Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shvouoth
Daf 4b
''וְנֶעְלַם'' – מִכְּלָל דְּיָדַע, ''וְהוּא יָדַע'' – הֲרֵי כָּאן שְׁתֵּי יְדִיעוֹת. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְנֶעְלַם'' ''וְנֶעְלַם''? לְחַיֵּיב עַל הֶעְלֵם טוּמְאָה וְעַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ.
Traduction
''And it was concealed,'' which indicates, by inference, that initially he had been aware, and nevertheless the verse continues to state: ''And he was aware'' (Leviticus 5:3). It emerges that the verse refers here to two different periods of awareness, one before the transgression and one afterward. But if so, why must the verses state: ''And it was concealed,'' ''and it was concealed,'' mentioning it twice? It is in order to render one liable both for a violation due to a lapse of awareness of the fact he was ritually impure and for a violation due to a lapse of awareness of the fact that the place he entered was actually the Temple. From this baraita it is apparent that Rabbi Yehuda HaNasi agrees with Rabbi Yishmael’s opinion concerning which types of lapses of awareness render one liable to bring a sliding-scale offering.
Rachi non traduit
מכלל שידע. לקמן מפרש לה:
א''כ מה ת''ל כו'. אלמא רבי אהעלם מקדש נמי מחייב כר' ישמעאל:
Tossefoth non traduit
ונעלם ונעלם ב' פעמים. פי' בקונט' תרי ונעלם כתיבי גבי טומאה בקרבן עולה ויורד ונעלם ממנו והוא טמא ונעלם ממנו והוא ידע קמא למיגמר מיניה על העלם טומאה הוא חייב ולא על העלם מקדש ואידך קרא יתירא הוא לדרשה והטל והוא ידע בין שני ונעלם ודרוש דלאחר שהיתה לו ידיעה נעלם ולמימר דבעי ידיעה בתחלה וידיעה בסוף לא בעי קרא דאי לא ידע שחטא אמאי מייתי קרבן ע''כ לשון הקונט' וקשה הרבה לפירושו א' דאמאי איצטריך ונעלם למימר דאינו חייב על העלם מקדש דמהי תיתי דאיצטריך קרא למיפטריה תדע דהא לרבי איצטריך ונעלם לחייבו על העלם מקדש ועוד דפירש דלידיעה בתרייתא לא צריך קרא דאי לא ידע שחטא אמאי מייתי קרבן א''כ בכל החטאות דכתיב או הודע ליבעי ידיעה בתחלה ועוד הרי רבי דריש והוא ידע לידיעה בתרייתא וכתיב קרא לאורחא דמילתא אף ע''ג דלא איצטריך א''נ איצטריך לידיעה בתרייתא למעוטי הפריש קרבן קודם שנודע לו דאפי' למ''ד בפ' דם שחיטה (כריתות דף כב:) אשם ודאי לא בעי ידיעה בתחלה ואם הפריש אשמו קודם שידע הוי קדוש כחטאת דכתיב או הודע אליו מודה דבעי ידיעה ועוד דבסוף פ''ב (לקמן שבועות יט:) קאמר דר' ישמעאל לא בעי ידיעה בתחלה מדמצריך תרי ונעלם להעלם מקדש ולהעלם טומאה משמע דר''ע דבעי ידיעה בתחלה דריש ליה מונעלם יתירא לכך נראה לר''ת דר''ע דריש ליה מונעלם יתירא מכלל שידע ורבי מונעלם דאתי לגופי' דריש מכלל שידע ידיעת בית רבו ועוד יש לפרש ונעלם ונעלם שתי פעמים שדי והוא ידע בין תרי ונעלם דהשתא איכא ידיעה אחר העלמה וקודם העלמה:
אַשְׁכְּחַן בִּידִיעוֹת דְּאִית לֵיהּ טַעְמֵיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ, שְׁבוּעוֹת דְּלֵית לֵיהּ טַעְמֵיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ מְנָלַן? סְבָרָא הוּא.
Traduction
The Gemara asks: We have found with regard to cases of one’s awareness of the defiling of the Temple or its sacrificial foods that Rabbi Yehuda HaNasi has explained his own reasoning and it accords with the opinion of Rabbi Yishmael. With regard to oaths, where he has not explained his own reasoning, from where do we derive that he holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva? The Gemara answers: It is based on logical reasoning.
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: אַשְׁכְּחַן בִּידִיעוֹת דְּסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בִּשְׁבוּעוֹת דְּסָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא מְנָלַן? סְבָרָא הוּא,
Traduction
The Gemara presents another formulation of the preceding comment: The Gemara asks: We have found an explicit statement of Rabbi Yehuda HaNasi with regard to cases of one’s awareness of the defiling of the Temple or its sacrificial foods indicating that he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael. With regard to oaths, from where do we derive that he holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva? The Gemara answers: It is based on logical reasoning.
רַבִּי עֲקִיבָא מַאי טַעְמָא קָא מְחַיֵּיב לְשֶׁעָבַר – דְּדָרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי; רַבִּי נָמֵי דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי.
Traduction
The Gemara explains the logical reasoning: What is the reason that Rabbi Akiva deems one liable for oaths pertaining to the past? The reason is that he expounds verses using the method of amplifications and restrictions (see 26a). Rabbi Yehuda HaNasi also expounds verses using the method of amplifications and restrictions, and consequently he arrives at the same opinion as Rabbi Akiva.
Rachi non traduit
דדריש ריבויי ומיעוטי. מדרשא דריבויי ומיעוטי נפקא ליה בפ''ג (לקמן שבועות כו.) שלא היה דורש את התורה במשמעות כללות ופרטות אלא במשמעות רבויין ומיעוטין וגבי שבועות הכי דריש נפש כי תשבע ריבה כל השבועות להרע או להיטיב מיעט את הריבוי ולימד שאינו חייב אלא על הדומה למיעוט שיהא להבא כמותו ולא דדריש ליה במשמעות כלל ופרט דנימא להרע או להיטיב פירושו של כלל הוא ואין לך להביא בו אלא הוא לבדו הרעה והטבה ולא שאר דברים ואפילו להבא שאינו הרעה והטבה שכל הדורש התורה כלל ופרט אית ליה אין בכלל אלא מה שבפרט וכי הדר אתי כללא אחרינא בתר פרטא כי הכא דכתיב בתריה לכל אשר יבטא וגו' די לך אם תוסיף על הפרט בכלל אחרון דברים שאין בהן הרעה והטבה ויהיו כעין הפרט בלהבא ולא לשעבר שאינו דומה לפרט כלל דלהכי אהני כלל קמא למעוטי והיינו דאומר כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט כלומר דן אתה להוסיף על הפרט ע''י כלל האחרון אבל אי אתה דן להוסיף עליו אלא הדומה לו אבל הדורש בריבה ומיעט אין הפרט פירושו של כלל אלא ממעטו במקצת כלומר לא את הכל ריבה בריבוי הראשון אלא זה וכיוצא בו בלא ריבוי בתרא משתמע ליה זה וכיוצא בו הלכך כי אתא ריבוי אחרינא בתריה לרבות בא ואפי' שלא כעין הפרט ולא מיעט המיעוט אלא דבר אחד הראוי להוציא מן הכלל הזה יותר מן הכל ור''ע הכי דריש בפ''ג להאי כי תשבע ואינו ממעט מן המיעוט אלא נשבע לבטל את המצוה פרט הוא לשון פירוש לפיכך כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט מיעוט אינו פירוש אלא ממעט את משמעות הכלל במקצת ומשייר את כל הדומה למיעוט כך מפורש בסנהדרין בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מו.) גבי והומת ותלית דריבה ומיעוט לחודיה מביא כל כעין הפרט בלא רבויא בתריה ורבי נמי דריש ריבוי ומיעוט כלומר שמעי' ליה בעלמא שדורש את התורה במשמעות ריבוי ומיעוט ולא במשמעות כלל ופרט:
Tossefoth non traduit
ר''ע דמחייב לשעבר משום דדריש ריבויי ומיעוטי. וא''ת דבפ''ק דב''מ (דף ד:
ושם) גבי סלעין דינרין קאמר ר''ע דאין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות וא''כ דריש כללי ופרטי דלמאן דדריש ריבויי ומיעוטי לא ממעטי' אלא שטרות כדמוכח בסמוך ולספרים דגרסי התם רבי יעקב ניחא וי''ל דאפי' מאן דדריש ריבויי ומיעוטי כי איכא תרי מיעוטי מוקמת חד למעוטי קרקעות וחד למעוטי שטרות כדמשמע בפ' מרובה (ב''ק דף סג. ושם) ור''ע אית ליה נמי שום מיעוט אחרינא גבי שבועות למעוטי קרקעות וי''מ דההיא דהזהב (ב''מ דף נז:
ושם) דממעט קרקע משבועה מקרא דכי יתן איש מכלל ופרט וכלל אינה עיקר דרשה אלא מקרא דממעטי' כפל מעל כל דבר פשע ממעטינן נמי שבועה והתם איכא טובא מיעוטי למעט שטרות וקרקעות וקרא דכי יתן איש אתא לדרשא אחריתי כי יתן איש (לקמן שבועות מב.) עד שיתן כשהוא איש כסף כלים (שם לט:) מה כלים שנים כו' ועי''ל דאפי' מאן דדריש ריבויי ומיעוטי מיעט וריבה ומיעט לא דריש אלא דרש ליה בפרט וכלל ופרט כדמשמע פ' ג' מינים (נזיר דף לה. ושם) ומ''ל דר''ע ידרוש גבי שבועות בפרט וכלל ופרט דכה''ג דריש גמ' בב''מ (דף נז:) כי יתן איש אל רעהו חמור וגו' בכלל ופרט וכלל ובפ' ג' מינים (נזיר דף לה.) מאן דדריש ריבה ומיעט דריש ליה בפרט וכלל ופרט:
דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: בַּכֹּל פּוֹדִין בְּכוֹר אָדָם, חוּץ מִן הַשְּׁטָרוֹת. וְרַבָּנַן אָמְרִי: בַּכֹּל פּוֹדִין בְּכוֹר אָדָם, חוּץ מֵעֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת וְקַרְקָעוֹת.
Traduction
The Gemara demonstrates its point: As it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda HaNasi says that one can redeem a woman’s firstborn son with any item worth five shekels, except for promissory notes. And the Rabbis say that one can redeem a woman’s firstborn son with any item worth five shekels, except for Canaanite slaves, promissory notes, and land.
Rachi non traduit
חוץ מן השטרות. היה חייב לו אדם בשטר ה' סלעים ונתן זה אותו שטר לכהן בפדיון בנו אינו פדוי אבל בשאר כל דברים פודין:
ורבנן. פליגי עליה במתני' במסכת בכורות דתנן אין פודין לא בעבדים ולא בשטרות ולא בקרקעות:
Tossefoth non traduit
בכל פודין בכור אדם. הא דפליגי בפ''ק דקדושין (דף כט.) גבי הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם לבנו ר' יהודה אומר בנו קודמו. ומפרש כגון דאיכא חמש בני חורין וחמש משועבדים לרבי יהודה מלוה הכתובה בתורה כמלוה הכתובה בשטר דמיא ואזיל כהן וטריף הנך משועבדים לאו דמפריק בקרקעות אלא ימכרם ויתן דמים לכהן:
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי: ''וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ'' – רִיבָּה, ''בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים'' – מִיעֵט, ''תִּפְדֶּה'' – חָזַר וְרִיבָּה.
Traduction
The Gemara explains: What is the reasoning of Rabbi Yehuda HaNasi? He expounds verses using the method of amplifications and restrictions. Accordingly, he expounds the verse: ''And its redemption from one month shall you redeem, according to the valuation of five silver shekels by the sacred shekel'' (Numbers 18:16), as follows: Concerning the phrase: ''And its redemption from one month,'' since it does not specify that only certain items can be used for the redemption, the verse amplified the category of items that can be used to redeem the firstborn, intimating that many different items can be used. Then, with the phrase: ''According to the valuation of five silver shekels,'' the verse restricted the category to items that are similar to silver shekels. Then, with the term: ''Shall you redeem,'' the verse again amplified the category.
Rachi non traduit
ופדויו. בכל דבר משמע:
רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה – רִיבָּה הַכֹּל; מַאי רִיבָּה – כָּל מִילֵּי, וּמַאי מִיעֵט – מִיעֵט שְׁטָרוֹת.
Traduction
According to the hermeneutical principle that when a verse amplified and then restricted and then amplified, it amplified the relevant category to include everything except for the specific matter excluded in the restriction. The Gemara elaborates: What is included by the fact it amplified? Almost everything. And what is excluded by the fact it restricted? It restricted only promissory notes, which are the most fundamentally dissimilar to silver shekels.
Rachi non traduit
מיעט שטרות. שהן ראויין למעט יותר מן הכל שאינן ממון:
וְרַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי: ''וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ'' – כָּלַל, ''בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים'' – פָּרַט, ''תִּפְדֶּה'' – חָזַר וְכָלַל.
Traduction
The Gemara explains the reasoning of the Rabbis: And the Rabbis expound verses through the method of generalizations and details. Accordingly, they expound the verse as follows: The phrase: ''And its redemption from one month,'' is a generalization which suggests that many different items can be used to redeem the firstborn. Then, the phrase: ''According to the valuation of five silver shekels,'' is a detail, which suggests that only items that are similar to silver shekels can be used. Then, with the term: ''Shall you redeem,'' the verse again makes a generalization.
Rachi non traduit
תפדה חזר וכלל. ואע''פ דתפדה ופדויו גבי הדדי כתיבי והדר כתיב בערכך כסף איכא תנאי דסבירא להו בשתי כללות הסמוכין זה לזה והפרט אחריהם הטל פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט וכלל:
כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כָּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת – שֶׁאֵינָן מִטַּלְטְלִין; יָצְאוּ עֲבָדִים – שֶׁהוּקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת; יָצְאוּ שְׁטָרוֹת – אַף עַל פִּי שֶׁמִּטַּלְטְלִין, אֵין גּוּפָן מָמוֹן.
Traduction
Based on this exegetical method, whenever a verse has a generalization and then a detail and then a generalization, the principle is that you may deduce that the verse is referring only to items similar to the detail; in this case, just as the detail, i.e., silver shekels, is explicitly something that is movable and has intrinsic monetary value, so too, anything that is movable and has intrinsic monetary value can be used. This excludes land, which is not movable property; it excludes Canaanite slaves, who are halakhically compared to land; and it excludes promissory notes, because even though they are movable property, they do not have intrinsic monetary value.
Rachi non traduit
שהוקשו לקרקעות. והתנחלתם אותם וגו' (ויקרא כה):
אין גופן ממון. הנייר אינו שוה כלום ואינו עומד אלא לראיה שבו:
Tossefoth non traduit
יצאו שטרות. הא דמשמע הכא דשייך בשטרות מכר מדאיצטריך למעוטי שטרות מפורש במקום אחר (כתובות פה:
קדושין מח. ובשאר דוכתי):
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְאַמֵּימָר: רַבִּי דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי?! וְהָא רַבִּי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרֵישׁ!
Traduction
Ravina said to Ameimar: Does Rabbi Yehuda HaNasi really expound verses through the method of amplifications and restrictions? But doesn’t Rabbi Yehuda HaNasi expound verses through the method of generalizations and details?
דְּתַנְיָא: ''מַרְצֵעַ'' – אֵין לִי אֶלָּא מַרְצֵעַ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַסּוֹל וְהַסִּירָה, הַמַּחַט וְהַמַּקְדֵּחַ וְהַמַּכְתֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְלָקַחְתָּ'' – כָּל דָּבָר שֶׁנִּלְקָח בַּיָּד. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אוֹמֵר: ''מַרְצֵעַ'' – מָה מַרְצֵעַ מְיוּחָד, שֶׁל מַתֶּכֶת; אַף כֹּל שֶׁל מַתֶּכֶת.
Traduction
This is as it is taught in a baraita: The Torah provides the process by which a Hebrew slave who has already completed his six years of servitude may continue on as a slave of his master: ''And you shall take the awl and put it through his ear and in the door'' (Deuteronomy 15:17). From this verse, I have derived only that an awl can be used; from where do I know to include the thorn of a palm [hasol], and a thorn, a needle, and a gimlet, and a stylus for writing on wax, as valid tools for piercing his ear? The verse states: ''And you shall take,'' which indicates that anything that can be taken by hand is a valid tool. This is the statement of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda. Rabbi Yehuda HaNasi says: Not all these items can be used. Rather, since the verse specifies an ''awl,'' only items similar to an awl can be used; just as an awl is distinct in that it is fashioned of metal, so too, anything fashioned of metal can be used.
Rachi non traduit
הסול. חתיכת עץ חדודה:
הסירה. קוץ:
המכתב. חרט שקורין גריפא:
Tossefoth non traduit
דתניא מרצע. הוי מצי לאיתויי מההיא דהקומץ רבה (מנחות דף כח:) גבי מנורה של עץ ושל אבר ושל גיסטרון רבי פוסל ור' יוסי בר' יהודה מכשיר:
הסול והסירה והמקדח. זו ואין צ''ל זו קתני דהמקדח ומחט ומכתב ה''ל למיתני ברישא דמודה בהו רבי שהן של מתכת:
לרבות כל דבר הנלקח ביד. לאו דוקא דהא ממעט סם:
וְאָמְרִינַן: בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבִּי דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי, וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה דָּרֵישׁ
Traduction
And we say with regard to this dispute: About what do they disagree? Rabbi Yehuda HaNasi expounds verses using the method of generalizations and details, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, expounds verses
Rachi non traduit
דריש כלל ופרט. ולקחת כלל מרצע פרט ונתת באזנו כל דבר הנתון חזר וכלל מה הפרט מפורש של מתכת וכו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source