Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shvouoth
Daf 5a
רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי.
Traduction
using the method of amplifications and restrictions.
Rachi non traduit
ריבויי ומיעוטי. וריבה הכל ומיעט סם הכי מפרש לה בקדושין:
אִין, בְּעָלְמָא כְּלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרֵישׁ; וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא – כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
Traduction
Ameimar answers: Yes, generally Rabbi Yehuda HaNasi ex-pounds verses using the method of generalizations and details, but here, with regard to the redemption of the firstborn, this is the reason that he expounds the verses using the method of amplifications and restrictions: He holds in accordance with that which the school of Rabbi Yishmael taught.
Rachi non traduit
והכא. גבי פדיון הבן להכי דריש ליה בריבויי ומיעוטי משום דאין הפרט בין שני כללות:
כדתנא דבי רבי ישמעאל. באלו טריפות דאיכא תנא דדריש את זה תאכלו מכל אשר במים כלל בימים ובנחלים פרט במים חזר וכלל ופליג עליה תנא דבי רבי ישמעאל ואמר במים במים סמוכין זה לזה ואח''כ כתיב בימים ובנחלים הלכך אין זה כלל ופרט אלא הטילהו ביניהם לדרשו בריבויי ומיעוטי:
דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ''בְּמַיִם'' ''בַּמַּיִם'' שְׁנֵי פְּעָמִים – אֵין זֶה כְּלָל וּפְרָט, אֶלָּא רִיבָּה וּמִיעֵט.
Traduction
As the school of Rabbi Yishmael taught: When defining which fish it is permitted to eat, the verse states: ''This you may eat, from whatever is in the water, anything that has fins and scales in the water, in the seas and in the streams'' (Leviticus 11:9). The verse first states the general term: ''In the water,'' ''in the water,'' mentioning it twice, and only afterward mentions the details, i.e., ''in the seas and in the streams.'' When the general and detailed phrases are ordered in this way, they are not expounded as a generalization and a detail, but rather as an amplification and a restriction. Similarly, although Rabbi Yehuda HaNasi generally expounds verses using the method of generalizations and details, with regard to the redemption of the firstborn, since the verse mentions the two general terms first and mentions the specific detail only afterward, he expounds it using the method of amplifications and restrictions.
Tossefoth non traduit
דתנא דבי ר' ישמעאל במים במים שני פעמים כו'. תימה דר' ישמעאל תני בי''ג מדות התורה נדרשת והא איכא טפי הך מדה דשני כללות הסמוכו' דדרשינן בריבה ומיעט:
וְרַבָּנַן – אָמַר רָבִינָא, כִּדְאָמְרִי בְּמַעְרְבָא: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁתֵּי כְלָלוֹת הַסְּמוּכוֹת זֶה לָזֶה, הַטֵּל פְּרָט בֵּינֵיהֶן, וְדוּנֵם בִּכְלָל וּפְרָט.
Traduction
The Gemara asks: And the Rabbis, why do they expound the verse about the redemption of a firstborn as a generalization and a detail? Ravina said: Like they say in the West, Eretz Yisrael: Wherever you find two generalizations juxtaposed to each other, followed by a specific detail, place the detail between the two generalizations and thereby expound them as a generalization and a detail followed by another generalization.
Rachi non traduit
ורבנן. דפליגי עליה דרבי ודרשי ליה בכלל ופרט סבירא להו כדאמרי במערבא:
הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ רַבִּי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרֵישׁ, בְּעַל כּוּרְחֵיךְ קַשְׁיָא שָׁבוּעוֹת! אֶלָּא בִּשְׁבוּעוֹת נָסֵיב אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ.
Traduction
The Gemara concludes the question it asked earlier: Now that you said that Rabbi Yehuda HaNasi expounds verses using the method of generalizations and details, perforce the mishna’s ruling in the case of oaths is difficult, as it is derived by expounding the verse as an amplification and a restriction, and Rabbi Yehuda HaNasi does not generally expound verses in that manner. This contradicts Rav Kahana’s explanation that the mishna expresses Rabbi Yehuda HaNasi’s own opinion. Rather, one must say that with regard to oaths, Rabbi Yehuda HaNasi formulated the mishna in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, but he himself does not hold accordingly.
Tossefoth non traduit
בשבועות נסיב לה כר' עקיבא ולא סבר לה. זימנין דלא בעי למימר הכי בפרק כיסוי הדם (חולין דף פה:) גבי רבי חייא דנפל ליה. יניכה בכיתני' וא''ל רבי צא ונחור ופריך ולימא ליה צא וטרוף דהא רבי ראה דבריו של ר''ש בכיסוי הדם ושנאם בלשון חכמים דשחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה ולא בעי למימר תני לה ולא סבר לה:
גּוּפָא – מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וִידִיעָה בַּסּוֹף וְהֶעְלֵם בֵּינָתַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְנֶעְלַם'' ''וְנֶעְלַם'' שְׁנֵי פְּעָמִים. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
Traduction
§ Above (4a), the Gemara cited a baraita. Now the Gemara analyzes the matter itself. The baraita states: From where is it derived that one is liable to bring a sliding-scale offering only for cases in which he had awareness at the beginning and awareness at the end, but had a lapse of awareness in between, when he actually transgressed? The verse states with regard to a person’s awareness of the fact that he was impure: ''And it was concealed,'' ''and it was concealed,'' mentioning it twice (Leviticus 5:2–3). The first mention teaches that one is liable only if during the transgression he was unaware of his status, and the second mention teaches that one is liable only if he had awareness of his status before the transgression. This is the statement of Rabbi Akiva.
רַבִּי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ''וְנֶעְלַם'' – מִכְּלָל שֶׁיָּדַע, ''וְהוּא יָדַע'' – הֲרֵי כָּאן שְׁתֵּי יְדִיעוֹת. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְנֶעְלַם''? לְחַיֵּיב עַל הֶעְלֵם טוּמְאָה וְעַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ.
Traduction
The baraita continues: Rabbi Yehuda HaNasi says: This proof is not necessary, as it states in the same verse: ''And it was concealed,'' which indicates, by inference, that initially he had been aware; and nevertheless the verse continues to state: ''And he was aware.'' It emerges, then, that the verse refers here to two different periods of awareness, one before the transgression and one afterward. But if so, why must the verse state: ''And it was concealed,'' a second time? It is in order to render one liable both for a violation due to a lapse of awareness of the fact that he was ritually impure and for a violation due to a lapse of awareness of the fact that the place he entered was actually the Temple.
Tossefoth non traduit
ונעלם מעיני אישה מכלל דה''ל ידיעה מעיקרא. י''מ דה''ל ידיעה שנטמאת דהכי משמע קרא ושכב איש אותה שכבת זרע ונעלם וגו' וקשה לפירוש זה דהיכי דמי אי בשעת השקאה נזכר מן הטומאה למה משקה אותה ואם אינו נזכר אמאי משקה אותה הא בעינן ידיעה מעיקרא והוא סבור שלא היתה לו ידיעה מעולם ומיהו יש ליישב דמיירי כשאינו נזכר ומ''מ משקה אותה מספק דע''י השקאה יתברר אם היתה לו ידיעה מעיקרא או לאו ולפי המפרשים דונעלם קאי אסתירה מיירי שפיר דבשעת השקאה זכור מן הסתירה אבל מ''מ קשה אמאי חשיב ליה אין מנוקה אם לא בא עליה משנסתרה וי''ל כיון דשכח מוכיח שלא הקפיד ולא חשיב מנוקה מעון דאפילו אינו מוחה אעון בניו ובנותיו אין מים בודקין את אשתו כדאיתא בפ''ב דסוטה (דף מז:) ואמר נמי התם אם אתם מקפידין על עצמכם המים בודקין את נשותיכם:
אָמַר מָר: ''וְנֶעְלַם'' – מִכְּלָל שֶׁיָּדַע. מַאי מַשְׁמַע? אָמַר רָבָא: מִדְּלָא כְּתִיב ''וְהִיא עֲלוּמָה מִמֶּנּוּ''.
Traduction
The Master said in that baraita: The verse states: ''And it was concealed,'' which indicates, by inference, that initially he had been aware. The Gemara asks: From where is this inferred? Rava said: From the fact that it is not written: And it is concealed from him, which would have been the appropriate formulation had he never been aware of the matter at all. Accordingly, the phrase ''and it was concealed'' is to be understood as referring to a case in which he had been initially aware.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי סוֹטָה דִּכְתִיב: ''וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ'' – מִכְּלַל דְּהָוֵי יָדַע מֵעִיקָּרָא?! אִי הֲוָה יָדַע, מִי בָּדְקוּ לַהּ מַיָּא?
Traduction
Abaye said to him: If that is so, then you should also make a similar inference with regard to a suspected adulteress [sota], as it is written that she is liable to undergo the ordeal of drinking the bitter waters when ''a man lay with her carnally, and it was concealed from the eyes of her husband'' (Numbers 5:13). This would indicate, by inference, that initially he had been aware of the fact that his wife committed adultery. Abaye explains the difficulty: If he was actually aware that his wife had committed adultery, would the bitter waters have the power to examine her?
וְהָא תַּנְיָא: ''וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ'' – בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ מְנוּקֶּה מֵעָוֹן, הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ; אֵין הָאִישׁ מְנוּקֶּה מֵעָוֹן, אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ!
Traduction
But isn’t it taught in a baraita: The verse states with regard to a case in which she is found guilty: ''And the husband will be free of sin and the wife shall bear her sin'' (Numbers 5:31). This verse teaches that only when the husband is free of sin, the water examines his wife, but if the husband is not free of sin, the water does not examine his wife. If the husband had been aware that his wife had committed adultery, then she is forbidden to him and he is required to divorce her. The fact he did not divorce her is considered a sin; consequently, the waters cannot examine his wife.
Rachi non traduit
אין האיש מנוקה מעון. שבא עליה אחר שנסתרה:
וְתוּ, גַּבֵּי תוֹרָה דִּכְתִיב: ''וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה'' – מִכְּלָל דְּאִיכָּא דַּהֲוָה יָדַע בֵּיהּ? וְהָכְתִיב: ''לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ''!
Traduction
Abaye presents another difficulty to Rava: And furthermore, according to your understanding, you should also make a similar inference with regard to Torah, as it is written: ''And it was concealed from the eyes of all living creatures, and from those that soar in the heavens it was hidden'' (Job 28:21), which would indicate, by inference, that initially there was someone who was aware of the Torah. But isn’t it written: ''No man knew its value, and it is not known in the land of the living'' (Job 28:13)?
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: קָסָבַר רַבִּי, יְדִיעַת בֵּית רַבּוֹ שְׁמָהּ יְדִיעָה.
Traduction
Rather, Abaye said: The formulation of the verse does not indicate that he actually realized he was impure; it indicates only that he was initially aware of the fact that he had come into contact with a source of impurity, but he failed to reach the obvious conclusion that he was thereby rendered impure. And Rabbi Yehuda HaNasi holds that the elementary knowledge of the halakhot of ritual impurity that a person gained in his childhood from his school is sufficient, in light of his awareness of the fact he came into contact with a source of impurity, to be considered awareness of the fact that he was impure, and thereby render him liable to bring a sliding-scale offering.
Rachi non traduit
ידיעת בית רבו. שלמד בבית רבו שהנוגע בטומאה טמא והוא ידע שהרגיש כשנגע אבל לא התבונן לשום על לבו שנטמא (בטומאה כשנוגע בה) שמה ידיעה:
Tossefoth non traduit
ידיעת בית רבו שמה ידיעה. אף על פי שדבר זה לא נעלם ממנו שגם עתה יודע כן ולא אתי למעוטי אלא תינוק שנשבה וכן בסוטה יודע שאם נטמאה אסורה וגבי תורה נמי אף בשעת העלמה נמי יודע שהיא בעולם:
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אֶלָּא דְּקָתָנֵי ''אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף'' – מִי אִיכָּא דְּלֵית לֵיהּ יְדִיעַת בֵּית רַבּוֹ? אָמַר לֵיהּ: אִין, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּתִינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה לְבֵין הַגּוֹיִם.
Traduction
Rav Pappa said to Abaye: But how can you explain the halakha that is taught in the mishna: For cases in which he did not have awareness at the beginning but had awareness at the end? According to your explanation, is there anyone who does not have the elementary knowledge of the halakhot of ritual impurity that he gained from his school? Abaye said to him: Yes, you find it in the case of a child who was taken captive among gentiles, who never received even the most elementary level of knowledge.
Tossefoth non traduit
אמר ליה רב פפא לאביי והא תנן כו' מי איכא דלית ליה ידיעת בית רבו. ה''ה דה''מ למיפרך אהא דדריש מקרא דונעלם לידיעת בית רבו ומי איכא דלית ליה ידיעת בית רבו:
יְצִיאוֹת שַׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. תְּנַן הָתָם: יְצִיאוֹת שַׁבָּת – שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בִּפְנִים, וּשְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בַּחוּץ. מַאי שְׁנָא הָכָא דִּתְנָא ''שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע'' וְתוּ לָא, וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּתָנֵי ''שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בִּפְנִים וּשְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בַּחוּץ''?
Traduction
§ The mishna states (2a): With regard to acts of carrying out that are prohibited on Shabbat, there are two types that are four. We learned in a mishna there (Shabbat 2a): With regard to acts of carrying out that are prohibited on Shabbat, there are primarily two basic actions that are four cases with regard to transferring an item inside, to a private domain; and two basic actions that are four cases with regard to transferring an item outside, to a public domain. The Gemara asks: What is different here that the mishna teaches: There are two types that are four, and nothing more; and what is different there, in tractate Shabbat, that the mishna teaches: There are two actions that are four cases with regard to transferring an item inside, to a private domain, and two actions that are four cases with regard to transferring an item outside, to a public domain?
Rachi non traduit
ד' בפנים. שתים לחיוב הכנסה דעני והכנסה דבעל הבית וב' לפטור כשזה עוקר וזה מניח דכתיב בעשותה העושה את כולה (שבת דף ג.):
Tossefoth non traduit
שתים שהן ד' בפנים. הכא פי' בקונטרס בפנים היינו הכנסות ובחוץ היינו הוצאות ואין נראה מדאיצטריך לקמן למימר וקמפרש הכנסה לאלתר ה''ל לאוכוחי משתים שהן ד' בפנים דהוו כולהו הכנסה ונראה כמו שפירש בקונטרס במסכת שבת (דף ב.) שתים הוצאה והכנסה דחיוב של בעל הבית העומד בפנים שהן ארבע הוצאה והכנסה דפטור ובחוץ לעני העומד בחוץ וריב''א פירש שתים דהוצאה דחיוב והוצאה דפטור שהן ד' הכנסה דחיוב ודפטור לבעל הבית העומד בפנים וכן לעני העומד בחוץ דה''נ מפרש לעיל מתני' דהכא שתים הוצאה דעני ודבעל הבית שהן ד' הכנסה דעני ודבעל הבית ובירושלמי בעיא אי איכא לפרושי מתני' כמו שפירש בקונט' או כריב''א ואין להאריך ואין להקשות לפירוש ריב''א הא דמפרש ואזיל במתני' דשבת כסדר הקונט' הכנסה והוצאה דעני ולא מפרש הוצאה והוצאה הכנסה והכנסה דניחא ליה למינקט הכי כדי לקצר פשט עני ידו לפנים או שנטל כו' והוצאה והוצאה היה צריך להאריך ועוי''ל שתים שהן ד' בפנים היינו חיוב שחייב ומביא קרבן עליהם בפנים בעזרה דהיינו ב' הוצאות וב' הכנסות ושתים שהן ד' בחוץ היינו פטור:
ומאי שנא הכא דתני שתים שהן ד' ותו לא. וא''ת ולישני דהכא לא מצי תני כי התם משום דדומיא דמראות נגעים קתני כולהו לחיובא וי''ל דשפיר הוה דומיא דמראות נגעים הואיל ואיכא בהו ד' לחיובא והר''ר משה פירש משום דומיא דמראות נגעים אין לו להניח מלפרש דיני שבת אבל בתר דמסיק דהכא לאו עיקר שבת הוא פריך שפיר והא דומיא דמראות נגעים קתני:
הָתָם דְּעִיקַּר שַׁבָּת הוּא, תָּנֵי אָבוֹת וְתוֹלָדוֹת. הָכָא דְּלָאו עִיקַּר שַׁבָּת הוּא – אָבוֹת תָּנֵי, וְתוֹלָדוֹת לָא תָּנֵי.
Traduction
The Gemara answers: There, in tractate Shabbat, which is where the main discussion of the halakhot of Shabbat is found, the mishna teaches both the primary categories and the subcategories of labor prohibited on Shabbat. But here, in tractate Shevuot, which does not contain the main discussion of the halakhot of Shabbat, the mishna teaches the primary categories of labor prohibited on Shabbat but does not teach the subcategories of labor.
Rachi non traduit
דעיקר שבת. שעיקר מסכת באיסורי שבת:
אבות. יציאות שהן מן התורה:
תולדות. הכנסות דלא מיפרשן בהדיא:
Tossefoth non traduit
אבות תני תולדות לא תני. אע''ג דבמראות נגעים תני אבות ותולדות התם משום דאי אפשר למצוא ב' שהן ד' בענין אחר:
אָבוֹת מַאי נִינְהוּ – יְצִיאוֹת; יְצִיאוֹת תַּרְתֵּי הָוְיָין!
Traduction
The Gemara asks: What are the primary categories of transferring an item on Shabbat? They are acts of carrying out from the private domain to the public domain. The Gemara objects: But the acts of carrying out are only two in number, i.e., where the carrying out is done by someone standing in the private domain and when it is done by someone in the public domain. Why then does the mishna state that there are four cases?
Rachi non traduit
תרתי הויין. ומתני' דהכא ד' תנן:
וְכִי תֵּימָא: מֵהֶן לְחִיּוּב וּמֵהֶן לִפְטוּר; וְהָא דּוּמְיָא דְּמַרְאוֹת נְגָעִים קָתָנֵי – מָה הָתָם כּוּלְּהוּ לְחִיּוּבָא, אַף הָכָא כּוּלְּהוּ לְחִיּוּבָא!
Traduction
And if you would say that the mishna enumerates four types of carrying out, among them those for which there is liability and among them those for which there is exemption, that is not feasible, as doesn’t the mishna teach this case as similar to the different shades of leprous marks? This would indicate that just as there, all four of them are types for which there is liability, so too here, with regard to carrying out on Shabbat, all four of them are types for which there is liability.
Rachi non traduit
שתים לחיוב. הוצאה דעני והוצאה דבעל הבית:
ושתים לפטור - אחת שהעני פושט ידו לפנים ונתן בעה''ב לתוכה והעני הוציאה ועבד. איהו הנחה ולא עבד עקיר' ובעה''ב עקר ולא הניח ושניהם פטורין ואחת שבעה''ב פושט ידו מליאה לחוץ ונטל העני מתוכה והניח דעבד נמי בעל הבית עקירה והעני הנחה ושניהם פטורין בשתי הוצאות הללו.
אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: הָתָם דְּעִיקַּר שַׁבָּת, תָּנֵי חִיּוּבֵי וּפְטוּרֵי; הָכָא, חִיּוּבֵי תָּנֵי וּפְטוּרֵי לָא תָּנֵי.
Traduction
Rather, Rav Pappa said that the difference between the manner in which the halakha is cited in tractates Shevuot and Shabbat must be understood as follows: There, in tractate Shabbat, which contains the main discussion of the halakhot of Shabbat, the mishna teaches both cases of liability and cases of exemption. But here, in tractate Shevuot, which does not contain the main discussion of the halakhot of Shabbat, the mishna teaches only cases of liability but does not teach cases of exemption.
חִיּוּבֵי מַאי נִינְהוּ – יְצִיאוֹת; יְצִיאוֹת תַּרְתֵּי הוּא דְּהָוְיָין! שְׁתַּיִם דְּהוֹצָאָה וּשְׁתַּיִם דְּהַכְנָסָה.
Traduction
The Gemara asks: What are the cases of liability? They are acts of carrying out from the private domain to the public domain. The Gemara objects: But the acts of carrying out are only two in number. Why then does the mishna state that there are four cases? The Gemara explains: There are two cases of carrying out an item from a private domain to a public domain and two more cases of bringing in an item from a public domain to a private domain.
Rachi non traduit
חיובי מאי נינהו יציאות. דהא יציאות קתני ויציאות דחיובא תרתי הוא דהויין חדא דעני וחדא דבעה''ב:
וְהָא ''יְצִיאוֹת'' קָתָנֵי! אָמַר רַב אָשֵׁי: תַּנָּא, הַכְנָסָה נָמֵי ''הוֹצָאָה'' קָרֵי לַהּ. מִמַּאי?
Traduction
The Gemara objects: But the mishna teaches: Acts of carrying out. It does not appear to mention acts of bringing in at all. Rav Ashi said: The tanna also refers to an act of bringing in an item as an act of carrying out an item. The Gemara asks: From where do we know this?
Tossefoth non traduit
והא יציאות קתני. לפי הפשט משמע דלא פריך אלא אהך דהכא משום דלא תני פטורי אבל אההיא דשבת דתני חיובי ופטורי ניחא ליה ותימה דהיכי משכחת לה בהוצאות גרידא ב' שהן ד' לבעל הבית וכן לעני ומפרש ר''י דהשתא חשיב אף פטור דפטור ומותר דמשכחת כל הח' בהוצאות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source