Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 80a

מַתְנִי' הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפָּרָה לַחֲרוֹשׁ בָּהָר וְחָרַשׁ בַּבִּקְעָה, אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן – פָּטוּר. בַּבִּקְעָה וְחָרַשׁ בָּהָר, אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן – חַיָּיב. לָדוּשׁ בְּקִטְנִית וְדָשׁ בִּתְבוּאָה – פָּטוּר, לָדוּשׁ בִּתְבוּאָה וְדָשׁ בְּקִטְנִית – חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁהַקִּטְנִית מַחְלֶקֶת.

Traduction

MISHNA: With regard to one who rents a cow and a plow in order to plow on the mountain but he plowed in the valley, if the plowshare, the cutting tool on the bottom part of the plow, breaks, he is exempt, as it was even more likely to break on mountainous terrain. In a case where he rents the cow and a plow to plow in the valley but he plowed on the mountain, if the plowshare breaks he is liable. If he hired the cow to thresh legumes but it threshed grain, and the cow slipped and broke its leg, he is exempt. If he hired it to thresh grain but it threshed legumes he is liable, because legumes are slippery.

Rachi non traduit

מתני' השוכר את הפרה לחרוש וכו'. וכל כלי המחרישה לבעל הבקר ונעריו הולכין עם בהמתו וזה אוחז הדרבן לכוין הפרה לתלמיה וזה הולך אחר המחרישה ומכביד היתד בקרקע שבו הברזל שקורין קולטר''א בלע''ז והוא קנקן דמתני':

חייב. שהרים קשים לחרוש שהסלעים שם:

ודש בתבואה פטור. אם החליקה:

גְּמָ' הֵיכָא דְּלָא שַׁנִּי בָּהּ, מַאן מְשַׁלֵּם? אָמַר רַב פָּפָּא: דְּנָקֵיט פְּרָשָׁא מְשַׁלֵּם. רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר: דְּנָקֵיט מָנָא מְשַׁלֵּם. וְהִלְכְתָא: דְּנָקֵיט מָנָא מְשַׁלֵּם. וְאִי דּוּכְתָּא דְּמַחְזְקִי (גּוּנְדְּרֵי) – [גְּרוּנְדֵּי] תַּרְוַיְיהוּ מְשַׁלְּמִין.

Traduction

GEMARA: The mishna discussed the liability of a renter who diverged from the terms of the rental agreement, but it does not teach the halakha of liability for broken machinery in a case where the renter did follow the agreement. The Gemara asks: In a case where the renter did not diverge from their agreement, who pays? Rav Pappa said: The one who holds the goad [parasha] pays, as it can be assumed that he caused the plow to break by not leading it in a straight path. Rav Sheisha, son of Rav Idi, said: The one who holds the vessel, the plow itself, pays. And the halakha is that the one who holds the vessel pays. And if it was a place where rocks are commonly found they both pay, as in this case any small irregularity in the ground where the plow digs a furrow is likely to cause the plow to break.

Rachi non traduit

גמ' והיכא דלא שני. ואין לבעל הפרה לתבוע לו כלום ואלו שהיו בפעולתו המנהיג והאוחז יחד שכירים היו איזה מהן פושע בשבירת הקנקן:

דנקיט פרשא. מרדע הוא משלם שלא כוון את הפרה יפה ועל ידי שעיוות את השורה של מענה נשבר הקנקן:

דנקיט מנא. קנקן:

משלם. שהעמיק יותר מדאי בארץ:

והלכתא דנקיט מנא משלם. שאילו לא העמיקו יותר מדאי לא היה נשבר בעיוות השורה:

ואי דמחזקא בגונדרי. שהיה ידוע להם בהר שמעלה אבנים וצונמא וטרשין:

תרוייהו משלמים. שהיה להם להזהר מאד ובדבר מועט שעיוות אף המנהיג הוא נשבר והוי דבר המוטל בספק:

Tossefoth non traduit

היכא דלא שני מאן משלם. וא''ת היכא דשני נמי אמאי לא משלם אחד מן הפועלים שפשע בשבירת הקנקן ותיבעי נמי מאן משלם וי''ל דהיכא דשני לא משלם דמיירי שהמשכיר את הפרה הוא שוכר את הפועלים לילך עם פרתו ולעשות מלאכת השוכר ולהכי לא משלם דא''ל למשכיר אנו לא התנינו עמך אלא לחרוש בבקעה ולא קבלנו שמירת הקנקן בהר אלא בבקעה ואם היינו חורשים בבקעה לא היינו שוברים ומ''מ שכירות שלנו לא נפסיד כי דעתך היה שנעשה כמו שירצה בעל השדה כי. הייתי סבור שלא יחרוש אלא בבקעה:

ואי דוכתא דמחזקינן בגונדרי תרוייהו משלמי. פי' בקונטרס משום דהוי ספק מי עשה ואין נראה דלא קי''ל (ב''ק ד' לה:) כסומכוס אלא כרבנן והמוציא מחבירו עליו הראיה ואי הוה ספק הוי שניהם פטורים אלא נ''ל דהכא שניהם פשעו כיון דמחזקא בגונדרי הוא נשבר מאד בקל והיה לכל אחד ליתן לב על חבירו כמו על עצמו ולהזהירו ואחרי שלא הזהירו גם הוא פשע:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמּוֹכֵר פָּרָה לַחֲבֵירוֹ, וְאָמַר לוֹ: פָּרָה זוֹ נַגְחָנִית הִיא, נַשְׁכָנִית הִיא, בַּעֲטָנִית הִיא, רַבְצָנִית הִיא, וְהָיָה בָּהּ מוּם אֶחָד וּסְנָפוֹ בֵּין הַמּוּמִין – הֲרֵי זֶה מִקַּח טָעוּת. מוּם זֶה וּמוּם אַחֵר – אֵין זֶה מִקַּח טָעוּת.

Traduction

§ Rabbi Yoḥanan says, citing the Tosefta (Bava Batra 4:6): In a case of one who sells a cow to another and says to him: You should know that this cow has defects, it is accustomed to goring, it is accustomed to biting, it is a kicker, it lies down habitually; but in reality it had only one defect and he inserted it among the list of defects that it did not have, this is a mistaken transaction, as the buyer saw that it did not have the other defects and therefore did not take seriously any of the defects the seller enumerated, including the one that the cow actually had. But if the seller stated: The animal has this defect, i.e., the defect that it in fact has, and other defects, without specifying what they were, this is not a mistaken transaction.

Rachi non traduit

היה בה מום אחד. אחד מן המומין הללו היה בה:

וסנפו בין מומין אחרים. שלא היו בה:

הרי זה מקח טעות. לפי שהכיר הלוקח בשאר מומין שאינן וכסבור הוא בכולן משקר אלא להשליך מעליו תרעומת הוא אומר הילכך מקח טעות הוא דאדעתא דהכי לא זבן:

מום זה ומום אחר. שפירש לו שם אותו מום לבדו ואמר לו מום זה בה ועוד מומין אחרים:

אין זה מקח טעות. דכיון דאותו המום הזכיר לו לבדו בו היה לו לבדוק:

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַמּוֹכֵר שִׁפְחָה לַחֲבֵירוֹ, וְאָמַר לוֹ: שִׁפְחָה זוֹ שׁוֹטָה הִיא, נִיכְפֵּית הִיא, מְשׁוּעְמֶמֶת הִיא, וְהָיָה בָּהּ מוּם אֶחָד וּסְנָפוֹ בֵּין הַמּוּמִין – הֲרֵי זֶה מִקַּח טָעוּת. מוּם זֶה וּמוּם אַחֵר – אֵין זֶה מִקַּח טָעוּת.

Traduction

The Gemara notes that this is also taught in a baraita (Tosefta, Bava Batra 4:3): With regard to one who sells a maidservant to another and says to him: This maidservant is an imbecile, she is epileptic, she is crazy [meshuamemet]; but in reality she had only one defect and he inserted it among the other defects, this is a mistaken transaction. But if the seller stated: The maidservant has this defect, i.e., the defect that she in fact has, and other defects, without specifying what they were, this is not a mistaken transaction.

Rachi non traduit

וסנפו. חברו כמו סניפין עשאום דתענית (דף כה.):

נכפית. נופלת מחולי:

משועממת. משוגעת:

היה בה מום אחד. מאלו המומין והשאר אין בה:

Tossefoth non traduit

שפחה זו שוטה היא כו' הרי זה מקח טעות. מכאן קשה לפ''ה שפי' אהא דאמר בכתובות (ד' נח. ושם ד''ה הנהו) סימפון בעבדים ליכא אי מומין שבגלוי כו' מאי אמרת ליסטין מזויין או מוכתב למלכות הנהו קלא אית להו ופירש בקונטרס וסבר וקביל וקשה לר''ת דהא הכא אמרינן דהוי מקח טעות באלו המומין וא''כ משכחת סימפון בעבדים ואיך אוכלין בתרומה ונראה לר''ת לפרש הנהו קלא אית להו ואם איתא דהוי מוכתב למלכות או ליסטים אז היה קול וכיון דליכא קלא ליכא למיחש להכי ובהנהו דהכא נמי קלא אית להו וכן משמע לישנא דמאי אמרת כלומר באיזה סימפון משכחת דלא הגיעו בליסטין מזויין או במוכתב למלכות ובריש המוכר פירות (ב''ב ד' צב:

ושם ד''ה ליסטים) תניא בהדיא נמצא ליסטין מזויין או מוכתב למלכות אומר לו הרי שלך לפניך:

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: הָיוּ בָּהּ כָּל הַמּוּמִין הַלָּלוּ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי, הָכִי אָמְרִינַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הָיוּ בָּהּ כָּל הַמּוּמִין הַלָּלוּ – אֵין זֶה מִקַּח טָעוּת.

Traduction

Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: If the animal had all of these defects, what is the halakha in that case? Can the buyer claim to have thought that the seller was not serious when he mentioned so many problems? Rav Mordekhai said to Rav Ashi: We say this halakha in the name of Rava: If the animal had all of these defects, it is not a mistaken transaction, as he was forthright. The seller is not at fault if the buyer did not believe him.

Rachi non traduit

היו בה כל המומין הללו. ואינו מקפיד אלא על האחד ובא וטוענו כסבור הייתי שאתה כולל בה מה שאין בה ומה שיש בה ואילו ידעתי שזה בה לא הייתי לוקחה מאי:

אפילו לא גרסינן והכי גרסינן הכי אמרינן משמיה דרבא היו בה כל המומין האלו אין זה מקח טעות:

Tossefoth non traduit

היו בה כל המומין הללו מהו. ברייתא דקתני הרי זה מקח טעות דלמא מיירי כגון שכל המומין היו בה והוי מקח טעות אע''פ שלא בדק הלוקח אפילו באחד משום דאמר לוקח מסתמא כל הני דקאמר ליתנהו לכולהו ומדהא ליתא הא נמי ליתא ומום זה ומום אחר אין זה מקח טעות כיון שאין מזכיר אלא אחד ולא שייך למימר מדהא ליתא הא נמי ליתא או דלמא הא דקתני הרי זה מקח טעות היינו היכא דליתנהו לכולהו ובדק לוקח בחד מינייהו ואישתכח דליתא ואמר מדמשקר בהך באידך נמי משקר אבל אם כולם אמת לא הוי מקח טעות והא דקתני מום זה ומום אחר ה''ה הזכיר לו כמה מומין כיון שכולם בה אין זה מקח טעות בתוספתא דכתובות משמע דאם הזכיר שני מומין אחת יש בה ואחת אין בה דלא הוי מקח טעות אלא דוקא כי סנפו בין הרבה מומין שאין בה דהכי תניא עד שלשים יום יעמיד פרנס א''ל קדש לי בתך על מנת שאין בה מומין א''ל שוטה היא שעמומית היא נכפית היא אם א''ל אותו המום ומום אחר עמו אין זה מקח טעות היה בה מום אחד וסנפו עם הרבה מומין הרי זה מקח טעות:

מַתְנִי' הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ חִטִּין, וְהֵבִיא עָלֶיהָ שְׂעוֹרִין – חַיָּיב. תְּבוּאָה, וְהֵבִיא עָלֶיהָ תֶּבֶן – חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּפַח קָשֶׁה כְּמַשּׂאוֹי. לְהָבִיא לֶתֶךְ חִטִּין, וְהֵבִיא לֶתֶךְ שְׂעוֹרִין – פָּטוּר. וְאִם מוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ חַיָּיב. וְכַמָּה יוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ וִיהֵא חַיָּיב? סוֹמְכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: סְאָה לְגָמָל, שְׁלֹשָׁה קַבִּין לַחֲמוֹר.

Traduction

MISHNA: With regard to one who rents a donkey in order to bring wheat on it, to transport it on its back, and he brought upon it an identical weight of barley, which is lighter than wheat, and the donkey was injured, he is liable. Similarly, if he hired it for transporting grain, and he brought straw of the same weight upon it, he is liable, because the extra volume is as difficult for the animal as the load itself. If he rented a donkey in order to bring on it a letekh, i.e., a measurement of volume, of wheat, but he brought a letekh of barley, he is exempt, as he brought the same volume of a lighter substance. And one who adds to a load a greater volume than he stipulated is liable. And how much must he add to the load for him to be liable? Sumakhos says in the name of Rabbi Meir: A se’a on a camel and three kav on a donkey.

Rachi non traduit

מתני' והביא עליה שעורין. שהם קלים מחטין:

חייב. בקילקולה אם הוסיף ג' קבין ולא אמרינן הואיל והשעורין קלים יש לו להוסיף עד כדי כובד לתך חטין שמשא החמור לתך חטין חצי כור:

מפני שהנפח קשה לבהמה כמשאוי. וכיון דנפח לתך שעורים כנפח לתך חטין קשה לה תוספת:

גמ' קשה כמשאוי. כדפרישית אף על פי שאין משאן כבד כמשא החטין הרי נפחן כנפח חטין והנפח כמשאוי:

גְּמָ' אִיתְּמַר. אַבָּיֵי אָמַר: ''קָשֶׁה כְּמַשּׂאוֹי'' תְּנַן. רָבָא אָמַר: ''קָשֶׁה לְמַשּׂאוֹי'' תְּנַן. אַבָּיֵי אָמַר: ''קָשֶׁה כְּמַשּׂאוֹי'' תְּנַן, נִפְחָא כִּי תִקְלָא, וְאִי מוֹסִיף שְׁלֹשָׁה קַבִּין – חַיָּיב. רָבָא אָמַר: ''קָשֶׁה לְמַשּׂאוֹי'' תְּנַן, תִּקְלָא כִּי תִקְלָא וְנִפְחָא הָוֵי תּוֹסֶפֶת.

Traduction

GEMARA: It was stated that amora’im disagreed about the precise text of this mishna. Abaye said that we learned in the mishna: Difficult as the load. Rava said that we learned: Difficult for the load. The Gemara explains: Abaye said that we learned: Difficult as the load, with the meaning that volume is like weight, and therefore when the volume of the two substances is equal, if one adds three kav he is liable. Rava said that we learned: Difficult for the load, with the meaning that if one weight is like the other weight, then the difference in volume is considered an addition. In other words, one is liable if the weight of the barley is the same as that of the wheat, in which case the additional volume is considered to cause damage. Rava holds that if the volume of the two is equal, one is not liable for the additional three kav of weight.

Rachi non traduit

ניפחא כתקלא. נפח קשה כמשקל הואיל וניפחן שוה הרי הוא כמשקל שוה:

ואם הוסיף שלשה קבין. דהוא שיעור תוספת לחמור לקלקל חייב:

קשה למשאוי. אם השוה כובד השעורין לכובד החטין כגון שהוסיף סאה שלמה על הלתך הרי הרבה הנפח ורוב הנפח קשה למשאוי והוי נפח זה תוספת לקלקול החמור:

תיקלא כתקלא. אינו חייב עד שישוה כובד השעורים לכובד החטין דליהוי נפח זה תוספת אבל נפח שוה ומשקל חסר לא אמרינן נפח השוה הרי היא כמשקל וליחייב בתוספת של שלשת קבין דקשה למשאוי תנן ולא קשה כמשאוי:

Tossefoth non traduit

קשה כמשאוי תנן. לאביי סיפא דקתני כמה יוסיף קאי לפרש רישא [ולרבא רישא] דקתני להביא עליה חטין והביא עליה שעורין היינו בכובד החטין שהוא סאה כדמוכח בשמעתין חייב דניפחא הוי תוספת להביא לתך חטין והביא לתך שעורים פטור אפילו הוסיף ג' קבין לחמור דליכא תקלא כי תקלא והיכא דלא שני אלא שהביא מין שהתנה כמה יוסיף על משאו ויהא חייב סאה לגמל כו':

תְּנַן: לְהָבִיא לֶתֶךְ חִטִּין, וְהֵבִיא לֶתֶךְ שְׂעוֹרִין – פָּטוּר. וְאִם הוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ – חַיָּיב. מַאי לָאו שְׁלֹשֶׁת קַבִּין?! לֹא, סְאָה. וְהָא עֲלַהּ קָתָנֵי: וְכַמָּה יוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ וִיהֵא חַיָּיב? סוֹמְכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: סְאָה לְגָמָל, שְׁלֹשָׁה קַבִּין לַחֲמוֹר!

Traduction

The Gemara attempts to cite a proof for one of these opinions. We learned in the mishna: If one hired a donkey to bring a letekh of wheat, but he brought a letekh of barley, he is exempt. And one who adds to a load a greater volume than he stipulated is liable. What, is it not correct that this means he did not bring exactly a letekh of barley, but added three kav, which would support the opinion of Abaye? The Gemara refutes this interpretation: No, he added a whole se’a. The Gemara asks: But the continuation of the mishna was taught concerning this case: How much must he add to the load for him to be liable? Sumakhos says in the name of Rabbi Meir: A se’a on a camel and three kav on a donkey.

Rachi non traduit

מאי לאו שלשת קבין. כאביי:

לא סאה. והכי קאמר להביא לתך חטין והביא לתך שעורין פטור ואע''פ ששינה שהרי שינה להקל ואם הוסיף עד כדי משקל החטין חייב משום תוספת הנפח:

הָכִי קָאָמַר: הֵיכָא דְּלָא שַׁנִּי חִטִּין וְהֵבִיא חִטִּין, שְׂעוֹרִין וְהֵבִיא שְׂעוֹרִין, כַּמָּה יוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ וִיהֵא חַיָּיב? סוֹמְכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: סְאָה לְגָמָל שְׁלֹשָׁה קַבִּין לַחֲמוֹר.

Traduction

The Gemara explains that this is what the last clause of the mishna is saying: In a case where the renter did not diverge from their agreement, e.g., they stipulated that he would bring wheat and he brought wheat, or barley and he brought barley, how much must he add to the load for him to be liable? Sumakhos says in the name of Rabbi Meir: A se’a on a camel and three kav on a donkey.

Rachi non traduit

הכי קאמר וכו'. ומילי מילי קתני והאי וכמה יוסיף לאו אלהביא חטין והביא שעורין קאי:

תָּא שְׁמַע: לְהָבִיא לֶתֶךְ חִטִּין וְהֵבִיא

Traduction

The Gemara further suggests: Come and hear a proof from a baraita: If one hired a donkey to bring a letekh, i.e., fifteen se’a, of wheat, but he brought

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source