Vayedaber

לְמָה תַּלְמִיד חָכָם דּוֹמֶה לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ? בַּתְּחִלָּה, דּוֹמֶה לְקִיתוֹן שֶׁל זָהָב. סִיפֵּר הֵימֶנּוּ, דּוֹמֶה לְקִיתוֹן שֶׁל כֶּסֶף. נֶהֱנָה מִמֶּנּוּ, דּוֹמֶה לְקִיתוֹן שֶׁל חֶרֶשׂ. כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבַּר, שׁוּב אֵין לוֹ תַּקָּנָה.

Traduction

To what is a Torah scholar compared when he is standing before an ignoramus? At first, when he does not know him, the ignoramus considers him to be like a goblet [lekiton] of gold. Once he has conversed with him concerning mundane matters, he considers him to be like a goblet of silver, i.e., the stature of the Torah scholar is downgraded in the eyes of the ignoramus. Once the scholar has received benefit from the ignoramus, he considers him to be like an earthenware goblet, which once broken cannot be fixed.

Rachi non traduit

למה תלמיד וכו'. משום דאיירי בעדת קרח נקט לה שהיו תלמידי חכמים כדכתיב (במדבר ט''ז:ב'-ג') נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם ועל שם שפיתם אותו רשע כשנהנו מממונו הקלו בעיניו להשיאם ולהחזיק ידו במחלוקת ולמרוד בהקב''ה:

בתחלה. בעודו מתנהג בכבודו שאין צריך לו הוא יקר בעיניו:

אִימַּרְתָּא בַּת טָלֵי, בַּת כֹּהֵן שֶׁזִּינְּתָה הֲוַאי. אַקְּפַהּ (רַב) חָמָא בַּר טוֹבִיָּה חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וְשַׂרְפַהּ.

Traduction

The Gemara relates: Imrata bat Talei was a priest’s daughter who committed adultery. Rav Ḥama bar Toviyya surrounded her with bundles of branches and burned her.

Rachi non traduit

רב חמא בדורות האחרונים היה כשאר האמוראים:

אָמַר רַב יוֹסֵף: טְעָה בְּתַרְתֵּי, טְעָה בִּדְרַב מַתְנָה, וּטְעָה בִּדְתַנְיָא. ''וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם'' – בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן יֵשׁ מִשְׁפָּט, בִּזְמַן שֶׁאֵין כֹּהֵן אֵין מִשְׁפָּט.

Traduction

Rav Yosef says: Rav Ḥama bar Toviyya erred with regard to two halakhot. He erred with regard to the ruling of Rav Mattana, i.e., that burning is performed using a wick of lead, and he erred with regard to that which is taught in a baraita: It is derived from the verse: ''And you shall come to the priests, the Levites, and to the judge that will be in those days'' (Deuteronomy 17:9), that at a time when there is a priest serving in the Temple, i.e., when the Temple is built, there is judgment of capital cases. By inference, at a time when there is no priest, there is no judgment of capital cases.

Rachi non traduit

טעה בדרב מתנה. דאמר לעיל שריפת ב''ד פתילה של אבר היא:

וטעה בדתניא. שאין ב''ד ממיתין אלא בזמן לשכת הגזית בעוד סנהדרין נוהגת בלשכת הגזית נוהגת אף בחו''ל כדאמרינן במסכת מכות (דף ז. ע''ש):

Tossefoth non traduit

טעה בדרב מתנה. ואף רבי אלעזר ב''ר צדוק נמי חזר בו:

בזמן שיש כהן יש שופט. המ''ל כדדרשינן בפרק הנחנקין (לקמן סנהדרין דף פז.) מלמד שהמקום גורם:

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק: מַעֲשֶׂה בְּבַת כֹּהֵן שֶׁזִּינְּתָה וְכוּ'. אָמַר רַב יוֹסֵף: בֵּית דִּין שֶׁל צַדּוּקִים הֲוָה.

Traduction

§ The mishna teaches that Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, said: An incident occurred with regard to a priest’s daughter who committed adultery, and she was executed by actual burning, and the Sages said to him that the court at that time was not proficient in halakha. Rav Yosef says: It was a court of the Sadducees, who interpreted the verse according to its straightforward meaning.

Rachi non traduit

של צדוקין. שדורשין מקרא ככתבו:

הָכִי אֲמַר לְהוּ, וְהָכִי אַהְדַּרוּ לֵיהּ? וְהָתַנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק: זְכוּרַנִי כְּשֶׁהָיִיתִי תִּינוֹק וּמוּרְכָּב עַל כְּתֵיפוֹ שֶׁל אַבָּא, וְהֵבִיאוּ בַּת כֹּהֵן שֶׁזִּינְּתָה וְהִקִּיפוּהָ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וּשְׂרָפוּהָ. אָמְרוּ לוֹ: קָטָן הָיִיתָ, וְאֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הַקָּטָן. שְׁנֵי מַעֲשִׂים הֲווֹ.

Traduction

The Gemara asks: Did Rabbi Elazar ben Tzadok say that to the Sages, and did the Sages answer him in that manner? But isn’t a different version of the exchange taught in a baraita: Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, says: I remember when I was a child, and was riding on my father’s shoulders. And they brought a priest’s daughter who had committed adultery, and surrounded her with bundles of branches and burned her. The Sages said to him: You were a minor at that time and one cannot bring proof from the testimony of a minor, as perhaps you did not understand the proceedings properly. The two versions of this exchange do not accord with each other. The Gemara answers: There were two separate incidents, and Rabbi Elazar ben Tzadok testified with regard to both.

Rachi non traduit

ה''ק. רבי אלעזר לחכמים בתמיה כדאמרינן במתניתין דמשמע שראה מעשה זה משגדל והכי אהדרו ליה לא היה ב''ד בקי:

והתניא. דאין מביאין ראיה מן הקטן אהדרו ליה:

הֵי אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא? אִילֵימָא הָא קַמַּיְיתָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא, אֲמַר לֵיהּ כְּשֶׁהוּא גָּדוֹל, וְלָא אַשְׁגַּחוּ בֵּיהּ. אֲמַר לְהוּ כְּשֶׁהוּא קָטָן, וְאַשְׁגַּחוּ בֵּיהּ?

Traduction

The Gemara asks: Which incident did he tell the Sages about first? If we say that first he told them about this first incident, i.e., the one that is recounted in the mishna, this is unreasonable; if he first told them about the incident that occurred when he was an adult, and they paid no attention to him, but rejected his statement by responding that the court was not proficient in halakha, would he tell them afterward about the incident that occurred when he was a small child and think that they would pay attention to him?

Rachi non traduit

אמר להו כשהוא גדול. מעשה שראה בגדלו ולא אשגחו ביה דאמרו ליה לא היה ב''ד של אותה וכו' והדר אמר להו מעשה שראה בקטנו:

אֶלָּא, הָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא, וַאֲמַרוּ לֵיהּ: קָטָן הָיִיתָ, וַאֲמַר לְהוּ כְּשֶׁהוּא גָּדוֹל, וַאֲמַרוּ לֵיהּ: מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בֵּית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה בָּקִי.

Traduction

Rather, it is clear that he first told them about that incident, i.e., the one recounted in the baraita, and they said to him: You were a minor, and one cannot bring proof from the testimony of a minor. And then he told them about the incident that occurred when he was an adult, and they said to him: The court did so because the court at that time was not proficient in halakha.

מַתְנִי' מִצְוַת הַנֶּהֱרָגִין הָיוּ מַתִּיזִין אֶת רֹאשׁוֹ בְּסַיִיף, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמַּלְכוּת עוֹשָׂה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נִיוּוּל הוּא לוֹ, אֶלָּא מַנִּיחִין אֶת רֹאשׁוֹ עַל הַסַּדָּן וְקוֹצֵץ בְּקוֹפִיץ. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מִיתָה מְנוֶּּולֶת מִזּוֹ.

Traduction

MISHNA: The mitzva of those who are killed, i.e., the process of execution by decapitation, is carried out in the following manner: The executioners cut off his head with a sword, the way that the monarchy does when a king sentences a person to death. Rabbi Yehuda says: This manner of execution is improper, as it degrades him. Rather, they place the head of the condemned on the block, and chop it off with a cleaver [bekofitz]. The Rabbis said to him: If you are concerned about his degradation, there is no death penalty more degrading than that. It is better for him to be executed in the manner described first.

Rachi non traduit

מתני' ניוול הוא זה. השתא משמע מפני שהרגו מעומד ונופל:

על סדן. עץ עבה תקוע בארץ כמו של נפחים:

Tossefoth non traduit

רבי יהודה אומר ניוול הוא זה. לא קרי ליה ניוול אלא משום דכתיב ובחקותיהם לא תלכו כדמוכח בגמרא:

גְּמָ' תַּנְיָא, אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוּדָה לַחֲכָמִים: אַף אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁמִּיתָה מְנוּוֶּלֶת הִיא, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה? שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה ''וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ''.

Traduction

GEMARA: It is taught in a baraita (Tosefta 9:3): Rabbi Yehuda said to the Rabbis: I too, know that it is a degrading death, but what shall I do, as the Torah states: ''And you shall not follow their statutes'' (Leviticus 18:3), i.e., it is prohibited to adopt the practices of the gentiles.

וְרַבָּנַן, כֵּיוָן דִּכְתִיב סַיִיף בְּאוֹרָיְיתָא, לָא מִינַּיְיהוּ קָא גָמְרִינַן.

Traduction

The Gemara asks: And how do the Rabbis respond to this claim? The Gemara answers: Since decapitation by the sword is written in the Torah, it is not from the gentiles that we learn it. This is Torah law, and the custom of the gentiles is not taken into consideration. It is of no import that they have a corresponding type of execution.

דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָא דְּתַנְיָא: שׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים, וְלֹא מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי – הֵיכִי שָׂרְפִינַן? וְהָכְתִיב: ''וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ''! אֶלָּא, כֵּיוָן דִּכְתִיב שְׂרֵיפָה בְּאוֹרָיְיתָא, דִּכְתִיב: ''וּבְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ וְגוֹ''', לָאו מִינַּיְיהוּ קָא גָמְרִינַן. וְהָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דִּכְתִיב סַיִיף בְּאוֹרָיְיתָא, לָאו מִינַּיְיהוּ קָא גָמְרִינַן.

Traduction

As, if you do not say so, that a Jewish custom is not forbidden even if the gentiles have the same custom, then that which is taught in a baraita poses a difficulty. The baraita teaches: One burns vessels and clothes over the deaths of kings as an expression of grief, and this is not forbidden for being of the ways of the Amorites. How can we perform this burning? But isn’t it written: ''And you shall not follow their statutes''? Rather, since burning items over the death of a king is written in the Torah, as it is written: ''And with the burnings of your fathers, the first kings who came before you, so shall they make a burning for you'' (Jeremiah 34:5), it is not from the gentiles that we learn it. And here too, since decapitation by the sword is written in the Torah, it is not from them that we learn it.

Rachi non traduit

גמ' שורפים על המלכים. שמתו מטתן וכלי תשמישן ואין בהן משום דרכי האמורי:

אלא משום דכתיב הך שריפה בדאורייתא. שנאמר בצדקיהו בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים כן ישרפו לך וגו':

Tossefoth non traduit

אלא כיון דכתיב שריפה. תימה דמשמע הכא דאע''ג דחוקה היא כיון דכתיב באורייתא שרי ובפ''ק דמסכת ע''ז (דף יא. ושם) פריך ושריפה חוקה היא והכתיב ובחקותיהם לא תלכו ומסיק לאו חוקה היא וי''ל דהתם קאמר לאו חוקה היא לשם עבודת כוכבים דאי הוי חוקה לעבודת כוכבים אפילו הוה כתוב באוריי' לא הוה מהני אבל הכא איירי בחוק העובדי כוכבים שלא לשם עבודת כוכבים דומיא דסייף דכיון דכתיב באורייתא לא מינייהו גמרינן ושרי:

וְהָא דִּתְנַן בְּאִידַּךְ פִּירְקִין: אֵלּוּ הֵן הַנֶּהֱרָגִין: הָרוֹצֵחַ, וְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת. בִּשְׁלָמָא עִיר הַנִּדַּחַת – כְּתִיב בְּהוּ ''לְפִי חָרֶב'', אֶלָּא רוֹצֵחַ – מְנָלַן?

Traduction

§ The Gemara asks: And with regard to that which we learned in a mishna in another chapter of this tractate (76b): These transgressors are those who are killed by decapitation: The murderer and the people of an idolatrous city, there is a difficulty. Granted, the people of an idolatrous city are executed in this manner, as it is written concerning them: ''You shall smite the inhabitants of that city with the edge of the sword'' (Deuteronomy 13:16). But with regard to a murderer, from where do we derive that he is executed by decapitation?

דְּתַנְיָא: ''נָקֹם יִנָּקֵם'' – נְקִימָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הִיא. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ''וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית'', הֱוֵי אוֹמֵר: נְקִימָה זוֹ סַיִיף.

Traduction

The Gemara answers that it is derived as it is taught in a baraita: It is stated in the verse: ''And if a man smites his slave or his maidservant by the staff and he dies under his hand, he shall be avenged'' (Exodus 21:20). Prima facie, I do not know what this vengeance is referring to. When it says: ''And I will bring upon you the sword avenging the vengeance of the covenant'' (Leviticus 26:25), you must say that vengeance is decapitation by the sword.

Rachi non traduit

נקם ינקם. במכה עבדו כנעני ומת תחת ידו דהוי במיתת ב''ד משום דעבד שייך במצות שהאשה נוהגת בהן:

וְאֵימָא: דְּבָרֵיז לֵיהּ מִיבְרָז? ''לְפִי חָרֶב'' כְּתִיב!

Traduction

The Gemara asks: But why not say that the executioner should stab him with a sword, rather than decapitate him? The Gemara answers: It is written with regard to the people of an idolatrous city: ''With the edge of the sword,'' indicating that the execution should be administered with the edge of the sword and not its point.

Rachi non traduit

דבריז ליה מיבריז. תוקעה בבטנו או בגרונו כמו ברזא דחביתא:

לפי חרב כתיב. פיפיות של חרב שני צדדין מכאן ומכאן דכתיב (תהלים קמט) חרב פיפיות אלמא תרי נינהו:

וְאֵימָא דְּעָבֵיד לֵיהּ גִּיסְטְרָא? אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אָמַר קְרָא ''וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'', בְּרוֹר לוֹ מִיתָה יָפָה.

Traduction

The Gemara asks: But say that the executioner should cut him in half [gistera], down the middle of his body. The Gemara answers that Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: The verse states: ''And you shall love your neighbor as yourself'' (Leviticus 19:18), which teaches that even with regard to a condemned prisoner, one should select a good, i.e., a compassionate, death for him. Cutting his body in half is not a compassionate manner of execution.

Rachi non traduit

גיסטרא. חולקו לאורכו לשנים:

אַשְׁכְּחַן דִּקְטַל עַבְדָּא, בַּר חוֹרִין מְנָא לַן?

Traduction

The Gemara asks: We have found proof that one who killed a Canaanite slave is executed by decapitation. But from where do we derive that one who kills a freeman is executed in the same manner?

Rachi non traduit

קטל בר חורין. דלא כתיב ביה אלא מיתה סתם וכל מיתה סתם חנק הוא:

מנלן. בסייף:

וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא: קְטַל עַבְדָּא בְּסַיִיף, בַּר חוֹרִין בְּחֶנֶק?

Traduction

The Gemara answers: But is it not inferred a fortiori? If one who killed a Canaanite slave is executed by the sword, should one who killed a freeman be executed merely by strangulation?

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: חֶנֶק קַל, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: חֶנֶק חָמוּר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

Traduction

This Gemara rejects this answer: This works out well according to the one who says that strangulation is a more lenient type of capital punishment than decapitation. But according to the one who says that strangulation is more severe than decapitation, what can be said? It is possible that one who murdered a freeman is in fact executed by strangulation.

נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתַנְיָא: ''וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ'' – הוּקְשׁוּ כָּל שׁוֹפְכֵי דָמִים לְעֶגְלָה עֲרוּפָה. מָה לְהַלָּן בְּסַיִיף וּמִן הַצַּוָּאר, אַף כָּאן בְּסַיִיף וּמִן הַצַּוָּאר.

Traduction

The Gemara answers: The mishna derives it from that which is taught in a baraita: It is derived from the verse: ''And so shall you put away the innocent blood from your midst'' (Deuteronomy 21:9), that all spillers of blood are compared to the heifer whose neck is broken as atonement for an unresolved murder. Just as there, the heifer is killed by the sword and at the neck, so too here, murderers are executed by the sword and at the neck.

Rachi non traduit

מן הצואר. גרון:

אִי, מָה לְהַלָּן בְּקוֹפִיץ וּמִמּוּל עוֹרֶף, אַף כָּאן בְּקוֹפִיץ וּמִמּוּל עוֹרֶף? אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אָמַר קְרָא ''וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'' – בְּרוֹר לוֹ מִיתָה יָפָה.

Traduction

The Gemara challenges: If so, perhaps it should be derived that just as there, the heifer is decapitated with a cleaver and at the nape of the neck, so too here, murderers should be decapitated with a cleaver and at the nape of the neck. The Gemara answers that Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: The verse states: ''And you shall love your neighbor as yourself'' (Leviticus 19:18), which teaches that even with regard to a condemned prisoner, one should select a good, i.e., a compassionate, death for him. Although the type of capital punishment is derived from the heifer whose neck is broken, the most compassionate method of decapitation is selected.

Rachi non traduit

ממול עורף. מאחרי הפנים דכתיב (דברים כא) וערפו לשון עורף מול הרואה את העורף דהיינו אחורי צואר שרואין את העורף ועורף הוא קטרי''ל שכנגד הפנים דכתיב (ירמיהו ל''ב:ל''ג) ויפנו אלי עורף ולא פנים אלמא עורף להדי פנים:

מַתְנִי' מִצְוַת הַנֶּחְנָקִין: הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בְּזֶבֶל עַד אַרְכוּבּוֹתָיו, וְנוֹתֵן סוּדָר קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה, וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ. זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ, עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצֵאת.

Traduction

MISHNA: The mitzva of those who are strangled is carried out in the following manner: The agents of the court submerge the condemned one in dung up to his knees so he cannot move, and one of them places a rough scarf within a soft one, and wraps it around his neck. This one, i.e., one of the witnesses, pulls the scarf toward him, and that one, the other witness, pulls it toward him, until the soul of the condemned one departs.

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: ''אִישׁ'' – פְּרָט לְקָטָן, ''אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ'' – פְּרָט לְאֵשֶׁת קָטָן, ''אֵשֶׁת רֵעֵהוּ'' – פְּרָט לְאֵשֶׁת אֲחֵרִים.

Traduction

GEMARA: The Sages taught: The verse states: ''And a man who commits adultery with another man’s wife, even he who commits adultery with his neighbor’s wife, both the adulterer and the adulteress shall be put to death'' (Leviticus 20:10). The term: ''A man,'' is interpreted as excluding a minor boy who committed adultery before he came of age. The phrase: ''Who commits adultery with another man’s wife,'' is interpreted as excluding the wife of a minor boy; marriage to a minor is not considered halakhic marriage. ''His neighbor’s wife'' excludes the wife of another, i.e., a gentile, who is not referred to as ''his neighbor.''

Rachi non traduit

פרט לאשת קטן. אשמועינן דקטן אין לו קדושין:

לאשת אחרים. כותי אשמועינן שאין קידושין לכותי ומהכא תיפוק לן בכל דוכתא:

Tossefoth non traduit

איש פרט לקטן. אבל האשה מיחייבא בביאת בן ט' שנים ויום אחד כדתנן בפרק יוצא דופן (נדה דף מה.) ומייתי לה לקמן:

פרט לאשת קטן. הא דאיצטריך קרא היינו במייעד לבנו קטן או בן ט' שבא על יבמתו וס''ד כיון דמדאורייתא רמיא קמיה ליחייב עלה משום א''א קמ''ל והכי מוקמינן לה בפ''ק דקדושין (דף יט. ושם):

פרט לאשת אחרים. והיינו כותי וקמ''ל דאין אישות לכותים אע''ג דאין מיתה ואזהרה איסורא מיהא איכא מדאיצטריך למישרי יפת תואר דדרשינן בפ''ק דקידושין (דף כא:
ושם) אשת אפילו אשת איש:

''מוֹת יוּמָת'' – בְּחֶנֶק. אַתָּה אוֹמֵר בְּחֶנֶק, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? אָמַרְתָּ: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר מִיתָה בְּתוֹרָה סְתָם, אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְמוֹשְׁכָהּ לְהַחְמִיר עָלֶיהָ, אֶלָּא לְהָקֵל עָלֶיהָ. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.

Traduction

''Shall be put to death'' means death by strangulation. Do you say that his execution is by strangulation, or is it rather by one of all the other types of death penalty stated in the Torah? You must say that it is by strangulation, as everywhere that the death penalty is stated in the Torah without specification you may not take it to be more stringent with regard to it, i.e., to mean that the sinner should be sentenced to a severe type of execution; rather, you must take it to be more lenient with regard to it, i.e., that a lenient type of execution should be applied. Consequently, the sinner is sentenced to be executed by strangulation, which is the least severe type of capital punishment. This is the statement of Rabbi Yoshiya.

Rachi non traduit

אלא להקל עליה. ולקמן מפרש דארבע מיתות כסידרן גמרא גמיר להו ר' יאשיה מסיני וכיון דחנק קלה מכולם על כרחיך נתנה לחייבי מיתות הסתומין שהרי אין לך כח להחמיר עליהם שמנין לך לדונם בחמורה שמא לא נתחייב בה:

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא קַלָּה, אֶלָּא כָּל מִיתָה הָאֲמוּרָה בְּתוֹרָה סְתָם – אֵינָהּ אֶלָּא חֶנֶק.

Traduction

The baraita continues: Rabbi Yonatan says: It is not because strangulation is the most lenient type of capital punishment; rather, there is a principle that every death penalty stated in the Torah without specification is nothing other than strangulation, whereas the other types of capital punishment must be stated explicitly in the verse.

Rachi non traduit

לא מפני שהיא קלה. דסבירא ליה כר''ש דאמר (לעיל סנהדרין דף מט:) חנק והרג:

רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, וְנֶאֱמַר מִיתָה בִּידֵי אָדָם. מָה מִיתָה הָאֲמוּרָה בִּידֵי שָׁמַיִם – מִיתָה שֶׁאֵין בָּהּ רוֹשֶׁם, אַף מִיתָה הָאֲמוּרָה בִּידֵי אָדָם – מִיתָה שֶׁאֵין בָּהּ רוֹשֶׁם.

Traduction

Rabbi Yehuda HaNasi says, in accordance with the opinion of Rabbi Yonatan: Death at the hand of Heaven is stated in the Torah, and death at the hands of a person, i.e., court-imposed capital punishment, is stated in the Torah. Just as the death at the hand of Heaven that is stated in the Torah is a death that leaves no external mark, so too, the death at the hands of a person that is stated in the Torah is a death that leaves no external mark, i.e., strangulation.

Rachi non traduit

נאמר מיתה בידי שמים. וימת גם אותו (בראשית ל''ח:י') ונאמרה מיתה סתם בידי אדם:

אין בה רושם. אין בה חבורה וסימן:

וְאֵימָא שְׂרֵיפָה? מִדְּאָמַר רַחֲמָנָא בַּת כֹּהֵן בִּשְׂרֵיפָה, מִכְּלָל דְּהָא לָאו בַּת שְׂרֵיפָה הִיא.

Traduction

The Gemara asks: But why not say that perhaps it is referring to execution by burning, which also leaves no external mark? The Gemara answers: From the fact that the Merciful One states explicitly that a priest’s daughter who committed adultery is executed by burning one can learn by inference that this other woman who committed adultery is not liable to be executed by burning, but rather by a different type of execution that does not leave a mark, i.e., strangulation.

Rachi non traduit

מדקאמר רחמנא בת כהן שזינתה בשריפה מכלל דבת ישראל לאו בשריפה הלכך מות יומת הנואף ע''כ חנק הוא: