Daf 29a
לָא; מִשּׁוּם דַּעֲבוֹדָה זָרָה נָמֵי אִיקְּרִי ''אֱלוֹהַּ'', דִּכְתִיב: ''אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב''.
Rachi (non traduit)
משום דעבודת כוכבים נמי איקרי אלוה. כי אזלת נמי בתר פומייהו קושטא מדמו לאישתבועי:
Tossefoth (non traduit)
דעבודת כוכבים איקרי אלוה. אפילו יזכירו שם המיוחד האמר' סוף שבועת העדות (לקמן שבועות ד' לה:) השמות האמורות במיכה חול אפי' אותם הכתובים בשם המיוחד לרבי יהושע וכן שמות דגבעת בנימין לר' אליעזר:
וְלֵימָא לְהוּ: ''קַיִּימוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת''! וּלְטַעֲמֵיךְ, לֵימָא לְהוּ: ''עַל דַּעְתִּי''; ''עַל דַּעַת הַמָּקוֹם'' לְמָה לִי?
Rachi (non traduit)
על דעת המקום ועל דעתו למה לי. למימר ותיסגי ליה בחד:
ולטעמיך. דבעית למימר דהאי דאמרינן להו לא על דעתכם כי היכי דלא ליסקי אדעתייהו מאי דבעו ומסקי ליה האי שמא:
Tossefoth (non traduit)
ולטעמיך על דעת הקב''ה למה לי. הך פירכא לא מסיק בנדרים ואיכא פירכא דמסיק התם ולא מסיק הכא ולא משני נמי התם כי היכי דלא תיהוי הפרה לשבועתייהו אלא משני משה רבינו מילתא דלא טריחא נקט:
וְלֵימָא לְהוּ: ''קַיִּימוּ מִצְוָה''! חֲדָא מִצְוָה. ''קַיִּימוּ מִצְוֹת!'' תַּרְתֵּי. ''כָּל הַמִּצְוֹת כּוּלָּן''! מִצְוַת צִיצִית, דְּאָמַר מָר: שְׁקוּלָה מִצְוַת צִיצִית כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת כּוּלָּן.
Rachi (non traduit)
שקולה מצות ציצית ככל המצות. דכתיב (במדבר ט''ו:ל''ט) וזכרתם את כל מצות ה' גימטריא שלה שש מאות ושמונה חוטין וחמשה קשרים הרי י''ג:
Tossefoth (non traduit)
מצות ציצית. הא דשבק עבודת כוכבים דכתיב בה נמי וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה בפרשת שלח לך ואמרו שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה משום דבלשון בני אדם לא מיקרי כל המצות אלא ציצית:
קיימו מצות. בפרק ארבעה נדרים (נדרים דף כה.) משני מצות המלך פי' פרשת המלך שדבר זה נוח להם:
וְלֵימָא לְהוּ: ''קַיִּימוּ תּוֹרָה''! חֲדָא תּוֹרָה. וְלֵימָא: ''קַיִּימוּ שְׁתֵּי תּוֹרוֹת''! ''תּוֹרַת חַטָּאת'' ''תּוֹרַת אָשָׁם''. ''קַיִּימוּ כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ''! עֲבוֹדָה זָרָה, דְּאָמַר מָר: חֲמוּרָה עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ.
Rachi (non traduit)
חמורה עבודת כוכבים כו'. דכתיב גבי עבודת כוכבים (במדבר ט''ו:כ''ב) וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה:
תורת חטאת ותורת אשם. אי אמר קיימו תורות הוו מסקי אדעתייהו לאישתבועי אהנך תרתי דאיקרו תורות ולא אשאר מצות:
ולימא להו קיימו תורה. וישביעם על כן לאו משום דמסקי אדעתייהו עבירות וקרו להו תורה ומשתבעי אדעתייהו ומשני חדא תורה אי הוה אמר הכי משמע חדא תורה ואנן אית לן כתב ובעל פה:
תָּא שְׁמַע: וְכֵן מָצִינוּ כְּשֶׁהִשְׁבִּיעַ מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶן: ''דְּעוּ שֶׁלֹּא עַל דַּעְתְּכֶם אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶתְכֶם, אֶלָּא עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעְתִּי''. וְאַמַּאי? לֵימָא לְהוּ: ''קַיִּימוּ מַאי דַּאֲמַר אֱלוֹהַּ''! לָאו מִשּׁוּם דְּמַסְּקִי אַדַּעְתַּיְיהוּ עֲבוֹדָה זָרָה?
Rachi (non traduit)
לאו משום דמסקי אדעתייהו עבודת כוכבים. ומסקו ליה שמא אלוה:
וכן מצינו. דכתיב (דברים כ''ט:י''ג) לא אתכם לבדכם לא כשאתם סבורים כאשר בלבבכם:
Tossefoth (non traduit)
כשהשביע משה את ישראל. קצת קשה מה היתה מועלת השבועה כמו שהיה ירא שיעבדו עבודת כוכבים כמו כן היה לירא פן יעברו השבועה:
לָא, הָתָם מִשּׁוּם קַנְיָא דְּרָבָא.
Rachi (non traduit)
התם משום קניא דרבא. לעולם בתר פומיה אזלינן והא דאיצטריך לן למימר לא על דעתך משום דבפומיה יש שבועה ברמאות כגון דיהיב ליה קנה ונתן המעות לתוכו והפקידו אצלו ונשבע שהחזיר לו מעותיו ולאחר שבועה יחזור ויטלנו ועובדא הוה קמיה דרבא הכי:
Tossefoth (non traduit)
משום קניא דרבא. נראה דקפץ ונשבע דמסתמא רבא היה יודע הברייתא והיה משביע אותו על דעת המקום ועל דעת ב''ד:
וְכִי תֵּימָא: בָּתַר פּוּמֵּיהּ אָזְלִינַן, וְלָא אָזְלִינַן בָּתַר דַּעְתֵּיהּ – וְהָא תַּנְיָא: כְּשֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ אוֹמְרִים לוֹ: ''הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁלֹּא עַל דַּעְתְּךָ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתְךָ, אֶלָּא עַל דַּעְתֵּנוּ וְעַל דַּעַת בֵּית דִּין''. מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: דִּלְמָא אִיסְקוּנְדְּרֵי יְהַיב לֵיהּ וְאַסֵּיק לְהוּ ''זוּזֵי'', דְּכִי קָא מִשְׁתְּבַע – אַדַּעְתֵּיהּ דִּידֵיהּ קָא מִשְׁתְּבַע?
Rachi (non traduit)
ואסיק להו שמא זוזי. כינה את שמם מעות:
איסקונדרי. חתיכות עץ קטנות שמשחקין בהן:
כשמשביעין אותו. גבי שבועת הדיינין תניא ליה המשביעין את המחויב שבועה בב''ד:
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: וְדִלְמָא הַאי גַּבְרָא צִיפּוֹרָא רַבָּא חֲזִי, וְאַסֵּיק לֵיהּ שְׁמָא ''גַּמְלָא'', וְכִי קָא מִשְׁתְּבַע – אַדַּעְתֵּיהּ דִּידֵיהּ אִישְׁתְּבַע?
Rachi (non traduit)
ואסיק ליה שמא גמלא. העלה לו שם גמל:
נִשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ – ''אִם לֹא רָאִיתִי גָּמָל פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר''. ''שְׁבוּעָה שֶׁרָאִיתִי'' לָא קָאָמַר, מַאי ''אִם לֹא רָאִיתִי''? אַבָּיֵי אָמַר: תָּנֵי ''שְׁבוּעָה שֶׁרָאִיתִי''. רָבָא אָמַר: בְּאוֹמֵר ''יֵאָסְרוּ כָּל פֵּירוֹת שֶׁבְּעוֹלָם עָלַי, אִם לֹא רָאִיתִי גָּמָל פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר''.
Rachi (non traduit)
ורבא אמר באומר יאסרו כל פירות שבעולם. בשבועה עלי אם לא ראיתי:
Tossefoth (non traduit)
באומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם לא ראיתי כו'. פירוש בשבועה ובפרק ארבעה נדרי' (שם) גרס ליה בהדיא והיינו שבועת שוא לפי שאי אפשר לו לעמוד באיסור בכל פירות שבעולם ואר''ת דבנדר לא חיילא כה''ג אם אסר כל פירות שבעולם עליו בקונם אם יעשה כדבר זה כיון שאי אפשר לו לקיים או אם אסר כל פירות שבעולם עליו בלא שום תנאי דשבועת שוא מצינו שאסר הכתוב אבל נדרי שוא לא מצינו וראיה דבפ' ארבעה נדרים (שם) תני שבועות הבאי אסורין נדרי הבאי מותרין והיינו משום דהבאי הוי משום שוא אבל קשיא מפ''ב דנדרים (ד' טו.) דפריך גבי קונס עיני בשינה ואי דלא יהיב שיעורא למלתא מי שבקינן ליה עד דעבר באיסור בל יחל והאמר ר' יוחנן שבועה שלא אישן ג' ימים מכין אותו וישן לאלתר אלמא גבי נדרים נמי חיילי כשאין יכול לקיים ועובר לאלתר ונדרי הבאי דשרו לא הוו טעמא לפי שאסר עצמו במה שאינו יכול לקיים דאפי' יכול לקיים שלא אסר עליו אלא חד פירא שרי בנדרי הבאי וטעמא לפי שאין דעתו לומר ממש כקורת בית הבד אלא מה שהוא טרוף (מאד קרוב) לגבו ומשונה משאר נחשים קורא קורת בית הבד וחיל גדול מאד שראה קרא עולי מצרים ואינו אומר כן אלא להחזיק ולאמת דבריו וגבי שבועה החמירו משום דכתיב לא ינקה והא דתני בתוספתא כשם שנדרי הבאי מותרין כך שבועות הבאי מותרין היינו מדאורייתא:
גְּמָ' אָמַר עוּלָּא: וְהוּא שֶׁנִּיכָּר לִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם.
Rachi (non traduit)
גמ' והוא שניכר. העמוד לשלשה בני אדם הוא דהוי שוא אבל לא ניכר הויא שבועת שקר:
אֲכָלָהּ – עָבַר עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא. לֹא אֲכָלָהּ – עָבַר עַל שְׁבוּעַת בִּיטּוּי.
''שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זוֹ'', ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה'' – הָרִאשׁוֹנָה שְׁבוּעַת בִּיטּוּי, וְהַשְּׁנִיָּה שְׁבוּעַת שָׁוְא.
Rachi (non traduit)
והשניה שבועת שוא. שהרי נשבע לבטל את המצוה:
אָמַר לְעֵדִים: ''בּוֹאוּ וְהַעִידוּנִי'', ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא נְעִידֶךָ''; נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה – שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סוּכָּה וְשֶׁלֹּא לִיטּוֹל לוּלָב וְשֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ תְּפִילִּין; זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא, שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר.
Rachi (non traduit)
מתני' שבועה שלא נעידך. ביטול מצוה הוא היינו דבר שאי אפשר:
נִשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ – ''אִם לֹא רָאִיתִי גָּמָל שֶׁפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר'' וְ''אִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד'';
Tossefoth (non traduit)
אם לא ראיתי גמל פורח. תימה דהכא קתני גמל פורח ולא קתני כעולי מצרים ובפרק ארבעה נדרים (נדרים ד' כד:) גבי נדר הבאי תני עולי מצרים ולא קתני גמל פורח:
מַתְנִי' אֵיזוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לָאָדָם – אָמַר עַל הָעַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב, וְעַל הָאִישׁ שֶׁהוּא אִשָּׁה, וְעַל הָאִשָּׁה שֶׁהִיא אִישׁ;
וְאָכַל תְּאֵנִים וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן, וְאַחַר כָּךְ אָכַל עֲנָבִים לְחוֹדַיְיהוּ – הָוְיָא לְהוּ עֲנָבִים חֲצִי שִׁיעוּר, וְאַחֲצִי שִׁיעוּר לָא מִיחַיַּיב קָרְבָּן. הָכָא נָמֵי, כְּגוֹן דְּאָמַר: ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל עֶשֶׂר'', וְחָזַר וְאָמַר: ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל תֵּשַׁע'', וְאָכַל תֵּשַׁע וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן, וְאַחַר כָּךְ אָכַל עֲשִׂירִית; הָוְיָא לַהּ עֲשִׂירִית חֲצִי שִׁיעוּר, וְאַחֲצִי שִׁיעוּר לָא מִיחַיַּיב.
Rachi (non traduit)
ואכל תאנים. בהעלם שבועה אחרונה והפריש קרבן וחזר ואכל ענבים בהעלם שבועה ראשונה וכיון שהפריש קרבן על התאנים תו לא מיצטרפי ענבים בהדייהו לאיחיובי אשבועתא קמייתא הכא נמי שבועה שלא אוכל עשר וחזר ואמר שלא אוכל תשע ואכל תשע והפריש קרבן וחזר ואכל עשירית הויא לה עשירית חצי שיעור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source