Vayedaber

אָמַר רַב פָּפָּא: כְּגוֹן שֶׁהָיוּ מוּפְלִין שְׁנֵיהֶן.

Traduction

Rav Pappa says: The reference is to a case where both the anointed priest and the court, i.e., the judges, were distinguished Torah scholars with the authority to issue rulings.

Rachi non traduit

אמר רב פפא. בשוין דהוא מופלא והן מופלאים הלכך איצטריך למיתני דכי חטא בפני עצמו אע''ג דהוראה דידהו הוי הוראה מעליא אפילו הכי מתכפר בפני עצמו משום דקא מורו בשני איסורי חטא עם הצבור אע''ג דהוא מופלא דהוראה דידיה הוי הוראה מעליא אפ''ה מתכפר עם הצבור משום דקא מורו בחדא איסורא:

סָבַר אַבָּיֵי לְמֵימַר: חָטָא בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעָשָׂה בִּפְנֵי עַצְמוֹ הֵיכִי דָּמֵי? דְּיָתְבִי בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת וְקָא מוֹרוּ בִּתְרֵי אִיסּוּרֵי, אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אַטּוּ שְׁנֵי מְקוֹמוֹת גּוֹרְמִין? אֶלָּא אֲפִילּוּ יָתְבִי בְּחַד מָקוֹם, וְכֵיוָן דְּקָא מוֹרוּ בִּתְרֵי אִיסּוּרֵי – חָטָא בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא.

Traduction

§ Abaye thought to say that with regard to the cases in the mishna: If the anointed priest sinned by himself and performed a transgression by himself, what are the circumstances? It is a case where the priest and the court were convened in two different places and issuing rulings with regard to two different prohibitions. Rava said to Abaye: Is that to say that the fact that there are two places determines that he sinned by himself? Rather, it is even in a case where the High Priest and the court are convened in one place. But since they are issuing rulings with regard to two different prohibitions, it is a case where the anointed priest sinned by himself.

Rachi non traduit

בשני מקומות. משיח במקום אחד וב''ד במקום אחר:

Tossefoth non traduit

דיתבי בתרי מקומות וקמורו בחד איסורא. תימה מאי אצטריך בשוין אפי' לא שוו נמי הוראתן הוראה דהא דבעינן לעיל מופלא בב''ד שהיה להן ללמוד ולא למדו והכא מאי אצטרכין ללמוד כיון דבאיסור אחד הורו ושניהן הורו שוה ונראה כספרים דגרסי מלתא דרב טפי בשוין בתר דמוקי בתרי אסורי:

פְּשִׁיטָא: הוּא בְּחֵלֶב וְהֵן בַּעֲבוֹדָה זָרָה – חָטָא בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא, דְּהָא חֲלוּקִין בְּטַעְמַיְיהוּ, וַחֲלוּקִין בְּקָרְבָּנוֹת. דְּהוּא בְּפַר, וְהֵן בְּפַר וְשָׂעִיר – דְּהָא קָא מַיְיתוּ הָנֵי שָׂעִיר, וְהוּא לָא מַיְיתֵי. וְכָל שֶׁכֵּן הוּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְהֵן בְּחֵלֶב, דַּחֲלוּקִין בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶן [לִגְמָרֵי] – דְּהוּא שְׂעִירָה, וְאִינְהוּ פַּר,

Traduction

The Gemara continues: It is obvious that in a case where the anointed priest issued a ruling with regard to forbidden fat and the judges issued a ruling with regard to idol worship, it is a case where the anointed priest sinned by himself. As in this case the rulings are distinct in terms of their reasons, as each ruling is based on a different Torah source, and they are also distinct in terms of their offerings, since the priest achieves atonement with a bull as a sin-offering, and the judges achieve atonement with a bull and a goat as a sin-offering for unwitting idol worship, as these judges bring a goat and the priest does not bring a goat. And all the more so in a case where the anointed priest issued a ruling with regard to idol worship and the judges issued a ruling with regard to forbidden fat, it is a case where the anointed priest sinned by himself, as these rulings are totally distinct in terms of their offerings, since the priest brings a female goat as a sin-offering and the judges bring a bull.

Rachi non traduit

בטעמייהו. בפסוקים דחלב ועבודת כוכבים מתרי קראי נפקי:

וחלוקין בקרבנות. דב''ד מייתי שעיר אעבודת כוכבים והוא לא מייתי שעיר:

דהוא שעירה. לחודיה דכתיב בעבודת כוכבים בפרשת שלח לך אנשים ואם נפש דאחד יחיד ואחד נשיא במשמע:

אֶלָּא הוּא בְּחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב, וְהֵן בְּחֵלֶב שֶׁעַל הַדַּקִּין, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: אַף עַל גַּב דְּקָרְבָּנָן שָׁוֶה, כֵּיוָן דְּמִתְּרֵי קְרָאֵי קָאָתוּ, הָא פְּלִיגִין בְּטַעְמַיְיהוּ, אוֹ דִלְמָא שֵׁם חֵלֶב אֶחָד הוּא?

Traduction

But in a case where the anointed priest issued a ruling with regard to forbidden fat that covers the innards, for example, and the judges issued a ruling with regard to forbidden fat that is on the small intestines, what is the halakha? Do we say: Although their offerings are equal, nevertheless, since it is from two different verses that the prohibitions come, the rulings are distinct in terms of their reasons? Or perhaps, the category of forbidden fat is one designation, and all types of forbidden fat are considered one transgression.

Rachi non traduit

הוא בחלב המכסה את הקרב. דהוי דבר שאין הצדוקים מודין דהא לא מפרש קרא מאי ניהו דאפי' אמוראי פליגי בשחיטת חולין באלו טריפות (חולין דף נ:) מאי ניהו כרס הפנימי וכ''ש חלב שעל גבי הדקים שאין הצדוקים מודין דהא לא כתיב בהדיא אי נמי דהורו בחלב שעל הקרב בין בכזית לפחות מכזית דכזית לא כתיב בהדיא והוי דבר שאין הצדוקין מודין:

אע''ג דקרבנן שוה. דהן בפר והוא בפר:

כיון דמתרי קראי קא אתו. כדאמרינן לעיל בפרק קמא (הוריות דף ג.) ואת החלב וי''ו יתירא להביא חלב שעל גבי הדקין:

הא פליגין בטעמייהו. הא חלוקים בפסוקים ומתכפר בפני עצמו:

או דלמא שם חלב אחד הוא. והורה עם הצבור הוא ומתכפר עם הצבור:

אִם תִּמְצָא לוֹמַר שֵׁם חֵלֶב אֶחָד הוּא, הוּא בְּחֵלֶב וְהֵן בְּדָם, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: בְּטַעְמַיְיהוּ הָא פְּלִיגִין, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּשָׁוִין בְּקָרְבָּן בָּתַר קָרְבָּן אָזְלִינַן? תֵּיקוּ.

Traduction

The Gemara continues: If you say that the category of forbidden fat is one designation, then in a case where the priest issues a ruling with regard to forbidden fat and the judges issue a ruling with regard to blood, what is the halakha? Do we say they are distinct in terms of their reasons, as each prohibition has a different Torah source? Or perhaps, since forbidden fat and blood are equal in terms of the atonement offering that one is liable to bring for unwitting consumption, we follow the offering, so that the rulings of the priest and the judges are considered one ruling? The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.

Rachi non traduit

והן בדם. כגון בדם המובלע באיברים או בין כזית לפחות מכזית והוי דבר שאין הצדוקין מודין:

בתר קרבן אזלינן. דכיון דשוין בקרבן הורה עם הצבור הוא ומתכפר עם הצבור תיקו:

שֶׁאֵין בֵּית דִּין חַיָּיבִין עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּים מִקְצָת וְכוּ'. מְנָלַן דְּעַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּים מִקְצָת? כִּדְאָמְרִינַן בְּאִידַּךְ פִּירְקִין: ''וְנֶעֱלַם דָּבָר'' – ''דָּבָר'' – וְלֹא כָּל הַגּוּף.

Traduction

§ The Gemara analyzes the halakhot stated in the mishna: As the court is not liable unless the judges issue a ruling to nullify part of a mitzva and to sustain part of that mitzva. The Gemara asks: From where do we derive that there is no liability unless the judges issue a ruling to nullify part of a mitzva and to sustain part of it? The Gemara answers: It is as we say in the other chapter of this tractate (3b): From the verse: ''And the matter is hidden'' (Leviticus 4:13), it is derived that there is liability if only a matter, a single detail, is hidden, but not if the entire essence of a mitzva is hidden.

וְכֵן הַמָּשִׁיחַ. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ''לְאַשְׁמַת הָעָם'', הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר.

Traduction

The mishna teaches: And likewise with regard to the ruling of the anointed priest. The Gemara asks: From where do we derive this halakha? It is derived from a verse, as it is written: ''If the anointed priest shall sin so as to bring guilt upon the people'' (Leviticus 4:3), indicating that the status of an anointed priest is like that of the general public.

וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה כּוּ'. מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: לְפִי שֶׁיָּצְאָה עֲבוֹדָה זָרָה לָדוּן בְּעַצְמָהּ, יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין עַל עֲקִירַת מִצְוָה כּוּלָּהּ?

Traduction

The mishna continues: And the court and the priest are not liable for a ruling with regard to idol worship unless they issue a ruling to nullify part of that mitzva and to sustain part of it. The Gemara asks: From where do we derive this? It is derived as the Sages taught in a baraita: Due to the fact that idol worship left the category of unwitting transgressions, to be discussed by itself (see Numbers, chapter 15), one might have thought that the court and the anointed priest would be liable even for nullifying the mitzva in its entirety.

Rachi non traduit

לפי שיצאה עבודת כוכבים. מכלל פר העלם דבר של צבור לידון בעצמו בהבאת פר ושעיר:

נֶאֱמַר כָּאן ''מֵעֵינֵי'', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ''מֵעֵינֵי''. מָה לְהַלָּן בְּבֵית דִּין, אַף כָּאן נָמֵי בְּבֵית דִּין. וּמָה לְהַלָּן ''דָּבָר'' וְלֹא כָּל הַגּוּף, אַף כָּאן נָמֵי ''דָּבָר'' וְלֹא כָּל הַגּוּף.

Traduction

Therefore, the term ''from the eyes of'' is stated here, with regard to idol worship (Numbers 15:24), and the term ''from the eyes of'' is stated there, with regard to an unwitting communal sin-offering for all other mitzvot (Leviticus 4:13). Just as there the reference is to nullifying the mitzva in court, so too here, the reference is to nullifying the mitzva in court. And just as there, with regard to an unwitting communal sin-offering, the reference is to nullifying a matter, but not the entire essence, so too here, the reference is to nullifying a matter, but not the entire essence.

Rachi non traduit

נאמר כאן. בעבודת כוכבים מעיני והיה אם מעיני העדה:

ונאמר להלן מעיני. ונעלם דבר מעיני הקהל:

מה להלן ב''ד. דכתיב ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו ואמרינן לעיל בפ''ק (הוריות דף ה.) הוראה תלויה בב''ד דכתיב ונעלם דבר מעיני הקהל דהיינו ב''ד ומעשה תלוי בקהל דכתיב הקהל ועשו ובעבודת כוכבים לא כתיב ב''ד דכתיב והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ואי ס''ד ב''ד והא אין מעשה תלוי בב''ד אלא בקהל דהכא כתיב מעיני העדה נעשתה דהיינו מעשה אלא מה להלן ב''ד דכתיב בפרשת ויקרא אף כאן בית דין:

Tossefoth non traduit

נאמר כאן מעיני. תימה דלעיל בפ''ק משמע בדברי אביי דלא ידעינן שאר מצות אלא מעבודת כוכבים והכא משמע איפכא וי''ל דאביי נמי הכי בעי למילף כי הכא דעיני דעבודת כוכבים לא פשוט לן שהוא ב''ד אלא ה''ק ילפינן עיני עיני כלומר האי עיני דעבודת כוכבים ילפינן משאר מצות שהוא ב''ד והדר ילפינן ההוא מעיני מהאי לענין זה דכי היכי דגבי עבודת כוכבים מעשה תלוי בקהל כדמשמע נעשתה ה''נ האי עיני דשאר מצות:

מַתְנִי' אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת הַמַּעֲשֶׂה, וְכֵן הַמָּשִׁיחַ, וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה – אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת הַמַּעֲשֶׂה.

Traduction

MISHNA: The court is liable only for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of the action by the general public on the basis of that ruling. And likewise, the anointed priest is liable only for an erroneous ruling and his unwitting performance of an action on the basis of that ruling. And the court and the priest are liable for a ruling with regard to idol worship only for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of the action on the basis of that ruling.

Rachi non traduit

מתני' אין חייבין בקרבן וכו'. אין ב''ד חייבין קרבן אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה וכן המשיח וצבור הוא דכי עבדי בשגגת מעשה לחודיה מייתו כל חד וחד כשבה או שעירה דדיניהם כיחידים דכיון דלא עשו ע''פ ב''ד מחלקי כולהו מהדדי והוו יחידים ויחידים חייבין בשגגת מעשה אבל משיח בשגגת מעשה לחודיה פטור מכלום כדאמר לקמן בפרק בתרא (הוריות דף יא.) מעם הארץ פרט למשיח דאינו מביא בשגגת מעשה כלל והיינו דקאמר יצא משיח שאין חטאתו בשגגה דהיינו בשגגת מעשה וכו':

גְּמָ' מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ''יִשְׁגּוּ'' – יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין עַל שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''יִשְׁגּוּ וְנֶעֱלַם דָּבָר'', אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה.

Traduction

GEMARA: With regard to the halakha that the court is liable only for absence of awareness of the matter together with unwitting performance of an action, the Gemara asks: From where do we derive this halakha? It is derived from a verse, as the Sages taught in a baraita that it is stated: ''And if the entire congregation of Israel shall act unwittingly'' (Leviticus 4:13). One might have thought that they will be liable to bring a bull for every case of unwitting performance of an action. Therefore, the verse states: ''Shall act unwittingly, and the matter was hidden'' (Leviticus 4:13), from which it is derived that the court is liable only for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of an action on the basis of that ruling.

Tossefoth non traduit

דת''ר ישגו יכול יהיו חייבין על שגגת מעשה. תימה למאי איצטריך הא כבר ילפינן מדבר דבר דמקצת דבר בעינן והא לא שייך כי אם בהוראה ועוד איך יהיו חייבין על שגגת מעשה למ''ד ב''ד מביאין פר טוביה חטא וזיגוד מינגד מה חטאו ב''ד ועוד תניא פ''ק עם הארץ לרבות אפי' רובו ואפי' כולו דמייתו שעירה או כשבה ולא פר. וי''ל דאי לאו דמשמע דבעינן העלם דבר לא היינו אומרים שב''ד יהיו חייבין אלא צבור דאע''ג דלעיל דרשינן דמעשה תלוי בקהל והוראה תלויה בב''ד השתא מיהו לא דרשינן הכי מיהו הקישא דדבר צ''ל דמתחלה צריך למילף הוא ואח''כ לומר דבר ולא כל הגוף:

וְכֵן הַמָּשִׁיחַ. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ''לְאַשְׁמַת הַעָם'', הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר.

Traduction

The mishna continues: And likewise the anointed priest. The Gemara asks: From where do we derive this? It is derived from a verse, as it is written with regard to the anointed priest: ''If the anointed priest shall sin so as to bring guilt upon the people'' (Leviticus 4:3), indicating that the status of an anointed priest is like that of the general public.

וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. מְנָלַן?

Traduction

The mishna continues: And the court and the priest are liable for a ruling with regard to idol worship only for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of an action on the basis of that ruling. The Gemara asks: From where do we derive this?

דְּתָנוּ רַבָּנַן: לְפִי שֶׁיָּצְאָה עֲבוֹדָה זָרָה לָדוּן בְּעַצְמָהּ, יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין עַל שִׁגְגַת הַמַּעֲשֶׂה? נֶאֱמַר כָּאן ''מֵעֵינֵי'' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ''מֵעֵינֵי'', מָה לְהַלָּן אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, אַף כָּאן אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה.

Traduction

The Gemara answers: It is derived as the Sages taught: Due to the fact that idol worship left the category of unwitting transgressions to be discussed by itself (see Numbers, chapter 15), one might have thought that the court and the priest would be liable for a mere unwitting performance of the action. Therefore, the term ''from the eyes of'' is stated here, with regard to idol worship (Numbers 15:24), and ''from the eyes of'' is stated there, with regard to an unwitting communal sin-offering for all other mitzvot (Leviticus 4:13). Just as there they are liable only for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of an action on the basis of that ruling, so too here, they are liable only for absence of aware-ness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of an action on the basis of that ruling.

וְאִילּוּ מָשִׁיחַ בַּעֲבוֹדָה זָרָה לָא קָתָנֵי, מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי הִיא.

Traduction

The Gemara notes: Whereas, the halakha that the status of an anointed priest who issues a ruling with regard to idol worship is like that of the court is not taught in the mishna. Whose opinion is expressed in the mishna? It is the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.

Rachi non traduit

גמ' ואילו משיח בעבודת כוכבים לא קתני. דקתני ולא בעבודת כוכבים אין חייבים אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה ולא קתני וכן המשיח ומדלא קתני וכן המשיח מכלל דמשיח בעבודת כוכבים חייב בשגגת מעשה לחודיה:

מתני' מני ר' היא דתניא משיח בעבודת כוכבים ר' אומר בשגגת מעשה. לחודיה:

דְּתַנְיָא: מָשִׁיחַ בַּעֲבוֹדָה זָרָה – רַבִּי אוֹמֵר: בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּהֶעְלֵם דָּבָר. וְשָׁוִין שֶׁבִּשְׂעִירָה, וְשָׁוִין שֶׁאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי.

Traduction

The Gemara explains: This is as it is taught in a baraita: If an anointed priest unwittingly engages in idol worship, Rabbi Yehuda HaNasi says: He brings an offering for unwitting performance of an action, like any other Jew. And the Rabbis say: He brings an offering for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling. And they agree that the atonement of an anointed priest is with a female goat as a sin-offering, and they agree that he does not bring a provisional guilt-offering. Since the mishna omitted the halakha of an anointed priest who engages in idol worship, apparently it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who says that the status of the anointed priest in this regard is like that of any other Jew.

Rachi non traduit

וחכ''א בהעלם דבר. כלומר עם שגגת מעשה כשאר מצות ושוין שאין מביא שום אשם תלוי:

וְתִסְבְּרַאּ: בִּזְדוֹנוֹ כָּרֵת וּבְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת מִי קָתָנֵי?

Traduction

The Gemara rejects this: And how can you understand the mishna in that manner? In the mishna (8a) that teaches that the court is not liable to bring an offering for absence of awareness of the matter unless they issue a ruling with regard to a matter for whose intentional violation one is liable to receive excision from the World-to-Come [karet] and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering, does it teach the halakha concerning an anointed priest in the latter clause of that mishna?

Rachi non traduit

ותסברא זדונו כרת ושגגתו חטאת. דעבוד' כוכבי' דקתני ולא בעבוד' כוכבים אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת מי קתני וכן המשיח והא קי''ל דמשיח נמי בעבודת כוכבים אינו חייב אלא על דבר שזדונו כרת ועל שגגתו חטאת כדאמרי' לקמן נאמר כאן עליה כו' לאשמת העם הרי משיח כצבור ואפי' הכי לא קתני במתני' וכן המשיח:

אֶלָּא תָּנֵי הָא הוּא הַדִּין לְהָא. הָכָא נָמֵי תְּנָא הָא וְהוּא הַדִּין לְהָא.

Traduction

The Gemara explains: Rather, the tanna on 8a teaches this halakha, that in the first clause the anointed priest has the same halakha as the court, and the same is true with regard to that halakha, i.e., that in the latter clause the anointed priest has the same halakha as the court. Here too, the tanna taught this halakha, that in the first clause the anointed priest has the same halakha as the court, and the same is true with regard to that halakha, i.e., that in the latter clause the anointed priest has the same halakha as the court. Therefore, there is no proof that the mishna is not in accordance with the opinion of the Rabbis.

Rachi non traduit

אלא תנא בהא. בדבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת כשאר מצות וכן המשיח והוא הדין בעבודת כוכבים דמשיח כצבור דאינו חייב בעבודת כוכבים אלא בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת:

הכא נמי תנא בהא. דאין חייבין בשאר מצות אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה וכן המשיח והוא הדין לעבודת כוכבים דמשיח כצבור כי היכי דאין ב''ד חייבין על עבודת כוכבים אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה ודלא כרבי:

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? אָמַר קְרָא: ''וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה''. ''הַנֶּפֶשׁ'' – זֶה מָשִׁיחַ, ''הַשֹּׁגֶגֶת'' – זֶה נָשִׂיא, ''בְּחֶטְאָה בִּשְׁגָגָה'' – רַבִּי סָבַר: חֵטְא זֶה בִּשְׁגָגָה יְהֵא.

Traduction

The Gemara asks: What is the reason for the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? It is as the verse states with regard to idol worship: ''And the priest shall atone for the soul that acted unwittingly, when he sins unwittingly'' (Numbers 15:28). With regard to the term ''the soul,'' that is referring to an anointed priest; with regard to the term ''that acted unwittingly,'' that is referring to a king; and due to the phrase ''when he sins unwittingly,'' Rabbi Yehuda HaNasi holds this sin shall be one performed unwittingly, not the result of absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling.

Rachi non traduit

מאי טעמא דרבי אמר קרא. בפרשת שלח לך וכפר הכהן על הנפש השוגגת וגו' סבר רבי חטאה בשגגה הכי משמע חטא זה בשגגה יהא כלומר בשגגת מעשה לחודיה ואפילו משיח:

וְרַבָּנַן סָבְרִי: מִי שֶׁחַטָּאתוֹ בִּשְׁגָגָה, יָצָא מָשִׁיחַ שֶׁאֵין חַטָּאתוֹ בִּשְׁגָגָה אֶלָּא בְּהֶעְלֵם דָּבָר.

Traduction

And the Rabbis hold: This phrase serves to teach that the halakha that this offering is brought for an unwitting sin applies to one whose sin-offering for all other transgressions is for an unwitting act. This serves to exclude an anointed priest, whose liability to bring a sin-offering for an unwitting act is only for absence of awareness of the matter, leading to an erroneous ruling, together with unwitting performance of an action on the basis of that ruling.

Rachi non traduit

ורבנן סברי מי שחטאו בשגגה. דהכי משמע וכפר הכהן על הנפש השוגגת דיביא שעירה בשגגת מעשה מי שחטאו בשגגה בשאר מצות:

יצא משיח שאין חטאתו בשגגה. בשאר מצות כלומר בשגגת מעשה אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה דעל שגגת מעשה לחודיה פטור לגמרי:

וְשָׁוִין שֶׁבִּשְׂעִירָה כְּיָחִיד. מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא: ''וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת'' – אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד נָשִׂיא וְאֶחָד מָשִׁיחַ – כּוּלָּם בִּכְלַל ''נֶפֶשׁ אַחַת'' הֵן.

Traduction

The baraita teaches: And they agree that the atonement of an anointed priest is with a female goat as a sin-offering, as in the case of an ordinary individual. The Gemara asks: From where do we derive this halakha? The Gemara answers: It is derived from a verse, as the verse states: ''And if one soul sins unwittingly, then he shall offer a female goat of the first year as a sin-offering'' (Numbers 15:27). An ordinary individual, a king, and an anointed priest are all liable to bring an offering, as they are all included in the category of ''one soul.''