Vayedaber

Simple Havroutah

Sanhedrine

Daf 5b

עַל שֵׁם חָכְמָתוֹ, דִּכְתִיב: ''אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ''.

Traduction

It was due to his extraordinary wisdom, as it is written: ''Say to wisdom: You are my sister'' (Proverbs 7:4). Therefore, calling him: My sister’s son, was an indication of his great wisdom.

Rachi non traduit

על שם חכמתו. שהיה רב חכם ביותר קרי ליה בן אחותו:

יַתִּיר בְּכוֹרוֹת? אַל יַתִּיר. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּלָא חַכִּים, הָא קָא אָמְרִינַן דְּחַכִּים טוּבָא! אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלָא בְּקִיעַ בְּמוּמֵי.

Traduction

The Gemara had related that Rabbi Ḥiyya asked Rabbi Yehuda HaNasi: May Rav declare a firstborn animal permitted, and that Rabbi Yehuda HaNasi had responded: He may not declare such an animal permitted. The Gemara asks: What is the reason that he denied him this permission? If we say that it was because Rav was not sufficiently wise and learned, but that is difficult, as we already said that he was exceedingly wise. Rather, it must be that it was because, although he was quite knowledgeable about the halakha, he was not an expert with regard to blemishes, meaning that he lacked the practical expertise to apply the halakha to actual cases.

Rachi non traduit

הא קאמר דחכים טובא. דהא תרצת דעל שם חכמתו קריה בן אחותו:

וְהָאָמַר רַב: שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֳדָשִׁים גָּדַלְתִּי אֵצֶל רוֹעֵה בְהֵמָה, לֵידַע אֵיזֶה מוּם קָבוּעַ וְאֵיזֶה מוּם עוֹבֵר? אֶלָּא, לְחַלֵּק לוֹ כָּבוֹד לְרַבָּה בַּר חָנָה.

Traduction

The Gemara rejects this answer. But didn’t Rav say: I apprenticed with a shepherd for eighteen months in order to be able to know which blemish is a permanent blemish, and which is a temporary blemish? Evidently, he had a high level of practical expertise in this matter. The Gemara explains: Rather, it was in order to bestow honor upon Rabba bar Ḥana. Rabbi Yehuda HaNasi wanted to ensure that Rabba bar Ḥana would be treated with respect, so he made sure that there was an area of halakha with regard to which the people would not be able to consult with Rav and would need to consult with Rabba bar Ḥana instead.

Rachi non traduit

לחלק כבוד לרבה. כדי שינהגו בו בני בבל כבוד שבק ליה האי חשיבותא דאילו לרב הוו נהגי ביה יקר בלאו הכי:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִשּׁוּם הָא גּוּפֵיהּ, דְּרַב בְּקִיעַ בְּמוּמֵי טְפֵי, וְשָׁרֵי מוּמֵי דְּלָא יָדְעִי אִינָשֵׁי. וְאָמְרִי: ''כִּי הַאי גַוְונָא שְׁרָא רַב'', וְאָתוּ לְמִשְׁרֵי מוּם עוֹבֵר.

Traduction

And if you wish, say instead: It is due to this fact itself: Since Rav was a great expert with regard to blemishes, he would permit blemishes that average people do not know about. And as a result, they would erroneously say with regard to a different blemish: In a case like this Rav declared the animal permitted, and in this way they would come to erroneously permit an animal with a temporary blemish, believing it to be identical to the blemish that Rav had declared permitted. Due to this concern, Rav was denied the authority to declare firstborn animals permitted on the basis of a blemish.

Rachi non traduit

אי בעית אימא. הא דקאמר אל יתיר:

משום היא גופא. משום הא מילתא דקאמר שמונה עשר חדשים גדלתי וכו':

דלא ידעי אינשי. אינו ניכר לרבים שהוא מום:

יוֹרֶה, יוֹרֶה. אִי גְּמִיר, רְשׁוּתָא לְמָה לִי לְמִישְׁקַל? מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

Traduction

With regard to the permission granted to Rabba bar Ḥana and Rav, the Gemara had related that Rabbi Ḥiyya asked Rabbi Yehuda HaNasi: May he teach people and issue rulings concerning what is prohibited and what is permitted? And Rabbi Yehuda HaNasi responded: He may teach. The Gemara asks: If he had studied and mastered the relevant halakhot, why do I need him to receive permission? The need for formal authority is understandable when it comes to serving on a court to judge cases of monetary law, but any knowledgeable person should be qualified to answer questions about ritual law. The Gemara explains: The need for such permission is due to an incident that took place.

Tossefoth non traduit

אי גמיר למה ליה רשותא למשקל. הא דלא משני לענין ליפטר דבפר' אחד דיני ממונות (לקמן סנהדרין דף לג.) מוכח שצריך רשות ליפטר באיסור והיתר משום דאי ליפטר גרידא לא היה צריך למשקל רשותא בתרתי בהוראות ודין דבחד מינייהו סגי דהוי בכלל כל דבר שמתחייב לשלם:

דְּתַנְיָא: פַּעַם אַחַת הָלַךְ רַבִּי לְמָקוֹם אֶחָד, וְרָאָה בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּגַבְּלִין עִיסּוֹתֵיהֶם בְּטוּמְאָה. אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם מְגַבְּלִין עִיסּוֹתֵיכֶם בְּטוּמְאָה? אָמְרוּ לוֹ: תַּלְמִיד אֶחָד בָּא לְכָאן וְהוֹרָה לָנוּ: מֵי בְצָעִים אֵין מַכְשִׁירִין. וְהוּא מֵי בֵיצִים דְּרַשׁ לְהוּ, וְאִינְהוּ סְבוּר מֵי בְצָעִים קָאָמַר.

Traduction

As it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda HaNasi once went to a certain place, and he saw people there kneading dough while they were in a state of ritual impurity, and they believed that nevertheless, the dough remained ritually pure. Rabbi Yehuda HaNasi said to them: For what reason are you kneading your dough in a state of ritual impurity? They said to him: A certain Torah scholar came here and taught us that water from swamps [mei betza’im] does not render food susceptible to contract ritual impurity. Therefore, they would take water from swamps and knead dough with it, in the mistaken belief that such dough would not be susceptible to ritual impurity. But in reality, what he taught them was that water of eggs [mei beitzim], i.e., the albumin of eggs, does not render food susceptible to impurity, as it is not considered water. But they thought he said: Water from swamps.

Rachi non traduit

בטומאה. לא הוו מקפידין לטהר כליהם:

מי בצעים. אגם מריש''ק בלע''ז:

אין מכשירין. וממימי בצעים אנו לשין הלכך לא מקבלה עיסה טומאה:

מי ביצים. הלש עיסה בביצים של תרנגולת ואווז:

Tossefoth non traduit

ואינהו סבור מי בצעים. תימה היאך טעו בין ביצים לבצעים ואר''ת דאינהו סבור דמי ביצים דקאמר דהיינו מי בצים דכתיב (איוב ח':
י''א) היגאה גמא בלי בצה וטעו בין בצים לביצים:

וְטָעוּ נָמֵי בְּהָא: מֵי קֵרַמְיוֹן וּמֵי פֵיגָה פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֵי בְצָעִים. וְאִינְהוּ סְבוּר: מִדִּלְגַבֵּי חַטָּאת פְּסִילִי – אַכְשׁוֹרֵי נָמֵי לָא מַכְשְׁרִי. וְלָא הִיא: הָתָם, לְעִנְיַן חַטָּאת, בָּעֵינַן מַיִם חַיִּים; הָכָא, אַכְשׁוֹרֵי כָּל דְּהוּ מַכְשְׁרִי.

Traduction

And the residents of that same place erred also with regard to this: It was taught in a mishna (Para 8:10): The waters of the Keramiyyon River and the waters of the Piga River are not fit for mixing with ashes of the red heifer to use as water of purification, since they are water from swamps. And they erroneously thought: Since this water is not fit for use as water of purification, this means it is not considered water, and therefore it also does not render food susceptible to contracting impurity. But it is not so, as there, with regard to water of purification, we need: ''Running water'' (see Numbers 19:17), and water from swamps is not running water. But here, with regard to rendering food susceptible to impurity, any water renders food susceptible.

Rachi non traduit

קרמיון ופיגה. נהרות של אגמים:

פסולין. למי חטאת מפני שהן מי בצעים ואנו מים חיים אל כלי בעינן:

Tossefoth non traduit

פסולין למי חטאת. וא''ת דבפרק המוכר את הספינה (ב''ב דף עד:) משמע שהם נהרות דדרשינן ועל נהרות יכוננה אלו ד' נהרות ירדן ירמוך קרמיון ופיגה ואר''ת דודאי נהרות הן ולפי שאין המים צוללין ועפר וטיט מעורב בהן פסולין למי חטאת דהוי חציצה בין מים לכלים וכתיב מים חיים אל כלי (במדבר יט):

תָּנָא, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּזְרוּ: תַּלְמִיד אַל יוֹרֶה אֶלָּא אִם כֵּן נוֹטֵל רְשׁוּת מֵרַבּוֹ.

Traduction

It was taught: At that time, when Rabbi Yehuda HaNasi discovered the consequences resulting from a Torah scholar who was not precise with his terminology, the Sages decreed: A Torah scholar may not teach halakha unless he receives permission from his teacher to do so. The teacher should not grant him this permission if he does not know how to express himself in a clear manner.

Rachi non traduit

נוטל רשות מרבו. וכי יהיב ליה רבו רשותא מידק דייק ביה שיהא לשונו פתוח ולא יטעו השומעין את דבריו:

תַּנְחוּם בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי אִיקְּלַע לְחֶתֶר. דְּרַשׁ לְהוּ: מוּתָּר לִלְתּוֹת חִיטִּין בַּפֶּסַח. אָמְרוּ לוֹ: לָאו רַבִּי מַנִּי דְּמִן צוּר אִיכָּא הָכָא? וְתַנְיָא: תַּלְמִיד אַל יוֹרֶה הֲלָכָה בִּמְקוֹם רַבּוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִמֶּנּוּ שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. אָמַר לְהוּ: לָאו אַדַּעְתַּאי.

Traduction

Concerning a similar matter, the Gemara relates: Tanḥum, son of Rabbi Ami, arrived at a place called Ḥatar, and he taught them: It is permitted to wash wheat in a small amount of water in order to make it easier to peel during the grinding process on Passover, and there is no concern that perhaps it will become leavened. They said to him: Isn’t Rabbi Mani from Tyre here i.e., near our location? And it is taught in a baraita: A Torah scholar may not teach halakha in the vicinity of his teacher, unless he is distant from the teacher by at least three parasangs [parsaot], corresponding to the size of the camp of Israel. In the encampment in the wilderness no one else judged cases, as all the Jewish people brought their cases to Moses (see Exodus 33:7). Tanḥum, son of Rabbi Ami, said to them: It did not enter my mind that Rabbi Mani was in the vicinity.

Rachi non traduit

לחתר. מקום:

מותר ללתות. לשרות מעט במים ולכותשן במכתשת ולא חיישינן לחימוץ הואיל וכותשן מיד:

כנגד מחנה ישראל. דכל מאן דבעי מילתא אזיל לגבי משה דכתיב (שמות לג) והיה כל מבקש ה' וגו' אע''ג שהמחנה ג' פרסאות ואתו לגבי משה רבותא דמשה שאני מחנה ישראל ג' פרסאות דכתיב (במדבר לג) ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השטים ואמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההוא אתרא והוה תלתא פרסי בעירובין (דף נה:) וביומא (דף עה:):

Tossefoth non traduit

אלא אם כן רחוק ממנו כו'. והא דאמר בפרק הדר (עירובין דף סב:
ושם) דאפילו ביעתא בכותחא בעא מיניה מרב חסדא כולי שני דרב הונא ולא אורי התם בפניו ממש איירי דהא קאמר התם רב חסדא אורי בכפרי בשני דרב הונא ומיהו קשה מהא דקאמר התם (שם דף סג.) דרב המנונא לא אורי בחרתא דארגיז בשני דרב הונא לפי שתלמידו היה והכא משמע דחוץ לשלש פרסאות יכול להורות וליכא למימר דהכא איירי בתלמיד חבר ולכך שרי נמי חוץ לשלש פרסאות כמו רב חסדא דהתם דהא כיון דממשה גמרינן כדפירש בקונטרס משמע דבתלמיד גמור איירי ודוחק לומר דחרתא דארגיז תוך ג' פרסאות היה ועוד דאמרינן התם (שם) בפניו אסור וחייב מיתה ושלא בפניו אסור ואין חייב מיתה משמע התם מתוך הסוגיא דתוך שלש פרסאות חשוב בפניו וחוץ של ג' שלא בפניו ונראה דהתם מיירי בלא נטל רשות מרבו:

רַבִּי חִיָּיא חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָאֵי בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. אֲמַר לֵיהּ: לָאו בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי כֹּהֵן אַתָּה? אָמַר לֵיהּ: אִין. אֲבוּהּ דְּהָהוּא גַּבְרָא גְּבַהּ עֵינַיִם הֲוָה, נָתַן עֵינָיו בִּגְרוּשָׁה וְחִילְּלוֹ.

Traduction

The Gemara relates: Rabbi Ḥiyya saw a certain man standing in a cemetery. He said to him: Are you not the son of so-and-so the priest? As it is prohibited for priests to come into contact with the dead (see Leviticus 21:1–4), Rabbi Ḥiyya was surprised to see a priest standing in a cemetery. The man said to him: Yes, but that man’s, meaning his own, father was a man with raised eyes who would desire things that he saw, even if they were forbidden. He set his eyes upon a divorcée and married her despite the Torah prohibition against such a union (see Leviticus 21:7), and thereby disqualified the offspring of that union from the sanctity of priesthood. As the son of a priest and a divorcée, the man had the status of a ḥalal and was therefore not obligated to abide by the restrictions specific to priests.

Rachi non traduit

רבי חייא חזייה כו'. לא איתפרש לן מאי בעיא הכא ונראה בעיני דהא אתא לאשמעינן אף על גב דרבי חייא תלמידו דרבי הוה ובמקומו דר' הוה לא חלק לו כבוד לרבי מלהפריש זה מן האיסור דלענין אפרושי מאיסורא אין כאן מורה הלכה לפני רבו כדאמרינן פרק הדר עם הנכרי (עירובין סג.) ובמס' שביעית ירושלמי בפרק שלש ארצות מצאתי בההוא עובדא דההוא דקאי בבית הקברות דלא גרסינן ביה רבי חייא אלא רבי הוה ושני דברים הללו ראה רבי בעכו דמי ביצים אין מכשירין והאי ולא גרסינן דהוה קאי בבית הקברות אלא בעכו שבה ארץ ישראל ויש בה ארץ העמים וראה אותן העומדים בגבול ארץ ישראל שהיו מגבלין עיסותיהן בטומאה ותמה עד שאמרו לו תלמיד אחד בא לכאן כו' וחזר וראה אותו כהן עומד בקצת העיר שחוץ לגבול ארץ ישראל אמר לו והרי הוא זה ארץ העמים שגזרו עליה טומאה כבית הקברות ואמר ליה לאו בן איש כהן פלוני אתה כו' ולכך נשנו מעשים הללו זה אצל זה:

גבה עינים. הלך אחר עיניו:

נתן עיניו בגרושה. ונשאה וממנה נולדתי והריני חלל:

Tossefoth non traduit

רבי חזייה גרסינן. ולא רבי חייא כדפי' בקונטרס שאלו מעשים מביא בירושלמי על רבי שראה אותם בעכו ודייק מיניה דעכו יש בה מארץ ישראל מדבעי למיכל בה טהרות ויש בה מחוצה לארץ מדכעס על אותו כהן שהיה עומד בצד דבחוצה לארץ וגרס התם דרבי חזייה לההוא גברא דהוה קאי בארץ העמים ולעיל נמי גרס ואינהו סבור מי שלק בצים קאמר:

פְּשִׁיטָא, לְפַלְגָא – הָא קָאָמַר דְּמַהֲנֵי. עַל תְּנַאי מַאי? תָּא שְׁמַע, דַּאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַב שֶׁמֶן: הֲרֵי אַתָּה בִּרְשׁוּתֵנוּ עַד שֶׁתָּבֹא אֶצְלֵנוּ.

Traduction

Continuing the discussion about receiving permission to teach halakha, the Gemara discusses the extent of this authority. It is obvious that one’s teacher can grant partial permission, meaning permission to rule on certain types of cases but not others, as it has been said above that doing so is effective. But what is the halakha with regard to granting such permission conditionally? Is it possible to grant permission limited to a certain period of time, or limited to a certain location? The Gemara suggests: Come and hear the solution to this matter from what Rabbi Yoḥanan said to Rav Shemen: You have our permission to instruct and to adjudicate until you return to us. This statement proves that it is possible to grant permission limited to a specific period of time.

Rachi non traduit

לפלגא. כגון רב דיהיבי להו רשותא למידן ולא להתיר בכורות:

על תנאי. כגון עד שנה או עד שנתים ולא יותר:

מאי. מהני בתוך הזמן או לא:

לרב שמן. כשהיה פורש ממנו וירד לבבל:

ברשותינו. רשות נתונה לך לדון:

גּוּפָא, אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ – דִּינֵיהֶם דִּין, אֶלָּא שֶׁנִּקְרָא בֵּית דִּין חָצוּף. יָתֵיב רַב נַחְמָן וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: אֲפִילּוּ שְׁנַיִם מְזַכִּין אוֹ שְׁנַיִם מְחַיְּיבִין וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ – יוֹסִיפוּ הַדַּיָּינִין. וְאִי אִיתָא, לִהְווֹ כִּשְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ!

Traduction

§ Earlier, the Gemara discussed the possibility of a court consisting of only two judges adjudicating a case. Concerning the matter itself, Shmuel says: With regard to two judges who adjudicated a case, their judgment is a valid judgment, but they are called an impudent court. Rav Naḥman sat and said this halakha. Rava raised an objection to Rav Naḥman from a mishna (29a): In a case where three judges are adjudicating a case, even if two judges deem the defendant exempt from payment or two judges deem him liable to pay, and one says: I do not know, the judges must add another judge, since the one who abstained has removed himself from the court, and there are not enough judges. And if it is so as Shmuel says, they should be viewed as two judges who adjudicated the case, and there would be no need to add another judge, as a judgment passed by two judges is valid.

Rachi non traduit

אפילו שנים מזכין כו'. משנה היא [בזה בורר] (לקמן סנהדרין דף כט.):

יוסיפו הדיינין. דהוה ליה כמאן דלא הוה התם ואישתכח דתרי הוא דהוי ואנן בעינן מעיקרא תלתא דאי נמי גמר דינא בתרי דהוי רובא שפיר דמי:

Tossefoth non traduit

שנים שדנו כו'. הא דנקט שנים משום דאפילו שנים הוו ב''ד חצוף אבל ה''ה דחד נמי דיניה דין מדפריך בסמוך (דף ו.) לר' אבהו מדן הדין ולשמואל לא פריך ועוד יש לדקדק מדתניא לקמן (שם) וחכמים אומרים פשרה ביחיד ובעי לפרושי טעמא דרבנן משום דמקשי פשרה לדין:

שָׁאנֵי הָתָם, דְּמֵעִיקָּרָא אַדַּעְתָּא דִּתְלָתָא יְתִיבִי. הָכָא, לָאו אַדַּעְתָּא דִּתְלָתָא יְתֵיבִי.

Traduction

Rav Naḥman answered him: It is different there, as they convened from the outset with the knowledge that they are three and intended to judge the case with three judges. Therefore, if one abstains, they must add another to complete the quorum. But here they did not convene with the knowledge that they are three, but rather intended to adjudicate the case as a court of two judges.

אֵיתִיבֵיהּ, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַדִּין בִּשְׁלֹשָׁה, וּפְשָׁרָה בִּשְׁנַיִם. וְיָפֶה כֹּחַ פְּשָׁרָה מִכֹּחַ הַדִּין, שֶׁשְּׁנַיִם שֶׁדָּנוּ – בַּעֲלֵי דִינִין יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן, וּשְׁנַיִם שֶׁעָשׂוּ פְּשָׁרָה – אֵין בַּעֲלֵי דִינִין יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן.

Traduction

Rava raised an objection to Rav Naḥman from a baraita: Rabban Shimon ben Gamliel says: Cases of monetary law are adjudicated by three judges, and mediation leading to compromise can be performed by two mediators. And the power of compromise is greater than the power of adjudication, as if two judges adjudicated a case, the litigants are able to withdraw from the case and demand a court with a complete quorum. But if two mediated a compromise, the litigants may not withdraw.

Rachi non traduit

שנים שעשו פשרה אין בעלי דינין יכולין לחזור בהן. שהרי נתרצו ועל פיהן עשו:

Tossefoth non traduit

יפה כח פשרה כו'. תימה במאי יפה כח דין נמי דומיא דפשרה שהיה מדעת שנים שדנו אין בעלי דינין יכולין לחזור בהן כיון דקיבלו עלייהו ונראה דמיירי כגון דאתו לבי תרי ואמרי להו דונו אותנו כמו שרגילים לעשות הדין או עשו לנו פשרה כמו שרגילין לעשותה דבכה''ג יפה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source