Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 79a
דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם בְּדֶרֶךְ הִילּוּכָהּ נִיטְּלָה – אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, וְאִם לֹא – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר.
Traduction
This is the statement of Rabbi Shimon ben Elazar, as Rabbi Shimon ben Elazar would say: If the animal was seized and then taken in the direction in which it was walking, the owner can say to the renter: That which is yours is before you, but if not, the owner is obligated to provide the renter with another donkey.
וּמִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר? וְהָא קָתָנֵי רֵישָׁא: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּטְּתָה, אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ. וְאִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לִרְכּוֹב עָלֶיהָ וְהִבְרִיקָה אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּטְּתָה – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר!
Traduction
The Gemara asks: And can you establish this entire baraita in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar? But the first clause teaches: With regard to one who rents a donkey and it became ill or went mad, the owner can say to the renter: That which is yours is before you. And yet Rabbi Shimon ben Elazar said in a different baraita: With regard to one who rents a donkey to ride on it, and it becomes ill or goes mad, the owner is obligated to provide the renter with another donkey.
Rachi non traduit
לרכוב שאני. שמא תפול תחתיו בגשר או תשליכנו באחת הפחתים:
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: לִרְכּוֹב עָלֶיהָ שָׁאנֵי. אָמַר רַב פָּפָּא: וּכְלֵי זְכוּכִית – כְּלִרְכּוֹב עָלֶיהָ דָּמֵי.
Traduction
Rabba bar Rav Huna said that this is not a contradiction. The case of one who takes a donkey to ride on is different, as he requires a donkey that walks steadily. A sick donkey is no better than a dead one for this purpose. Rav Pappa said: And acquiring a donkey so that it should carry glass vessels is considered to be like riding on it, as glass vessels also require steady walking to prevent the load from falling.
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לִרְכּוֹב עָלֶיהָ וּמֵתָה לוֹ בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ, נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁל חֲצִי הַדֶּרֶךְ, וְאֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַּרְעוֹמֶת.
Traduction
Rabba bar Rav Huna says that Rav says: In the case of one who rents a donkey to ride on it and it died halfway through the journey, the renter gives the owner his fee for half of the journey, but the renter has nothing but a grievance against the owner. He has no legal claim against the owner over the fact that he now has to go to great trouble to find another donkey.
Rachi non traduit
ואין לו עליו. אין לשוכר על המשכיר:
אלא תרעומות. שהשכיר לו חמור כחושה:
הֵיכִי דָמֵי? אִי דִּשְׁכִיחַ לְאֹגוֹרֵי – תַּרְעוֹמֶת מַאי עֲבִידְתֵּיהּ? אִי דְּלָא שְׁכִיחַ לְאֹגוֹרֵי – אַגְרָא בָּעֵי לְמִיתַּב לֵיהּ!
Traduction
The Gemara asks: What are the circumstances? If this is referring to a place where donkeys are available for rent, what is the purpose of this grievance? He does not have any cause for grievance in this case, as he can simply rent another donkey and has not lost anything. If it is a place where donkeys are not available for rent, should he be required to give the owner his fee? After all, the donkey failed to perform the task for which it was rented.
Rachi non traduit
דשכיח למיגר. מוצא חמור אחר כאן לשכור:
לְעוֹלָם דְּלָא שְׁכִיחַ לְאֹגוֹרֵי, וּמִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: אִילּוּ בָּעֵית לְמֵיתֵי עַד הָכָא – לָאו אַגְרָא בָּעֵית לְמִיתַּב?
Traduction
The Gemara explains: Actually, it is referring to a place where donkeys are not available for rent, and the renter must pay the owner due to the fact that the owner of the donkey can say to him: Had you wanted to come to here, i.e., halfway through the journey, wouldn’t you have had to pay a fee? Therefore, pay me for the distance that my donkey carried you.
Tossefoth non traduit
אילו עד הכא בעית למיתי לאו אגרא בעית למיתב. תימה דהשתא מיהא דלאו עד הכא בעי למיתי למה יתן לו שכר וי''ל דהא דקאמר לעולם דלא שכיח לאגורי היינו לפי אותן דמים. שהשכיר מזה אבל בטפי פורתא ימצא. להשכיר והרי נהנה במה שבא עד כאן לכך נותן לו חצי שכרו ואין צריך לפחות המשכיר משכרו מה שזה נותן עתה יותר מעט מכאן ואילך כיון דהוא אנוס א''נ כגון שיוכל למכור סחורתו במקום שמת החמור וירויח בה ויש סוחרים הרבה שאין מביאין סחורתן אלא עד כאן לכך יתן חצי שכרו:

הֵיכִי דָּמֵי? אִי דַּאֲמַר לֵיהּ: ''חֲמוֹר סְתָם'' – הָא חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. אִי דַּאֲמַר לֵיהּ: ''חֲמוֹר זֶה'', אִם יֵשׁ בְּדָמֶיהָ לִיקַּח יִקַּח!
Traduction
The Gemara further inquires: What are the circumstances? If this is referring to a case where the owner said to him: I am renting you an unspecified donkey, the owner is obligated to provide him with another donkey. Since the owner promised him a donkey, if the first donkey is no longer available, he must give him another one. If it is referring to a case where he said to him: I am renting you this particular donkey, then if there is enough money to be gained from selling its carcass to purchase another donkey, let the renter purchase another one.
Rachi non traduit
אם יש בדמים. של נבילה:
ליקח. בו חמור כל שהוא:
יקח. וישלים דרכו דהא שיעבד לו חמור זה ותנן במתניתין מתה חייב להעמיד לו חמור אחר ומשני בשאין בדמיה ליקח:
לָא צְרִיכָא: בְּשֶׁאֵין בְּדָמֶיהָ לִיקַּח. אִם יֵשׁ בְּדָמֶיהָ לִשְׂכּוֹר – יִשְׂכּוֹר, רַב לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַב: לָא מְכַלֵּינַן קַרְנָא.
Traduction
The Gemara responds: No, it is necessary to state this halakha only in a case where there is not enough money to be gained from the sale of its carcass to purchase another donkey. The Gemara asks: Even so, if there is enough money to be gained from the sale of its carcass to hire another donkey, let him rent another donkey and continue along his way. What grounds are there for grievance? The Gemara explains that Rav conforms to his standard line of reasoning, as Rav said: One may not fully deplete the principal in order to pay rental fees. Consequently, the renter has no right to sell the carcass, so as not to deplete the entire monetary value of the donkey.
Rachi non traduit
ופרכינן ואם יש בדמיה לשכור. ימכור שוכר זה את הנבילה באשר הוא שם וישכור חמור לעצמו דהא שיעבד לו חמור זה ותנן במתני' מתה חייב להעמיד לו חמור אחר:
לא מכלינן קרנא. וכי תנן במתניתין חייב להעמיד לו חמור [אחר] היכא דמתה בעודה בבית הבעלים דמוסיף ולוקח חמור ולא כליא קרנא אבל למוכרה ולהוציא הדמים לשכור אחרת לא:
Tossefoth non traduit
ואם יש בדמיה לשכור ישכור רב לטעמיה. ה''מ לשנויי דאין בדמיה לשכור אלא רוב פעמים יש בדמיה לשכור והאמת משני ליה והא דאמר בסוף פרק השואל (לקמן בבא מציעא דף קג.) אי דאמר בית זה ונפל אזדא לה ולא אמר אם יש בדמיה לרב ליקח יקח ולשמואל אפילו לשכור ישכור דהתם אין הבית עומד לימכר אלא להוסיף עליו ולחזור ולבנותו כבתחילה וכיון דא''ל בית זה ונפל אין למוכרו וגם לא קבל עליו להוסיף יציאה בבנין בית זה אלא בית זה כמו שהוא השכיר לו לדור בו כל זמן שיוכל וכי נפל אזדא אבל חמור שמת אין עומד אלא למכרו בדמים ולכך יש בדמיה ליקח יקח לשכור ישכור:
דְּאִתְּמַר: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר וּמֵתָה לוֹ בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ. אָמַר רַב: אִם יֵשׁ בְּדָמֶיהָ לִיקַּח – יִקַּח, לִשְׂכּוֹר – אַל יִשְׂכּוֹר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אַף לִשְׂכּוֹר – יִשְׂכּוֹר.
Traduction
This is as it was stated in a dispute between amora’im on this issue: With regard to one who rents a donkey and it died halfway through the journey, Rav says: If there is enough money to be gained from the sale of its carcass to purchase another donkey, the renter may purchase one, but if there is enough money only to rent another donkey, he may not rent one. Shmuel says: Even if there is enough money to be gained from the sale of its carcass only to rent another donkey, he may rent one.
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַב סָבַר: לָא מְכַלֵּינַן קַרְנָא. וּשְׁמוּאֵל סָבַר: מְכַלֵּינַן קַרְנָא.
Traduction
The Gemara asks: With regard to what do they disagree? The Gemara answers: Rav holds that one may not fully deplete the principal, and as the carcass now constitutes the principal value of the donkey, one may not use the proceeds of its sale to pay rental fees, as nothing will be left to return to the owner. And Shmuel holds that one may fully deplete the principal.
מֵיתִיבִי, יָבֵשׁ הָאִילָן אוֹ נִקְצַץ – שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין בּוֹ. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יִלָּקַח בּוֹ קַרְקַע, וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. וְהָא הָכָא, כֵּיוָן דְּכִי מָטֵי יוֹבֵל קָא הָדְרָא אַרְעָא לְמָרַהּ, וְקָא כָלְיָא קַרְנָא!
Traduction
The Gemara raises an objection to Rav’s opinion from a baraita (Tosefta, Arakhin 5:1), which discusses the case of a borrower who gives his lender a tree as a security for a loan so that the lender may eat an amount of its fruit up to the value of the loan. If the tree dried up or was cut down, it is prohibited for both the borrower and lender to use the body of the tree. What should be done? Land should be purchased with the proceeds from the sale of what is left of the tree, and the lender enjoys the profits of that land. The Gemara explains the objection: And yet here, once the Jubilee Year arrives, that purchased land will return to its original owner. It will not remain with the borrower after the loan has been repaid. And it will turn out that the principal is fully depleted, as the borrower will be left with nothing.
Rachi non traduit
יבש האילן. מי שמישכן אילן לחבירו כי הני משכנתא דסורא דכתבי במשלם שנייא אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף לעיל (בבא מציעא ד' סז:):
שניהם אסורין בו. לבקע עצים ולשרוף דאי שריף ליה לוה כליא קרנא דמלוה ואי שריף ליה מלוה כליא קרנא דלוה:
הדרא ארעא. דשדה זו שהן לוקחין בדמי העצים ושמא יפגע יובל בתוך שני המשכונא וקא כליא קרנא דלוה:
Tossefoth non traduit
והא הכא דכי מטי יובל. ולברייתא גופא א''ש אע''ג דהשתא נמי דליקח הקרקע קרי כליא קרנא מ''מ נפקא מינה ללוה דלא ליצלח לציבי דזמנין דשלמי ימי משכנתא מקמי דלימטיה יובל או איתרמי ליה זוזי ופריק ואכיל תרתי או תלת שנין קמי יובל אבל לרב דאמר לא מכליא ליה קרנא קשה ליה דמ''מ כליא קרנא כיון שלבסוף לא תשאר הקרקע ביד הלוה:
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּזַבֵּין לֵיהּ לְשִׁתִּין שְׁנִין. דְּאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב קַטִּינָא: מִנַּיִן לַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ לְשִׁשִּׁים שָׁנָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת בַּיּוֹבֵל – שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִיתוּת''. מִי שֶׁאֵין שָׁם יוֹבֵל – נִצְמֶתֶת, יֵשׁ שָׁם יוֹבֵל – אֵינָהּ נִצְמֶתֶת. יָצְתָה זוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם יוֹבֵל – אֵינָהּ נִצְמֶתֶת.
Traduction
The Gemara responds: With what are we dealing here? We are dealing with a case where he purchased the field for sixty years. As Rav Ḥisda says that Rav Ketina says: From where is it derived with regard to one who sells his field for sixty years or any fixed length of time, that it does not return to its original owner in the Jubilee Year? As it is stated: ''And the land shall not be sold in perpetuity'' (Leviticus 25:23). This prohibition applies to land which, if there were no Jubilee Year, would be sold in perpetuity, but as there is a Jubilee Year it is not sold in perpetuity. That excludes this case, where the field is sold for a fixed length of time, as even though there is no Jubilee Year it is not sold in perpetuity.
Rachi non traduit
שאינה חוזרת ביובל. אלא ימתין עד ששים ותחזור לו:
והארץ לא תמכר לצמיתות. כאן פירש לך טעמו של מצות יובל אלמא אין היובל מוציא אלא קרקע שאם לא היתה מצות יובל היתה נצמתת:
Tossefoth non traduit
במוכר שדהו לס' שנה. קס''ד כיון דלזמן ארוך כ''כ מכר לו לא חשיב כליא קרנא:
סוֹף סוֹף, לְכִי מָטוּ שִׁיתִּין שְׁנִין – קָא הָדְרָא אַרְעָא לְמָרַהּ, וְקָא כָלְיָא קַרְנָא! אֶלָּא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בִּזְמַן שֶׁאֵין הַיּוֹבֵל נוֹהֵג. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג וּמְכַלֵּינַן קַרְנָא, נִצְלְחֵיהּ לְצִיבֵי וְנִשְׁקְלֵיהּ!
Traduction
The Gemara raises a difficulty: Ultimately, when the end of those sixty years arrives, the land will return to its owner, and at that point the principal will be fully depleted. The Gemara answers: Rather, with what are we dealing here? We are dealing with a period when the halakhot of the Jubilee Year are not in effect, as one can purchase land in perpetuity when the Jubilee Year is not observed. The Gemara adds support for this explanation: This too stands to reason, as, if it enters your mind that this halakha is referring to a period when the halakhot of the Jubilee Year are in effect and the ruling is that the principal may be fully depleted, why undertake a complicated transaction? Let the lender simply cut the tree into branches for kindling, and take it and sell it right away.
Rachi non traduit
ה''ג אלא הכא במאי עסקינן בזמן שאין היובל נוהג. דלא כליא קרנא:
ניצלחיה לציבי. אי לא למכליא קרנא חייש ל''ל ליקח בו קרקע יבקע המלוה את העצים וישרפם:
אִי מִשּׁוּם הָא – לָא קַשְׁיָא: זִמְנִין דְּשָׁלְמוּ שְׁנֵי מַשְׁכַּנְתָּא מִקַּמֵּי יוֹבֵל. אִי נָמֵי דְּמָטוּ לֵיהּ זוּזֵי וּפָרֵיק לַהּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שְׁנִין מִקַּמֵּי יוֹבֵל.
Traduction
The Gemara responds: If the challenge to Rav’s opinion is due to that baraita, it is not difficult. There may be times that the years during which the lender is entitled to the collateral are completed before the arrival of the Jubilee Year, in which case the land would revert to the borrower for a certain amount of time, and therefore the principal is not necessarily fully depleted. Alternatively, it is possible that money comes into the borrower’s possession and he redeems the field four or five years before the arrival of the Jubilee Year. In this case the principal will not be fully depleted, as he repays the loan before the land is returned.
Rachi non traduit
זימנין דשלמו ליה ימי משכנתא. שנים שהיה האילן ממושכן לו יכלו לפני היובל ארבע או חמש שנים ואותן שנים יאכל לוה את הפירות קודם שתשוב לבעלים ולעולם מכלינן קרנא:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה וְטָבְעָה לָהּ בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אִם נָתַן – לֹא יִטּוֹל, וְאִם לֹא נָתַן – לֹא יִתֵּן.
Traduction
§ The Sages taught: With regard to one who rents a boat, and it sunk halfway through the journey, Rabbi Natan says: If the renter already gave money for the boat, he does not receive a refund, but if he has not yet given money he does not give it after the boat has sunk.
Rachi non traduit
אם נתן. את השכר ואפילו כולו:
לא יטול. כדמפרש לקמן דהתובע ידו על התחתונה:
הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בִּסְפִינָה זוֹ וְיַיִן סְתָם, אִם נָתַן אַמַּאי לֹא יִטּוֹל? נֵימָא לֵיהּ: הַב לִי סְפִינְתָּא, דַּאֲנָא מַיְיתֵינָא חַמְרָא. אֶלָּא בִּסְפִינָה סְתָם וְיַיִן זֶה, אִם לֹא נָתַן אַמַּאי לֹא יִתֵּן?
Traduction
The Gemara asks: What are the circumstances of this contract? If we say that the owner stated he was renting him this particular boat and the renter said that he was transporting unspecified wine, then even if he gave money, why should he not receive a refund? Let him say to the owner: Give me the boat so that I can transport wine, and if you cannot do so, refund the rental fee so that I can rent another boat. Rather, one could say that this is referring to a situation where the owner said he would rent him an unspecified boat, and the renter said that he would transport this particular wine. But in that case, even if he did not give money, why should he not give the owner the rental fee?
Rachi non traduit
אם נתן לא יטול. בתמיה והלא טענת התובע בריא וחזקה מטענת הנתבע דאמר ליה הב לי ההיא ספינתא גופא דהא אמרת לי ספינה זו ואנא מייתינא כאן חמרא ואוליך למקום שהתנית דהא אנא יין סתם אמרי וכיון דבעל היין יכול להשלים תנאו חייב הספן להעמיד לו ספינה:
Tossefoth non traduit
אילימא ביין סתם וספינה זו אם נתן אמאי לא יטול לימא ליה הב לי ספינתך ואנא מייתינא חמרא. לא מיבעיא אם לא נתן שלא יתן כדקתני אלא אפילו אם נתן כבר יחזור ויטול כיון שזה יכול להביא יין והמשכיר אינו יכול להביא ספינה זו שהתנה ולא דמי להא דאמר לעיל אילו עד הכא בעית למיתי כו' דהתם מהני ליה שיכול בקל. להשכיר מכאן עד מקום שירצה או למכור שם סחורה כדפרישית לעיל אבל הכא לא שייך למימר הכי שהיין נטבע ומה ימכור אבל אין לפרש דהכי פריך אמאי לא יטול שכר חצי הדרך שלא הלך עדיין אבל שכר חצי הדרך שכבר הלך ניחא ליה שלא יטול דא''כ הא דקתני אם לא נתן לא יתן דמשמע שלא יתן כלל אפילו שכר חצי הדרך ה''ל לאקשויי אמאי לא יתן כלל:

אלא בספינה סתם ויין זה אם לא נתן אמאי לא יתן לימא ליה הב לי חמרא ואנא מייתינא ספינה. לא מבעיא אם כבר נתן שלא יטול אלא אפילו לא נתן יש לו לתת כל השכירות שהרי קנה המשכיר כל השכירות במשיכת השוכר את הספינה כיון שמזומן המשכיר לקיים תנאו או אפילו בלא משיכה כיון שמשכיר יכול לקיים תנאו ושוכר אינו יכול לקיים א''כ מזלו גרם והוי כחוזר בו ויתן לו מחצי הדרך שלא הלך כפועל בטל וקשה דאמאי יתן לו כלל מחצי הדרך שלא הלך אפילו כפועל בטל כיון שאירעו אונס הא אמרינן לעיל (בבא מציעא דף עז.) היכא דהשוכר אנוס דאתא מיטרא דא''צ להשקותה דהוי פסידא דפועלים ומשמע לעיל דכל אונס שאירע לבעה''ב שלא היה לו לידע יותר מן הפועלים הוי פסידא דפועלים והכא נמי על כרחך פריך שיתן אפילו שכר חצי הדרך שלא הלך מדניחא ליה הא דקתני אם נתן לא יטול דמשמע אם נתן כל שכרו לא יטול כלל ותירץ ריב''ן דלעיל שהפועלים לא אבדו כלום רק שנתבטלו אין נותן להם כלום אבל הכא שהמשכיר הפסיד ספינתו כפועל בטל מיהא אית ליה כיון שמזומן לקיים תנאו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source