''א פריך כיון דאית ליה דיו לודי מיהא דבימי זיבה טהורה כקושי שלפניו כגון ראתה בקושי שבעה ימים ראשונים תהא טמאה ואם ראתה יותר יהא הדם טהור ותטבול לאחר שבעה ראשונים של קושי:
ישיבה אחת לכולן. או כולן טהורין או כולן טמאין:
Tossefoth non traduit
אימא בימי זיבה טהורה בימי נדה טמאה. פי' הקונטרס ארבי אליעזר פריך דמטמא אף בימי זיבה מדקאמר ת''ק כל דמים שהיא רואה טהורה ועלה קא''ר אליעזר דטמאה ולא מפליג משמע דאף בימי זיבה דטמאה ודיו דקא''ר אליעזר לדבריהם דרבנן קאמר להו והר''ר מנחם מפרש דרבי אליעזר לא מטמא אלא בימי נדה כדקאמר דיו והא דקפריך ואימא בימי זיבה טהורה הוי סיום מילתא דרבא דאמר בהא זכינהו רבי אליעזר לרבנן דהא מקרא דדמיה הוו להו לרבנן לטמא בימי נדה ולטהר בימי זיבה ומשני תשב ישיבה אחת לכולן וכיון דמק''ו מטהרין בימי זיבה אית לן לטהר מקרא דתשב אף בימי נדה דהא משמע ישיבה אחת לכולן ואין לחלק בהן ואם כן קרא דדמיה אתא למילתא אחריתי והכי דרשינן לעיל בברייתא לרבנן מתשב שכל דמיה טהורים ואם תאמר וכיון דאי לאו קרא דתשב אף רבנן הוו מטמאין מקרא דדמיה א''כ היכי בעו למעבד ק''ו דאף בימי נדה טהורה דקאמרי הרי אנו משיבין אותך בלשון אחר וי''ל דפרכינן ליה כיון דמק''ו מוכיח דטהורה אף בימי נדה אית לן למימר דמיה לדרשא אחריתי:
מַתְנִי' כָּל אַחַד עָשָׂר יוֹם בְּחֶזְקַת טָהֳרָה
Traduction
MISHNA: For all the eleven days of ziva that follow the seven days of menstruation, a woman has the presumptive status of ritual purity, as it is unusual for her to experience bleeding on these days.
Rachi non traduit
מתני' כל אחד עשר יום. אחר הנדות אשה עומדת בחזקת טהרה. ובגמרא מפרש למאי הלכתא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source