Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 3a
שֶׁנֶּאֱמַר: ''מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם''. וּמָה טַעַם אָמְרוּ דִּינֵי מָמוֹנוֹת לָא בָּעֵינַן דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה? כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּנְעוֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין.
Traduction
The source for this is as it is stated: ''You shall have one manner of law'' (Leviticus 24:22), from which it is derived that all judges must judge in the same manner. And since with regard to cases of capital law it is stated: ''And you shall inquire and investigate, and ask diligently'' (Deuteronomy 13:15), the same should apply to cases of monetary law. And what is the reason that the Sages said that in cases of monetary law we do not require inquiry and interrogation of witnesses? The Gemara answers: The Sages established this exemption so as not to lock the door in the face of potential borrowers. If inquiry and interrogation of the witnesses would be required in order to have the court rule that the lender can collect payment of a loan, lenders would be deterred by the difficulty of proving the matter and might cease to lend money to the poor. For the same reason, the Sages also waived the need for expert judges in these cases.
Rachi non traduit
שנאמר משפט אחד יהיה לכם. ממונות כנפשות וכיון דכתיב דרישה וחקירה בדיני נפשות דכתיב (דברים י''ג:ט''ו) ודרשת וחקרת הוא הדין לדיני ממונות:
שלא תנעול דלת. שימנעו מלהלוות שמא יכפור והעדים יטעו ולא תהא עדותן מכוונת ויפסיד והכא נמי שמא לא ימצא מומחין לכופו לדין:
Tossefoth non traduit
שנאמר משפט אחד וגו'. ואם תאמר ת''ל דעיקר דרישה וחקירה בעדים זוממין כתיב בפרשת שופטים בדיני ממונות ובדיני נפשות וי''ל דמכל מקום לא הוה מצרכינן דרישה וחקירה בשאר דיני ממונות אלא דווקא בעדים זוממין אי לאו דכתיב משפט אחד:
שלא תנעול דלת בפני לווין כו'. גזילות וחבלות וכתובת אשה וירושות ומתנות בכולהו נמי לא בעינן דרישה וחקירה כדי שתנעול דלת בפני גזלנין ואם תאמר מהאי טעמא לא ניבעי מומחין בגזילות וחבלות כמו בהודאות והלואות ויש לומר דלגבי מומחים לא שייך למיחש ביה כמו זה דבחששא מועטת אדם נמנע מלהלוות לחבירו אם לא ימצא דיינין מזומנים לגבות חובו אבל גזילות וחבלות יודע הגזלן שיטריח הנגזל אחר המומחין עד שימצא לדון עם הגזלן ועי''ל דגזילות וחבלות נמי בעו דרישה וחקירה ולא ממעטינן אלא הודאות והלואות והא דמוקי בריש אחד דיני ממונות (לקמן סנהדרין דף לב:) מתניתין דמצרכה דרישה וחקירה בדיני קנסות לאו דווקא דיני קנסות קאמר דגזילות וחבלות קרי להו נמי קנסות כדאשכחן לקמן (סנהדרין דף יג:) גבי שאלמלא הוא בטלו דיני קנסות דמיירי בכל הנהו דבעי שלשה מומחין מיהו כתובת אשה וירושות ומתנות ונזקי שור בשור הוי בכלל הודאות והלואות וכל הנהו דמסקינן בהחובל (ב''ק דף פד:) דעבדינן שליחותייהו וגובין אותו בבבל ולא בעי מומחין ואם תאמר והא אשכחן בכמה דוכתין שהיו דנין בבבל גזילות וחבלות בפ''ב דב''ק (דף כא.) גבי ההוא גברא דבנה אפדנא אקילקלתא דיתמי וחנן בישא (שם דף לז.) דתקע ליה לחבריה וכן בכמה מקומות ויש לומר דבכל הנהו אפשר שדחקו זה את זה ע''י דתפסי או דאמר אקבעיה לדינא בארץ ישראל כדאיתא בסוף פרק קמא דב''ק (דף טו.) וי''מ דוקא גזילות שעל ידי חבלות כמו דמינצו בי תרי ומחו אהדדי עד שתוקף אחד וגוזל את חבירו דכי האי גוונא לא שכיח ולא עבדינא שליחותייהו וא''ת והיאך היו דנין דיני גזילות ובאיזהו נשך (ב''מ דף סא:) היאך היו דנין דיני ריבית הא אמרינן ריש הגוזל קמא (בבא קמא דף צד:) הגזלנים ומלוי בריבית שהחזירו אין מקבלין מהם וי''ל דהא אמרינן בימי רבי נשנית משנה זו ומפרש רבינו תם דווקא בימיו ולא לפניו ולאחריו משום עובדא דהתם ולהכי לא פריך התם מכמה משניות אלא מברייתות ששנאן רבי לרבי חייא:
אֶלָּא מֵעַתָּה, טָעוּ – לֹא יְשַׁלְּמוּ?! כָּל שֶׁכֵּן אַתָּה נוֹעֵל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין!
Traduction
The Gemara asks: If that is so, then if these laymen err they should not be liable to pay compensation to the party unfairly wronged by their judgment, just as expert judges are not liable. The Gemara responds: If this is the halakha, you are all the more so locking the door in the face of potential borrowers; wealthy people will not want to lend money, as they will fear that a court of laymen will judge the case incorrectly.
Rachi non traduit
אלא מעתה טעו. הדיוטות בדיני ממונות לא ישלמו דכיון דברשות רבנן קא נחתי הוו להו כמומחין וכל המומחה לב''ד אם טעה פטור מלשלם כדלקמן באחד דיני ממונות (סנהדרין דף לג.) הא שאינו מומחה חייב:
כל שכן שאתה נועל דלת. דסבר דלמא טעו בי דינא ופטרי ליה ומפסידנא:
Tossefoth non traduit
אלא מעתה טעו לא ישלמו. פירש בקונטרס כיון דברשות קא עבדי הוי שאינו מומחה כמומחה ולשון כ''ש שאתה נועל כו' אין מתיישב דלא ה''ל למימר כ''ש אלא ה''ל למימר א''כ אתה כו' אלא משמע מלשון כ''ש דמכח נעילת דלת הוה פריך וה''פ כיון דחיישת לנעילת דלת הוה לן למימר טעו לא ישלמו דאי מחייבת להו לשלם לא יתרצו להתמצע בדין ואם תאמר מאי קושיא הא לא מחייב לשלם אא''כ נטל ונתן ביד כדאמר באחד דיני ממונות (לקמן סנהדרין דף לג.) ויש לומר דפריך למאן דמחייב בלא נטל ונתן:
אִי הָכִי, תַּרְתֵּי קָתָנֵי: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת, גְּזֵילוֹת וַחֲבָלוֹת בִּשְׁלֹשָׁה מוּמְחִין.
Traduction
With regard to Rabbi Abbahu’s method of explaining the mishna, the Gemara asks: If that is so, then instead of explaining the mishna employing the style: What are these, Rabbi Abbahu could more easily say that two matters are taught in the mishna, and explain it as follows: Cases of monetary law, meaning cases of admissions and loans, are adjudicated by three judges who could be non-ordained laymen [hedyotot], and cases of robbery and personal injury are adjudicated by three ordained, expert judges.
Rachi non traduit
אי הכי. דבהודאות והלואות שלשה בעינן למה ליה לרבי אבהו לאוקומה למתניתין במה הן קתני:
תרתי קתני. מצי למימר דיני ממונות דהיינו הודאות והלואות בשלשה כל דהו וגזילות וחבלות בג' מומחין ומשום דחלוקין בדיניהן לא כללינהו בחד כללא:
וְעוֹד, שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה לְמָה לִי?
Traduction
And furthermore, according to Rabbi Abbahu’s explanation that the term: Cases of robbery and personal injury, simply clarifies the meaning of the term: Cases of monetary law, why do I need the repetitive statement that cases of monetary law are adjudicated by three judges and cases of robbery and injury are adjudicated by three judges? The repetition seems to indicate that these are two separate matters.
Rachi non traduit
ועוד. אי חדא קתני למה לי למיתני תרי זמני שלשה הכי איבעי למיתני דיני ממונות שהן גזילות וחבלות בג':
Tossefoth non traduit
ועוד שלשה שלשה למה לי. איכא דוכתי דדייק הכי ואיכא דוכתי דלא דייק:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: תַּרְתֵּי קָתָנֵי, מִשּׁוּם דְּרַבִּי חֲנִינָא. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: מִדְּאוֹרָיְיתָא חַד נָמֵי כָּשֵׁר, שֶׁנֶּאֱמַר ''בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ''. אֶלָּא מִשּׁוּם יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת.
Traduction
Rather, Rava said: Two matters are in fact taught in the mishna, because of the statement of Rabbi Ḥanina that the Sages instituted leniencies with regard to cases of monetary law so as not to lock the door in the face of potential borrowers. Rav Aḥa, son of Rav Ika, said: By Torah law, the adjudication of one judge is also valid in cases of admissions and loans, as it is stated: ''In righteousness shall you judge your neighbor'' (Leviticus 19:15), in the singular. But by rabbinic law, three judges are required, due to the concern that a single judge may be one of those who sit idly on street corners, i.e., unlearned people who are not involved in business and are unlikely to judge the case correctly.
Rachi non traduit
תרתי קתני. דודאי ג' בעינן דעירוב פרשיות כתיב כאן ומיהו בהדיוטות סגי משום דרבי חנינא והכי קאמר דיני ממונות דהיינו הודאות והלואות בשלשה הדיוטות וגזילות וחבלות בשלשה מומחין:
מדאורייתא חד נמי כשר. בהודאה והלואה דכתיב תשפוט לשון יחיד ואין עירוב פרשיות כאן ומתניתין ודאי תרתי קתני כדאמרן ומיהו שלשה בהודאות והלואות לאו מדאורייתא אלא מדרבנן:
גזירה משום יושבי קרנות. תגרין שאין בקיאין בטיב דינין ויזכה את החייב ויחייב את הזכאי:
Tossefoth non traduit
ומדאורייתא חד נמי כשר. פירש בקונטרס דקסבר אין עירוב פרשיות כתיב כאן וקשה דא''כ בצדק תשפוט למה לי לכך נראה דאפי' למאן דאית ליה עירוב פרשיות קאמר:
אַטּוּ בִּתְלָתָא מִי לָא הָווּ יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת? אִי אֶפְשָׁר דְּלֵית בְּהוּ חַד דִּגְמִיר. אֶלָּא מֵעַתָּה, טָעוּ – לֹא יְשַׁלְּמוּ?! כָּל שֶׁכֵּן דִּנְפִישִׁי יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת!
Traduction
The Gemara asks: Is that to say that with three judges they will not be among those who sit idly on street corners? How is this concern addressed by increasing the number of judges? The Gemara answers: When there are three judges it is impossible, i.e., highly unlikely, that there is not among them one who is learned. The Gemara asks: If that is so, then if they err they should not be liable to pay compensation, since rabbinic law authorizes laymen to judge cases of this nature. The Gemara answers: If the judges will be exempt from paying compensation in the event that they err in their judgment, this lack of accountability will lead all the more so to having many of those who sit idly on street corners assume the role of judges.
Rachi non traduit
דגמיר. ששמע מחכמים ומדיינין הלכות דין מלוה:
טעו לא ישלמו. דהא ברשות נחתי אפי' מדאורייתא:
כל שכן דנפישי יושבי קרנות. דלא איכפת להו למיגמר:
Tossefoth non traduit
אי אפשר דלית בהו חד דגמיר. דמאן דלא גמיר פסול לדינא כדמוכח בזה בורר (לקמן סנהדרין דף כג.) דתנן זה פוסל דיינו של זה ופריך בגמרא כל כמיניה דפסיל לדיינים ומשני בערכאות דסוריא ופירש שם בקונטרס שהם יושבי קרנות ואע''ג דפליגי רבנן ואמרי אימתי בזמן שמביא עליהם ראיה שהם קרובים או פסולים הא לאו הכי לא מצי פסיל היינו דווקא בערכאות שנתמנו להיות דיינים:
כ''ש דנפישי יושבי קרנות. גם כאן פריך מכח זה כיון דחיישת ליושבי קרנות הוה לן למימר טעו לא ישלמו כדי שלא יתרחקו הנהו דגמירי ואז אי אפשר דליכא חד דגמיר ומשני כ''ש דנפישי לכן ישלמו כדי שילמדו דיני ממונות שלא יטעו פן יתחייבו לשלם:
מַאי אִיכָּא בֵּין רָבָא לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ, דִּינֵיהֶן דִּין, אֶלָּא שֶׁנִּקְרְאוּ בֵּית דִּין חָצוּף. לְרָבָא לֵית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אִית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל.
Traduction
The Gemara asks: What are the implications of the difference between the opinion of Rava, who says that cases of monetary law may be adjudicated by three laymen due to the statement of Rabbi Ḥanina, and the opinion of Rav Aḥa, son of Rav Ika, who holds that according to the Torah one judge is sufficient? The Gemara answers: The difference between them is with regard to that which Shmuel says: If two people adjudicated a case, their judgment is a valid judgment, but they are called an impudent court. Rava is of the opinion that the halakha is not in accordance with the opinion of Shmuel, as he holds that three judges are required by Torah law. Rav Aḥa, son of Rav Ika, is of the opinion that the halakha is in accordance with the opinion of Shmuel, as he holds that fundamentally, even one judge may judge a case of monetary law.
Rachi non traduit
בית דין חצוף. שעברו על תקנת חכמים:
לרבא. דאמר מדאורייתא תלתא בעינן לית ליה דשמואל דאמר דיניהן דין:
Tossefoth non traduit
לרבא לית ליה דשמואל. בה''ג פוסק כשמואל אע''ג דרבא פליג עליה משום דרב נחמן קאי כוותיה לקמן (סנהדרין דף ה.) והא דאמר בפרק ב' דכתובות (דף כב. ושם) גבי ג' שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהן ודילמא רבנן דבי רב אשי כשמואל סבירא להו דמשמע דאין הלכה כשמואל ה''פ כשמואל בעלמא סבירא להו בקיום ובזה אין הלכה כמותם דאפילו רב נחמן דקאי כשמואל דשנים שדנו דיניהם דין מודה דקיום שטרות בג' כדאמר בחזקת הבתים (ב''ב דף מ. ושם) וכן הא דאמר בזה בורר (לקמן סנהדרין דף ל. ושם) גבי אודיתא ודילמא רבנן דבי רב אשי כשמואל סבירא להו התם נמי ה''פ כשמואל בעלמא סבירא להו באודיתא וכתבו בהודאה בפני שנים בלא קנין ובזה אין הלכה כמותו כדאמר התם בפני שנים וקנו מידו כותבין ובפני שלשה כותבין ואפילו לא קנו מידו וכדמפרש התם דקבעי דוכתא ושלחי ומזמני ליה:

נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק וְכוּ'. נֶזֶק הַיְינוּ חֲבָלוֹת? מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵא חֲצִי נֶזֶק, תָּנֵי נָמֵי נֶזֶק שָׁלֵם.
Traduction
§ The mishna teaches that cases involving payment for damage and payment for half the damage are adjudicated by three judges. The Gemara challenges: Damage is the same as injury, since the term: Injury, includes various damages one causes another directly or by his property. The Gemara explains: Since he needed to teach the halakha with regard to payment of half the cost of the damage, he also taught the halakha with regard to payment of the full cost of the damage.
Rachi non traduit
היינו נזק היינו חבלות. מאי קרי נזק ומאי קרי חבלות הא נזק אחד מחמשה דברים של חבלות הוא וליתני חבלות ולא בעי נזק:
Tossefoth non traduit
נזק היינו חבלות. לאו בשור שהזיק שור קאמר דהא איתא בהחובל (ב''ק דף פד:
ושם) דגובין אותו בבבל ולא בעי מומחין אלא בשור שהזיק אדם והא דקאמר משום דקבעי למיתני ח''נ דלא כר''ע דקאמר (שם לג.) אף תם שחבל באדם משלם במותר נ''ש ומיהו נראה דאיירי בכל ענין אף בשור דאזיק שור דהא מסיק בהחובל (שם דף פד:) דהא דגובין בבבל נזקי שור בשור היינו דווקא נזקי שן ורגל דמועדין מתחלתן אבל נזקי קרן אמרינן התם דאין מועד בבבל:
חֲצִי נֶזֶק נָמֵי – הַיְינוּ חֲבָלוֹת! תְּנָא מָמוֹנָא, וְקָתָנֵי קְנָסָא.
Traduction
The Gemara challenges: Payment of half the damage is also the same as personal injury, so it did not need to be stated separately. The Gemara explains: There is a difference. The tanna taught the halakha with regard to a case of monetary matters, and he also taught the halakha with regard to a case of a fine, such as payment of half the damage in a case where an innocuous ox gored another animal. Consequently, payment of half the cost of the damage needed to be stated separately from payment for injury, and once he needed to teach the halakha with regard to payment for half the cost of the damage, he first mentioned general payments for damages.
Rachi non traduit
חצי נזק נמי היינו חבלות. דשור תם שחבל אינו משלם אלא חצי נזק וכיון דתנא חבלות אף חצי נזק במשמע:
חבלות ממונא הוא דאפחתיה לדמי' חצי נזק קנסא הוא דסתם שוורים אינם נוגחים ולא היה לבעלים לשמרו כל זמן שלא הועד ולא בעי לשלומי מידי אלא קנסא הוא דקנסיה רחמנא כדי שירבה בשמירת שוורים:
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: ''פַּלְגָא נִיזְקָא קְנָסָא'', אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: ''פַּלְגָא נִיזְקָא מָמוֹנָא'', מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Traduction
The Gemara asks: This works out well according to the one who says that the payment for half the cost of the damage is considered a fine, meaning that according to the standard halakhot of damages the owner of the goring ox should be exempt, and the Torah instituted a payment of half the cost of the damage as a penalty for not being exceedingly careful. But according to the one who says that the payment for half the cost of the damage is an actual monetary payment, meaning that according to the standard halakhot of damages the owner of the goring ox should be fully liable but the Torah exempted him from part of his liability due to the unusual nature of the damage, what can be said? Therefore, this explanation must be rejected.
Rachi non traduit
פלגא נזקא ממונא. בפרק ארבעה אבות (ב''ק דף טו.) פליגי בה דקסבר סתם שוורים נגחנים הם ומדינא כולהו בעי לשלומי דהוה ליה למינטריה ורחמנא הוא דחס עליה:
אֶלָּא, אַיְּידֵי דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵא תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, דְּמָמוֹן
Traduction
Rather, since the tanna needed to teach the halakha with regard to cases involving payment of double the principal and payment of four or five times the principal, which are cases of money
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source