Shvouoth
Daf 9a
אֶלָּא אַחַת בַּשָּׁנָה.
Traduction
only once a year.
Tossefoth non traduit
אלא פעם אחת בשנה. אע''ג דכי מתיידע ליה אחר יוה''כ מביא חטאת מ''מ כפרה זו של תלויה אינה אלא פעם אחת א''נ לא מיקרי פעמים בשנה אלא כשזמנן קבוע:
וּלְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף בַּר קָרְבָּן הוּא, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ אַמַּאי מְכַפֵּר? עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף.
Traduction
According to the mishna, the internal goat atones for a case in which there was no awareness at the beginning but there was awareness at the end. The Gemara asks: And according to Rabbi Yishmael, who says: For a case in which one did not have awareness at the beginning but did have awareness at the end, that person is liable to bring an offering, for what does the goat whose blood presentation is performed outside the Sanctuary atone? The Gemara answers: It atones for a case in which one did not have awareness, neither in the beginning, nor in the end.
Rachi non traduit
ולרבי ישמעאל דאמר וכו'. בשילהי ידיעות הטומאה (לקמן שבועות דף יט:) מוקמינן דלא בעי רבי ישמעאל ידיעה בתחלה בקרבן עולה ויורד:
Tossefoth non traduit
ולרבי ישמעאל דאמר לא בעי ידיעה בתחלה כו'. ופשיטא ליה להש''ס דלא בעי אפי' ידיעת בית רבו לפי המסקנא דמוקי (לעיל שבועות דף ה.) מתני כרבי דלא מסתבר ליה שיסבור שום תנא דידיעת בית רבו שמה ידיעה אלא רבי:
חיצון אמאי מכפר. וליכא למימר שיתלה על שיש בה ויש בה היכא דאתיידע ליה סמוך לשקיעת החמה דהאי בר קרבן הוא אע''ג דגבי שעיר הפנימי אי לאו קרא דחטאים דומיא דפשעים ה''א דתולה מ''מ הואיל וגלי לך קרא התם דלא מכפר אמידי דבר קרבן סברא הוא דכולהו נמי לא מכפרי והשתא אתי שפיר הא דקאמר לקמן אמילתיה דר''ש אשעירי רגלים ע''כ אין מכפרים אלא אאין בה ואין בה ולא מוקמה איש בה ויש בה ואתיידע ליה סמוך לשקיעת החמה אבל אין נראה לומר דהא דלא קאמר הכא דמכפר איש בה ויש בה ואתיידע ליה סמוך לשקיעת החמה משום דחיצון איתקש לפנימי ובסמוך דקאמר אלא למאי הלכתא איתקש להדדי המ''ל דאיתקש להכי אלא דבלאו הכי משני שפיר דלקמן אמלתיה דר''ש גבי שעירי רגלים לא יתיישב בכך:
על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף. וא''ת ולרבי ישמעאל נפיך ונימא דפנימי מכפר אאין בה ואין בה ושעיר החיצון איש בה ואין בה דהא אין בה ואין בה אתי לכלל חטאת לרבי ישמעאל וי''ל דמ''מ טפי אתי לכלל חטאת יש בה ואין בה דדבר שיש בה ידיעה מעיקרו בקל יכול ליזכר מדבר שלא היתה לו ידיעה מעולם ולפי המסקנא דרבי ישמעאל סבר לה כר''מ דכל השעירים כפרתן שוה אתי שפיר דלא מ''ל נפיך מיפך דהא בר''ח כתיב לה' שאין מכיר בו אלא ה' וא''ת לרבי ישמעאל למאי איצטריך לכל חטאתם וי''ל כי היכי דלא נימא דנכפר כפרה גמורה:
הַאי שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: כָּל הַשְּׂעִירִים כַּפָּרָתָן שָׁוָה – עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו.
Traduction
The Gemara challenges this answer: But for that case, the goats of the Festivals and the goats of the New Moons atone. The Gemara explains: He holds in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who says: The atonement effected by all the goats offered as part the additional offerings, i.e., those of the New Moons, the Festivals, and Yom Kippur, is the same: They all atone for various cases of the defiling of the Temple or its sacrificial foods.
Rachi non traduit
כפרתן שוה. ונפקא מינה לטומאה שאירעה בין זה לזה:
Tossefoth non traduit
סבר לה כר''מ. לאו דוקא כר''מ דר''מ בעי ידיעה בתחלה דקתני לקמן דכולהו מכפרין על שאין בה ידיעה בתחלה ויש בה ידיעה בסוף ואילו לר' ישמעאל האי בר קרבן הוא:
אֶלָּא לְמַאי הִלְכְתָא אִיתַּקַּשׁ חִיצוֹן לִפְנִימִי? מָה פְּנִימִי אֵינוֹ מְכַפֵּר בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת, אַף חִיצוֹן אֵינוֹ מְכַפֵּר בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת.
Traduction
The Gemara asks: But if Rabbi Yishmael holds that the internal goat atones for a situation in which there was no awareness at all, with regard to what halakha does the Torah juxtapose the internal goat with the external goat? The Gemara explains: The juxtaposition teaches that just as the internal goat does not atone for other transgressions, so too, the external goat does not atone for other transgressions. Rather, they both atone only for the defiling of the Temple or its sacrificial foods.
Rachi non traduit
אלא למאי הלכתא איתקש. הואיל דלאו לידיעה איתקוש כדתנן במתני':
אינו מכפר בשאר עבירות. אלא בטומאת מקדש וקדשיו כדדרשינן לעיל:
עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, שְׂעִירֵי רְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
Traduction
§ The mishna teaches: For the defiling of the Temple or its sacrificial foods in which one did not have awareness, neither at the beginning nor at the end, the goats brought as sin-offerings as part of the additional offerings of the Festivals and the goats brought as sin-offerings as part of the additional offerings of the New Moons atone. This is the statement of Rabbi Yehuda.
Tossefoth non traduit
שעיר זה יהא כפרה עלי. פירש בערוך שעיר זה כפרה לישראל ועלי לקבוע זמן כפרה זו וקבעתי בר''ח להפיס דעתה של ירח:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר קְרָא: ''וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה''' – חֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא ה', יְהֵא שָׂעִיר זֶה מְכַפֵּר.
Traduction
The Gemara elaborates: Rav Yehuda says that Shmuel says: What is the reasoning of Rabbi Yehuda? The verse states with regard to additional offerings of the New Moons: ''And one goat for a sin-offering to the Lord'' (Numbers 28:15). The final phrase, which literally means: A sin to the Lord, alludes to the fact that this goat atones for a sin of which only the Lord is aware, i.e., where there was no awareness either at the beginning or at the end.
Rachi non traduit
מאי טעמא דרבי יהודה. דאמר כל האחרים מכפרין על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף חוץ משל יוה''כ:
לחטאת לה'. בשל ראש חדש כתיב:
Tossefoth non traduit
מאי טעמא דר' יהודה. וא''ת מאי קבעי הא ע''כ ליכא לאוקומה לכפרה דרגלים ודר''ח אלא באין בה ואין בה דאיש בה ידיעה בתחלה או בסוף פנימי וחיצון מכפרין וי''ל דבעי מאי טעמא דמכפרי אטומאת מקדש וקדשיו אימא בשאר עבירות אי משום בנין אב דתני דבי ר' ישמעאל הא איכא למיפרך כדפריך בסמוך מה ליוה''כ שכן מרובה כפרתו ומשני לחטאת לה' חטאת שאין מכיר אלא ה' וכיון דמכפר אאין בה ואין בה לא שייך למיפרך מה ליוה''כ כו' דגילוי מילתא בעלמא הוא דחטאת דקרא היינו טומאת מקדש וקדשיו כדאמר בסמוך:
וְהַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרֵישׁ לָקִישׁ – דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מָה נִשְׁתַּנָּה שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ''לַה'''? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שָׂעִיר זֶה יְהֵא כַּפָּרָה עַל שֶׁמִּיעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ.
Traduction
The Gemara objects: But this phrase is necessary in order to expound it in accordance with the statement of Reish Lakish, as Reish Lakish says: What is different about the goat brought as a sin-offering of the New Moon that it is stated with regard to it: ''To the Lord,'' a term not written with regard to other sin-offerings? The Holy One, Blessed be He, says, as it were: This goat shall be an atonement for the fact that I diminished the size of the moon.
Rachi non traduit
הביאו כפרה. להפיס דעתה של לבנה:
אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ''עַל ה'''; מַאי ''לַה'''? לִכְדַאֲמַרַן.
Traduction
The Gemara resolves the problem: If so, i.e., if the phrase was needed only for that statement, let the verse state only: A sin-offering for the Lord. For what reason does it state: ''To the Lord''? In order to expound it in accordance with that which we have said, that it atones only for a sin that the Lord alone is aware of.
Rachi non traduit
א''כ. דלכדר''ש בן לקיש לחודיה הוא דאתא:
וְאֵימָא כּוּלֵּיהּ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא! אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא: ''חַטָּאת ה'''; מַאי ''לַה'''? שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי.
Traduction
The Gemara asks: But why not say that the whole of the phrase comes exclusively to teach this halakha, and not to expound it in accordance with Reish Lakish’s statement at all? The Gemara answers: If so, let the verse state: A sin-offering of the Lord. For what reason does it state: ''To the Lord''? You can conclude two conclusions from it.
וּנְכַפַּר נָמֵי אֲפִילּוּ בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת! תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הוֹאִיל וְזֶה בָּא בִּזְמַן קָבוּעַ וְזֶה בָּא בִּזְמַן קָבוּעַ; מָה זֶה אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, אַף זֶה אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו.
Traduction
The Gemara asks: But let the goat atone even for other transgressions that a person never became aware of. Why does Rabbi Yehuda limit the scope of its atonement? The Sages of the school of Rabbi Yishmael taught: Since this goat of the New Moon is brought at a fixed time, and that goat of Yom Kippur is brought at a fixed time, they must atone for similar transgressions. Just as that goat of Yom Kippur atones only for the defiling of the Temple or its sacrificial foods, so too, this goat of the New Moon atones only for the defiling of the Temple or its sacrificial foods.
Rachi non traduit
ונכפר נמי אשאר עבירות. כל חטא שלא נודע דהא קרא סתמא כתיב:
וזה בא בזמן קבוע. שעיר יוה''כ דחיצון:
מה זה אינו מכפר כו'. דהא איתקש לפנימי:
Tossefoth non traduit
הואיל וזה בא בזמן קבוע. פ''ה שעיר חיצון וכן צ''ל דאי מפנימי גמר בסמוך דפריך מה ליוה''כ שכן מרובה כפרתו ה''ל למיפרך שכן נכנס דמה לפני ולפנים ועוד אדיליף מפנימי לילף משעיר המשתלח דמכפר אשאר עבירות אע''ג דשעיר המשתלח אין קרבן פנימי נמי לאו קרבן גמור הוא דנשרף חוץ למחנה ואית לן למילף טפי משעיר המשתלח דהוי חוץ מחוץ אבל השתא דגמר מחיצון ניחא טפי דדמו אהדדי טפי משעיר המשתלח וניחא נמי דאיצטריך לעיל היקישא דחיצון מכפר מפנימי דאין ללמוד מפנימי מבנין אב דחוץ מפנים לא ילפינן וא''ת אי מחיצון גמר תפשוט מהכא דדבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בבנין אב דחיצון גופיה לא ידעינן דמכפר אטומאת מקדש וקדשיו אלא משום דהוקש לפנימי ובעיא היא בפ' איזהו מקומן (זבחים דף נ.) וי''ל דהאי לא חשיב בנין אב אלא גילוי מילתא בעלמא כדמוכח בסמוך והשתא נמי א''ש דקאמר ואיתקוש שעירי רגלים לשל ר''ח אע''ג דשל ר''ח לא ידעינן אלא בבנין אב דחיצון וחיצון מהיקשא דפנים ובקונטרס פירש בסמוך דדבר הלמד בבנין אב חוזר ומלמד בהיקש וילפינן שעירי רגלים מר''ח אע''ג דר''ח לא ידעינן אלא בבנין אב מיוה''כ וא''א לומר כך דהא בעיא היא בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נא.) אי דבר הלמד בבנין אב חוזר ומלמד בהיקש אי לא ועוד דהכא גרע מדבר הלמד בהיקש דאינו חוזר ומלמד בהיקש כדפ''ה גופיה בסמוך דהכא שעירי ראשי חדשים גמרינן משעיר החיצון דגמר בהיקש מפנימי:
אף זה אינו מכפר כו'. ואין להקשות ונילף מהאי בנין אב דליכפר נמי ר''ח אכפרה דחיצון דהא איתקש חיצון לפנימי שלא תהא כפרתו פעמים בשנה ועוד דלענין זה איכא למיפרך מה ליוה''כ שכן מרובה כפרתו דהשתא ליכא למימר גילוי מילתא הוא דקרא דר''ח לא משמע אלא אאין בה ואין בה:
אַשְׁכְּחַן שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים, שְׂעִירֵי הָרְגָלִים מְנָלַן? וְכִי תֵּימָא הָא נָמֵי כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: אִי מִדְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ – שֶׁכֵּן תָּדִיר, אִי מִדְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – שֶׁכֵּן מְרוּבָּה כַּפָּרָתוֹ! וְכִי תֵּימָא
Traduction
The Gemara says: We found a source teaching that the goats of the New Moons atone for the defiling of the Temple or its sacrificial foods. From where do we derive that the goats of the Festivals also atone for such cases? And if you would say that this can also be derived in accordance with that which the Sages of the school of Rabbi Yishmael taught, that suggestion can be refuted as follows: If you try to derive it through a comparison to the goats of the New Moon, the comparison is flawed, as those goats are more frequent than those of the Festivals. And if you try to derive it through a comparison to the goat of Yom Kippur, that comparison is also flawed, as that goat has a more extensive atonement, since it atones for all sins. And if you would say:
Rachi non traduit
הא נמי כדתנא דבי רבי ישמעאל. הואיל וזה בא כו' ויליף להו אי מדראש חדש אי מדיום הכפורים:
מרובה כפרתו. של יוה''כ שהוא מכפר על כל עבירות תאמר ברגלים ואע''ג דכתיב בהו לכפר אימא לא מכפרי אמידי דעון כרת:
Tossefoth non traduit
שעירי רגלים מנ''ל. הכא אין לפרש מנין דלא מכפרי נמי אשאר עבירות כדבעי לעיל אדר''ח דא''כ מאי פריך בסמוך שכן תדיר שכן מרובה כפרתו אדרבה כ''ש דנילף מהתם דאע''ג דחמירי לא מכפרי נמי אשאר עבירות אלא יש לפרש מנלן דמכפרי אטומאת מקדש וקדשיו דאיכא כרת אימא דלא מכפר אלא בשאר עבירות דליכא כרת כיון דאין כפרתו מפורשת ולא דמי לדר''ח שמפורשת דחטא שאין מכיר בו משמע כל חטאים שאינם ידועים כדפירש הקונטרס בסמוך ולהכי בעי מנלן דלא מכפרי נמי אשאר עבירות ולהכי נמי חשיב לה בסמוך גילוי מלתא בעלמא:
שכן מרובה כפרתו. פ''ה מרובה כפרה של יום והדין עמו דאין לפרש שמכפר על טומאת מקדש וקדשיו דאית בהן כרת דהא היא גופה בעינן למילף וא''ת והיכי בעי למילף מדיוה''כ והא דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בבנין אב ומה צריך פירכא דשכן כפרה מרובה וי''ל דאיצטריך האי פירכא דלא נילף מדר''ח דאי פרכת מה לדר''ח שכן תדיר נימא יוה''כ יוכיח אבל השתא דאיכא פירכא ליכא למימר תוכיח וא''ת ונילף במה הצד מתרוייהו וי''ל דאיכא למיפרך שכן מרובה כפרתו דר''ח הואיל ותדיר חשיב קצת מרובה כפרה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source