Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 78a

מִפְּנֵי רָעָתָהּ.

Traduction

due to its poor quality. In other words, he was eager to sell not due to financial pressure, but because he wanted to get rid of this low-value field. His persistent demands for every last dinar are due to his fear that the buyer will change his mind and cancel the transaction.

Rachi non traduit

מפני רעתה. דאנן סהדי דבלאו אונסא דזוזי נמי הוה מזבין לה והאי דעייל ונפיק אזוזי ממהר הוא לגבות שלא יחזור לוקח:

פְּשִׁיטָא: בָּעֵי לְזַבּוֹנֵי בִּמְאָה וְלָא אַשְׁכַּח, וְזַבֵּין בְּמָאתַיִם, וְקָא עָיֵיל וְנָפֵיק אַזּוּזֵי – לָא קָנֵי. אֶלָּא אִי בָּעֵי לְזַבּוֹנֵי בִּמְאָה וְלָא אַשְׁכַּח, וְאִי טָרַח הֲוָה מַשְׁכַּח, וְלָא טְרַח וְזַבֵּין בְּמָאתַיִם, וְקָא עָיֵיל וְנָפֵיק אַזּוּזֵי – מַאי: כְּמוֹכֵר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ דָּמֵי, אוֹ לָא? תֵּיקוּ.

Traduction

The Gemara discusses a similar case. It is obvious that if one wants to sell his property for one hundred dinars but does not find a buyer, and in actuality he sells property for two hundred, and goes in and goes out for money, the buyer has not acquired the field, as it is clear that the seller performed the transaction due to financial straits. But if he wants to sell his property for one hundred and does not find a willing buyer, and the case was that if he troubled himself he would find one, and instead he did not trouble himself and sells property for two hundred, and then he goes in and goes out for money, what is the halakha? Is he considered like one who sells a field due to its poor quality or not? No answer was found, and therefore the Gemara states that this dilemma shall stand unresolved.

Rachi non traduit

בעא לזבוני במאה. היה צריך למאה זוזי ורצה למכור שדה קטנה במאה זוז ולא מצא לה לוקחין ומכר גדולה במאתים:

וקא עייל ונפיק אזוזי. וזה עיכבם:

לא קני. דאנן סהדי דעל כורחו מכר המותר ויכול לומר לכך הייתי מחזר אחר המעות לקנות שדה קטנה תחתיה:

ולא אשכח. לא מצא לה לוקחין מיד:

ואילו היה טורח. טובא לחזור אחר הלוקחין:

הוה משכח. לוקחי שדה קטנה:

ולא טרח. הוקשה לו הטורח ומכר הגדולה במאתים:

ועייל ונפיק אזוזי מאי כמוכר שדהו מפני רעתה דמי. כיון דמשום טירחא דאהדורי אחר לוקח הוקלה עליו למכור אותה בלא דוחק מעות שמע מינה לא חביבה היתה עליו:

שָׂכַר אֶת הַחַמָּר וְאֶת הַקַּדָּר וְכוּ' שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן אוֹ מַטְעָן. עַד כַּמָּה שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן? אָמַר רַב נַחְמָן: עַד כְּדֵי שְׂכָרָן.

Traduction

§ The mishna teaches that if one hired a donkey driver or a potter and they reneged, and the goods would be lost, he may hire other workers at a higher price at the former’s expense, or deceive them to make them agree to return to work. The Gemara asks: Up to what amount may he hire at their expense? Rav Naḥman said: Up to their wages, i.e., if the first workers did part of the work and the employer had not yet paid them, he may add the amount he owes the original workers to the new workers’ wage.

Rachi non traduit

עד כדי שכרן. אם עשו אצלו קצת המלאכה ולא קיבלו כלום. שוכר עליהן כל מה שהוא חייב להן יוסיף לאחרים ויגמרו:

אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: עַד אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים זוּז! אָמַר לֵיהּ: כִּי תַּנְיָא הָהִיא – שֶׁבָּאתָה חֲבִילָה לְיָדוֹ.

Traduction

Rava raised an objection to Rav Naḥman: But it was taught in a baraita that he can hire at their expense for up to forty or fifty dinars. Rav Naḥman said to him: When that baraita is taught it is with regard to a case where the bundle has come into his possession, i.e., the original worker left his tool kit with the employer. In this situation, the employer has more financial leverage, as he can sell the contents of the bundle to cover even higher costs.

Rachi non traduit

שבאת חבילה לידו. אם יש בידו משלהן הרבה כדרך האומנים המקבלים עליהן מלאכה מביאים כלי אומנות לבית בעל הבית:

Tossefoth non traduit

כגון שבאת חבילה לידו. וא''ת א''כ פשיטא וי''ל דה''א אסמכתא היא ולא קני א''נ דפועל לא נותן לו אלא לשכור בשויה ולא מן הכל:

מַתְנִי' הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכוֹ בָּהָר וְהוֹלִיכוֹ בַּבִּקְעָה, בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכוֹ בָּהָר, אֲפִילּוּ זוֹ עֶשֶׂר מִילִין וְזוֹ עֶשֶׂר מִילִין, וּמֵתָה – חַיָּיב. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר וְהוֹלִיכָה בַּבִּקְעָה, אִם הֶחְלִיקָה – פָּטוּר, וְאִם הוּחֲמָה – חַיָּיב. לְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכָה בָּהָר, אִם הֶחְלִיקָה – חַיָּיב, וְאִם הוּחַמָּה – פָּטוּר, אִם מֵחֲמַת הַמַּעֲלָה – חַיָּיב.

Traduction

MISHNA: With regard to one who rents a donkey to lead it on a mountain but he led it in a valley, or one who rents a donkey to lead it in a valley but he led it on a mountain, even if this path is ten mil and that one is also ten mil, and the animal dies, he is liable. With regard to one who rents a donkey to lead it on a mountain but he led it in a valley, if it slipped and injured itself he is exempt, but if it died of heatstroke he is liable, as it was the walk in the hotter valley that caused its death. With regard to one who rents a donkey to lead it in a valley but he led it on a mountain, if it slipped he is liable, because this was caused by the mountainous terrain, but if it died of heatstroke he is exempt. If it suffered from heatstroke due to the ascent, he is liable.

Rachi non traduit

מתני' בבקעה והוליכה בהר. בראש ההר ואע''פ שהדרך חלק וישר חייב בגמ' מפרש מאי שנא רישא הכא דלא מפליג בין הוחלקה להוחמה ובסיפא מפליג להוליכה בהר והוליכה בבקעה:

ואם החליקה פטור. שבהר היא ראויה להחליק יותר שראש ההר חד ומשופע לצדדין:

ואם הוחמה חייב. שהבקעה מעלה הבל לפי שההרים סביבה ואין אויר שולט בה:

אם מחמת המעלה הוחמה. בעלותה מרגל ההר לראשו:

חייב. שהמעלה גרמה לה והוא שינה להוליכה בהר:

Tossefoth non traduit

אפילו זו י' מילין כו'. וה''ה אפילו זו שהלך בה קצרה יותר אלא שלא חש להאריך:

הוחמה בהר פטור. וא''ת למ''ד לעיל (בבא מציעא דף מב.) תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב אמאי פטור הא תחילתו בפשיעה היה לענין הוחלקה וי''ל דלא מחייב אלא באונס שיש לתלות שאם לא היה משנה אפשר שלא היה בה האונס כי ההיא דצריפא דאורבני דאונס בא מחמת הפשיעה שאם היה מצניעם תחת הקרקע כדשמואל לא היו נגנבים אבל הכא כי הוחמה בהר כ''ש דאם לא שינה והיה הולך בבקעה דהוה הוחמה והכי אמר רבא בהמפקיד (לעיל בבא מציעא דף לו:) גבי פשע בה ויצאתה לאגם אפילו למ''ד חייב הכא פטור דמלאך המות מה לי הכא מה לי התם וא''ת שילהי הפועלים (לקמן בבא מציעא דף צג:
ושם ד''ה אי) גבי הניח עדרו ובא לעיר ובא ארי ודרס פטור ומוקי לה רבה דעל בעידנא דלא עיילי אינשי ופריך אביי תחילתו בפשיעה לענין גנבי וסופו באונס הוא לענין ארי והתם אפילו לא פשע הוא ולא בא לעיר היה נארע האונס ומאי פריך וי''ל דשמא אם היה שם היה מוליכן למרעה אחר קודם ביאת ארי כי כן דרך הרועים לרעות חצי היום בשדה זו וחצי היום בשדה אחר או שמא אם היה שם הארי היה ירא לבא שם או היה מקיים ביה גם את הארי ואת הדוב הכה עבדך ובלאו הכי צריך לפרש הפשט התם כך דקאמר אין אומרים אילו היה שם היה מציל אלא אומרים אם היה יכול להציל חייב ואם לאו פטור ואי אפשר לפרש בע''א ורב אלפס פירש התם דאביי לטעמיה דאמר בפרק המפקיד (לעיל בבא מציעא דף לו: ושם) לא מיבעיא כו' אלא אפילו למ''ד פטור הכא חייב דהבלא דאגמא קטלה משמע דלמ''ד חייב א''ש בלאו האי טעמא אע''פ שהאונס היה נארע בכל ענין ויש לדחות ראייתו דלמ''ד חייב נמי סמך אהאי טעמא דקאמר בסוף דהבלא דאגמא קטלה דאם לא כן תקשי ליה ממתניתין דהכא דקאמר הוחמה בהר פטור ומיהו למה שנפרש לבסוף דהכא לא חשיב תחילתה בפשיעה א''ש:

אם הוחמה מחמת המעלה חייב. וא''ת והיכי ידעינן ברישא דקתני הוחמה בהר פטור דשלא מחמת המעלה הוחמה וי''ל דראינו שלא הוחמה בעלייתה שעלתה בלא טורח והלכה אחר כן הרבה ולא היתה מזיעה ובתר הכי הוחמה וא''כ שלא מחמת מעלה היה ופטור:

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה אוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית אַנְגַּרְיָא – אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ. מֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה – חַיָּיב לְהַעֲמִיד [לוֹ] חֲמוֹר.

Traduction

With regard to one who rents a donkey and it became ill or was seized for public service [angarya], the owner can say to the renter: That which is yours is before you, and he is not required to reimburse the renter or to supply him with another donkey. If the animal died or its leg broke, the owner is obligated to provide the renter with another donkey.

Rachi non traduit

והבריקה. בגמרא מפרש:

או שנעשית אנגריא. שנטלוה לעבודת המלך:

אומר לו. משכיר לשוכר:

הרי שלך לפניך. טלנה כמו שהיא סמויה ותלך שאף מזלך גרם כמו מזלי וטרח ואשר אותה בדרכים וגבי אנגריא נמי המתן עד שתשוב שאף מזלך גרם ונפסיד שנינו:

מתה או נשברה. שמפסיד כל שכרו:

חייב. המשכיר למכור העור והנבילה לכלבים ולהוסיף מעות ולהעמיד לו חמור או ישכור לו אחר בדמי נבילה שהרי חמור זה שיעבד לו או יחזור לו שכרו:

גְּמָ' מַאי שְׁנָא רֵישָׁא דְּלָא קָא מְפַלֵּיג, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא דְּקָא מְפַלֵּיג?

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: What is different about the first clause, where the tanna does not distinguish between the various ways in which the animal might have died, as he rules that the renter is always liable, and what is different about the latter clause, where he does distinguish between whether the animal was injured through slipping or heatstroke?

Rachi non traduit

גמ' דקא מפליג. בין הוחלקה להוחמה:

אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: רֵישָׁא שֶׁמֵּתָה מֵחֲמַת אֲוִיר, דְּאָמְרִינַן אַוֵּירָא דְהַר קַטְלַהּ, וְאָמְרִינַן אַוֵּירָא דְבִקְעָה קַטְלַהּ. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁמֵּתָה מֵחֲמַת אוּבְצָנָא. רַבָּה אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהִכִּישָׁהּ נָחָשׁ.

Traduction

The Gemara answers: A Sage from the school of Rabbi Yannai said: The first clause is referring to a case where it died on account of the air, as we say that the air of the mountains killed it and we can equally say that the air of the valley killed it. A change in weather such that the animal is exposed to weather conditions he is unaccustomed to can be lethal. Rabbi Yosei bar Ḥanina said: The mishna is referring to a case where it died on account of exhaustion [uvtzena], as it can be assumed that this was caused by the weather. Rabba said: The mishna is speaking of a case where a snake bit it, as this is just as likely to happen in one place as it is in the other.

Rachi non traduit

שמתה מחמת אויר. לא הוחלקה ולא הוחמה ומתה מעצמה הואיל ושינה בה. יכול לומר לו לא מתה זו אלא מחמת אויר לא היתה לימודה ליגדל באויר הר וקשה לה או לא היתה לימודה באויר בקעה וקשה לה:

אובצנא. עייפות ויגיעה ממשאה הוליכה בהר. יכול לומר לו עייפות המעלה שעלתה לראש ההר הועיל לה מתחילה על כן עייפה לה לאחר זמן כשהלכה בדרך החלקה ויגעה תחת משאה ומתה ואם שינה להוליכה בבקעה אע''פ שלא ראינו אותה מזעת ולא היום חם מאד לומר הוחמה. י''ל אם הלכה בהר היה האויר שולט שם ונותן בה כח ולא תיגע תחת משאה בבקעה לא שליט בה אויר והיא היתה חסירת כח ויגעה לה:

Tossefoth non traduit

כגון שמתה מחמת אויר. פי' שידוע שאותו יום היה אויר משונה בהרים יותר מבבקעה או איפכא משלג או ממטר והוי תחילתו וסופו בפשיעה ולהכי נקט להוליכה בהר והוליכה בבקעה ולא נקט להוליכה בהר זה והוליכה בהר אחר משום דאין רגילות להשתנות אויר אלא מהרים לבקעות אבל מהר להר ומבקעה לבקעה אין דרך אויר להשתנות:

רבי יוסי בר חנינא אמר שמתה מחמת אובצנא. שנתייגעה מחמת מלאכה ואף על גב דמתה מחמת מלאכה מ''מ כיון ששינה חייב שאם היה לו להוליכה בהר אפשר שאם היה מוליכה שם לא היתה מתייגעת מחמת אויר והרוח ששולט שם או אם היה לו להוליכה בבקעה לא היתה מתייגעת שם לפי שאין טורח שם כמו בהר ולהכי חייב אפילו למ''ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור אך על רבה דאמר כגון שהכישה נחש קשה לריב''ם אמאי נקט לדידיה הר ובקעה דה''נ ה''מ למינקט בקעה ובקעה אם ידוע שנמצא נחשים היום בבקעה ששינה להוליכה שם דלא שייך האי קלקול להשתנות מהר לבקעה טפי מבקעה לבקעה ואר''י דרבה לטעמיה דאית ליה תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב כדמשמע בס''פ השוכר את הפועלים (לקמן בבא מציעא ד' צג:
ושם) מדפריך ליה אביי אמאי פטור תחילתו בפשיעה וסופו באונס הוא והשתא א''ש דלהכי נקט הר ובקעה משום דהשתא הוי תחילתו בפשיעה לענין הוחמה והוחלקה אבל אם שינה מבקעה לבקעה היה פטור דליכא תחילתו בפשיעה ובריש הכונס (ב''ק ד' נו. ושם) דפריך ארבה דאמר והוא שחתרה הניחא למאן דאמר תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור אלא למ''ד חייב מאי איכא למימר הוי מצי למיפרך דרבה אדרבה דאית ליה הכא חייב אי גרס בתרוייהו רבה והשתא כל אלו אמוראים שבאין לתרץ סוברים כרבא דאמר מלאך המות מ''ל הכא כו' דלאביי דאמר הבלא דאגמא קטלה א''ש מתניתין בלאו הני שנויי וחייב אפילו מתה כדרכה דאמר ההוא אוירא שהוליכה שם קטלה אע''פ שאין ידוע שיהא אותו אויר רע כלל יותר מאויר אחר דלאו דוקא נקט הבלא דאגמא ה''ה כל שינוי אויר כדמוכח בשמעתין דהתם והא דנקט בסיפא הוחלקה בהר והוחמה בבקעה חייב ה''ה מתה כדרכה כיון דהוי תחילתו בפשיעה אלא משום דבפטור דהר תני הוחמה אשמועינן אף על גב דחימום הוי בהר טעמא לפטור בבקעה לא מיפטר בהכי אלא אדרבה הוי טעמא לחיובא וא''ת והא שמעינן ליה מרישא דאפילו מתה כדרכה חייב משום דהוי תחילתו בפשיעה לענין הוחלקה בהר וחימום בבקעה כ''ש כשמתה ע''י החלקה דהר וחימום דבקעה דמחייב וי''ל דאי לאו אשמעינן בסיפא לא הוה ידעינן אמאי חשיב לה ברישא תחילתה בפשיעה לחייבו אפילו במתה כדרכה וא''ת ולרבא וכל האמוראים דהכא דפטרי במתה כדרכה אמאי תני בסיפא הוחמה בהר והוחלקה בבקעה דפטור ה''ל לאשמועינן טפי מתה כדרכה דפטור דלא נימא אוירא. דההוא אתרא קטלה כ''ש הוחמה בהר והוחלקה בבקעה דודאי אילו לא שינה היתה מתה בענין זה ויש לומר דמשום דבחיובא דהר תני הוחלקה תני לה נמי בפטורא דבקעה ועוד נראה דפטורא דחימום בהר והוחלקה בבקעה הוי רבותא טפי ממתה כדרכה דאדם יכול ליזהר בהני טפי יותר ממתה כדרכה והוה לן למימר שפשע במה ששינה שאם היה מוליכה בהר היה מדקדק יפה ושומרה יפה שלא תחלוק בהר ושלא תתחמם בבקעה אבל מה ששינה גורם שלא דקדק ומיהו דוחק הוא שיחלוק אביי על כל האמוראים לכך נראה דלא חשיב הכא פשיעה במה ששינה דיכול ליזהר ולדקדק יפה שלא תחלוק בהר ושלא תתחמם בבקעה ומודה אביי הכא דפטור במתה כדרכה כיון דלא הוי תחילתו בפשיעה ורבה דמשני כגון שהכישה נחש צ''ל שפעמים מצויים נחשים בהרים מבבקעה או איפכא להכי נקט הר ובקעה ואתי שפיר לרבה אפילו תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור:

רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָא מַנִּי רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: כָּל הַמַּעֲבִיר עַל דַּעַת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת,

Traduction

Conversely, Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: In accordance with whose opinion is this statement of the first clause of the mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who says: Anyone who diverges from the intention of the employer by acting against their agreement

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source