Daf 56b
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלָא אוֹמֵר: אַף עַל הַדָּם מִן הַחַי. רַבִּי חִידְקָא אוֹמֵר: אַף עַל הַסֵּירוּס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף עַל הַכִּישּׁוּף.
Rachi (non traduit)
אף על הדם מן החי. כולהו יליף טעמייהו לקמן:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת כִּישּׁוּף – בֶּן נֹחַ מוּזְהָר עָלָיו. ''לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים וְגוֹ'. וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ''. וְלֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר.
Rachi (non traduit)
בפרשת מכשף. זו היא שמזכיר והולך לא ימצא בך ובגלל התועבות האל וגו' ומדנענשו עליהם שמע מינה הוזהרו על כולם דלא ענש אלא אם כן הזהיר:
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף עַל הַכִּלְאַיִם. מוּתָּרִין בְּנֵי נֹחַ לִלְבּוֹשׁ כִּלְאַיִם וְלִזְרוֹעַ כִּלְאַיִם, וְאֵין אֲסוּרִין אֶלָּא בְּהַרְבָּעַת בְּהֵמָה וּבְהַרְכָּבַת הָאִילָן.
Rachi (non traduit)
מותרין בני נח וכו'. סיפא דמילתא דרבי אלעזר הוא וכוליה מפרש לקמן:
מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּאָמַר קְרָא, ''וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל''.
''וַיְצַו'' – אֵלּוּ הַדִּינִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְגוֹ'''.
''ה''' – זוֹ בִּרְכַּת הַשֵּׁם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת''. ''אֱלֹהִים'' – זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים''. ''עַל הָאָדָם'' – זוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם וְגוֹ'''.
''לֵאמֹר'' – זוֹ גִּילּוּי עֲרָיוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר''. ''מִכֹּל עֵץ הַגָּן'' – וְלֹא גָּזֵל. ''אָכֹל תֹּאכֵל'' – וְלֹא אֵבֶר מִן הַחַי.
Rachi (non traduit)
מכל עץ הגן ולא גזל. מדאיצטריך למישרי ליה ולהפקיר לו עצי הגן ש''מ שאינו מופקר לו נאסר לו:
אכול תאכל. העומד לאכילה ולא תאכל אבר מן החי דבהמה בחייה אינה עומדת לאכילה אלא לגדל ולדות:
Tossefoth (non traduit)
לאמר הן ישלח. אע''ג דהאי קרא במחזיר גרושתו כתיב ובני נח לא הוזהרו בה מ''מ מייתי ראיה דגבי אישות כתיב לאמר:
אכל תאכל ולא אבר מן החי. והא דאמרינן לקמן (סנהדרין דף נט:) דלא הותר לאדם הראשון בשר לאכילה היינו להמית ולאכול אבל מתה מאליה שריא ואתא לאפוקי אבר מן החי דאפי' נפל מאליו אסור:
כִּי אֲתָא רַבִּי יִצְחָק, תָּנֵי אִיפְּכָא: ''וַיְצַו'' – זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, ''אֱלֹהִים'' – זוֹ דִּינִין.
בִּשְׁלָמָא ''אֱלֹהִים'' – זוֹ דִּינִין, דִּכְתִיב: ''וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים''. אֶלָּא ''וַיְצַו'' – זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, מַאי מַשְׁמַע?
רַב חִסְדָּא וְרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: חַד אָמַר, ''סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם וְגוֹ''', וְחַד אָמַר, ''עָשׁוּק אֶפְרַיִם רְצוּץ מִשְׁפָּט כִּי הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו''.
Rachi (non traduit)
עשוק אפרים. מיד שונאיו ורצוץ משפט רצוץ ע''י שפטיו של הקב''ה:
כי הואיל הלך אחרי צו. מפני שנתרצה ללכת אחרי צווי של נביאי הבעל:
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ: גּוֹי שֶׁעָשָׂה עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא הִשְׁתַּחֲוָה לָהּ. לְמַאן דְּאָמַר ''עָשׂוּ'' – מִשְּׁעַת עֲשִׂיָּיה מְחַיֵּיב. לְמַאן דְּאָמַר ''כִּי הוֹאִיל הָלַךְ'' – עַד דְּאָזֵיל בָּתְרַהּ וּפָלַח לַהּ.
אָמַר רָבָא: וּמִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר גּוֹי שֶׁעָשָׂה עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא הִשְׁתַּחֲוָה לָהּ – חַיָּיב? וְהָתַנְיָא: בַּעֲבוֹדָה זָרָה, דְּבָרִים שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְמִיתִין עֲלֵיהֶן – בֶּן נֹחַ מוּזְהָר עֲלֵיהֶן; אֵין בֵּית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְמִיתִין עֲלֵיהֶן – אֵין בֶּן נֹחַ מוּזְהָר עֲלֵיהֶן. לְמַעוֹטֵי מַאי? לָאו לְמַעוֹטֵי גּוֹי שֶׁעָשָׂה עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא הִשְׁתַּחֲוָה לָהּ?
אָמַר רַב פָּפָּא: לָא, לְמַעוֹטֵי גִּיפּוּף וְנִישּׁוּק.
Rachi (non traduit)
למעוטי גיפוף ונישוק. אבל עשה אתרבי מויצו אע''ג דבית דין של ישראל אין ממיתין:
מגפף ומנשק. אמרינן במתני' (דף ס:) דגבי ישראל אינו נהרג:
גִּיפּוּף וְנִישּׁוּק דְּמַאי? אִילֵּימָא כְּדַרְכָּהּ – בַּר קְטָלָא הוּא! אֶלָּא, לְמַעוֹטֵי שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ.
Rachi (non traduit)
בכדרכה. שדרך עבודתה בכך ישראל נמי כל עבודה שדרך עבודתה בכך ישראל חייב עליה ואפילו הוא דרך בזיון כגון פוער לפעור וזורק אבן למרקוליס כדאמר במתני' (שם) וילפינן מקראי וכ''ש כשהוא דרך כבוד דכולהו כדרכן נפקי מאיכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם וגו':
דִּינִין בְּנֵי נֹחַ אִיפְּקוּד? וְהָתַנְיָא: עֶשֶׂר מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בְּמָרָה, שֶׁבַע שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן בְּנֵי נֹחַ, וְהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן דִּינִין וְשַׁבָּת וְכִיבּוּד אָב וָאֵם.
Tossefoth (non traduit)
עשר מצות. תימה הא איכא גיד הנשה למ''ד (בחולין דף ק:) לבני יעקב. אסר ומילה שניתן לאברהם אבינו:

דִּינִין, דִּכְתִיב: ''שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט''. שַׁבָּת וְכִיבּוּד אָב וָאֵם, דִּכְתִיב: ''כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ''. וְאָמַר רַב יְהוּדָה: ''כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ'' – בְּמָרָה.
Rachi (non traduit)
כאשר צוך ה' אלהיך. כתיב בדברות האחרונות גבי שבת וכבוד אב ואם והיכן צוך הא ליכא למימר דמשה הוה אמר להו בערבות מואב כאשר צוך בסיני דמשה לאו מאליו היה שונה להם משנה תורה ומזהירם על מצותיה אלא כמו שקבלה הוא והיה חוזר ומגיד להם וכל מה שכתוב בדברות האחרונות היה כתוב בלוחות וכן שמע בסיני:
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לָעֵדָה, וְעֵדִים, וְהַתְרָאָה.
Rachi (non traduit)
לעדה ועדים והתראה. וכן נצטוו ישראל במרה להיות דנין בסנהדרין של כ''ג כדאמרי' (לעיל סנהדרין ב.) עדה שופטת ועדה מצלת דעכו''ם לא איפקוד בהכי כדילפינן לקמן (סנהדרין דף נז:) מקראי דבן נח נהרג בעד א' ובדיין א':
אִי הָכִי, מַאי ''וְהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן דִּינִין''?
Rachi (non traduit)
אי הכי מאי הוסיפו עליהן דינין. אין אלו דינין אלא מצות דיינין:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְדִינֵי קְנָסוֹת. אַכַּתִּי, ''וְהוֹסִיפוּ בְּדִינִין'' מִיבְּעֵי לֵיהּ!
Rachi (non traduit)
דיני קנסות. הוסיפו במרה דבני נח לא הוזהרו עליהן דכתיב ויצו וגמרי' לה מאשר יצוה דהתם צדקה ומשפט כתיב דהיינו דין ופשרה אבל קנסות לאו משפט נינהו דקנסינן ליה טפי מדיניה:
בדינין מבעי ליה. דניהוי משמע שהוסיפו להם בהלכות דינין שנצטוו עליהם כבר אבל השתא דקתני הוסיפו עליהם דינין משמע כל הלכות דינין הוסיפו:
אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְהוֹשִׁיב בֵּית דִּין בְּכָל פֶּלֶךְ וָפֶלֶךְ, וּבְכָל עִיר וָעִיר. וְהָא בְּנֵי נֹחַ לָא אִיפְּקוּד? וְהָתַנְיָא: כְּשֵׁם שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְהוֹשִׁיב בָּתֵּי דִינִין בְּכָל פֶּלֶךְ וָפֶלֶךְ וּבְכָל עִיר וָעִיר, כָּךְ נִצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ לְהוֹשִׁיב בָּתֵּי דִינִין בְּכָל פֶּלֶךְ וָפֶלֶךְ וּבְכָל עִיר וָעִיר.
Rachi (non traduit)
כל פלך. מדינה:
ישראל נצטוו להושיב. דיינין בכל עיר ועיר כדכתיב (דברים ט''ז:י''ח) תתן לך בכל שעריך:
כך נצטוו עכו''ם. דהא משפט כתיב ביה והכא נמי כתיב (שם) ושפטו את העם משפט צדק:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: הַאי תַּנָּא תַּנָּא דְבֵי מְנַשֶּׁה הוּא, דְּמַפֵּיק דַּ''ךְ וְעָיֵיל סַ''ךְ.
Rachi (non traduit)
האי תנא. דבריי' דלעיל דקתני הוסיפו עליהם דינין דמשמע דבני נח לא נצטוו עליהם תנא דבי מנשה הוא:
ד''ך. דינין וברכת השם:
ס''ך. סירוס וכלאים:
דְּתַנָּא דְבֵי מְנַשֶּׁה: שֶׁבַע מִצְוֹת נִצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ – עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִילּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, גָּזֵל, וְאֵבֶר מִן הַחַי, סֵירוּס, וְכִלְאַיִם.
Rachi (non traduit)
שבע מצות וכו'. לקמן מפרש דתנא דבי מנשה לא דריש ויצו והני כל חדא באנפי נפשיה כתיב בהו:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא נִצְטַוָּוה אֶלָּא עַל עֲבוֹדָה זָרָה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר ''וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם''. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר: אַף עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף עַל הַדִּינִים.
Rachi (non traduit)
אדם הראשון לא נצטווה אלא על ע''ז בלבד שנאמר ויצו ה' אלהים. את אלהותו צוה עליו על האדם שלא ימירהו באחר:
אף על ברכת השם. דנפקא ליה נמי מאלהים אלהותו צוה עליו שלא יקללהו כדכתיב (שמות כ''ב:כ''ז) אלהים לא תקלל:
אף הדינין. מאלהים נמי נפקא יהא אלהותי עליך להיות מוראי עליך ולהיות מוראי בלבך ולא מורא בשר ודם להטות משפט כי המשפט לאלהים הוא כדמפרש רב ואזיל:
Tossefoth (non traduit)
לא נצטווה אלא על ע''ז. מה שנאסר לו בשר ועץ הדעת לא קחשיב לפי שלא היה נוהג לדורות ודוקא אדם הראשון קאמר אבל מודה רבי יהודה דבני נח נצטוו אחר המבול דהא אמר בפרק ג''ה (חולין דף ק:) לרבי יהודה גבי אבר מן החי דאתי איסור אבר מן החי וחייל אאיסור טומאה שכן איסורו נוהג בבני נח:
כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: ''אֱלֹהִים אֲנִי'' – לֹא תְּקַלְּלוּנִי, ''אֱלֹהִים אֲנִי'' – לֹא תְּמִירוּנִי, ''אֱלֹהִים אֲנִי'' – יְהֵא מוֹרָאִי עֲלֵיכֶם? כְּמַאן? כְּיֵשׁ אוֹמְרִים.
Rachi (non traduit)
אלהים אני. נאמר לאדה''ר:
אל תמירני. כדאמרינן לא יהיה לך אלהים אחרים על פני זולתי:
לא תקללוני. כדאמרי' אלהים לא תקלל:
יהא מוראי עליכם. כדאמרינן אלהים לשון שררה ורבנות כמו נתתיך אלהים לפרעה (שמות ז) יהא מוראי עליך ולא מורא בשר ודם לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא (דברים א) דהיינו דינין:
כיש אומרים. דמרבי לכולהו:
וְתַנָּא דְבֵי מְנַשֶּׁה: אִי דָּרֵישׁ ''וַיְצַו'' – אֲפִילּוּ הָנָךְ נָמֵי, אִי לָא דָּרֵישׁ ''וַיְצַו'' – הָנֵי מְנָא לֵיהּ?
Rachi (non traduit)
אפי' הנך נמי. דינין וברכת השם:
לְעוֹלָם לָא דָּרֵישׁ ''וַיְצַו''. הָנֵי, כֹּל חֲדָא וַחֲדָא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ כְּתִיבָא: עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת -
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source