Vayedaber

בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹנָתָן, כִּדְקָא מְפָרֵשׁ רַבִּי טַעְמָא. אֶלָּא לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה, מִמַּאי דְּאִיכָּא חֶנֶק בָּעוֹלָם? אֵימָא סַיִיף!

Traduction

Granted, according to Rabbi Yonatan it is clear the punishment for adultery is strangulation, in the manner that Rabbi Yehuda HaNasi explains the reason for his opinion. But according to Rabbi Yoshiya, from where is it derived that there is a punishment of execution by strangulation in the world, i.e., in halakha, at all? Since this type of capital punishment is not mentioned in the Torah explicitly, say that decapitation by the sword is the least severe type, as it is mentioned in the Torah.

Rachi non traduit

הכי גרסינן בשלמא לר' יונתן כדמפרש רבי טעמא:

ממאי דאיכא חנק בעולם. במיתת ב''ד דילמא אין מיתות ב''ד אלא שלש קלה שבהן בסייף:

אָמַר רָבָא: אַרְבַּע מִיתוֹת גְּמָרָא גְּמִירִי לְהוּ.

Traduction

Rava said: The four types of the death penalty are learned as a tradition. There is no question as to the types of capital punishment that exist in halakha. Rather, the question is which type of execution is meted out as punishment for which sins.

Rachi non traduit

ארבע מיתות. בשמן הנקוב להן וכיון שלא פירש למי נתן חנק על כרחיך קלה היא מכולן והניחה לסתומי' שאינו רשאי למשכה להחמיר עליה אלא להקל עליה לפיכך לא הוצרך לפרש:

מַאי ''לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא קַלָּה''? קָמִיפַּלְגִי בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן.

Traduction

The Gemara asks: What is meant by Rabbi Yonatan’s statement: It is not because strangulation is the most lenient type of capital punishment? The Gemara answers: At the root of the matter, Rabbi Yonatan and Rabbi Yoshiya disagree with regard to the issue that is the subject of the dispute between Rabbi Shimon and the Rabbis, i.e., whether strangulation or decapitation is the least severe type of execution. Consequently, Rabbi Yonatan does not employ the reasoning that strangulation is the least severe.

Tossefoth non traduit

קמיפלגי בפלוגתא דר' שמעון ורבנן. תימה ור' ישמעאל דאמר לעיל (סנהדרין דף נא.) ארוסה יצאה לשריפה ולא נשואה מנ''ל דאשת איש בחנק דאי מר' יאשיה מסתמא מדסבר כר' שמעון דשריפה חמורה סבר נמי כוותיה דסייף קיל וכדרבי נמי לא מצי דריש דתקשי אימא שריפה ול''מ לשנויי מדאמר רחמנא בת כהן בשריפה מכלל דהאי לאו בשריפה דדילמא ה''מ ארוסה אבל נשואה אימא בשריפה ועוד קשה בסוף פירקין (סנהדרין דף סו:) איכא למ''ד דמוקי רבי כרבי ישמעאל וי''ל דאין סברא להחמיר בנשואה בת ישראל טפי מבארוסה ואף על גב דפריך הכא אימא שריפה ה''מ לשנויי הכי אלא דשפיר משני והך שינויא לא מצי לשנויי למאי דמוקי רבי כרבי ישמעאל:

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְאַבָּיֵי: שְׁאָר הַנִּסְקָלִין דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ סְקִילָה, דְּגָמְרִי מֵאוֹב וְיִדְּעוֹנִי, בְּמַאי גָּמְרִי? בְּ''מוֹת יוּמָתוּ'' גָּמְרִי, אוֹ בִּ''דְמֵיהֶם בָּם'' גָּמְרִי?

Traduction

§ Rabbi Zeira said to Abaye: With regard to the rest of those transgressors, other than necromancers and sorcerers, who are stoned to death, with regard to whom stoning is not explicitly written in the Torah because their punishment is derived via a verbal analogy from that of a necromancer and a sorcerer, about which the verse states: ''They shall be put to death, they shall stone them with stones, their blood shall be upon them'' (Leviticus 20:27); through what verbal analogy is their punishment derived? Is it derived from the phrase ''they shall be put to death,'' or is it derived from the phrase ''their blood shall be upon them''?

Rachi non traduit

שאר הנסקלין. דלאו עבודת כוכבים ונערה המאורסה וחלול שבת ואוב וידעוני ומגדף דהנך כתיבי בהו סקילה וכולהו שאר הנסקלין לא כתיבא בהו סקילה בהדיא וגמרינן להו לקמן בגזירה שוה דאוב וידעוני:

במאי גמרי. איזו טובה מופנית לגזירה שוה דמיהם בם או מות יומתו:

אֲמַר לֵיהּ: בִּ''דְמֵיהֶם'' ''דְּמֵיהֶם בָּם'' גָּמְרִי, דְּאִי בְּ''מוֹת יוּמָתוּ'' גָּמְרִי, ''דְּמֵיהֶם'' ''דְּמֵיהֶם'' לְמָה לִי?

Traduction

Abaye said to him: It is derived from a verbal analogy between ''their blood'' and ''their blood shall be upon them.'' As, if it is derived from ''they shall be put to death,'' why do I need the verbal analogy between ''their blood'' and ''their blood''? Why does this term need to be written with regard to the various halakhot?

אֶלָּא מַאי, בִּ''דְמֵיהֶם'' ''דְּמֵיהֶם'' גָּמְרִי? ''מוֹת יוּמָתוּ'' לְמָה לִי?

Traduction

The Gemara asks: Rather, what is more reasonable? If it is derived from the verbal analogy between ''their blood'' and ''their blood,'' the same problem arises: Why do I need the phrase ''they shall be put to death''?

כִּדְתַנְיָא: ''מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה רֹצֵחַ הוּא'' – אֵין לִי אֶלָּא בְּמִיתָה הַכְּתוּבָה בּוֹ. מִנַּיִין שֶׁאִם אִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתוֹ בְּמִיתָה הַכְּתוּבָה בּוֹ, שֶׁאַתָּה מְמִיתוֹ בְּכָל מִיתָה שֶׁאַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה'' – מִכָּל מָקוֹם.

Traduction

The Gemara answers: This expression is necessary, as another halakha is derived from it. As it is taught in a baraita: The verse with regard to a murderer states: ''He that smote him shall be put to death, for he is a murderer'' (Numbers 35:21). I have derived only that the murderer is put to death with the mode of execution written concerning him, i.e., by decapitation. From where do I derive that if you cannot put him to death with the mode of execution written concerning him, e.g., if the condemned man will escape if one does not kill him, that you put him to death with any mode of execution with which you can put him to death? The verse states: ''He that smote him shall be put to death [mot yumat],'' the doubled verb teaching that he is put to death in any case, i.e., by any mode of execution.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: וְאִי בְּ''מוֹת יוּמָתוּ'' גָּמְרִי, מַאי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ?

Traduction

This exchange between Rabbi Zeira and Abaye was subsequently discussed by later amora’im. Rav Aḥa of Difti said to Ravina: And if the halakha that there are transgressors other than necromancers and sorcerers who are punished by stoning is derived from ''they shall be put to death,'' what is difficult according to Rabbi Zeira? It appears from Rabbi Zeira’s question that he was troubled by the possibility that this halakha is derived from the phrase ''they shall be put to death.''

Rachi non traduit

א''ל רב אחא מדפתי לרבינא. הא דא''ר זירא לאביי במאי גמרי מאי הוה קשיא ליה לרבי זירא אי הוה גמרי במות יומתו:

אִילֵּימָא אֵשֶׁת אִישׁ קָא קַשְׁיָא לֵיהּ, לְמֵיתֵי וּלְמִיגְמַר ''מוֹת יוּמַת'' מֵאוֹב וְיִדְּעוֹנִי: מָה לְהַלָּן בִּסְקִילָה, אַף כָּאן בִּסְקִילָה?

Traduction

If we say that the case of adultery of a married woman would pose a difficulty according to Rabbi Zeira, as it is stated: ''The adulterer and the adulteress shall be put to death'' (Leviticus 20:10), and therefore perhaps we should derive and learn from the phrase ''they shall be put to death'' stated with regard to a necromancer and a sorcerer that just as there, with regard to a necromancer and a sorcerer, they are executed by stoning, so too here, with regard to adultery, the transgressors should be executed by stoning, this does not pose a difficulty.

Rachi non traduit

אי נימא אשת איש קא קשיא ליה. אמאי קרי ליה מיתה סתם ובחנק תיגמר מינה ג''ש מאוב וידעוני כי היכי דגמרינן כל הנסקלין דלא כתיב בהו אלא מות יומתו סתמא וגמרינן להו מהתם:

מִדְּאָמַר רַחֲמָנָא אֲרוּסָה בִּסְקִילָה, מִכְּלָל דִּנְשׂוּאָה לָאו בִּסְקִילָה.

Traduction

Rav Aḥa of Difti explains why it does not pose a difficulty: From the fact that the Merciful One states that a betrothed woman who committed adultery is executed by stoning, by inference we learn that a married woman who committed adultery is not executed by stoning, but rather she is executed by a less severe type of execution. Therefore, it could not have been derived from the case of a necromancer and a sorcerer that the punishment for the adultery of a married woman is execution by stoning.

וְאֶלָּא, מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ קָא קַשְׁיָא לֵיהּ, לְמֵיתֵי וּלְמִיגְמַר מֵאוֹב וְיִדְּעוֹנִי?

Traduction

And if it is rather the case of one who wounds his father or his mother that poses a difficulty according to Rabbi Zeira, as it is stated: ''And he who smites his father or his mother shall be put to death'' (Exodus 21:15), and therefore perhaps we should derive and learn from the punishment of a necromancer and a sorcerer that one who wounds his father or his mother should be executed by stoning, this too does not pose a difficulty.

Rachi non traduit

מכה אביו ואמו. אמרינן לקמן דמיתתו בחנק באלו הן הנחנקין (דף פד:) וקשיא ליה לגמריה לסקילה מאוב וידעוני ומאי קשיא ליה אדגמר מאוב וידעוני לגמריה מאשת איש דהכי שפיר דכיון דאיכא למיגמר קלה ואיכא למגמר חמורה אי אתה רשאי למשכה להחמיר:

עַד דְּגָמְרִי מֵאוֹב וְיִדְּעוֹנִי, לִיגְמְרוּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ, דְּאִי אַתָּה רַשַּׁאי לְמוֹשְׁכָהּ לְהַחְמִיר עָלֶיהָ, אֶלָּא לְהָקֵל עָלֶיהָ.

Traduction

Rav Aḥa of Difti explains why it does not pose a difficulty: Rather than deriving the punishment of one who wounds his father or his mother from a necromancer and a sorcerer, let us derive it from adultery with a married woman, as everywhere that the death penalty is stated in the Torah without specification you may not take it to be more stringent with regard to it, i.e., to mean that the sinner should be sentenced to a severe type of execution; rather, you must take it to be more lenient with regard to it, i.e., that a lenient type of execution should be applied. Since in both the case of adultery and the case of one who wounds his parent the type of execution is evidently not stoning, why was Rabbi Zeira troubled by the possibility that the source for execution by stoning in cases other than a necromancer and a sorcerer is derived from the phrase: ''They shall be put to death''?

Rachi non traduit

לגמרו מא''א. כדאמרינן דאינה רשאי למושכה להחמיר הלכך בדמיהם בם גמרי:

אֲמַר לֵיהּ: שְׁאָר הַנִּסְקָלִין גּוּפַיְיהוּ קָא קַשְׁיָא לֵיהּ, דְּאִי בְּ''מוֹת יוּמָת'' גָּמְרִי, עַד דְּגָמְרִי מֵאוֹב וְיִדְּעוֹנִי, לִיגְמְרוּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ!

Traduction

Ravina said to Rav Aḥa of Difti: It is the halakha concerning the rest of those who are stoned, themselves, which poses a difficulty according to Rabbi Zeira. This is because if their punishment is derived from the phrase ''they shall be put to death,'' then rather than deriving from the case of a necromancer and a sorcerer that these transgressors are executed by the severe method of stoning, let us derive from the case of one who commits adultery with a married woman, with regard to whom ''they shall be put to death'' is also stated, that they should be executed by strangulation, the less severe method. He therefore verified that it is derived from the phrase ''their blood shall be upon them,'' that they are executed by stoning.

Tossefoth non traduit

דאי במות יומתו גמירי עד דגמרי מאוב וידעוני ליגמרי מא''א. תימה א''כ ג''ש מאי אהני דבלאו הכי סתם מיתה חנק וי''ל דלאו דווקא מא''א דאיכא למימר דליגמר מרוצח דהוי בסייף:

מַתְנִי' אֵלּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין: הַבָּא עַל הָאֵם, וְעַל אֵשֶׁת הָאָב, וְעַל הַכַּלָּה, וְעַל הַזְּכוּר, וְעַל הַבְּהֵמָה, וְהָאִשָּׁה הַמְּבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה. וְהַמְגַדֵּף, וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ, וּבַעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי, וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, וְהַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, וְהַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה, וְהַמֵּסִית, וְהַמֵּדִיחַ, וְהַמְכַשֵּׁף, וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.

Traduction

MISHNA: These transgressors are those who are stoned to death: One who engages in intercourse with his mother; or with his father’s wife, even if she is not his mother; or with his daughter-in-law; or with a male; or with an animal; and a woman who engages in intercourse with an animal. And one who blasphemes, and one who engages in idol worship. And one who gives of his offspring to Molekh, and a necromancer, and a sorcerer. And one who desecrates Shabbat, and one who curses his father or his mother, and one who engages in intercourse with a betrothed young woman, and an inciter who incites individuals to idol worship, and a subverter who incites an entire city to idol worship, and a warlock, and a stubborn and rebellious son.

Rachi non traduit

מתני' אלו הן הנסקלין. דכתיב בהו סקילה הא כתיב ביה ודלא כתיב ביה סקילה כתיב בהו דמיהם בם וגמירי מאוב וידעוני:

והאשה המביאה את הבהמה. עליה:

והנותן מזרעו למולך. קסבר האי תנא מולך לאו עבודת כוכבים הוא מדתנן עבודת כוכבים ותנא מולך אלא חק העבודת כוכבים בעלמא הוא ורחמנא חייב עליה סקילה והכי אמרינן בגמ':

אוב וידעוני. במתניתין לקמן (סנהדרין דף סה.) מפרש להו:

והמקלל אביו ואמו. החמיר מבמכה משום דאיכא תרתי קלון אביו ואמו ומוציא שם שמים לבטלה:

והמסית. את היחידים:

והמדיח. עיר הנדחת לקמן באלו הן הנחנקין (סנהדרין דף פט:) מפרש לה מנא לן דבסקילה:

מכשף. בגמרא (דף סז.) יליף לה מנא לן דבסקילה:

הַבָּא עַל הָאֵם, חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵם וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא מִשּׁוּם הָאֵם בִּלְבַד.

Traduction

The mishna elaborates: One who unwittingly engages in intercourse with his mother who is also his father’s wife is liable to bring two sin-offerings for his intercourse with her: One due to the prohibition against engaging in intercourse with one’s mother and one due to the prohibition against engaging in intercourse with one’s father’s wife. Rabbi Yehuda says: He is liable to bring only one sin-offering, due to the prohibition against engaging in intercourse with one’s mother.

Rachi non traduit

הבא על האם. בשוגג חייב עליה שתי חטאות דבכולהו עריות כתיב בהו כרת וכתיב בהו חלוק חטאות ואפילו בגוף אחד כדאמרינן בפרק בתרא דמסכת מכות (דף יד.) לחייבו על אחותו שתים שהיא אחותו מאביו ואחותו מאמו והכא נמי כתיב בהו חלוק לרבנן כדמפרש בגמרא:

משום אשת אב. אם נתקדשה לאביו שלא ילדתו בזנות או נתקדשה לו אחרי כן:

אלא משום אם. וטעמא מפרש בגמרא:

Tossefoth non traduit

משום אם ומשום אשת אב. הא דלא קתני א''א משום דהכא לאחר מיתה איירי:

הַבָּא עַל אֵשֶׁת אָב, חַיָּיב מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, בֵּין בְּחַיֵּי אָבִיו בֵּין לְאַחַר מִיתַת אָבִיו, בֵּין מִן הָאֵירוּסִין בֵּין מִן הַנִּישּׂוּאִין.

Traduction

One who unwittingly engages in intercourse with his father’s wife while his father is married to her is liable to bring two sin-offerings: One due to the prohibition against engaging in intercourse with one’s father’s wife and one due to the prohibition against engaging in intercourse with a married woman. He is liable due to the former prohibition both during his father’s lifetime and after his father’s death, and whether the relationship between the woman and his father is one of betrothal or one of marriage.

Rachi non traduit

בין לאחר מיתת אביו. אחיוב דאשת אב קאי דמרבה ליה קרא אף לאחר מיתה כדמפרש בגמרא אבל שם אשת איש לאחר מיתה לא קאמרי:

בין מן האירוסין. דכיון דקדשה אשתו היא דכתיב (דברים כד) כי יקח איש אשה משעת לקיחה נקראת אשתו והך קיחה קידושין היא דגמרינן קיחה קיחה משדה עפרון:

הַבָּא עַל כַּלָּתוֹ, חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם כַּלָּתוֹ וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, בֵּין בְּחַיֵּי בְנוֹ בֵּין לְאַחַר מִיתַת בְּנוֹ, בֵּין מִן הָאֵירוּסִין בֵּין מִן הַנִּישּׂוּאִין.

Traduction

Likewise, one who unwittingly engages in intercourse with his daughter-in-law during his son’s lifetime is liable to bring two sin-offerings for his intercourse with her: One due to the prohibition against engaging in intercourse with one’s daughter-in-law, and one due to the prohibition against engaging in intercourse with a married woman. The former liability applies both during his son’s lifetime and after his son’s death, and whether the relationship between the woman and his son is one of betrothal or one of marriage.

גְּמָ' תַּנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם לֹא הָיְתָה אִמּוֹ רְאוּיָה לְאָבִיו, אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא מִשּׁוּם הָאֵם בִּלְבַד.

Traduction

GEMARA: With regard to one who engages in intercourse with his mother, it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: If his mother was not suitable for his father, as their marriage was forbidden, he is liable only due to the prohibition against engaging in intercourse with one’s mother, and not due to the prohibition against engaging in intercourse with one’s father’s wife.

Rachi non traduit

גמ' תניא ר' יהודה אומר וכו'. האי תנא פליג אתנא דידן דלא מפליג לדרבי יהודה בין ראויה לשאינה ראויה והאי תנא אית ליה דהיינו טעמא דרבי יהודה דלא היה לו לאביו אישות בה הלכך לא קרינא ביה אשת אב:

מַאי ''אֵינָהּ רְאוּיָה לוֹ''? אִילֵּימָא חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת וְחַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי אַף עַל גַּב דְּאֵינָהּ רְאוּיָה לוֹ? הָא לֵית לֵיהּ קִידּוּשִׁין בְּגַוַּוהּ!

Traduction

This is clarified: What does it mean that she is not suitable for him? If we say that the mother and father were liable to receive the punishment of excision from the World-to-Come [karet], or liable to receive a court-imposed death penalty for their intercourse, in which case their marriage did not take effect and therefore Rabbi Yehuda holds that in this case there is no prohibition against engaging in intercourse with one’s father’s wife, this poses a difficulty. As accordingly, by inference, in may be understood that the Rabbis hold that there is such a prohibition even if she is not suitable for him. Doesn’t everyone agree that in such a case the father has no capability of betrothal with regard to her? Even if they cohabit, she is not considered his wife.

Rachi non traduit

חייבי כריתות. שאסורין עליו באיסור כרת דקיימא לן בקדושין בפרק שלישי (דף סז.) דלא תפסי בהו קדושין:

מכלל דרבנן וכו'. בתמיה:

Tossefoth non traduit

הא לית ליה קידושין בגווה. אפילו ר' יהושע דאמר בפרק החולץ (יבמות דף יט. ושם) אין ממזר אלא מחייבי מיתות ב''ד מודה דלא תפסי קידושין בחייבי כריתות כדדרשינן מקרא בסוף האומר (קדושין דף סח.) ובפ''ק דב''מ (דף טו:) אמר אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו משמע דליכא מאן דפליג והא דמשמע בכל דוכתא דממזרות תלי בתפיסת קידושין היינו דלא כרבי יהושע:

אֶלָּא: חַיָּיבֵי לָאוִין, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין.

Traduction

Rather, it is clear that Rabbi Yehuda is referring to a case where the father and mother are liable for violating a prohibition for their intercourse, but they are not liable to receive karet or capital punishment. And Rabbi Yehuda in this matter holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who says that betrothal does not take effect with those women with regard to whom one is liable for violating a prohibition if one engages in intercourse with them. The Rabbis disagree with this; in their opinion, betrothal does take effect in such cases, although a prohibition is involved. Therefore, the mother is considered the father’s wife, and the son is liable for engaging in intercourse with his father’s wife as well as for engaging in intercourse with his mother.

Rachi non traduit

אלא בחייבי לאוין. כגון ממזרת ונתינה או אלמנה לכה''ג דקיי''ל (שם דף סח.) דתפסי בהו קדושי מהאחת אהובה והאחת שנואה וטעמא דר''ע התם מפרש מלא יקח איש את אשת אביו וסבר דבאנוסת אביו הכתוב מדבר דלאו דלא יגלה כנף אביו כנף שראה אביו הוא דאיכא וקאמר רחמנא דלא יקח אין לו לקוחין בה:

מֵתִיב רַב אוֹשַׁעְיָא: אִיסּוּר מִצְוָה וְאִיסּוּר קְדוּשָּׁה – חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַיבְּמוֹת.

Traduction

Rav Oshaya raises an objection to this explanation, as it is stated in a mishna in tractate Yevamot (20a): If a yevama is forbidden to her yavam by a prohibition resulting from a mitzva or by a prohibition stemming from sanctity, then since in these cases the levirate bond is not fundamentally nullified, she performs ḥalitza in order to become free of the levirate bond, and due to the prohibition she does not enter into levirate marriage.

Rachi non traduit

איסור מצוה כו'. יבמה שנפלה לפני יבם והיא אסורה עליו משום מצוה או משום קדושה חולצת ואינה יוצאה בלא כלום אף על גב דגבי חייבי כריתות קיימא לן בפרק קמא דיבמות (דף ג:) מגזרה שוה דעליה דיוצאה הימנו בלא כלום בלא חליצה התם הוא דאסורה ליה איסור חמור דלא תפסי ביה קדושי אבל איסור מצוה או קדושה דבנות קדושין נינהו מרבינן התם (דף כ.) מיבמתו יבמתו יש לך אחרת שעולה השערה לחלוץ ואינה עולה ליבום ואיזו זו חייבי לאוין:

ולא מתייבמת. דהא אסירא ליה וכי תימא תיתי עשה ותדחה לא תעשה גזירה ביאה ראשונה שמקיים בה יבמה יבא עליה (דברים כ''ה:ה') אטו ביאה שניה שאין בה מצות עשה: