שאם תפיל שנים אחד לפני שקיעת החמה ואחד לאחר שקיעת החמה מונה תחלת נדה לראשון ותחלת נדה לאחרון וה''ג לה בתוספתא. וה''פ שאם תפיל שניהם נקבה לפני שקיעת החמה וסנדל לאחר שקיעה מונה לאחר שיכלו ימי טוהר לראשון תחלת נדה וכן לאחרון כגון אם תראה ביום שמונים ואחד לראשון הויא תחלת נדה דדילמא סנדל שנולד לאחר שקיעה זכר הוא וכלו ימי טוהר שלו לסוף מ' ולא משכי בתר פ''א דנקבה וכשתחזור ותראה בח' לראייתה ותרצה להיות סופרת יום כנגד יום אמרינן דלמא סנדל נקבה הוה ומשוך ימי טוהר שלו עד פ''א לראשון ומה שראתה ביום פ''א לראשון דם טוהר הוא ועכשיו מה שהיא רואה ביום פ''א תחלת נדה הוא והיינו תחלת נדה לאחרון ובהכי הויא מקולקלת דלא ידעינן בהך ראיה בתרייתא אי נדה היא אי שומרת יום כנגד יום. לישנא אחרינא גרסי' שאם תלד נקבה לפני שקיעה וסנדל לאחר שקיעה מונה תחלת לידה מן האחרון וסוף לידה מן הראשון. וה''פ אפילו היכא דאיתיליד נקבה בהדיה הוצרך סנדל שאם תלד נקבה לפני שקיעה והסנדל שהוא ספק זכר לאחר שקיעה מונה תחלת לידה דהיינו ימי טומאה מן האחרון דדילמא סנדל נמי נקבה היא ומנינן מיניה י''ד שהוא ט''ו לראשון וסוף לידה דהיינו ימי טוהר מנינן מן הראשון להחמיר שאם תראה ביום פ''א דהיינו פ' לאחרון מטמינן לה משום נדה דאמרי' סנדל זכר הוה והרי ארבעים יום ששלמו ימי טוהר שלו ודנקבה קמייתא נמי השתא כלו להו והיינו צורך דאי לאו סנדל הוי מנינה נמי ימי טומאה לראשון ולא מטמאה אלא י''ד והשתא יתבה ט''ו ואי הוה פשיטא לן שהסנדל נקבה היא לא הויא תחלת נדה עד פ''ב לראשון דבתר ולד אחרון אזלינן:

ד''א. אפי' ילדה עמו נקבה צריך להזכיר ספק סנדל:

האי נמי זכר. ולא תשב אלא לזכר קמ''ל כו':

דאיתיליד זכר בהדיה. ומספקי' לסנדל בנקבה ויושבת שבועיים לטומאה אבל טהרה דנקבה לא יהבינן לה דדילמא זכר הוא:

אי דאיתיליד נקבה בהדיה ה''נ. דלא היה צריך להזכירו דיש לה ימי טומאה וטהרה דנקבה שאפילו הוא זכר גמור כי איכא נקבה בהדיה יושבת לנקבה ימי טומאה וטהרה ושל זכר מובלעים בתוכן:

והלא אין סנדל שאין עמו ולד. ובלא סנדל נמי הויא טמאה לידה:

זכה בה רב ביבי בשמעתיה. מזלו גרם לומר שמועה זו וקדמני שגם אני שמעתיה מר' יוחנן דמעדותו של רבי נחוניא נשנית ולא זכיתי לאומרה:

משנה זו. דקתני צריך צורת פנים מעדותו של רבי נחוניא נשנית הוא העיד עליה בבית המדרש ויחידאה היא:

שסטר. הכהו על לחיו:

[לשון של שור הגדול. דהיינו פניו טוחות. ואע''ג דאוקמינן לעיל פניו טוחות אין אמו טמאה גבי סנדל ודאי אמו טמאה לידה (סנדל) דולד שעמו מוכיח עליו דולד הוא אלא שנימוק ע''י חברו שדחקו]:

צריך צורת פנים אפי' מאחוריו. כלומר אפי' אינו אלא מאחוריו הוי ולד:

אלא שנרצף. נמעך:

דג של ים. דג יש בים ושמו סנדל:

דרב גובריה. הוא בקי ואין כולן בקיאין:

כפתיה ואודי. אלמא היה בקי ביצירת הולד:

לחוש חוששת. להחמיר ולישב שבועים:

לא תעביד עובדא. לעשותו ולד עד שיהא לו שערות בראשו:

ערב. עבה משתי:

שתי ירכותיו. כשהוא מתחיל להבראות בחיתוך ידים ורגלים:

תנא אם היתה נקבה נידונת כשעורה סדוקה. לאוסופי ולפרושי אתא דלעיל תני נידונת כשעורה ולא תני סדוקה:

חוט. מבדיל מלמטה למעלה בין ב' הביצים ונראה עמוק כסדק:

לא ידיעי. אין ניכרין מחמת קטנן:

מלמטה למעלה. שהרי בסדק השעורה אין עיכוב לארכה:

אם מסכסך. הקיסם שיש דבר המעכב היינו גיד דאי נקבה ליכא עיכובא:

ומנענע באותו מקום. מלמטה למעלה כדאמר בסמוך:

בר רמש:

וטורדין אותו. ממחין: