Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 85a
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הָאָמַר כָּל מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ פָּטוּר עָלֶיהָ
Traduction
and doesn’t Rabbi Shimon say: With regard to one who performs any prohibited labor that is not necessary for its own sake, it is labor for which he is exempt? In this case, causing the wound was inadvertent and was not his objective when performing the action.
Rachi non traduit
ור' שמעון אית ליה מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה. בפרק המצניע (שבת ד' צנ:) גבי המוציא את המת במטה:
Tossefoth non traduit
ורבי שמעון האמר מלאכה שאינה וכו'. הא דקיימא לן הלכה כר' שמעון בגרירה לאו שגגת סקילה היא דאי עביד תריץ הוי כלאחר יד כדאיתא שלהי פ' כירה (שבת דף מו:
ושם) ועוד דאינה צריכה לגופה ועוד דאפי' לר' יהודה כל אין מתכוין דלא פסיק רישיה פטור מדאורייתא דלא הוי מלאכת מחשבת וכן משמע ביומא (דף לד:) גבי עששיות דאמרי' צירוף דרבנן פי' כי האי משום דאין מתכוין ולא הוי מלאכת מחשבת והתירו משום דאין שבות במקדש וכן מוכח בההיא דהמכבד והמרבץ דהא רבנן דסבירא להו כרבי יהודה בדבר שאין מתכוין ופטרי אפילו ישוה גומות וכן בפרק ספק אכל (כריתות דף כ.) דמתעסק שאינו מתכוין למלאכה פטור כ''ש היכא דאינו מתכוין אלא לגרירה והא דמחייב רבי יהודה בכריתות נתכוין לכבות את העליונות והובערו התחתונות מאליהן היינו התם משום דהוי פסיק רישיה וחשיב מלאכת מחשבת כיון שיודע שיבעיר ור' שמעון דפוטר משום דאינה צריכה לגופה ולא בעי מלאכת מחשבת דהא ר' שמעון מחייב מקלקל בהבערה ומקלקל דמיפטר בשאר מלאכות היינו משום דלא הוי מלאכת מחשבת כדמוכח שלהי פרק קמא דחגיגה (דף י.) מכלל דבהבערה לא חיישינן והא דשרינן לבעול לכתחלה בשבת אם להנאת עצמו הוא צריך אפילו דם חבורי מחבר ה''ט משום דאינה צריכה לגופה ור' אליעזר דמחייב חטאת במכבד ומרבץ לאו משום דליהוי פסיק רישיה דהא שרי לר' שמעון לכתחלה אלא חשיב תיקון לכיבוד ולריבוץ כעין בנין ואפילו בלא השוואת גומות דבדבר מועט מיחייב משום בונה כדאשכחן גודלת ופוקסת ובס''פ כירה (שבת דף מז:) דהוי שרי לטלטל נר הדולק בשבת אי לאו משום דבסיס לדבר האסור היינו משום דאי מכבה בלא מתכוין אינה צריכה לגופה היא ומיהו תימה דהא לשמואל קאמר בפרק כירה דבדבר שאין מתכוין סבר לה כר''ש ובמלאכה שאינה צריכה לגופה סבר לה כר' יהודה וכיון דסבר כר''י במלאכה שאינה צריכה לגופה היכי שרי דבר שאין מתכוין דשרי התם (דף מא:) גבי מיחם שפינהו לתת לתוכו מים להפשיר אפי' שיעור לצרף דהוה ליה שגגת סקילה וי''ל דהא דאסרינן הכא קוץ וסילוא משום דחיישינן כשמתחיל להסיר שמא יתהפך דלא סגי אי לא הוי פסיק רישיה ולא יניח בשביל כך אבל שאר דבר שאין מתכוין דלא פסיק רישיה הוא שרי וליטול קוץ בשבת מודה שמואל אע''ג דמחייב במלאכה שאינה צריכה לגופה דקסבר מקלקל בחבורה פטור:
בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת בֵּן מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה שָׁלִיחַ לְאָבִיו לְהַכּוֹתוֹ וּלְקִלְּלוֹ
Traduction
§ The Sages raised a dilemma before Rav Sheshet: What is the halakha with regard to whether a son may be designated an agent of the court in order to flog his father or to curse him if the court sentenced him to ostracism?
Rachi non traduit
מהו שיעשה שליח. ב''ד לאביו אם נתחייב אביו נדוי או מלקות:
אֲמַר לְהוּ וְאַחֵר מִי הִתִּירוֹ אֶלָּא כְּבוֹד שָׁמַיִם עָדִיף הָכָא נָמֵי כְּבוֹד שָׁמַיִם עָדִיף
Traduction
Rav Sheshet said to them: And did the Torah render it permitted to flog or curse another who is not his father? The Torah prohibited such actions. Rather, the reason that an agent of the court may flog or curse the one found liable is that the honor of Heaven takes precedence over the honor due to another. Here too, a son may serve as an agent of the court because the honor of Heaven takes precedence over the honor due to his father.
Rachi non traduit
ואחר מי התירו. לקללו ולהכות את חבירו והלא כל ישראל הוזהרו על הכאת חביריהם ועל קללתם כדילפינן בד' מיתות (לעיל ד נח:) אפ''ה נעשה שליח ב''ד לכך דכתיב (דברים כ''ה:ג') ארבעים יכנו וכתיב (במדבר ה':כ''א) יתן ה' אותך:
מֵיתִיבִי וּמָה מִי שֶׁמִּצְוָה לְהַכּוֹתוֹ מִצְוָה שֶׁלֹּא לְהַכּוֹתוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ מִצְוָה לְהַכּוֹתוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁמִּצְוָה שֶׁלֹּא לְהַכּוֹתוֹ
Traduction
The Gemara raises an objection from a baraita: And just as with regard to one who is commanded to strike him there is a mitzva not to strike him under other circumstances, with regard to one who is not commanded to strike him is it not right that there is a mitzva not to strike him?
Rachi non traduit
ומה מי שמצוה להכותו. ברייתא תניא הכי במכילתא:
מַאי לָאו אִידֵּי וְאִידֵּי בִּמְקוֹם מִצְוָה הָא בִּבְנוֹ הָא בְּאַחֵר
Traduction
The Gemara explains the baraita: What, is it not that both this first clause of the statement of the baraita and that latter clause of the statement of the baraita are referring to a situation where striking another is a mitzva, e.g., where the other is liable to receive lashes. The distinction between them is that this latter clause, which is referring to one who is not commanded to strike him, is concerning a case where the agent is his son and is therefore prohibited from striking his father even in that capacity, while that first clause, which is referring to one who is commanded to strike him, is concerning a case where the agent is another individual and not his son. This indicates that it is prohibited for a son to flog his father as an agent of the court.
Rachi non traduit
מאי לאו אידי ואידי. מצוה ואינה מצוה תרוייהו במקום מצוה והא בבנו והא באחר והכי קאמר ויליף אזהרה למכה אביו ומה אחר שמצוה להכותו במקום מצוה דכתיב יכנו מצוה שלא להכותו יותר מארבעים דכתיב (דברים כה) ולא יוסיף פן יוסיף בנו שאינו מצוה להכותו אפילו במקום מצוה אלמא אינו נעשה שליח לכך אינו דין שמוזהר שלא להכותו שלא במקום מצוה:
Tossefoth non traduit
הא בבנו הא באחר. רוצה ללמד מכאן אזהרה למכה אביו דלא נפיק מפן יוסיף כיון דאינו מצווה להכותו ומשמע בסמוך דאפי' ביוצא ליהרג נפקא לן אזהרה לבנו דחייב דמוקי לה רב חסדא במסרבין בו לצאת ואע''ג דאין מזהירין מן הדין הני מילי להלקותו ומיהו קשה היכי אתא בנו בקל וחומר מאחר כיון דאחר פטור במסרבין בו לצאת ואינו יוצא ושמא גלויי מילתא בעלמא הוא דפן יוסיף מיירי אפי' בבנו אע''ג דארבעים יכנו לא מיירי בבנו:
לָא אִידֵּי וְאִידִי לָא שְׁנָא בְּנוֹ וְלָא שְׁנָא אַחֵר וְלָא קַשְׁיָא כָּאן בִּמְקוֹם מִצְוָה כָּאן שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה
Traduction
The Gemara answers: No, in both this clause and that clause it is no different if the agent is his son and it is no different if the agent is another. And it is not difficult to distinguish between the clauses: Here, in the first clause, the reference is to a situation where striking another is a mitzva, as he is an agent of the court; there, in the latter clause, the reference is not to a situation where striking another is a mitzva.
וְהָכִי קָתָנֵי וּמָה בִּמְקוֹם מִצְוָה שֶׁמִּצְוָה לְהַכּוֹתוֹ מִצְוָה שֶׁלֹּא לְהַכּוֹתוֹ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה שֶׁאֵינוֹ מִצְוָה לְהַכּוֹתוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁמִּצְוָה שֶׁלֹּא לְהַכּוֹתוֹ
Traduction
And accordingly, this is what the baraita is teaching: And just as in a situation where striking another is a mitzva, where the agent of the court is commanded to strike him, there is a mitzva not to strike him even one lash beyond the number determined by the court, as it is written: ''Forty lashes shall he strike him, he shall not exceed, lest if he shall exceed to strike him'' (Deuteronomy 25:3), accordingly, in a situation where striking another is not a mitzva, where one is not commanded to strike him, is it not right that there is a mitzva not to strike him? The general prohibition against striking another in any situation is derived from this verse.
Rachi non traduit
ומה במקום מצוה שמצוה להכותו מצוה שלא להכותו. יותר מארבעים שלא במקום מצוה לא כל שכן ויליף אזהרה למכה אביו או חבירו מהכא:
תָּא שְׁמַע הַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג וּבָא בְּנוֹ וְהִכָּהוּ וְקִילְּלוֹ חַיָּיב בָּא אַחֵר וְהִכָּהוּ וְקִילְּלוֹ פָּטוּר וְהָוֵינַן בַּהּ מַאי שְׁנָא בְּנוֹ וּמַאי שְׁנָא אַחֵר וְאָמַר רַב חִסְדָּא בִּמְסָרְבִין בּוֹ לָצֵאת וְאֵינוֹ יוֹצֵא
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a proof from a baraita: In the case of one who emerges from the court condemned to be executed and his son came and struck him or cursed him, the son is liable to be executed for striking or cursing his father. If another came and struck him or cursed him, he is exempt. And we discussed it as follows: What is different about the case where his son strikes or curses him that he is liable, and what is different about the case where another strikes or curses him that he is exempt? And Rav Ḥisda says: The baraita is referring to a case where they are imploring the condemned man to emerge from the court to be executed but he is not emerging. Therefore, it is necessary to employ force. Apparently, even under those circumstances, where the use of force is sanctioned by the court, it is prohibited for the son to strike his father.
Rachi non traduit
בא אחר והכהו וקיללו פטור. קס''ד פטור ממלקות:
ואינו יוצא. ואשמעי' דבנו אינו נעשה שליח בית דין לכופו לצאת וקשיא לרב ששת:
רַב שֵׁשֶׁת מוֹקֵי לַהּ בְּשֶׁאֵין מְסָרְבִין בּוֹ לָצֵאת
Traduction
The Gemara rejects this proof: Rav Sheshet interprets this baraita as referring to a case where they are not imploring him to emerge from the court for his execution. It is referring to a case where the condemned man is proceeding willingly, and it is not an agent of the court but someone else who strikes and curses him at his own initiative.
אִי הָכִי אַחֵר נָמֵי אַחֵר גַּבְרָא קְטִילָא הוּא
Traduction
The Gemara challenges: If so, even another who strikes one who is condemned to death should be liable, as it is prohibited to strike or curse another. The Gemara responds: If another does so he is exempt, since the legal status of the one condemned to death is that of a dead man. Therefore, one is not liable for striking or humiliating him.
וְהָאָמַר רַב שֵׁשֶׁת בִּיְּישׁוֹ יָשֵׁן וָמֵת חַיָּיב הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּשֶׁהִכָּהוּ הַכָּאָה שֶׁאֵין בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה
Traduction
The Gemara asks: But doesn’t Rav Sheshet himself say: If one humiliates another who is sleeping and the individual never awakens and dies, the one who humiliated him is liable to compensate his heirs for that humiliation? Apparently, even if the status of the condemned is that of a dead person, the one who cursed him should be liable to compensate his heirs. The Gemara answers: With what are we dealing here in the baraita? We are dealing with a case where he struck him with a blow that does not have sufficient force to cause damage worth one peruta, in which case no compensation is paid.
Rachi non traduit
ה''ג והאמר רב ששת ביישו ישן ומת חייב. ביישו ישן ומת תוך שינתו:
חייב. דהא מתביישין בניו והאי נמי ל''ש:
Tossefoth non traduit
והאמר רב ששת ביישו וכו'. תימה דבפ' החובל (ב''ק דף פו:
ושם) בעי רבי אבא בר ממל ביישו ישן ומת מהו ולא איפשיטא והכא פריך בפשיטות ויש ספרים דגרסינן והאמר רב ששת ביישו ישן חייב ולא גרס ומת ולא נהירא דמה ענין ישן ליוצא ליהרג ועוד מאי קמ''ל רב ששת מתניתין היא בפרק החובל המבייש את הישן חייב ור''ת גריס והאמר רב ששת ביישו חייב ואיוצא ליהרג קאי מיהו אין כל כך תימה אם לא הביא דברי רב ששת בפרק החובל למיפשט ההיא בעיא דכי האי גוונא אשכחן בנדרים בפרק אין בין המודר (נדרים ד' לה: ושם) דאיבעיא לן הנהו כהני שלוחי דידן או שלוחי דשמיא ולא מייתי התם דברי רב הונא בריה דרב יהושע דאמר בפרק קמא דקדושין (דף כג: ושם) הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו דאי שלוחי דידן מי איכא מידי דאנן לא מצינן עבדין ושלוחי דידן עבדי:
הכהו הכאה שאין בה וכו'. תימה אמאי לקי הא פן יוסיף לאו שניתן לאזהרת מיתת ב''ד הוא דמיניה נפקא לן אזהרה למכה אביו כדאיתא בספרי ובירושלמי:
וְהָאָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הִכָּהוּ הַכָּאָה שֶׁאֵין בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה לוֹקֶה מַאי פָּטוּר דְּקָאָמַר פָּטוּר מִמָּמוֹן
Traduction
The Gemara asks: But doesn’t Rabbi Ami say that Rabbi Yoḥanan says: In a case where one struck another with a blow that does not have sufficient force to cause damage worth one peruta, he is flogged for violating the prohibition: ''He shall not exceed''? Why does the baraita exempt another entirely? The Gemara explains: What is the meaning of the term exempt that is stated in this baraita? It means that he is exempt from monetary restitution, but he is liable to receive lashes.
מִכְלָל דִּבְנוֹ חַיָּיב בְּמָמוֹן אֶלָּא בְּדִינוֹ הָכָא נָמֵי בְּדִינוֹ
Traduction
The Gemara asks: If the clause of the baraita that discusses a case where another individual strikes or curses him and states that he is exempt only from payment of restitution, one may conclude by inference that the clause of the baraita that discusses his son states that he is liable to pay monetary restitution. That is certainly not the case. Rather, the clause of the baraita that discusses his son states that he is liable to be punished in accordance with his appropriate sentence; here too, the clause of the baraita that discusses another individual states that he is exempt from punishment in accordance with his appropriate sentence. The question remains: Why is another exempt from receiving lashes in a case where he struck him with a blow that does not have sufficient force to cause damage worth one peruta?
Rachi non traduit
מכלל. דחייב דקתני גבי בנו ממון קאמר בתמיה והא באין בה שוה פרוטה מוקמת לה:
אלא. על כרחך חייב בדינו קאמר מיתה:
הכא נמי. דתני גבי אחר פטור בדינו קאמר וממלקות פטר ליה ואכתי מאי שנא:
אֶלָּא אַחֵר הַיְינוּ טַעְמָא דְּפָטוּר דְּאָמַר קְרָא וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עַמְּךָ
Traduction
The Gemara answers: Rather, this is the reason that another is exempt: As the verse states: ''Nor curse a ruler of your people'' (Exodus 22:27), from which it is inferred that this prohibition applies only with regard to one who performs an action of ''your people,'' i.e., an action befitting a Jew. There is no prohibition against cursing one whose actions are inconsistent with the conduct appropriate for a Jew.
Rachi non traduit
בעושה מעשה עמך. וזה שעובר עבירה שחייב מיתה לאו עושה מעשה עמך הוא:
הָתִינַח קְלָלָה הַכָּאָה מְנָלַן דְּמַקְּשִׁינַן הַכָּאָה לִקְלָלָה
Traduction
The Gemara asks: This explanation works out well with regard to cursing, as that is the prohibition mentioned in that verse. From where do we derive that the halakha is the same with regard to striking? The Gemara answers: We derive that the halakha is the same for both, as we liken striking to cursing based on the juxtaposition between the verses that address the cases of one who strikes his father (Exodus 21:15) and one who curses his father (Exodus 21:17).
Rachi non traduit
התינח קללה. דכתיב ביה בעמך:
מקשינן. כלומר גמרינן במה מצינו ואיכא דאמרי היקשא דכתיב מכה אביו ומקלל אביו גבי הדדי באלה המשפטים אלא שמקרא אחד מפסיק בינתים:
אִי הָכִי בְּנוֹ נָמֵי כִּדְאָמַר רַב פִּינְחָס בְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה הָכִי נָמֵי בְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה
Traduction
The Gemara challenges: If so, and the prohibition does not apply to one whose actions are inconsistent with the conduct appropriate for a Jew, his son too should be exempt if he strikes or curses his father whose conduct is inappropriate. The Gemara explains: As Rav Pineḥas says in another context that the reference is to a case where the one in question repented, so too, the baraita is referring to a case where the condemned man repented. Although he is being taken to his execution, because he repented he is considered as one who performs actions ''of your people,'' and his son is liable for striking or cursing him.
Rachi non traduit
אי הכי בנו נמי. דהא לא כתיב אזהרה במקלל אביו אלא במקלל חברו שאביו בכלל עמך בפ' ד' מיתות (לעיל סנהדרין ד' סו.):
דרב פנחס. משמיה דרבא במסכת חגיגה בסוף חומר בקודש:
אִי הָכִי אַחֵר נָמֵי אָמַר רַב מָרִי בְּעַמְּךָ בִּמְקוּיָּם שֶׁבְּעַמְּךָ
Traduction
The Gemara challenges: If so, and the baraita is referring to one who repented, another should be rendered liable as well. Rav Mari says: One derives from the expression ''of your people'' that the prohibition applies only to one enduring among your people, not to one whose execution is imminent.
Rachi non traduit
במקוים. הראוי להתקיים ולא זה שנגמר דינו:
אִי הָכִי בְּנוֹ נָמֵי
Traduction
The Gemara challenges: If so, his son should be exempt as well, since his father’s execution is imminent.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source