Daf 86b
מַתְנִי' זָקֵן מַמְרֵא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט שְׁלֹשָׁה בָּתֵּי דִינִין הָיוּ שָׁם אֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הָעֲזָרָה וְאֶחָד יוֹשֵׁב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית
Rachi (non traduit)
ואחד בלשכת הגזית. שהיא בנויה בתוך העזרה חציה בקודש וחציה בחול כדאמרינן בסדר יומא (דף כה.):
ואחד יושב למעלה הימנו. כשעברו עזרת נשים ובאין לפני עזרת ישראל:
אחד יושב על פתח הר הבית. הוא שער המזרחי שלפנים מן החיל לפני עזרת נשים:
מתני' ג' בתי דינין היו שם. בירושלים דמשתעי בה קרא וקמת ועלית:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן 'כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר'
תַּלְמִיד שֶׁהוֹרָה לַעֲשׂוֹת פָּטוּר נִמְצָא חוּמְרוֹ קוֹלוֹ
Rachi (non traduit)
נמצא חומרו קולו. חומר שהחמירו עליו שאינו ראוי להוראה עד שיהא בן ארבעים שנה נעשה לו קל לפוטרו מן המיתה:
תלמיד שהורה לעשות. תלמיד שלא הגיע להוראה ונחלק על ב''ד שבעירו ובאו לב''ד הגדול ושאלו וחזר לעירו והורה כבתחילה פטור שאין לסמוך על הוראתו והתורה לא חייבה אלא מופלא ומומחה לב''ד כדאמרי' בגמ':
וְאִם לָאו אֵלּוּ וָאֵלּוּ בָּאִין לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאָה תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' חָזַר לְעִירוֹ שָׁנָה וְלִמֵּד בַּדֶּרֶךְ שֶׁהָיָה לָמֵד פָּטוּר וְאִם הוֹרָה לַעֲשׂוֹת חַיָּיב שֶׁנֶּאֱמַר וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיּוֹרֶה לַעֲשׂוֹת
וְאִם לָאו בָּאִין לָהֶן לְאוֹתָן שֶׁעַל פֶּתַח עֲזָרָה וְאוֹמֵר כָּךְ דָּרַשְׁתִּי וְכָךְ דָּרְשׁוּ חֲבֵירַי כָּךְ לִימַּדְתִּי וְכָךְ לִימְּדוּ חֲבֵירַי אִם שָׁמְעוֹ אָמְרוּ לָהֶם
בָּאִין לָזֶה שֶׁעַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת וְאוֹמֵר כָּךְ דָּרַשְׁתִּי וְכָךְ דָּרְשׁוּ חֲבֵירַי כָּךְ לִימַּדְתִּי וְכָךְ לִימְּדוּ חֲבֵירַי אִם שָׁמְעוּ אָמְרוּ לָהֶם
Rachi (non traduit)
באין לזה שעל פתח הר הבית. זקן זה שהורה בעירו ונחלק ב''ד שבעירו עליו והזקיקו הכתוב לעלות לירושלים ולשאול ובאין הוא ובית דין שבעירו לב''ד זה שעל פתח הר הבית שהרי בו פוגעין תחילה:
וְאַכַּתִּי מַאי לְמֵימְרָא לָא צְרִיכָא דְּקָא מְרַמְּזִי רַמּוֹזֵי מַהוּ דְּתֵימָא רְמִיזָא מִילְּתָא הִיא קָא מַשְׁמַע לַן רְמִיזָא לָאו כְּלוּם הוּא
Rachi (non traduit)
דקא מרמזי רמוזי. הני להני:
ואכתי מאי למימרא. כשהעידו הראשונים לא היה הדין ראוי ליגמר על פיהם ויכולין לומר לא היינו יודעין שיבואו עידי גניבה עלינו:
Tossefoth (non traduit)
קמ''ל רמיזה לאו כלום הוא. בפ''ב דב''ק (דף כד:
ושם) גבי לייעודי תורא ולייעודי גברא דמסקינן התם אלא דקא מרמזי רמוזי לא דמי לרמיזה דהכא דהתם מיירי ברמיזה חשובה שבכל השלשה ימים באו אלו עם אלו וקא מרמזי אבל הכא ברמיזה גרועה איירי דלאו מילתא היא אי נמי דיני נפשות שאני:
אֶלָּא אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן וּבִדְלָא אֲתוֹ עֵידֵי גְּנֵיבָה אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא לָא צְרִיכָא דְּאַף עַל גַּב דַּאֲתוֹ לְבַסּוֹף
Rachi (non traduit)
לבסוף. אחר שהעידו עידי מכירה באו עידי גניבה ונגמר הדין ע''פ שניהם:
ובדלא אתו עידי גניבה. קאמר רב אשי וכדפרישית שהיה יכול לומר עבדי מכרתי:
אָמַר רַב יוֹסֵף כְּמַאן אָזְלָא הָא שְׁמַעְתָּא דְּרַב אַסִּי כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר דָּבָר וְלֹא חֲצִי דָבָר אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי דְּאִי כְּרַבָּנַן נֶהֱרָגִין הָא מִתּוֹךְ קָאָמַר
Rachi (non traduit)
הא מתוך קאמר. אפי' חצי דבר אין כאן שהרי היה לו להציל נפשו מב''ד בטענה זו:
Tossefoth (non traduit)
אמר רב יוסף כו'. סלקא דעתך דרב יוסף בדאתו עידי גניבה וה''פ מתוך שהוא יכול לומר עבדי מכרתי אם לא היו באים עידי גניבה אם כן אין בעדותם ממש וחצי דבר הוא ואביי פריך ליה הא מתוך קאמר דמשמע הלשון דאפילו השתא נמי בתר דאתו עידי גניבה מצי למימר הכי:
אָמַר רַב אַסִּי עֵדֵי מְכִירָה בְּנֶפֶשׁ שֶׁהוּזַּמּוּ אֵין נֶהֱרָגִין מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר עַבְדִּי מָכַרְתִּי
Rachi (non traduit)
עידי מכירה בנפש. ולא באו עידי גניבה על כך לפנינו:
Tossefoth (non traduit)
עבדי מכרתי. וא''ת אי לאו למקטליה קא אתו אם יבאו עדים שאינו עבדו אם כן למאי קא אתו וי''ל דאתו לקיים המקח וא''ת אי דלא אתרו ביה למה לן טעמא דעבדי מכרתי אלא ודאי אתרו ביה אם כן למקטליה קאתי וי''ל דאתרו ביה אחריני ואינהו לא ידעי וכי האי גוונא הוה מצי לשנויי בריש פרק היו בודקין (לעיל סנהדרין דף מא.) גבי נערה המאורסה:
וּמַחְלוֹקֶת בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ גָּנַב וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ אָכַל
Rachi (non traduit)
ושנים אומרים בפנינו אכל. הבשר ברשות אחרים דאינו חייב עד שיגנוב משל אביו ויאכל ברשות אחרים הנך שתי כתות צריכות זו לזו ואין הראשונים יכולין לומר להלקותו באנו והוה ליה חצי דבר לחזקיה דסבר לה כר''ע דאמר אין נהרגין ולר' יוחנן דאמר נהרגין כרבנן:
שנים אומרים בפנינו גנב. משל אביו מעות לקנות בשר ויין בפעם שניה אחר שלקה:
וְהַכֹּל מוֹדִים בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה בְּעֵדִים אַחֲרוֹנִים שֶׁנֶּהֱרָגִים מִתּוֹךְ שֶׁעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים יְכוֹלִין לוֹמַר לְהַלְקוֹתוֹ בָּאנוּ וְהָנֵי כּוּלֵּיהּ דָּבָר קָא עָבְדִי לֵיהּ
הַכֹּל מוֹדִים בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה בְּעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאֵין נֶהֱרָגִין מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלִין לוֹמַר לְהַלְקוֹתוֹ בָּאנוּ
אָמַר אַבָּיֵי הַכֹּל מוֹדִים בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה וְהַכֹּל מוֹדִים בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה וּמַחְלוֹקֶת בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה
Rachi (non traduit)
הכל מודים כו'. כלומר יש עדים בבן סורר ומורה שהכל מודים באחת כתותיו לפטור ויש כת שהכל מודים בו לחיוב ויש כת בבן סורר ומורה שנחלקו חזקיה ורבי יוחנן לפי מה ששמענו במחלוקתן:
וּמוֹדֶה רַבִּי יוֹחָנָן בְּעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁהוּזַּמּוּ שֶׁאֵין נֶהֱרָגִין מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלִין לוֹמַר לְהַלְקוֹתוֹ בָּאנוּ
Rachi (non traduit)
ומודה ר' יוחנן בעדים הראשונים של בן סורר ומורה שהוזמו דאין נהרגין. דאינהו ודאי למלקות אתו כדכתיב ויסרו אותו (דברים כא):
אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא בְּעֵידֵי מְכִירָה דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּנֶהֱרָגִין כִּי פְּלִיגִי בְּעֵידֵי גְנֵיבָה חִזְקִיָּה אָמַר אֵין נֶהֱרָגִין גְּנֵיבָה לְחוֹדַהּ קָיְימָא וּמְכִירָה לְחוּדַהּ קָיְימָא רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר נֶהֱרָגִין גְּנֵיבָה אַתְחַלְתָּא דִמְכִירָה הִיא
Rachi (non traduit)
אתחלתא דמכירה. דקסבר ר' יוחנן לא לקי עלה דלאו שניתן לאזהרת מיתת ב''ד ואינן באין אלא להורגו ואף על גב דשתיהן צריכות זו לזו והוה ליה כל חדא וחדא חצי דבר מיקטל כרבנן:
לחודה קיימא. ועידי גניבה אינן באין להורגו אלא להלקותו אבל עידי מכירה שבאין עמהן ואומרין שהתרו בו למיתה מונעין אותו ממלקות ומחייבין אותו מיתה והויא לה מכירה דבר שלם:
בעידי מכירה כולי עלמא לא פליגי דנהרגין. אם נגמר דינו על פי שתי הכתות:
Tossefoth (non traduit)
גניבה אתחלתא דמכירה היא. וא''ת אמאי מקטלי הא מצו למימר לפוסלו לעדות באנו וכ''ת דבעו התראה וכיון דאמרי שהתרו בו למיתה אלמא למיקטליה קא אתו אם כן לחזקיה נמי לקטלו אע''ג דאתו נמי להלקותו כדאשכחן בפ''ב דב''ק (דף כד. ושם) דעידי נגיחה ראשונה ושניה אע''ג דאתו לחיובי' חצי נזק כיון דאתו נמי לייעודי משלמי חצי נזק של העדאה עם הכת השלישית כשהוזמו השלש כתות וי''ל דקסבר חזקיה דגניבה לחודה קיימא כמו עידי קדושין ועידי ביאה ואע''ג דמיירי באתרו ביה מדמקטלי לרבי יוחנן מ''מ לא שייך בהו חיוב מיתה ואפשר דלחזקיה לא בעי התראה ולר' יוחנן בעי אי נמי הש''ס לא חש בטעמא דלפוסלו לעדות באנו מדאיצטריך לעיל למימר להלקותו ושמא איצטריך היכא דמפסיל מעיקרא וקאי:

דְּאִי רַבִּי יוֹחָנָן כֵּיוָן דְּאָמַר נֶהֱרָגִין הָוֵה לֵיהּ לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין וְכָל לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין אֵין לוֹקִין עָלָיו אִיהוּ לָא לָקֵי אִינְהוּ הֵיכִי לָקוּ
Rachi (non traduit)
אינהו היכי לקו. הא לאו כאשר זמם הוא ואי משום לא תענה (שמות כ) לאו שאין בו מעשה הוא:
וכל לאו שניתן לאזהרת ב''ד אין לוקין עליו. ואפילו יפטרו מן המיתה שהרי לא לאזהרת מלקות ניתן:
דאי ר' יוחנן כיון דאמר נהרגין. אם באו עידי מכירה אחרי כן קודם הזמה ונגמר דינו ע''פ שתי הכתות והוזמו היכי לקו אם הוזמו קודם שבאו עידי מכירה הא הוה ליה לאו דלא תענה לגבייהו בשעה שהעידו לאו שניתן לאזהרה שלא להעיד כן שאם יעידו ולא יוזמו עד שיבאו עידי מכירה ויגמר דינו ויוזמו ימותו:
וְהָא אִיתְּמַר עֵידֵי גְּנֵיבָה בְּנֶפֶשׁ שֶׁהוּזַּמּוּ חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹחָנָן חַד אָמַר לוֹקִין וְחַד אָמַר אֵין לוֹקִין וְאָמְרִינַן תִּסְתַּיֵּים דְּחִזְקִיָּה דְּאָמַר לוֹקִין מִדְּאָמַר חִזְקִיָּה אֵין נֶהֱרָגִין
Rachi (non traduit)
עידי גניבה בנפש. שהעידוהו שגנב נפש:
מדאמר חזקיה אין נהרגין. אם הוזמו לאחר שבאו עידי מכירה משום הכי לוקין שהרי אין סופן למות על עדות זו ולא הוי לגבייהו לאו שניתן לאזהרת מיתת ב''ד:
מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא אִי הָכִי עֵידֵי מְכִירָה נָמֵי לִיקְטְלֵיהּ מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלִין עֵידֵי גְנֵיבָה לוֹמַר לְהַלְקוֹתוֹ בָּאנוּ וְכִי תֵּימָא דְּקָסָבַר חִזְקִיָּה דְּלָא לָקֵי
Rachi (non traduit)
דלא לקי. אגניבה לחודה משום דהוה ליה לאו שניתן לאזהרת מיתת ב''ד שאם ימכרנו יהרג:
להלקותו באנו. על הגניבה ולא ידענו שימכרנו:
לְהַלְקוֹתוֹ בָּאנוּ וְהָנֵי אַחֲרִינֵי כּוּלֵּי[הּ] דָּבָר קָא עָבְדִי לֵיהּ
Rachi (non traduit)
להלקותו באנו. ולא הועדנו להמיתו שלא ידענו שסופו לחזור ולקלקל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source