Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 9b

וְאִי רְשׁוּת הָרַבִּים הוּא – קָנֵי, וְאִי אָדָם חָשׁוּב הוּא – קָנֵי, וְאִי אִשָּׁה הִיא – קָנְיָא, וְאִי אִינִישׁ זִילָא הוּא – קָנֵי.

Traduction

And if he rides it in the public domain, he acquires it, as people commonly ride animals in the city’s public domain. And if he is an important person, who always rides his animal rather than leading it, he acquires it even in an alleyway. And if the buyer is a woman, she acquires the animal, as women do not normally lead animals. And if the buyer is a detestable person, who rides even where other people do not, he too acquires the animal.

Rachi non traduit

ואי רשות הרבים הוא קני. בעיר דדרך לרכוב שם ולא להנהיג פן יפסקו עוברי דרכים בינו לבין בהמתו:

ואי אדם חשוב הוא. אין דרכו להנהיג בהמה ברגליו ודרך כבוד לרכוב עליה אף בסמטא שאין בני אדם שם וכן אשה שאין בה כח לאחוז הבהמה פן תינתק הימנה:

ואי איניש זילא הוא קני. שדרכו לרכוב לפני כל אף בלא דוחק לפי שאינו צנוע אבל אדם בינוני כגון שאינו חשוב בעושר ואינו בוש להוליך בהמה ברגליו אין דרכו לרכוב בסמטא בעיר משום צניעות:

בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ''מְשׁוֹךְ בְּהֵמָה זוֹ לִקְנוֹת כֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ'', מַהוּ?

Traduction

§ Rabbi Elazar raises a dilemma: With regard to one who says to another, to whom he wishes to sell vessels: Pull this animal in order to acquire the vessels that are upon it, what is the halakha? Can the buyer acquire the vessels by pulling the animal?

Rachi non traduit

משוך בהמה זו על מנת לקנות כלים שעליה. במקח וממכר ומוכר לו את הכלים ולא את הבהמה:

לִקְנוֹת: מִי אֲמַר לֵיהּ קְנֵי! אֶלָּא: ''מְשׁוֹךְ בְּהֵמָה זוֹ וּקְנֵי כֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ'', מַהוּ? מִי מַהְנְיָא מְשִׁיכָה דִּבְהֵמָה לְאַקְנוֹיֵי כֵּלִים, אוֹ לָא?

Traduction

Before discussing the dilemma, the Gemara clarifies the issue. If the vendor merely says: In order that you will acquire the vessels, how can the buyer acquire them? Did he say to him in the imperative: Acquire the vessels? Without the seller’s explicitly instructing the buyer to acquire the vessels, the buyer cannot acquire them. Rather, Rabbi Elazar’s dilemma is with regard to a case where the seller says to the buyer: Pull this animal and thereby acquire the vessels that are upon it. What is the halakha? Is pulling the animal effective in order to acquire the vessels upon it, or not?

Rachi non traduit

לקנות מי קאמר ליה קני. לקנות משמע אתה התכוין לקנות אני איני מקנה לך:

Tossefoth non traduit

משוך בהמה זו וקני כלים שעליה כו'. מבעיא ליה כיון דמשיכת הבהמה שהולכת מעצמה לא שייכא בכלים לא יקנה הכלים אבל אם אמר משוך קופה וקני כלים שבתוכה פשיטא ליה דקני ואם תאמר תפשוט מברייתא דהמוכר את הספינה (ב''ב דף פה:
ושם) דקתני משך חמרין ופועלין לתוך ביתו שניהם יכולין לחזור אלמא דלא קני פירות במשיכת הבהמה וי''ל דהתם לא אמר ליה קני לכך לא קני [א''נ התם כשמשך החמרין ולא משך את החמור] והא דקתני בין פסק כו' ה''ה אפי' פסק ומדד יכולין לחזור אלא משום דסיפא מפליג בין פסק עד שלא מדד ובין מדד עד שלא פסק נקט נמי ברישא האי לישנא וכן צריך לתרץ בסיפא דקתני פרקן והכניסן לתוך ביתו פסק עד שלא מדד אין יכולין לחזור ובעי למפשט מינה התם דכלי של מוכר ברשות לוקח לא קני המוכר שהמקח קיים אלמא הכלי מתבטל אצל הרשות משמע מטעם משיכה אינה קונה לפי שהוא בכליו של מוכר וכי משני התם ומוקי לה ששפכן מכליו של מוכר או במתכלי דתומי משמע שאם היה בכליו של מוכר לא היה קונה אף על פי שהכניסן לתוך ביתו דהיינו משיכה ואמאי והא פשיטא לן במשוך קופה זו וקני כלים שבתוכה קני אלא התם י''ל משום דלא אמר ליה קני ואינו רוצה שיקנה אלא במשיכת פירות עצמן ועוד מצינו למימר דהתם משמע ליה שלא פסק עד אחר המשיכה ולכך לא קניא במשיכה וא''ת אמאי נקט משוך בהמה זו ולא נקיט קני אי משום דבקני פשיטא ליה דקני מטעם חצר אע''פ שהיא מהלכת א''כ במשוך נמי אמאי מספקא ליה כיון שהשאילה לו הרי היא כאילו היא שלו עד לאחר הקנין ויקנה מטעם חצר וי''ל דכשא''ל משוך לא השאיל לו הבהמה לקנות הכלים מטעם חצר אלא במשיכת הבהמה אי נמי אי הוי בעי קני בהמה וכלים והוה מהדר ליה דקני לא היה יכול לידע מזה שבמשיכת הבהמה יקנה הכלים כי שמא מטעם חצר קני ובכפותה ולכך איבעי ליה במשוך:

אָמַר רָבָא: אִי אֲמַר לֵיהּ קְנֵי בְּהֵמָה וּקְנֵי כֵּלִים – מִי קָנֵי כֵּלִים? חָצֵר מְהַלֶּכֶת הִיא, וְחָצֵר מְהַלֶּכֶת לֹא קָנָה.

Traduction

Rava said: It is clearly not effective, as even if he said to him: Acquire the animal and acquire the vessels, does the buyer acquire the vessels? Although one can acquire an item by having it placed in his courtyard, and one’s animal is the equivalent of his courtyard, it is considered a mobile courtyard, and a mobile courtyard does not effect acquisition of items that are placed in it.

Rachi non traduit

מי קני כלים. במשיכה דבהמה עם הבהמה דמדקא מבעיא לך במוכר כלים בלא בהמה מכלל דבמוכר שניהם פשיטא לך דמקני בהמה קני כלים משום תורת חצר דקיימא לן חצרו של אדם קונה לו ובהמתו כחצרו והא חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא שמעינן דתקני דכי אתרבאי (גיטין דף עז.) מאם המצא תמצא בידו גגו חצרו וקרפיפו אתרבאי דלא נייד והוי משתמר:

וְכִי תֵּימָא כְּשֶׁעָמְדָה, וְהָא כֹּל שֶׁאִילּוּ מְהַלֵּךְ לֹא קָנָה – עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב לֹא קָנָה!

Traduction

And if you would say that the animal can function as a courtyard when it is standing still, not walking, while being pulled, isn’t there a principle which states that anything that does not effect acquisition when moving also does not effect acquisition when it is standing or sitting?

Rachi non traduit

וכי תימא כשעמדה. לאחר שעקרה ידה ורגלה ונקנית לו הבהמה במשיכה עמדה ולא הלכה ונקנו כלים בעמידתה דקנה לו חצרו:

כל שאילו מהלך לא קנה כו'. כלומר כיון דראויה היא לילך לאו דומיא דחצר היא ואין קונה בתורת חצר:

וְהִלְכְתָא בִּכְפוּתָהּ.

Traduction

The Gemara concludes: And the halakha is that the buyer can acquire vessels by having them placed on the animal’s back only when the animal is bound. In that circumstance, when the buyer acquires the animal it assumes the legal status of his courtyard, and he also acquires the items that are placed upon the animal.

Rachi non traduit

והלכתא. האי דפשיטא ליה דכי אמר ליה קני בהמה וקני כלים קני:

בכפותה. היא דפשיטא ליה דדומיא דחצר הוא קני וכל היכא דאמרינן בגמרא והאמר רבא כל שאילו מהלך לא קני כו' מהכא קאמרי ליה:

אֲמַרוּ לֵיהּ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, הָיָה מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה, וְקָפְצוּ דָּגִים וְנָפְלוּ לְתוֹךְ הַסְּפִינָה, הָכִי נָמֵי דְּחָצֵר מְהַלֶּכֶת הִיא וְלָא קָנֵי?! אֲמַר לֵיהּ: סְפִינָה מֵינָח נָיְיחָא, וּמַיָּא הוּא דְּקָא מַמְטוּ לַהּ.

Traduction

Rav Pappa and Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said to Rava: If that is so, in a case where one was sailing on a boat and fish jumped and fell into the boat, is the boat also considered a mobile courtyard, and therefore he does not acquire the fish? Rava said to them: A boat is not considered a mobile courtyard, as the boat itself sits idle, and it is the water that moves it.

Tossefoth non traduit

ספינה מינח נייחא ומיא הוא דקא ממטו לה. אע''ג דבפ''ק דקדושין (דף לג:) אמרינן דתלמיד חכם רכוב כמהלך דמי הכא חצר משום יד אתרבאי והוה שפיר דומיא דיד דמינח נייח וממטו לה עם גופיה וכן בפ''ק דשבת (דף ה:
ושם ד''ה אגוז) אגוז צף ע''ג מים לא הוי הנחה אגוז בכלי וכלי צף על גבי מים מהו התם משום דדומיא דמלאכת המשכן בעינן ולא היו מצניעין חפצים בדבר שהיה מתנענע ומתנדנד אבל גבי קנייה כיון שהוא דומיא דידו קני:

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אֶלָּא מֵעַתָּה הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְזָרַק לָהּ גֵּט לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ, הָכָא נָמֵי דְּלָא מִגָּרְשָׁה?! אֲמַר לֵיהּ: קַלְתָּהּ מֵינָח נָיְיחָא, וְאִיהִי דְּקָא מְסַגְּיָא מִתּוּתַהּ.

Traduction

Ravina said to Rav Ashi: If that is so, that one does not acquire items that are placed in his mobile courtyard, then if a woman was walking in the public domain and her husband threw a bill of divorce into her lap, i.e., onto her person, or into her basket that she was carrying on her head, here too, is she not divorced because the basket was moving? Rav Ashi said to him: Her basket is not considered a mobile courtyard, as it sits idle, and it is she who walks beneath it.

Rachi non traduit

קלתה. סל שעל ראשה שנותנת בה כלי מלאכתה וטווי שלה:

ה''נ דלא הוי גיטא. והאנן תנן במסכת גיטין (דף עז.) זרק לה גיטה לתוך חיקה או לתוך קלתה הרי זו מגורשת:

Tossefoth non traduit

ה''נ דלא מגרשה. פרש''י הא דתנן זרק לתוך קלתה מגורשת ותימה לוקמה בכפותה ושמא נ''ל דוחק א''נ הכא מסברא פריך כדפריך מספינה ולא מכח משנה:

מַתְנִי' הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה וְרָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְאָמַר לַחֲבֵירוֹ ''תְּנָהּ לִי''. נְטָלָהּ וְאָמַר: ''אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ'' – זָכָה בָּהּ. אִם מִשֶּׁנְּתָנָהּ לוֹ, אָמַר: ''אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ תְּחִלָּה'' – לֹא אָמַר כְּלוּם.

Traduction

MISHNA: If one was riding on an animal and saw a found item, and said to another person who was walking beside him: Give it to me, if the pedestrian took it and said: I have acquired it for myself, he has acquired it by means of lifting it, even though he did not see it first. But if, after giving it to the one riding the animal, he said: I acquired it for myself at the outset, he has said nothing and the rider keeps the item.

Rachi non traduit

מתני' לא אמר כלום. דאפילו אמרי' המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו כיון דיהבה ליה קנייה ממה נפשך אי קנייה קמא דלא מתכוין להקנות לחבירו הא יהבה ניהליה במתנה ואי לא קנייה קמא משום דלא היה מתכוין לקנות הויא ליה הפקר עד דמטא לידיה דהאי וקנייה האי במאי דעקרה מידיה דקמא לשם קנייה:

גְּמָ' תְּנַן הָתָם: מִי שֶׁלִּיקֵּט אֶת הַפֵּאָה, וְאָמַר: ''הֲרֵי זוֹ לִפְלוֹנִי עָנִי'', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זָכָה לוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִתְּנֶנָּה לֶעָנִי הַנִּמְצָא רִאשׁוֹן.

Traduction

GEMARA: We learned in a mishna there (Pe’a 4:9): With regard to one who gleaned the produce in the corner of the field, which is given to the poor [pe’a], and said: This produce is for so-and-so, a poor person, Rabbi Eliezer says: He thereby acquired it on the poor person’s behalf. And the Rabbis say: He did not acquire it for the poor person; rather, he should give it to the first poor person that he encounters.

Rachi non traduit

גמ' מי שליקט את הפאה. אדם בעלמא שאינו בעל שדה דאי בבעל שדה לא אמר ר' אליעזר זכה דליכא למימר מיגו דזכי לנפשיה דאפילו הוא עני מוזהר הוא שלא ללקט פאה משדה שלו כדאמר בשחיטת חולין (דף קלא:) לא תלקט לעני להזהיר עני על שלו:

אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַחְלוֹקֶת מֵעָשִׁיר לְעָנִי,

Traduction

Ulla said that Rabbi Yehoshua ben Levi said: This dispute is in a case where the pe’a was gleaned by a rich person, who is not entitled to take the pe’a for himself, on behalf of a poor person.

Rachi non traduit

מעשיר לעני. שעשיר הוא שליקטה לצורך העני:

דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: מִגּוֹ דְּאִי בָּעֵי מַפְקַר נִכְסֵיהּ וְהָוֵי עָנִי וַחֲזֵי לֵיהּ – הַשְׁתָּא נָמֵי חֲזֵי לֵיהּ. וּמִגּוֹ דְּזָכֵי לְנַפְשֵׁיהּ, זָכֵי נָמֵי לְחַבְרֵיהּ. וְרַבָּנַן סָבְרִי חַד מִגּוֹ אָמְרִינַן, תְּרֵי מִגּוֹ לָא אָמְרִינַן.

Traduction

As Rabbi Eliezer holds that since [miggo], if he so desires, he can renounce ownership of his property and he would then be poor, and the pe’a would then be suitable for him, now too, it is considered potentially suitable for him even though he is wealthy. And since [miggo] he can acquire it for himself, he can acquire it on behalf of another poor person as well. And the Rabbis hold that we say miggo once, but we do not say miggo twice. Therefore, a wealthy person cannot acquire pe’a for a poor person.

Rachi non traduit

מגו דזכי לנפשיה. דאי בעי הוה זכי לנפשיה אם הגביה לעצמו:

חד מגו. מעני לעני:

אֲבָל מֵעָנִי לְעָנִי, דִּבְרֵי הַכֹּל זָכָה לוֹ – דְּמִגּוֹ דְּזָכֵי לְנַפְשֵׁיהּ זָכֵי נָמֵי לְחַבְרֵיהּ.

Traduction

But in a case where the pe’a was gleaned by a poor person on behalf of another poor person, everyone agrees that he acquires it on behalf of the other person, as since [miggo] he can acquire it for himself, he can acquire it on behalf of another person as well.

אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְעוּלָּא: וְלֵימָא מָר, מֵעָנִי לְעָנִי מַחְלוֹקֶת, דְּהָא מְצִיאָה הַכֹּל עֲנִיִּים אֶצְלָהּ, וּתְנַן: הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה וְרָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְאָמַר לַחֲבֵירוֹ ''תְּנָהּ לִי'', נְטָלָהּ וְאָמַר ''אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ'' – זָכָה בָּהּ.

Traduction

Rav Naḥman said to Ulla: But shouldn’t the Master say that the dispute is even in a case where the pe’a was gleaned by a poor person on behalf of another poor person? This can be proven from the mishna, as everyone is considered like poor people with regard to a found item, i.e., everyone has the right to acquire a found item just as a poor person is entitled to glean pe’a, and we learned in the mishna: If one was riding on an animal and saw a found item, and said to another person: Give it to me, if the pedestrian took it and said: I have acquired it for myself, he has acquired it.

Rachi non traduit

ולימא מר דאפילו מעני לעני. אמרי רבנן דלא זכה לו:

דהא מציאה הכל עניים אצלה. כלומר הכל כשרים לזכות בה כעניים בפאה:

ותנן. המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו ולא אמרינן מגו דאי הוה בעי הוה זכי לנפשיה זכי נמי לחבריה כי מגבה לה כולה לשם חבירו דתנן היה רוכב כו':

ואמר אני זכיתי בה. קס''ד אני רוצה לזכות בה עכשיו קאמר ומודה הוא שמתחילה הגביה לשם חבירו וקתני זכה בה אלמא לא קנה חבירו:

Tossefoth non traduit

ולימא מר מעני לעני מחלוקת. ויחלקו בתופס לב''ח במקום שחב לאחרים ולא מטעם מגו דהא רב חסדא דקאמר כמו רב נחמן בסמוך המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו אית ליה פרק קמא דגיטין (דף יא:
ושם) דפליגי בתופס לבעל חוב ולא מטעם מגו עד דדחי ליה רב פפא דלמא במגו פליגי:

אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא: מֵעָנִי לְעָנִי מַחְלוֹקֶת,

Traduction

Granted, if you say the dispute pertains to a case where the pe’a was gleaned by a poor person on behalf of a poor person,

Rachi non traduit

אי אמרת בשלמא מעני לעני מחלוקת. דאמרי רבנן לא אמרינן מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה אלא היכא דהגביה לדעת שניהם כגון שנים שהגביהו מציאה דאמר בה לעיל (בבא מציעא דף ח.) גבי בזמן שהם מודים חולקים בלא שבועה דטעמא משום מגו דזכי בהגבהה זו לנפשיה זכי נמי לחבריה אבל מגו דאי בעי הוה זכי לנפשיה זכי לחבריה לא אמרינן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source