Vayedaber

בְּחַטָּאת קָאָמְרִינַן.

Traduction

The Gemara answers: We are speaking of sin-offerings when we assert that that mishna lists only prohibitions for which one is liable to receive karet for their intentional violation.

Rachi non traduit

בחטאת קאמר. הא דאמרי' דבר שזדונו לאו לא קתני בחטאת הוא דאמר ושבועת ביטוי חטאת היא:

רָבִינָא אָמַר: כִּי קָתָנֵי, מִידֵּי דְּחָיֵיל אַמִּידֵּי דְּבַר אֲכִילָה הוּא; שְׁבוּעָה דְּחָיְילָא אַמִּידֵּי דְּלָאו בַּר אֲכִילָה הוּא, לָא קָתָנֵי.

Traduction

Ravina offered a different answer. He said: When the tanna teaches this case, he lists only those prohibitions that apply specifically to items that are edible. With regard to an oath, it is a matter that applies also to items that are not edible, and he does not teach it in that mishna.

וַהֲרֵי הֶקְדֵּשׁ – דְּחָיֵיל נָמֵי אַעֵצִים וַאֲבָנִים!

Traduction

The Gemara asks: But doesn’t that mishna include in its list the prohibition against deriving benefit from the misuse of consecrated property, which applies even to consecrated wood and stones?

אֶלָּא כִּי קָתָנֵי, מִידֵּי דְּחָיֵיל אַמִּידֵּי דְּאִית בֵּהּ מְשָׁשָׁא; שְׁבוּעָה דְּחָיְילָא אַמִּידֵּי דְּלֵית בֵּיהּ מְשָׁשָׁא, כְּגוֹן ''שֶׁאִישַׁן'' וְ''שֶׁלֹּא אִישַׁן'' – לָא קָתָנֵי.

Traduction

The Gemara answers: Rather, when the tanna teaches this case, he lists those prohibitions that apply to tangible matters. With regard to an oath, it is something that also applies to intangible matters, such as: I will sleep, or: I will not sleep, and the tanna does not teach it in that mishna.

Rachi non traduit

דלית ביה מששא. שאישן ושלא אישן שהשינה אין בה מששא: שאזרוק צרור לים לא גרסי' הכא:

Tossefoth non traduit

אלא כי קתני מידי דחייל אמידי דבר מששא כו'. תימה דבסוף מכות (דף כב. ושם) דקאמר וליחשב נמי כגון דאמר שבועה שלא אחרוש ביו''ט ודחיק למימר האי תנא לית ליה איסור כולל ולישני כי הכא דלא קתני מידי דחייל אמידי דלאו בר מששא וי''ל דעדיפא מיניה משני התם:

מַתְנִי' אֶחָד דְּבָרִים שֶׁל עַצְמוֹ וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁל אֲחֵרִים, וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ.

Traduction

MISHNA: If one unwittingly takes a false oath about the past or breaks an oath he made about the future, both if it is an oath that addresses matters that concern oneself and if it is an oath that addresses matters that concern others, he is liable to bring a sliding-scale offering for an oath on an utterance. And likewise, an oath on an utterance may address both tangible matters and intangible matters.

Rachi non traduit

מתני' אחד דברים של אחרים. כדמפרש שאתן לפלוני כו':

שאין בהן ממש. תרי גווני משמע שאין בהן ממש כגון שינה ומשמע שאין בהן הנייה כגון שאזרוק צרור לים:

כֵּיצַד? אָמַר ''שְׁבוּעָה שֶׁאֶתֵּן לְאִישׁ פְּלוֹנִי'' וְ''שֶׁלֹּא אֶתֵּן''; ''שֶׁנָּתַתִּי'' וְ''שֶׁלֹּא נָתַתִּי'';

Traduction

How so? Examples of oaths about future actions that concern others are if one said: On my oath I will give so-and-so a particular item, or: On my oath I will not give it to him. Examples of such oaths about the past are if one said: On my oath I gave another a particular item, or: On my oath I did not give it to him.

''שֶׁאִישַׁן'' וְ''שֶׁלֹּא אִישַׁן''; ''שֶׁיָּשַׁנְתִּי'' וְ''שֶׁלֹּא יָשַׁנְתִּי''; ''שֶׁאֶזְרוֹק צְרוֹר לַיָּם'' וְ''שֶׁלֹּא אֶזְרוֹק''; ''שֶׁזָּרַקְתִּי'' וְ''שֶׁלֹּא זָרַקְתִּי''.

Traduction

Examples of oaths about the future that address intangible matters are where one said: On my oath I will sleep, or: On my oath I will not sleep. Examples of such oaths about the past are where one said: On my oath I slept, or: On my oath I did not sleep. Other examples of oaths about intangible matters are when one takes an oath, saying: I will throw a stone into the sea, or: I will not throw it, or: I threw it, or: I did not throw it.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב''.

Traduction

Rabbi Yishmael says: One is liable only for an oath on an utterance taken about the future, as it is stated: ''Or if anyone take an oath clearly with his lips to do evil, or to do good, whatsoever it be that a man shall utter clearly with an oath'' (Leviticus 5:4). The Torah refers explicitly only to oaths about what one will do in the future.

אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אִם כֵּן, אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה; דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה מִנַּיִן?

Traduction

Rabbi Akiva said to him: If so, and one is liable only for oaths explicitly mentioned in the verse, then I have derived only that one is liable for an oath on an utterance with regard to matters to which doing evil and doing good apply. From where do I derive that one is liable for an oath on an utterance with regard to matters to which doing evil and doing good do not apply?

Rachi non traduit

א''כ. דדייקת להרע או להיטיב אין לי כו':

אָמַר לוֹ: מֵרִיבּוּי הַכָּתוּב. אָמַר לוֹ: אִם רִיבָּה הַכָּתוּב לְכָךְ, רִיבָּה הַכָּתוּב לְכָךְ!

Traduction

Rabbi Yishmael said to him: The halakha in these cases is derived by amplification of the meaning of the verse. Rabbi Akiva said to him: If the verse is amplified for this, i.e., to extend the halakha of an oath on an utterance to matters that do not involve doing evil or good, the verse is amplified for that, i.e., oaths about the past.

Rachi non traduit

מריבוי הכתוב. לכל אשר יבטא:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: חוֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּשְּׁבוּעוֹת, חוֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת מִבַּנְּדָרִים. חוֹמֶר בַּנְּדָרִים – שֶׁהַנְּדָרִים חָלִים עַל דְּבַר מִצְוָה כִּדְבַר הָרְשׁוּת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּשְּׁבוּעוֹת.

Traduction

GEMARA: With regard to oaths about intangible matters, the Sages taught: There is a stringency that applies to vows and not to oaths, and there is a stringency that applies to oaths and not to vows. The stringency that applies to vows is that vows take effect with regard to a matter involving a mitzva, like they take effect with regard to an optional matter, which is not the case with regard to oaths. An oath not to perform a mitzva does not take effect at all.

Rachi non traduit

גמ' הנדרים חלים על דבר מצוה. קונם סוכה שאני עושה לולב שאני נוטל אסור ובנדרים מפרש טעמא בפרק ואלו מותרין (נדרים דף טז:):

מה שאין כן בשבועות. כדתנן במתני' ויליף לה לקמן (שבועות דף כז.) מקראי: נדר אינו חל על השינה כגון קונם שאני ישן דקונם לשון הקדש הוא ואמאי ליחול הקדש אבל קונם עיני בשינה חל אעין:

Tossefoth non traduit

חומר בנדרים שהנדרים חלים על דבר מצוה כדבר הרשות. בפ''ב דנדרים (דף טז:) נפקא לן מדכתיב לה' ובריש מסכת נזיר (דף ה. ושם) דרשינן מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין הרשות ותימה תרי קראי למה לי הא איתקוש נדרים ונזירות אהדדי בריש מסכת נדרים (דף ג) וי''ל צריכי דנזירות אוסר כל יין עליו הלכך חייל איין מצוה כיין הרשות אבל נדרים שאינו אוסר עליו אלא המצוה כגון סוכה ושופר ולולב ותפילין אימא דלא חייל ואי כתיב נדרים ה''א לפי שאוסר המצות עליו אבל בנזיר שאוסר עצמו על היין לא חייל דנדרים גופייהו כשאוסר עצמו הסוכה לא חייל:

מה שאין כן בשבועות. בפרק ב' דנדרים (דף טז:) פריך מ''ש נדר דכתיב כי ידור נדר לה' שבועה נמי הכתיב או השבע שבועה לה' ומשני הא דאמר ישיבת סוכה עלי הא דאמר שלא אשב בסוכה משמע דבנדרים לפי שאוסר סוכה על עצמו ראוי שיחול הנדר שאוסר הסוכה עליו כקרבן וסוכה אינה מצווה לעשות מצוה אבל שבועה שאוסר עצמו על הסוכה אין השבועה חלה דמשועבד הוא לעשות מצוה ותימה א''כ מה חומר יש בנדרים מבשבועה שבועה נמי חיילא כה''ג כי אמר ישיבת סוכה עלי שבועה דאסר חפצא עליה דבאסר חפצא עליה חלה נמי שבועה כדאמר בשילהי (פ''ק) (דף יג) ובפ' ד' נדרים (נדרים דף כד:) גבי שבועת שוא באומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי בשבועה אם לא ראיתי גמל פורח באויר והדאמר בריש נדרים (דף ב:) איידי דתנא נדרים דמיתסר חפצא עליה תנא נמי חרמים דמיתסר חפצא עליה ולאפוקי שבועה דאסר נפשיה מן חפצא היינו דהוי נמי כה''ג דאסר נפשיה מן חפצא אבל נדרים וחרמים אינן אלא בענין דמיתסר חפצא עליה וי''ל דהיינו חומר בנדרים דבכל ענין דחל על דבר הרשות חל על דבר מצוה דהיינו כשאוסר חפץ על עצמו אבל כשאוסר עצמו על החפץ אינו חל אפי' בדבר הרשות כשאומר קונם גופו על החפץ דקונם היינו כקרבן ולא שייך על עצמו אבל בשבועה בכל ענייני שבועה אינה חלה על דבר מצוה כדבר הרשות דהיינו כשאוסר עצמו על החפץ ורבינו אלחנן תירץ בשם ר''י דבשבועה אפי' כשיאמר ישיבת סוכה עלי שבועה אסר נפשיה מן חפצא דלשון שבועה לא שייך אלא על עצמו וקונם לא שייך אלא על החפץ שאוסר על עצמו כקרבן ולכך חלה נמי שבועה על השינה דאסר נפשיה עליה אבל בנדר אסר שינה עליו ואין בה ממש ובפ''ב דנדרים (דף טו.) מסיק רבינא דנדרים נמי חלים מדרבנן על דבר שאין בו ממש והשתא אתי שפיר הא דאמר בריש נדרים (דף ב:) לאפוקי שבועות דאסר נפשיה מן חפצא ור''ת מפרש דלקמן (שבועות דף כט.) ובפ' ד' נדרים (נדרים דף כד:) לא מיירי שאמר בלשון זה יאסרו עלי בשבועה אלא ה''ק כשאומר לשון שע''י שבועה אוסר פירות עליו ומיירי שאומר שבועה שלא אוכל פירות וברוב ספרים ל''ג בשבועה אבל אמר יאסרו בשבועה אינו כלום אפי' בדבר הרשות משום דאסר חפצא עליה והשתא נמי ניחא חומר בנדרים מבשבועות:

חוֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת – שֶׁהַשְּׁבוּעוֹת חָלוֹת עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ כְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּנְּדָרִים.

Traduction

The stringency that applies to oaths is that oaths take effect with regard to an intangible matter like they do with regard to a tangible matter, which is not the case with regard to vows.

כֵּיצַד? אָמַר ''שְׁבוּעָה שֶׁאֶתֵּן לִפְלוֹנִי'' וְשֶׁלֹּא אֶתֵּן''. מַאי ''אֶתֵּן''? אִילֵּימָא צְדָקָה לְעָנִי, מוּשְׁבָּע וְעוֹמֵד מֵהַר סִינַי הוּא – שֶׁנֶּאֱמַר: ''נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ''!

Traduction

§ The mishna teaches: How so? Examples are if one said: On my oath I will give so-and-so some item, or: On my oath I will not give it to him. What is the case of an oath in which he says: I will give? If we say that he takes an oath that he will give charity to a poor person, that is not an oath that takes effect, since he is under oath from Mount Sinai to give charity, as it is stated with regard to a poor person: ''You shall give him'' (Deuteronomy 15:10).

אֶלָּא מַתָּנָה לְעָשִׁיר.

Traduction

Rather, the case is where he said he would give a gift to a rich person. The oath takes effect, as there is no mitzva to do so.

''שֶׁאִישַׁן'' וְ''שֶׁלֹּא אִישַׁן'' – אִינִי?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָאוֹמֵר ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אִישַׁן שְׁלֹשָׁה יָמִים'' – מַלְקִין אוֹתוֹ וְיָשֵׁן לְאַלְתַּר!

Traduction

§ The mishna teaches that if one takes an oath, saying: I will sleep, or: I will not sleep, the oath takes effect and he is liable to bring an offering if he fails to fulfill the terms of his oath. The Gemara asks: Is that so? But doesn’t Rabbi Yoḥanan say that in the case of one who says: On my oath I will not sleep for three days, the court flogs him immediately and he may sleep. Since it is impossible for one not to sleep for three days, his oath is regarded as an oath taken in vain from the outset. How could someone who took an oath never to sleep be liable to bring an offering for an oath on an utterance if he slept unwittingly?

Rachi non traduit

מלקין אותו. משום שבועת שוא דדבר שא''א הוא ומשנשבע יצתה לשקר אלמא לאו שבועת ביטוי הוא דקתני וישן לאלתר:

Tossefoth non traduit

איני והא''ר יוחנן. למאי דס''ד השתא דלעולם קאמר תימה דתקשה ליה בריש פירקין (שבועות דף יט:) גבי שבועה שאוכל ושלא אוכל וי''ל דגבי אכילה ליכא למיטעי דלעולם קאמר ולא הוצרך התנא לפרש דלאלתר קאמר א''נ התם נמי שייך שפיר לעולם כגון שנשבע על ככר שלפניו:

הָתָם דְּאָמַר ''שְׁלֹשָׁה'', הָכָא דְּלָא אָמַר ''שְׁלֹשָׁה''.

Traduction

The Gemara answers: There, Rabbi Yoḥanan is referring to a case where he said explicitly that he will not sleep for three days. Here, the mishna is referring to a case where he did not say three days, and his oath extends only for the amount of time it is possible not to sleep.

''שֶׁאֶזְרוֹק צְרוֹר לַיָּם'' וְ''שֶׁלֹּא אֶזְרוֹק''. אִיתְּמַר: ''שְׁבוּעָה שֶׁזָּרַק פְּלוֹנִי צְרוֹר לַיָּם'' וְ''שֶׁלֹּא זָרַק'', רַב אָמַר חַיָּיב, וּשְׁמוּאֵל אָמַר פָּטוּר.

Traduction

§ The mishna teaches that an example of an oath on an utterance is where one took an oath, saying: I will throw a stone into the sea, or: I will not throw it. It was stated: With regard to one who says: On my oath so-and-so threw a stone into the sea, or: On my oath he did not throw it, Rav says: If it was later discovered that what he said was false, he is liable to bring an offering for his oath. And Shmuel says: He is exempt.

רַב אָמַר חַיָּיב – אִיתֵיהּ בְּלָאו וְהֵן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר פָּטוּר – לֵיתֵיהּ בִּלְהַבָּא.

Traduction

The Gemara explains the opinions: Rav says that he is liable, as the oath can be positive or negative. The Sages derived from the verse: ''Or if anyone take an oath clearly with his lips to do evil, or to do good'' (Leviticus 5:4), that one is liable to bring an offering for an oath on an utterance only when the oath is such that it could be inverted from the positive to the negative and vice versa. Since he can take an oath either that he threw the stone or that he did not, he is liable. And Shmuel says he is exempt, because the oath cannot be stated with regard to the future; he cannot control what so-and-so will do in the future. Consequently, it is an oath taken in vain, rather than an oath on an utterance.

Rachi non traduit

ליתיה בלהבא. יזרוק פלוני או לא יזרוק אין זה שבועת ביטוי אלא שבועת שוא שהרי אין פלוני ברשותו לזרוק ולא לזרוק:

לֵימָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא קָא מִיפַּלְגִי? דִּתְנַן, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב''. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אִם כֵּן, אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה, דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה מִנַּיִן?

Traduction

The Gemara asks: Shall we say that they disagree with regard to the issue that is the subject of the dispute between Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva? As we learned in the mishna: Rabbi Yishmael says: One is liable only for an oath on an utterance taken about the future, as it is stated: ''Or if anyone take an oath clearly with his lips to do evil, or to do good, whatsoever it be that a man shall utter clearly with an oath'' (Leviticus 5:4). Rabbi Akiva said to him: If so, and one is liable only for oaths explicitly mentioned in the verse, then I have derived only that one is liable for an oath on an utterance with regard to matters to which doing evil and doing good apply. From where do I derive that one is liable for an oath on an utterance with regard to matters to which doing evil and doing good do not apply?

אָמַר לוֹ: מֵרִיבּוּי הַכָּתוּב. אָמַר לוֹ: אִם רִיבָּה הַכָּתוּב לְכָךְ, רִיבָּה הַכָּתוּב לְכָךְ!

Traduction

Rabbi Yishmael said to him: The halakha in these cases is derived by amplification of the verse. Rabbi Akiva said to him: If the verse is amplified for this, i.e., to extend the halakha of an oath on an utterance to matters that do not involve doing evil or good, the verse is amplified for that, i.e., oaths about the past.

רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי עֲקִיבָא, וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל?

Traduction

Say that Rav, who ruled that one who took an oath that so-and-so threw a stone into the sea is liable, states his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, that one can be liable for oaths about the past. And say that Shmuel states his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, that one is exempt from liability for taking an oath about the past.

Rachi non traduit

רב כר''ע. דמחייב בלשעבר:

ושמואל כרבי ישמעאל. דמחייב ליה להבא:

Tossefoth non traduit

ושמואל דאמר כר' ישמעאל. וא''ת והא לעיל קאמר שמואל טעמא משום דליתא בלהבא וי''ל דאין זה מדברי שמואל אלא הש''ס מפרש כן אליביה וכענין זה יש בכמה מקומות בש''ס:

אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי; הַשְׁתָּא מִילְּתָא דְּאִיתַהּ בִּלְהַבָּא לָא מְחַיַּיב עֲלַהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְשֶׁעָבַר, מִילְּתָא דְּלֵיתַהּ בִּלְהַבָּא מִיבַּעְיָא?!

Traduction

The Gemara rejects this suggestion: Everyone agrees that according to the opinion of Rabbi Yishmael one is exempt from liability for taking an oath that so-and-so threw an item. Now, with regard to a statement, i.e., an oath, that could be a valid oath referring to the future, e.g., I will throw an item, Rabbi Yishmael does not deem one liable for it when it refers to the past. Is it necessary to say that one is not liable for a statement, i.e., an oath, that so-and-so threw a particular item, that cannot be a valid oath when adjusted to be referring to someone else’s actions in the future, since it is not under the oath taker’s control?

Rachi non traduit

אליבא דר' ישמעאל כ''ע לא פליגי. כלומר דרב ודאי תנאי היא דלא מחייב ליה רב אליבא דרבי ישמעאל וליתא לפלוגתא דרב ושמואל אליביה כדמפרש ואזיל:

כִּי פְּלִיגִי – אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא. רַב – כְּרַבִּי עֲקִיבָא; וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַד כָּאן לָא מְחַיֵּיב רַבִּי עֲקִיבָא הָתָם לְשֶׁעָבַר, אֶלָּא מִלְּתָא דְּאִיתַהּ בִּלְהַבָּא – מְחַיֵּיב רַבִּי עֲקִיבָא לְשֶׁעָבַר; אֲבָל מִידֵּי דְּלֵיתֵיהּ בִּלְהַבָּא – לָא.

Traduction

When they disagree, it is with regard to how to understand the halakha according to the opinion of Rabbi Akiva. The opinion of Rav is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva without any qualification of it. And Shmuel says: Rabbi Akiva deems one liable only there, in the case of an oath that refers to the past, when it is a statement, i.e., an oath, that could be a valid oath referring to the future; in such a case Rabbi Akiva deems one liable also if the oath was taken referring to the past, like an oath where one says: I threw a stone. But with regard to statements that cannot be valid oaths if adjusted to the future, like an oath about another’s action, he does not deem one liable when they are made about the past.

Rachi non traduit

כי פליגי אליבא דר''ע. כלומר אבל בדר''ע פליגי ולאו דשמואל כתנאי דאפי' לר''ע פטר ליה שמואל וכל שכן לר' ישמעאל:

Tossefoth non traduit

רב דאמר כר''ע. הק' ה''ר עזרא הנביא דהשתא רב דריש ריבויי ומיעוטי ובהגוזל קמא (ב''ק דף צו:) סבר רב כר''מ דאמר אומרים בעבדים הרי שלך לפניך דאין נגזלים כמקרקעי ומאן דאית ליה דעבדים כמקרקעי דריש כללי ופרטי כדמוכח לקמן בפ' שבועת הפקדון (שבועות דף לז:) ובהגוזל בתרא (ב''ק דף קיז:) וי''ל דאית ליה שום מיעוט דממעט עבדים כדפרישית לעיל בפ''ק (שבועות דף ד:
ד''ה ר''ע):

לֵימָא בִּפְלוּגְתָּא

Traduction

The Gemara suggests: Shall we say that the dispute