Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 82b

בְּמִלְוֶה צָרִיךְ לְמַשְׁכּוֹן קָמִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: מִצְוָה קָא עָבֵיד שֶׁהִלְוָהוּ, וְהָוֵי שׁוֹמֵר שָׂכָר. וּמָר סָבַר: לָאו מִצְוָה קָא עָבֵיד, שֶׁלַּהֲנָאָתוֹ מִתְכַּוֵּין, וְהָוֵי שׁוֹמֵר חִנָּם.

Traduction

they disagree with regard to a lender who needs the collateral, i.e., the lender wants to use the collateral and deduct the value of its use from the amount of the loan. One Sage, Rabbi Akiva, holds that he is performing a mitzva in that he lent to him, and therefore he is considered a paid bailee. And one Sage, Rabbi Eliezer, holds that he is not performing a mitzva, as his intention is to lend for his own benefit. And consequently he is considered an unpaid bailee for the collateral.

Rachi non traduit

במלוה צריך למשכון. להשתמש בו ולפסוק עליו להיות פוחת מן החוב והולך קמיפלגי ורבי עקיבא סבר אפי' הכי איכא מצוה:

Tossefoth non traduit

במלוה צריך למשכון. פי' בקונטרס להשתמש ואין להקשות לפירושו דאמאי קאמר לעיל (בבא מציעא דף פא:) מתניתין דלא כרבי אליעזר נוקי מתניתין באין צריך למשכון דסוגיא דשמעתין דלעיל אתיא אליבא דרבה דקיימא לן כוותיה אי נמי אי מתני' איירי באין צריך לא הוה פליג רבי יהודה ור''ח פירש צריך למשכון היינו שאינו רוצה להלוות לו בלא משכון ולפירושו א''ש דלא מצי לאוקמי מתני' באין צריך אבל אין נראה פירושו דלישנא דצריך למשכון לא משמע הכי ועוד דאע''ג דאין רוצה להלוות אלא על המשכון מצוה קעביד שבלא משכון אין לו להלוות כיון שירא להפסיד ואפשר במשכון:

אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: מוּתָּר לָאָדָם לְהַשְׂכִּיר מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל עָנִי לִהְיוֹת פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ. אָמַר רַב חָנָן בַּר אַמֵּי אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל. וְאַף אַבָּא שָׁאוּל לָא אָמַר אֶלָּא בְּמָרָא וּפָסָל וְקַרְדּוֹם, הוֹאִיל וּנְפִישׁ אַגְרַיְיהוּ וְזוּטַר פְּחָתַיְיהוּ.

Traduction

§ The mishna teaches that Abba Shaul says: It is permitted for a person to rent out a poor person’s collateral that was given to him for a loan, so that he shall set a rental price for it and thereby progressively reduce the debt, because this is considered like returning a lost item. Rav Ḥanan bar Ami says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Abba Shaul, but even Abba Shaul said his ruling only with regard to a hoe, a chisel, and an ax, since the remuneration from these utensils is great and their depreciation is small.

Rachi non traduit

מרא. פושיי''ר:

פסל. דולייר''ה:

קרדום. כישנוא''ה:

מַתְנִי' הַמַּעֲבִיר חָבִית מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּשְׁבָרָהּ, בֵּין שׁוֹמֵר חִנָּם בֵּין שׁוֹמֵר שָׂכָר – יִשָּׁבַע. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה וְזֶה יִשָּׁבַע, וְתָמֵיהַּ אֲנִי אִם יְכוֹלִין זֶה וָזֶה לִישָּׁבַע.

Traduction

MISHNA: With regard to one who was transporting a barrel from one place to another and he broke it, whether he was an unpaid bailee or a paid bailee, if he takes an oath that he was not negligent he is exempt from payment. Rabbi Eliezer says: Both this one, an unpaid bailee, and that one, a paid bailee, must take an oath to exempt themselves from payment, but I wonder whether both this one and that one can take an oath. In other words, this is the halakha that I heard from my teachers, but I do not understand their ruling.

Rachi non traduit

מתני' ישבע. שלא פשע ויפטר ובגמרא מפרש טעמא אמאי פטור שומר שכר בשבועה הא בלאו פשיעה נמי חייב שאין זה אונס אלא כגניבה ואבידה שהן קרובין לאונס ופשיעה:

ר' אליעזר אומר זה וזה ישבע ותמיה אני וכו'. כלומר אף אני שמעתי מרבותי כרבי מאיר אבל תמיה אני על זה וע''ז היאך נפטרין בשבועה ובגמרא מפרש תמיהה:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּעֲבִיר חָבִית לַחֲבֵירוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּשְׁבָרָהּ, בֵּין שׁוֹמֵר חִנָּם בֵּין שׁוֹמֵר שָׂכָר – יִשָּׁבַע, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שׁוֹמֵר חִנָּם – יִשָּׁבַע, נוֹשֵׂא שָׂכָר – יְשַׁלֵּם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה וְזֶה יִשָּׁבַע, וְתָמֵיהַּ אֲנִי אִם יְכוֹלִין זֶה וָזֶה לִישָּׁבַע.

Traduction

GEMARA: The Sages taught: With regard to one who was transporting a barrel for another person from one place to another and he broke it, whether he was an unpaid bailee or a paid bailee, if he takes an oath that he was not negligent, he is exempt from payment. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: An unpaid bailee takes an oath and does not pay, but a paid bailee pays. Rabbi Eliezer says: This one and that one take an oath, and I wonder whether both this one and that one can take an oath.

Tossefoth non traduit

וסבר רבי מאיר כו'. אבל דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא ואע''ג דחכמים דפטרי בנשברה כדו ולא סילקה הוו ר' יהודה כדמוכח בהמניח (ב''ק דף כח:
ושם ד''ה אמר) דסבר רבי יהודה נתקל לאו פושע הוא וכיון דלא הוי פושע אע''ג דלא הוי אנוס גמור פטור בנשברה כדו ולא סילקה דלא חשיב בור אלא שנעשה בפשיעה אבל בשנעשה באונס דכעין גניבה ואבידה כמו רוח שאינה מצויה פטור כדקתני בסיפא דברייתא דנשברה כדו ומודה רבי מאיר לחכמים במעלה קנקנין על הגג לנגבן ונפלו ברוח שאינה מצויה והזיקו שהוא פטור וא''ת כי נמי סבר רבי מאיר דנתקל לאו פושע הוא אלא אנוס אמאי פטור והא אדם המזיק מרבינן (ב''ק דף כו:) מפצע תחת פצע לחייב על אונס כרצון וי''ל דלאו בכל אונס חייב אדם המזיק אלא באונס דכעין גניבה ואבידה כמו רוח שאינה מצויה דאמרינן סוף פרק שני דב''ק (דף כז.) דנפל ברוח שאינה מצויה מן הגג חייב נזק ורוח שאינה מצויה הוי כעין אבידה כדאמרינן סוף פרק ד' וה' (שם ד' מה.) וכולן חייבים להחזיר דמי השור לבעליו חוץ מש''ח ומוקי לה התם דנטריה שמירה פחותה ולא נטריה שמירה מעולה ש''ח כלתה שמירתו כו' ושמירה פחותה היינו דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה ואינה יכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה כדמשמע בריש הכונס (בבא קמא דף נה:) והוי כעין גניבה ואבידה דש''ח פטור וש''ש חייב אבל באונס גמור פטור אדם המזיק כדמשמע בירושלמי דאם היה ישן ובא חבירו וישן אצלו והזיקו זה את זה הראשון פטור והשני חייב ובהגוזל בתרא (שם דף קיב.) טבחוה ואכלוה משלמין דמי בשר בזול דכיון שלא היה להם לידע שהיא שאולה אין משלמים מה שהזיקו אלא מה שנהנו ובריש המניח (בבא קמא דף כז: ושם ד''ה ושמואל) לפי שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים ושאר שינויי דהתם דפטר ליה לפי שלא היה לו לידע וכן במתניתין דהתם (דף לב.) היה בעל חבית ראשון כו' ואם עמד בעל חבית פטור בעל קורה והרבה כיוצא באלו וא''ת ורבי יהודה דאמר נתקל לאו אנוס הוא ומחייב שומר שכר אמאי פטור מעביר בחנם והלא הוא אדם המזיק וי''ל דנתקל הוי לרבי יהודה כעין גניבה דהוי קרוב לאונס ולכך פטור אדם המזיק ולא מחייב אדם המזיק אלא בדבר שהוא כעין אבידה דהוי קרוב לפשיעה כדאמר בהשואל (לקמן בבא מציעא דף צד:) דאבידה קרובה לפשיעה וגניבה קרובה לאונס ורוח שאינה מצויה חשובה כעין אבידה ולהכי חייב בה אדם המזיק וכן משמע בהגוזל קמא (ב''ק דף צט: ושם ד''ה אימא) דפריך למאן דפטר טבח אומן שקלקל היכא דעביד בחנם מברייתא דקתני בהמה לטבח וניבלה חייב מפני שהוא כנושא שכר השתא מה היה סברתו של מקשה שהוא כנושא שכר אע''פ שעושה בחנם אי סבר דחשיב פושע אמאי תולה אותו בנושא שכר היה לו לומר מפני שהוא פושע ואי סבר שדומה לגניבה ואבידה אעפ''כ חייב כדין אדם המזיק אם כן מה מתרץ אימא מפני שהוא נושא שכר ואי דומה לגניבה ואבידה בלא שכר נמי ליחייב כדין אדם המזיק ואי המתרץ מדמה לה לאונס גמור א''כ נושא שכר נמי ליפטר אלא ודאי אדם המזיק חייב בכעין אבידה ופטור בכעין גניבה והוה מדמי ליה המקשה קלקול שחיטה דאומן לכעין אבידה ומשני אימא מפני שהוא נושא שכר אבל בחנם פטור דהוי כעין גניבה:

לְמֵימְרָא דְּסָבַר רַבִּי מֵאִיר נִתְקַל לָאו פּוֹשֵׁעַ הוּא? וְהָתַנְיָא: נִשְׁבְּרָה כַּדּוֹ וְלֹא סִילְּקָהּ נָפְלָה גְּמַלּוֹ וְלֹא הֶעֱמִידָהּ, רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב בְּהֶיזֵּיקָן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. וְקַיְימָא לַן דִּבְנִתְקַל פּוֹשֵׁעַ פְּלִיגִי!

Traduction

The Gemara analyzes these opinions. Is that to say that Rabbi Meir holds that one who stumbles is not considered negligent, but the victim of an accident? But isn’t it taught in a baraita: If one’s pitcher broke in a public place and he did not remove it from there, or if his camel fell and he did not stand it up, Rabbi Meir renders him liable for the damage they caused? And the Rabbis say that he is exempt according to human laws but is liable according to the laws of Heaven. Although the court cannot impose liability, nevertheless he is morally culpable. And we maintain that they disagree with regard to the question of whether one who stumbles is negligent. This indicates that Rabbi Meir holds that one who stumbles is considered negligent.

Rachi non traduit

גמ' נתקל לאו פושע הוא. דקאמר ישבע שלא פשע פשיעה אחרת דהא ודאי בציר מנתקל לא הוי ועוד דהא פוטר לנושא שכר אלמא אונס חשיב ליה:

וקיימא לן. בבבא קמא בהמניח את הכד (דף כט.):

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: תִּבְרַהּ, מִי שֶׁשָּׁנָה זוֹ לֹא שָׁנָה זוֹ. וַאֲתָא רַבִּי יְהוּדָה לְמֵימַר: שׁוֹמֵר חִנָּם – יִשָּׁבַע, נוֹשֵׂא שָׂכָר – יְשַׁלֵּם. הַאי כִּי דִינֵיהּ וְהַאי כִּי דִינֵיהּ. וַאֲתָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר: אִין, גְּמָרָא כְּרַבִּי מֵאִיר. וּמִיהוּ תָּמֵיהַּ אֲנִי אִם יְכוֹלִין זֶה וָזֶה לִישָּׁבַע.

Traduction

Rabbi Elazar said: Break the mishna, as he who taught this did not teach that, i.e., there are two traditions with regard to Rabbi Meir’s opinion. And Rabbi Yehuda came to say a different ruling: An unpaid bailee takes an oath and does not pay while a paid bailee pays, this one in accordance with his law and that one in accordance with his law, as an unpaid bailee is exempt from liability for theft and loss, while a paid bailee is liable in those cases and exempt only in cases of circumstances beyond his control. And Rabbi Eliezer came to say: Yes, there is a tradition that is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, as I learned from my teachers, but I wonder whether both this one and that one can take an oath.

Rachi non traduit

האי כדיניה. דודאי נתקל לאו פושע הוא ונושא שכר ישלם דאי נמי לא הוי פושע דיניה לשלם:

בִּשְׁלָמָא שׁוֹמֵר חִנָּם מִשְׁתְּבַע דְּלָא פְּשַׁע בַּהּ: אֶלָּא שׁוֹמֵר שָׂכָר אַמַּאי מִשְׁתְּבַע? כִּי לָא פְּשַׁע נָמֵי שַׁלּוֹמֵי בָּעֵי. וַאֲפִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם נָמֵי, הָתִינַח בִּמְקוֹם מִדְרוֹן. שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִדְרוֹן, מִי מָצֵי מִשְׁתְּבַע דְּלָא פְּשַׁע בַּהּ!

Traduction

The Gemara asks: Granted, an unpaid bailee takes an oath that he was not negligent with regard to the barrel, as required by Torah law, but why does a paid bailee take an oath? Even if he was not negligent he is still required to pay, as he is obligated to pay for theft and loss. And even with regard to an unpaid bailee, this works out well if the barrel broke on an inclined plane [midron], as the accident occurred due to the difficulty of transporting it, but if it broke not on an inclined plane but under different circumstances, how can he take an oath that he was not negligent with it? Evidently his negligence caused the accident.

Rachi non traduit

התינח במקום מדרון. דאיכא למימר קרוב לאונס הוא:

שלא במקום מדרון. ודאי פושע הוא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source