Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shvouoth
Daf 27b
עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב ''יַחְדָּיו''.
Traduction
unless the verse specifies that one is liable only if he curses both together. An example of a verse where the Torah specifies that the halakha applies only to the two elements in conjunction is: ''You shall not plow with an ox and a donkey together'' (Deuteronomy 22:10).
Tossefoth non traduit
עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו. ור' יאשיה הא דאיצטריך למיכתב יחדיו בחורש בשור ובחמור שלא יתחייב אפי' אינם קשורים יחד כדאמר בירושלמי דאיצטריך למעוטי קושר אחורי הקרון וגם בלבישת צמר ופשתים איצטריך שלא לאסור אפי' אינן תכופין כגון שני מלבושים אחד של צמר ואחד של פשתים:
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יֹאשִׁיָּה; וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּדָרֵישׁ רִבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי, וְאִיַּיתַּר לֵיהּ ''אוֹ'' לְחַלֵּק.
Traduction
The Gemara continues: You may even say that the verse is referring to optional matters according to the opinion of Rabbi Yoshiya. He holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who interprets the Torah using the hermeneutical principle of amplifications and restrictions (see 26a), and the word ''or'' is superfluous and is used to separate ''to do evil'' from ''to do good.''
Rachi non traduit
ומשני ר' יאשיה דלא מייתר ליה או נפקא ליה דקראי לאו במצוה איירי דסבר לה כר''ע דדריש רבויי ומיעוטי כו' מאי מיעט אין לך דבר הראוי למעט כנשבע לבטל את המצוה ואם זה חייב כ''ש כל שאר שבועות אלא ודאי ביטול מצוה אימעוט וקיום מצוה ממעיט מדליתיה בלאו והן:
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בִּדְבַר הָרְשׁוּת כְּתִיב, מְמַעֵט דְּבַר מִצְוָה; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בִּדְבַר מִצְוָה כְּתִיב, מִמַּאי קָא מְמַעֵט?
Traduction
The Gemara explains how one derives that the oaths referred to in the verse are oaths about optional matters in accordance with Rabbi Yoshiya, who interprets the verse in accordance with the principle of amplifications and restrictions: Granted, if you say that the verse about an oath on an utterance is written with regard to optional matters, the words ''to do evil, or to do good'' serve to restrict the meaning of the verse and exclude the application of an oath on an utterance to a matter involving a mitzva. The Gemara asks rhetorically: But if you say that the verse is written referring to a matter involving a mitzva, what do the words ''to do evil, or to do good'' serve to restrict?
Tossefoth non traduit
אלא אי אמרת בדבר מצוה מאי מיעט. וא''ת אימא דמיעט לשנות את הידוע ומילתא דליתא בלהבא לשמואל ומילתא דליתא בלאו והן אליבא דרב וי''ל דשקולים הן כדפרישי' לעיל ואי מרבינן האי מרבינן האי ועוד א''כ ליכתוב לעשות ושלא לעשות ולא בלשון הרעה והטבה:
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא: מָה אִם הָרְשׁוּת כּוּ'. וְרַבָּנַן – שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא!
Traduction
§ The mishna teaches: Rabbi Yehuda ben Beteira said: What? If, with regard to an oath concerning an optional matter, for which one is not under oath from Mount Sinai, he is liable for breaking it, then with regard to an oath about a mitzva, for which he is under oath from Mount Sinai, is it not logical that he would be liable for breaking it? The Rabbis then asked him why he thinks one should be liable for an oath about a mitzva, since one would be exempt if it were inverted from positive to negative, rendering it an oath to refrain from performing a mitzva, which does not take effect. The Gemara comments: The Rabbis’ objection to the opinion of Rabbi Yehuda ben Beteira is well stated.
וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אָמַר לָךְ: אַטּוּ הֲטָבַת אֲחֵרִים – לָאו אַף עַל גַּב דְּלֵיתַהּ בִּכְלַל הֲרָעַת אֲחֵרִים, וְרַבִּי רַחֲמָנָא? הָכָא נָמֵי בְּקִיּוּם מִצְוָה – אַף עַל גַּב דְּלֵיתֵיהּ בְּבִיטּוּל מִצְוָה, רַבְּיֵיהּ רַחֲמָנָא.
Traduction
The Gemara responds: And Rabbi Yehuda ben Beteira could say to you: Isn’t there the case of an oath involving doing good to others, even though it does not include the possibility of being inverted to include liability for an oath concerning harming others, but nevertheless the Merciful One has amplified the halakha to include it? Here also, with regard to an oath to perform a mitzva, even though it does not include the possibility of being inverted to include liability for an oath concerning refraining from performing a mitzva, the Merciful One has amplified the halakha to include it.
וְרַבָּנַן – הָתָם, אִיתֵיהּ בְּ''לֹא אֵיטִיב''; הָכָא מִי אִיתֵיהּ בְּ''לֹא אֲקַיֵּים''?!
Traduction
And how could the Rabbis respond? They could say that there, with regard to an oath to do good to others, there is the possibility of inverting the oath to: I will not do good. Here, with regard to an oath to perform a mitzva, is there any possibility of a valid oath: I will not perform a mitzva?
Rachi non traduit
איתיה בלא איטיב. לאחרים כגון מתנה לעשיר:
ה''ג הכא מי איתא בלא אקיים:
מַתְנִי' ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ''; ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה''; ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה''; וַאֲכָלָהּ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת.
Traduction
MISHNA: If one says: On my oath I will not eat this loaf, and he then says again: On my oath I will not eat it, and again: On my oath I will not eat it, and he then ate it, he is liable only once. Once the first oath had taken effect, the subsequent oaths could not, as a prohibition cannot take effect where another prohibition is already in place.
Rachi non traduit
מתני' ה''ג שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה שבועה שלא אוכלנה. לקמיה מפרש ל''ל דנקט שבועה שלישית:
אינו חייב אלא אחת. שאי' שבועה חלה על שבועה:
זוֹ הִיא שְׁבוּעַת בִּטּוּי – שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
Traduction
This is an oath on an utterance, for which one is liable to receive lashes for intentionally breaking it, and for unwittingly breaking it one is liable to bring a sliding-scale offering.
שְׁבוּעַת שָׁוְא – חַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר.
Traduction
For an oath taken in vain, one is liable to receive lashes when it is taken intentionally, and one is exempt when it is taken unwittingly.
גְּמָ' לְמָה לִי לְמִיתְנֵי ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל'', ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה''?
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: Why do I need to teach the mishna such that the wording of the first oath is: On my oath I will not eat this loaf, and then the wording of the second oath is: On my oath I will not eat it?
Rachi non traduit
גמ' למה לי למיתני שלא אוכל שלא אוכלנה. למינקט תרי לישני ליתני שלא אוכל שבועה שלא אוכל:
הָא קָא מַשְׁמַע לַן: טַעְמָא דְּאָמַר ''שֶׁלֹּא אוֹכַל'' וַהֲדַר אָמַר ''שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה'' – דְּלָא מִיחַיַּיב אֶלָּא חֲדָא; אֲבָל אָמַר ''שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה'' וַהֲדַר אָמַר ''שֶׁלֹּא אוֹכַל'' – מִיחַיַּיב תַּרְתֵּי.
Traduction
The Gemara answers: This teaches us that the reason that he is liable only once is that he said: I will not eat this loaf, and then said: I will not eat it. But if he had said: I will not eat it, and then had said: I will not eat this loaf, he would be liable twice.
Rachi non traduit
אבל אמר שבועה שלא אוכלנה והדר אמר שלא אוכל. ואכלה כולה חייב שתים דחיילא לה שבועה שניה. ואילו שלא אוכלנה כולה משמע אבל מקצתה לא אסר עליו וכי הדר אשתבע שלא אוכל אוסר עצמו בכזית ממנה וכי אכל כזית קמא חייב משום שבועה שניה וכי גמר ואכלה חייב משום שבועה ראשונה אבל האומר תחלה שבועה שלא אוכל אוסר עצמו בכזית ממנה הלכך שניה לא חיילא דבכלל ראשונה היא דכיון דאיתסר בכזית ראשון שוב לא יאכל כלום ממנה כ''ש כולה:
כִּדְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא: ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ'', כֵּיוָן שֶׁאָכַל מִמֶּנָּה כְּזַיִת – חַיָּיב. ''שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה'' – אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיֹּאכַל אֶת כּוּלָּהּ.
Traduction
This is in accordance with the opinion of Rava, as Rava says: If one says: On my oath I will not eat this loaf, once he has eaten an olive-bulk of it he is liable, as this oath is understood to mean that it is prohibited for him to eat any of the loaf. If he says: On my oath I will not eat it, he is not liable unless he eats the whole loaf. The words: I will not eat it, indicate that his oath applies only to eating the entire loaf. Accordingly, when the first oath is: I will not eat it, and the second oath is: I will not eat this loaf, the second oath can take effect, as it generates a new prohibition that applies to each and every olive-bulk of the loaf.
Rachi non traduit
כדרבא. דאמר אוכלנה משמע כולה אבל לא אוכל אסר עצמו בכדי אכילה:
''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה'', וַאֲכָלָהּ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת כּוּ'. הָא תּוּ לְמָה לִי?
Traduction
§ The mishna teaches: If one says: On my oath I will not eat this loaf, and he then says again: On my oath I will not eat it, and again: On my oath I will not eat it, and he then ate it, he is liable only once. The Gemara asks: Why do I need the mishna to mention this additional, third, oath: I will not eat it?
Rachi non traduit
ה''ג הא תו ל''ל הא קמ''ל חיובא הוא דליכא הא שבועה איתא וכי משכחא רווחא חיילא כדרבא דאמר רבא שאם נשאל כו':
הא תו ל''ל. שבועה שלישית ל''ל משבועה שניה אשמועינן דאין שבועה חלה על השבועה:
Tossefoth non traduit
הא תו ל''ל חיובא הוא דליכא. זו היא גירסת הקונט' ודייק מדתנן במתני' תלת זימני שלא אוכל שלא אוכלנה [שלא אוכלנה] ואין נראה דבפרק שני דנדרים (ד' יז.) תנן שבועה שלא אוכל [שבועה] שלא אוכל אינו חייב אלא אחת ולא קתני התם תלתא זימנין ואפ''ה דייק כרבא התם בגמ' (דף יח.) ממתני' מדלא קתני חייב אחת ומדלא קתני אינו אלא אחת וקתני אינו חייב אלא אחת רווחא הוא דלית ליה הא כי מיתשיל על חברתה חיילא לכך נראה כספרים דל''ג במתני' דהכא תלת זימנין ול''ג הא תו ל''ל אלא ה''ג חיובא [הוא] דליכא כו' ודייק מדקתני אינו חייב אלא אחת כדדייק בנדרים ואע''ג דהכא לא מצי למיתני אלא אחת דאיצטריך למיתני. חייב לאשמועי' הא שלא אוכלנה והדר שלא אוכל חייב שתים מ''מ דייק שפיר מדלא קתני חייב אחת:
הָא קָא מַשְׁמַע לַן: חִיּוּבָא הוּא דְּלֵיכָּא – הָא שְׁבוּעָה אִיכָּא; דְּאִי מַשְׁכַּחַת רַוְוחָא – חָיְילָא.
Traduction
The Gemara answers: This teaches us that there is no liability where one states redundant oaths, but there is an oath; the final oath is not completely discounted, so that if you find room, i.e., an application, for the additional oath, it goes into effect.
Rachi non traduit
הא קמ''ל כו'. להכי נקט למנינא דאשמועינן חיובא הוא דליכא אשבועות אחרונות הא שבועות הם ולא יצאו לבטלה ואם ימצאו מקום יחולו והיכי דמי כדרבא שאם נשאל לחכם על הראשונה עלתה שניה תחתיה ונאסר בככר משום שבועה שניה וכן אם נשאל על השתים חלה על השלישית לפי שהחכם עוקר הנדר מעיקרו שהרי פותח לו בחרטה והוי כמי שלא נדר וחלה השניה למפרע שהראשונה היתה מעכבתה מלחול ואינה לראשונה הואיל ונשאל עליה:
לְמַאי הִלְכְתָא? לְכִדְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא: שֶׁאִם נִשְׁאַל עַל הָרִאשׁוֹנָה – עָלְתָה לוֹ שְׁנִיָּה תַּחְתֶּיהָ.
Traduction
For what matter is this halakha relevant? It is relevant for the statement of Rava, as Rava says that if one requested of a halakhic authority to dissolve the first oath, and he did so, the second one counts for him in its place unless it, too, was dissolved.
לֵימָא מְסַיְּיעָא לֵיהּ: מִי שֶׁנָּדַר שְׁתֵּי נְזִירוֹת, וּמָנָה רִאשׁוֹנָה וְהִפְרִישׁ עָלֶיהָ קָרְבָּן, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁאַל עַל הָרִאשׁוֹנָה – עָלְתָה לוֹ שְׁנִיָּה בָּרִאשׁוֹנָה.
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that the following baraita supports his opinion: With regard to one who took two vows of naziriteship, and counted the first term of naziriteship and separated an offering for it, and afterward requested and received dissolution of the first vow from a halakhic authority, the second term was counted for him in the observance of the first term, and he is not required to be a nazirite further. This indicates that the second vow went into effect retroactively once the first was dissolved, and the same would be true in the case of two oaths.
Rachi non traduit
שתי נזירות. סתם נזירות ל' יום:
והפריש קרבן. לתגלחתו ונשאל לחכם על הראשונה עלתה לו שניה במנין שמנה לשם ראשונה ואינו צריך לשמור עוד נזירות שניה והקרבן שהפריש מביא עליה כדמפרש טעמא לקמן מי גרם לשניה שלא תחול תחלה להיות מנין הראשון שלה ראשונה היתה מעכבתה והרי אינה לראשונה שסילקה ועקרה בשאלה זו ונמצא המנין למפרע של שניה ה''נ גבי שבועות מי הוא גורם לשניה שלא תחול ראשונה היתה גורמת לה והרי אינה שעקרה בשאלה ונמצאת שניה חלה למפרע:
הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם נְזִירוּת מִיהָא אִיתַאּ, דְּכִי מָנֵי לְרִאשׁוֹנָה, בָּעֵי מִיהְדָּר מִימְנָא לִשְׁנִיָּה בְּלָא שְׁאֵלָה. הָכָא, שְׁבוּעָה שְׁנִיָּה מִי אִיתַאּ כְּלָל?!
Traduction
The Gemara rejects this: How can these cases be compared? There, the second naziriteship is there in any event, as once he counts the first term, he needs to return and count the second if there is no request for dissolution. Here, if he does not request dissolution of the first oath, is there a second oath at all? Therefore one cannot find support for Rava’s opinion from the baraita.
Rachi non traduit
הכי השתא התם. נודר שתי נזירות נזירות מיהא איתא אפי' לא נשאל על הראשונה לא יצתה נזירות שניה מפיו לבטלה דהא כי מני לראשונה בעי למימני לשניה וכיון דדבר העומד להיות הוא כשימצא מקום הרי מצא מקום למפרע ע''י שאילה לחול מיום ראשון לפיכך מנין עולה לה:
הכא. גבי שבועות אי לאו שאלה מי הוה קיימא שניה לחול כלל הכא איכא למימר כשיצתה שניה מפיו יצתה לבטלה ולא לחול עד עולמית ואף כשיבא המקום שהרי כבר בטלה:
Tossefoth non traduit
הכי השתא התם איתא לשניה כו'. בפ''ב דנדרים (דף יח.) לא מסיק הכי אלא דחי התם כגון שקיבל עליו שתי נזירות בבת אחת ונראה דהתם ס''ד לפשוט דמיירי כגון דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום וס''ל כרב הונא דאמר התם לעיל דאין נזירות חלה על נזירות ומייתי סייעתא שפיר דהוי השתא דומיא דשבועות ודחי כגון שקבל עליו ב' נזירות בבת אחת ולא דמי לשבועה דהכא בנזירות חיילי תרוייהו להתחייב למנות ב' נזירות זו אחר זו אפי' לא נשאל על הראשון אבל בשמעתין בעי לאתויי סייעתא אפילו אם נאמר דנזירות חלה על נזירות או שקבל עליו שתי נזירות בבת אחת כיון שאותו מנין מנה לשם ראשונה איך. תעלה לו לשניה בראשונה אי לאו משום דאמר אי משכחת שניה רווחא חייל' וה''ה גבי שבועה ומשני דהא לא דמי דהתם איתא לשניה דכי סליק מראשונה חיילא שניה הכא מי איתא לשבועה כלל ונראה דהתם כי פריך לרב הונא דאמר דאין נזירות חלה על נזירות מהך דמי שנדר שתי נזירות ומשני כגון שקיבל שתי נזירות בבת אחת ה''מ לשנויי אע''ג דאין נזירות חלה על נזירות מ''מ אי משכחת רווחא חיילא כדרבא אלא הש''ס משני לפי מה שהמקשה לא אסיק אדעתיה ההיא דרבא הקשה ר''י בר' מאיר כשקיבל עליו שתי נזירות בבת אחת ונשאל על אחת מהן אמאי לא נשתרי בשניה מ''ש מהא דתנן (נדרים דף סו.) קונם שאיני נהנה לכולכם הותר אחד מהן הותרו כולן ונראה דיש לחלק דהכא כיון דסליק למנין ב' נזירות כקיבל כל אחד בפני עצמה דמי:
אָמַר רָבָא: נִשְׁבַּע עַל כִּכָּר וַאֲכָלָהּ – אִם שִׁיֵּיר מִמֶּנָּה כְּזַיִת, נִשְׁאַל עָלֶיהָ; אֲכָלָהּ כּוּלָּהּ, אֵין נִשְׁאָל עָלֶיהָ.
Traduction
§ Rava says: If one took an oath about a loaf and then ate it, if he left an olive-bulk of it, he may request that his oath about the loaf be dissolved. If he ate the whole loaf, he may no longer request that his oath about it be dissolved.
Rachi non traduit
נשאל עליה. והותר לו זית הנשאר ובאכילתו לא עבר:
Tossefoth non traduit
אם נשתייר הימנו כזית נשאל עליה. נראה דכי לא שייר אלא פחות מכזית דחייב עליה אע''ג דאמר שלא אוכלנה דכי משתבע על הככר אין דעתו שלא ישייר פחות מכזית דאין לך אדם שיאכל ככר שלם שלא יהו מעט פירורין נושרים ממנו דאי מפטר עד שיאכל גם אותו פחות מכזית אמאי קאמר בסמוך דלא חשיב לאיתשולי עליה מ''ש משבועה שלא אוכל כל שהוא דהתם פשיטא שיכול לישאל:
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאָמַר ''שֶׁלֹּא אוֹכַל'' – מִכְּזַיִת קַמָּא עַבְדֵּיהּ לְאִיסּוּרֵיהּ! אִי דְּאָמַר ''שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה'' – מַאי אִירְיָא כְּזַיִת?
Traduction
Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: What are the circumstances? If one took an oath where he said: I will not eat this loaf, which Rava, as cited above, understands as rendering it prohibited for him to eat any part of the loaf, then with the first olive-bulk that he ate he already committed his transgression. If he took an oath where he said: I will not eat it, which Rava understands as rendering it prohibited for him to eat only the whole loaf, why does Rava mention specifically that he left over an olive-bulk?
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source