Vayedaber

Simple Havroutah

Sanhedrine

Daf 58a

שֶׁהָיְתָה הוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדוּשָּׁה, וְלֵידָתוֹ בִּקְדוּשָּׁה – יֵשׁ לוֹ שְׁאֵר הָאֵם, וְאֵין לוֹ שְׁאֵר הָאָב.

Traduction

who was not conceived in sanctity, as his parents were still gentiles, but his birth was in sanctity, as his mother converted before his birth, he has maternal kinship, i.e., his relationship to his mother’s relatives is recognized, but he does not have paternal kinship.

Rachi non traduit

שהורתו שלא בקדושה. וכל גר שנתגייר כקטן שנולד עכשיו בלא אב ואם וקרובים דמי ואין עליו קורבה מקודם לכן ומיהו רבנן הוא דגזור עליה בכל האסורות לו (בהיותו כותי) משום שלא יאמרו באין מקדושה חמורה לקדושה קלה הלכך נשא אחותו מן האם שנולדה קודם שנתגיירה אמה ונתגיירה עם אמה ונשאה זה משגדל יוציא דאחותו היא ולא גרע מבן נח ומדרבנן שלא יאמרו וכו' דקסבר ר' מאיר אחותו מן האם אסורה לבני נח ואפי' אחות אביו מן האם ואחות אמו מן האב ויליף לה מעל כן יעזב איש את אביו ואת אמו דאביו זה אחות אביו ואמו זה אחות אמו כדדריש ליה ר''א לקמן בשמעתין:

Tossefoth non traduit

הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה. פ''ה דנקט הכי משום למעוטי הורתו ולידתו בקדושה כיון דדמי לישראל גזר בו ר''מ אפי' בשאר האב ואפי' שנולדו אותן הקרובים בהיותו נכרי וי''ל איפכא דאדרב' כיון דהורתו ולידתו בקדושה הרי הוא כישראל ומותר אפי' באחותו מן האם שנולדו מקודם דליכא למיגזר שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה כיון דלית בהו צד פסלות דהנהו ודאי כשתי אמהות דמו ועי''ל דהורתו ולידתו בקדושה נמי כך דינו והא דלא נקטי לרבותא משום דלא פסיקא ליה למתני שאין לה שאר האב דמה שנולד לאביו בקדושה אסור מדאורייתא:

הָא כֵּיצַד? נָשָׂא אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם – יוֹצִיא, מִן הָאָב – יְקַיֵּים. אֲחוֹת הָאָב מִן הָאֵם – יוֹצִיא, מִן הָאָב – יְקַיֵּים.

Traduction

How so? If he married his maternal half sister, who was born before him and converted, he must divorce her. Although by Torah law they are considered unrelated, as a convert is considered to be reborn and all his previous family relationships are disregarded according to halakha, the Sages prohibited their marriage, lest he think that as a Jew it is permitted for him to engage in behaviors that were previously forbidden to him. If she is his paternal half sister, he may maintain her as his wife, as it is permitted for a gentile to marry his paternal half sister. If he married his father’s maternal half sister, he must divorce her. If he married his father’s paternal half sister, he may maintain her as his wife.

Rachi non traduit

מן האב יקיים. דלא נאסר איסור אחוה בבני נח אלא מן האם דכתיב (בראשית כ':י''ב) וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי אלמא בת האב שריא להו ובת האם לא שריא להו:

אחות אביו מן האם יוציא. כדכתיב (שם ב) על כן יעזב איש את אביו ודרשינן את אביו אחות אביו מן האם:

Tossefoth non traduit

נשא אחותו מן האם יוציא. פ''ה שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה דסבר ר''מ אחותו מן האם אסור לבני נח ואפי' אחות אביו מן האם ואחות האם מן האם וכדיליף רבי אליעזר לקמן מעל כן יעזב איש את אביו ואת אמו וכפירוש זה משמע בפ''ב דיבמות (דף כב. ושם) דבעו במערבא גזרו שניות בגרים או לא וקאמר השתא ערוה אי לאו משום שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה לא גזרו בה רבנן שניות מיבעיא אבל בפ' נושאין (יבמות צז:) פ''ה דהיינו טעמא דאחותו מן האם יוציא דגזרינן שמא ישא אחותו שנולדה אחריו דאיכא איסורא דאורייתא משמע לאותו הפירוש דהורתו ולידתו שלא בקדושה דליכא למיחש לאיסורא דאורייתא לא מיתסר באחותו מן האם ואי אפשר לומר כן כדאמרי' התם (דף צז:) גבי בני יודן אמתא אישתחרור דהורתן ולידתן שלא בקדושה הוה ואסר להו רב ששת למינסב נשי אהדדי מיהו קשה דבההיא דבני יודן אמתא משמע דלא הוי טעמא משום שמא יאמרו באין מקדושה חמורה לקדושה קלה אלא משום דילמא אתי לאיחלופי בישראל דקאמר מן האם ולא מן האב כ''ע לא פליגי דאסור כי פליגי מן האב ומן האם ואי משום שמא יאמרו אמאי שרי התם מן האב ומן האם אבל אי משום איחלופי ניחא כיון דאיכא צד אב לא אתי לאיחלופי דכותים לית להו קורבת אב ולא שייך למיגזר בהו אטו ישראל וכן משמע בפ''ב דיבמות (דף כב.) דטעמא משום איחלופי דאמר אמימר אפילו אחים מן האם מעידין לכתחלה ומאי שנא מערוה ערוה לכל מסורה עדות לב''ד מסורה משמע דטעמא דערוה משום דאתי לאיחלופי בישראל וכן פירש הקונטרס התם ערוה לכל מסורה הכל נושאין נשים ואי שרית להו לקיימה אתו נמי למישרי ערוה לישראל וי''ל דבן נח לא אסור באחותו אפי' מן האם והני תרי טעמי צריכי דיש מקומות דשייך האי טעמא דלא שייך האי אידך טעמא כגון נשא אחותו מן האם דמשום שמא יאמרו ליכא למיחש ומשום איחלופי איכא למיחש ואשת אביו לר' עקיבא ואחות אביו לרבי אליעזר דאסירי לבני נח יש לאסור משום שמא יאמרו אבל משום איחלופי ליכא למיגזר בקורבת אב דהכל יודעין דרחמנא אפקריה לזרעיה דכותי ואשת אביו לר''א ואחות אביו לר''ע שריא דלאו משום שמא יאמרו איכא ולא משום איחלופי איכא והשתא הא דפריך דרבי מאיר אדרבי מאיר לא כמו שפירש הקונט' דפריך נמי מדקתני אסור באחותו ואחות אביו ואחות אמו אע''ג דאין ב''ד של ישראל ממיתין עליהם דהמ''ל בכולהו דלא אסור משום דנאסרו בהיותם כותים אלא משום אחלופי כדאמר באחותו ולא פריך דר''מ אדר''מ אלא מדקתני מותר באשת אביו ובחמותו אע''ג דב''ד של ישראל ממיתין עליהם וכן כתוב בכל הספרים לעיל וסבר ר''מ כל ערוה שב''ד של ישראל ממיתין עליהם בני נח מוזהרין עליהם והתניא כו' משמע דלא קשיא ליה אלא מהא:

אֲחוֹת הָאֵם מִן הָאֵם – יוֹצִיא. אֲחוֹת הָאֵם מִן הָאָב, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יוֹצִיא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יְקַיֵּים. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל עֶרְוָה שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁאֵר אֵם – יוֹצִיא, מִשּׁוּם שְׁאֵר הָאָב – יְקַיֵּים.

Traduction

If she is his mother’s maternal half sister, he must divorce her. If she is his mother’s paternal half sister, Rabbi Meir says he must divorce her, and the Rabbis say he may maintain her as his wife. As Rabbi Meir would say: With regard to any forbidden relative who is forbidden due to maternal kinship, whether the woman is his paternal relative, e.g., his father’s maternal half sister, or his maternal relative, he must divorce her; whereas if she is forbidden due to paternal kinship, he may maintain her as his wife.

Rachi non traduit

אחות אם מן האם יוציא. כדכתיב את אמו זו אחות אמו מן האם:

ר''מ אומר יוציא. גזירה משום אחותו מן האם דכיון דשם צד שאר האם כאן אע''ג דמן האב היא אי שרית ליה אתי למימר אין לגר אפי' שאר אם ואתי למישרי אפי' אחותו מן האם וכ''ש אחות אמו ואחות אביו מן האם:

וחכ''א יקיים. ולא גזרי' והוא הדין להורתו ולידתו שלא בקדושה והא דנקט הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה לא בא למעוטי הורתו ולידתו שלא בקדושה אלא למעוטי הורתו ולידתו בקדושה וכיון דדמי ליה לישראל גזר ביה ר''מ דילמא אתי לאחלופי בישראל ואפילו בשאר האב ואפי' נולדו אותן קרובות בהיותו כותי:

וּמוּתָּר בְּאֵשֶׁת אָחִיו, וּבְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וּשְׁאָר כָּל עֲרָיוֹת מוּתָּרוֹת לוֹ. לְאֵתוֹיֵי אֵשֶׁת אָבִיו.

Traduction

And according to all opinions, he is permitted to marry his brother’s wife and his father’s brother’s wife, and all other relatives with whom relations are forbidden in the case of born Jew are also permitted to him. The expression: And all other relatives with whom relations are forbidden, is added to include his father’s wife, who is permitted to him if she was widowed or divorced from his father.

Rachi non traduit

ומותר באשת אחיו. ואפילו מאמו ולאחר מיתה ואפילו נשאה אחיו משנתגייר או נשאה כשהוא כותי ומשנתגייר קיימה דאין אשת אח לבני נח וליכא למיחש שמא יאמרו וכו' וכן אשת אחי האב וכן כל הבאות מחמת אישות דכיון דלשמא יאמרו ליכא למיחש דקסבר לא נאסרו לבני נח ומשום קורבה נמי ליכא למיחש דכקטן שנולד דמי:

ושאר כל עריות. שבאות מחמת אישות מותרות לו:

לאתויי אשת אביו. אבל כלתו ואחות אשתו ליכא לרבויי דהא בגר שהיתה לידתו בקדושה קיימא וזה לא היתה לו כלל אשה אלא ביהדות ולאתויי אחות אשתו נמי לא (צריכא ליה) דהא קתני בהדיא נשא אשה ובתה כונס אחת ומוציא אחת וה''ה לשתי אחיות:

נָשָׂא אִשָּׁה וּבִתָּהּ, כּוֹנֵס אַחַת וּמוֹצִיא אַחַת. וּלְכַתְּחִילָּה לֹא יִכְנוֹס. מֵתָה אִשְׁתּוֹ, מוּתָּר בַּחֲמוֹתוֹ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אָסוּר בַּחֲמוֹתוֹ.

Traduction

With regard to a gentile who married a woman and her daughter and they all converted, he may marry one but must divorce the other one; and he should not marry the second of them ab initio. If his wife, the daughter, died, he is permitted to maintain his mother-in-law as his wife. And some say that he is prohibited from maintaining his mother-in-law. In any event, Rabbi Meir clearly holds that several forbidden relationships for which a Jew is not liable to receive capital punishment, but only karet, are forbidden to descendants of Noah as well, namely, intercourse with one’s sister or one’s parent’s sister.

Rachi non traduit

נשא אשה ובתה. אשאר גרים קאי כשנשאם בהיותם כותי ונתגיירו עמו אי נמי אהא קאי ומשום דהך גיורת קאמר וה''ה לישראל גמור:

ולכתחילה לא יכנוס. מפרש ביבמות בפ' נושאין על האנוסה (יבמות דף צח:) דאהנך דאמרן לעיל יקיים קאמר דלכתחלה לא יכנוס:

מתה אשתו מותר בחמותו. ואע''פ שקיימה לאשתו משנתגייר דבן נח לא הוזהר על חמותו דנימא באים מקדושה וכו' וחמותו ממש לא הויא אע''ג דנתגיירו דגר שנתגייר וכו' ואין קורבות זה לזה:

ואיכא דתני אסור בחמותו. התם מפרש במאי פליגי קתני מיהת מותר באשת אביו ואע''פ שב''ד של ישראל ממיתין עליה וכן בחמותו וקתני אסור באחותו ובאחות אביו ואחות אמו ואע''פ שאין ב''ד של ישראל ממיתין עליהם:

אָמַר רַב יְהוּדָה: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי מֵאִיר אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָא רַבִּי מֵאִיר אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא.

Traduction

Rav Yehuda says: This is not difficult; this baraita cites the statement of Rabbi Meir according to the opinion of Rabbi Eliezer, and that previously mentioned baraita cites the statement of Rabbi Meir according to the opinion of Rabbi Akiva.

Rachi non traduit

הא ר''מ וכו'. תלמיד של שניהם היה כדאמרי' במס' ביצה (ד' ג:) גבי ליטרא קציעות ר''מ אומר א''ר אליעזר רואין כאילו הן פרודות וכו' ובמס' עירובין בפ''ק (דף יג.) אמר ר''מ שמש את ר''ע. הא דקתני אחותו אסורה לו ואשת אביו מותרת לו ר''מ היא משום ר''א והאי דקתני חייבי מיתות נאסרו להם ולא חייבי כריתות ר''מ היא אליבא דר''ע:

דְּתַנְיָא: ''עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ''. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ''אָבִיו'' – אֲחוֹת אָבִיו, ''אִמּוֹ'' – אֲחוֹת אִמּוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ''אָבִיו'' – אֵשֶׁת אָבִיו, ''אִמּוֹ'' – אִמּוֹ מַמָּשׁ.

Traduction

As it is taught in a baraita with regard to the verse: ''Therefore a man shall leave his father and his mother, and shall cleave to his wife, and they shall be one flesh'' (Genesis 2:24), that Rabbi Eliezer says: ''His father'' is referring to his father’s sister, i.e., one must abandon the possibility of marrying his father’s sister and marry someone else. ''His mother'' is referring to his mother’s sister. Rabbi Akiva says: ''His father'' is referring to his father’s wife; ''his mother'' is referring to his mother, literally.

Rachi non traduit

על כן יעזב איש את אביו ואת אמו. לאדם הראשון נאמר:

אחות אביו. וכ''ש אחותו:

''וְדָבַק'' – וְלֹא בְּזָכָר. ''בְּאִשְׁתּוֹ'' – וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵירוֹ. ''וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד'' – מִי שֶׁנַּעֲשִׂים בָּשָׂר אֶחָד, יָצְאוּ בְּהֵמָה וְחַיָּה שֶׁאֵין נַעֲשִׂין בָּשָׂר אֶחָד.

Traduction

''And shall cleave to his wife,'' but not to a male; such a relationship is not defined as cleaving. ''To his wife,'' but not to the wife of another man. ''And they shall be one flesh'' indicates that he should marry one of those with whom he can become one flesh, i.e., they can bear children together. This excludes domesticated and undomesticated animals, with which one is prohibited from engaging in bestiality, as they do not become one flesh. All these are forbidden to the descendants of Noah.

Rachi non traduit

ודבק ולא בזכר. דליכא דיבוק דמתוך שאין הנשכב נהנה אינו נדבק עמו:

שנעשה לבשר אחד. שזרע יוצא מהם שנעשה בשר האם והאב אחד בו:

יצאו בהמה וחיה. שאין יולדין מן האדם. הני דר''ע כולהו חייבי מיתות נינהו ומינה יליף לכל חייבי מיתות אבל לרבי אליעזר לית ליה קורבא דאישות ואית ליה קורבה דאחוה:

אָמַר מָר: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר ''אָבִיו'' – אֲחוֹת אָבִיו. אֵימָא: אָבִיו מַמָּשׁ? הַיְינוּ ''וְדָבַק'', וְלֹא בְּזָכָר.

Traduction

§ The Master said in this baraita that Rabbi Eliezer says: ''His father'' is referring to his father’s sister. The Gemara asks: Why not say that it is referring to his father, literally, prohibiting homosexual intercourse with one’s father? The Gemara answers: This prohibition is derived from another phrase in the verse: ''And shall cleave to his wife,'' but not to a male; this includes his father.

אֵימָא: אֵשֶׁת אָבִיו? הַיְינוּ ''בְּאִשְׁתּוֹ'' וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵירוֹ. אֵימָא: לְאַחַר מִיתָה? דּוּמְיָא דְּאִמּוֹ: מָה אִמּוֹ דְּלָאו אִישׁוּת, אַף אָבִיו דְּלָאו אִישׁוּת.

Traduction

The Gemara asks: Why not say that ''his father'' is referring to his father’s wife? The Gemara answers: This prohibition is derived from the term ''to his wife,'' but not to the wife of another man. The Gemara asks: Why not say that it is referring to his father’s wife after his father’s death, when she is no longer a married woman? The Gemara answers: The term ''his father'' is interpreted in a way that is similar to the interpretation of the term ''his mother.'' Just as his mother is not forbidden due to her marriage to his father, but rather due to her relationship to him, so too, the term ''his father'' is not referring to a relative who is forbidden to him due to her marriage.

Rachi non traduit

אימא לאחר מיתה. לחייבו על אשת אביו לאחר מיתת אביו ומשני דומיא דאמו:

''אִמּוֹ'' – אֲחוֹת אִמּוֹ. וְאֵימָא אִמּוֹ מַמָּשׁ? הַיְינוּ בְּאִשְׁתּוֹ וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵירוֹ. וְאֵימָא לְאַחַר מִיתָה? דּוּמְיָא דְּאָבִיו: מָה אָבִיו דְּלָאו מַמָּשׁ, אַף אִמּוֹ דְּלָאו מַמָּשׁ.

Traduction

Rabbi Eliezer says that ''his mother'' is referring to his mother’s sister. The Gemara asks: But why not say that it is referring to his mother, literally? The Gemara answers: This prohibition is derived from the term ''to his wife,'' but not to the wife of another man; and his mother is his father’s wife. The Gemara asks: But why not say that it is referring to his mother after his father’s death, when she is no longer married? The Gemara answers: The term ''his mother'' is interpreted in a way that is similar to the interpretation of the term ''his father.'' Just as the term ''his father'' is not interpreted literally, so too, the term ''his mother'' is not interpreted literally.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ''אָבִיו'' – אֵשֶׁת אָבִיו. וְאֵימָא: אָבִיו מַמָּשׁ? הַיְינוּ ''וְדָבַק'' – וְלֹא בְּזָכָר. אִי הָכִי, אֵשֶׁת אָבִיו נָמֵי הַיְינוּ ''בְּאִשְׁתּוֹ'' וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ! לְאַחַר מִיתָה.

Traduction

Rabbi Akiva says: ''His father'' is referring to his father’s wife. The Gemara asks: But why not say it is referring to his father, literally? The Gemara answers: That prohibition is derived from the term ''and shall cleave to his wife,'' but not to a male. The Gemara challenges: If so, the prohibition of his father’s wife is also derived from another term: ''To his wife,'' but not to the wife of another man. The Gemara explains: The term ''to his wife'' is referring to his father’s wife after his father’s death, when she is no longer married.

''אִמּוֹ'' – אִמּוֹ מַמָּשׁ. הַיְינוּ ''בְּאִשְׁתּוֹ'' וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ! אִמּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ.

Traduction

Rabbi Akiva says: ''His mother'' is referring to his mother, literally. The Gemara challenges: That prohibition is derived from the term ''to his wife,'' but not to the wife of another man. The Gemara explains: According to Rabbi Akiva, the term ''his mother'' is referring to his mother whom his father raped, i.e., she was never his father’s wife.

Rachi non traduit

אמו אמו ממש. ולאו היינו אשת חבירו ובלאחר מיתת אביו נמי ליכא לתרוצה דהיינו אשת אביו דאוקימנא לאחר מיתה ומשני אמו אנוסת אביו דלאו אשתו ואין כאן אלא משום אמו אפי' בחייו:

בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר:

Traduction

With regard to what principle do Rabbi Eliezer and Rabbi Akiva disagree? Rabbi Eliezer holds

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source