Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 76b

הָכִי הַשְׁתָּא?! בִּשְׁלָמָא אִי אִיתְּמַר אִיפְּכָא, ''הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי'' וְאִשְׁתְּךָ אָמְרָה, ''הָבֵא לִי גִּיטִּי'', וְהוּא אוֹמֵר: ''הֵילָךְ כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה''. וְאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: מִשֶּׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדוֹ – מְגוֹרֶשֶׁת, אַלְמָא דְּאַדִּיבּוּרָא דִּידַהּ קָא סְמִיךְ.

Traduction

How can these cases be compared? Granted, if the opposite was stated, i.e., in a case where the woman said: Receive my bill of divorce for me, and the agent said to the husband: Your wife said: Bring me my bill of divorce, and the husband said: Here you are, as she said; and Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says that Rav says: From when the bill of divorce reaches the agent’s possession, she is divorced, it would be understandable. Apparently, the husband relies upon her statement that the agent is an agent of receipt.

Rachi non traduit

הכי השתא בשלמא אי איתמר איפכא התקבל לי גיטי ואשתך אמרה הבא לי גיטי ואמר רב נחמן וכו'. כלומר ועלה שמעת לרב נחמן דאמר מגורשת היה לך ללמוד לפי דבריו שיאמר בהגעת הגט לידו או לידה דליהוי גירושין או אדיבורא דידיה סמיך או אדיבורא דידה סמיך כיצד אמר רב נחמן אם משיגיע גט לידו דשליח מגורשת יש ללמוד דאדיבורא דידה סמיך ולא לו האמין ונתרצה למסרו לו בתורת שליח לקבלה כדברי האשה והבעל עצמו גירש ואי הוה אמר רב נחמן עלה כשיגיע גט לידה מגורשת ולא בקבלת השליח יש ללמוד דאדיבורא דידיה סמיך ומהימנת לי דהכי אמרה קאמר ליה ועשאו שליח להולכה והשליח נתרצה להיעקר מתורת שליחות של אשה לקבלה ונעשה שליח לבעל לגרש והרי עשה שליחותו והגיעה לידה:

אִי נָמֵי: מִשֶּׁהִגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ מְגוֹרֶשֶׁת – אַלְמָא דְּאַדִּיבּוּרָא דִּידֵיהּ קָא סָמֵיךְ. אֶלָּא הָתָם – מִשּׁוּם דְּעָקַר שָׁלִיחַ לִשְׁלִיחוּתֵיהּ לִגְמָרֵי, דְּאָמַר לֵיהּ: ''שָׁלִיחַ לְקַבָּלָה הָוֵינָא, לְהוֹלָכָה לָא הָוֵינָא''.

Traduction

Alternatively, had Rav Naḥman ruled: From when the bill of divorce reaches her possession, she is divorced, one could conclude that evidently, the husband relies on the agent’s statement, and based on that statement, the agent is designated as an agent for delivery. But there, in the case cited, where Rav Naḥman rules that she is not divorced, it is not because the husband relies on one statement or the other. Rather, it is due to the fact that by means of his statement the agent negates his agency entirely, as he said to the husband: I am an agent for receipt, meaning: I am not to be an agent for delivery. He is essentially saying that he is not prepared to go to the trouble of delivering the bill of divorce to her. Therefore, even if he does ultimately deliver the bill of divorce to her, he is an agent neither for the woman nor for her husband. No conclusion can be drawn with regard to the question of which statement the husband relies upon.

Rachi non traduit

אלא התם. דשמעת ליה דאמר אינה מגורשת. אין לך ללמוד מדרב נחמן דאדיבורא דידיה סמיך ואין כאן שליחות כדאמרת דא''נ אמרינן דאדיבורא דידה סמיך דאף הבעל עשאו שליח להולכה כדברי האשה אין כאן שליחות שהרי השליח לא נתרצה דהא עקר ליה לשליחותיה לגמרי דאמר ליה שליח לקבלה איפשי להעשות שלא אטרח להגיע לידה אבל שליח להולכה לטרוח ולהגיע לידה אי אפשי להעשות הלכך אפילו נמלך והגיעו אצלה אין זה שליח שניתן לגירושין שכשקבלו לא קבלו על מנת כן ואי קשיא הא אמרינן גביה איפכא היכא דהיא אמרה התקבל והוא אמר לבעל אשתך אמרה הבא והוא אמר הילך כמה שאמרה דאי הוה אמר עלה משיגיע גט לידו מגורשת הוה שמעינן דאדיבורא דידה סמיך ומסרו לו על מנת קבלה ולא קשיא לן הא שליח עקר לשליחותיה ולא נתרצה הוא בשליחות קבלה איכא למימר דאי הוה אמר רב נחמן הכי הוה קמ''ל דהאי לאו עקירה הוא דהא מתרצה להיות שליח להולכה כל שכן דמתרצה בשליחות קבלה שהקבלה בכלל הולכה לענין הטורח:

אִיבָּעֵית אֵימָא: הַאי תַּנָּא ''חָזְרוּ'' נָמֵי ''הִטְעוּ'' קָרֵי לֵיהּ, דְּתַנְיָא: הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין וְהִטְעוּ אֶת בַּעַל הַבַּיִת, אוֹ בַּעַל הַבַּיִת הִטְעָה אוֹתָן – אֵין לָהֶם זֶה עַל זֶה אֶלָּא תַּרְעוֹמֶת.

Traduction

§ The Gemara had assumed that the term deceived used in the mishna must be referring to an inaccuracy stated by the middleman in his discussion with the laborers. The Gemara now offers an alternative explanation. If you wish, say that when the mishna teaches: They deceived one another, it means that one of the parties reneged on the agreement, as this tanna also calls a circumstance described by the term reneged, meaning that either the employer or the laborers reneged on their agreement, by the term deceived. As it is taught in a baraita in a similar manner: With regard to one who hires artisans or laborers, and they deceived the employer, or the employer deceived them, they have nothing but a grievance against one another, and no monetary claim.

Rachi non traduit

ואי בעית אימא כו'. אשינויא דריש פירקא קאי:

הטעו קרי ליה. וזה את זה דקתני במתני' בפועלים ובעל הבית נמי קאמר ולא בדאטעו פועלים אהדדי:

דתניא. דגבי פועלים ובעל הבית נמי קרי להו הטעו:

אין להן זה על זה אלא תרעומת. דאמר להן תשכירו עצמכם לאחרים ואינהו נמי אמרו ליה כי הדרי בהו צא ושכור אחרים ומיהו תרעומת איכא שיהו צריכים לחזר זה אחר פועלים וזה אחר שוכרים ותביעת ממון ליכא דהא דברים בעלמא נינהו:

Tossefoth non traduit

אין להם זה על זה אלא תרעומת. קשה לר''י דהא קי''ל כר''מ דדאין דינא דגרמי בהגוזל קמא (ב''ק דף ק.) א''כ אמאי לא יתן להם כפועל בטל כיון שעל ידו נתבטלו אותו היום וי''ל דמיירי שכשחוזר בו עוד ימצאו להשתכר ומכל מקום יש עליו תרעומת שעתה לא ימצאו אלא ע''י טורח וכי מפליג בסמוך בין לא הלכו החמרים להלכו ומצאו שדה לחה הוה מצי לפלוגי אף בלא הלכו כלל בין יכולין עוד להשתכר בין חוזר בו אחר שלא מצאו עוד להשתכר אלא אורחא דמילתא נקט דבהלכו לא שכיח שימצאו עוד להשתכר ואם לא הלכו מסתמא כשבא לחזור חוזר מיד בעוד שימצא להשתכר:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁלֹּא הָלְכוּ. אֲבָל הָלְכוּ חַמָּרִים וְלֹא מָצְאוּ תְּבוּאָה, פּוֹעֲלִין וּמָצְאוּ שָׂדֶה כְּשֶׁהִיא לַחָה – נוֹתֵן לָהֶן שְׂכָרָן מִשָּׁלֵם, אֲבָל אֵינוֹ דּוֹמֶה הַבָּא טָעוּן לַבָּא רֵיקָן, עוֹשֶׂה מְלָאכָה לְיוֹשֵׁב וּבָטֵל.

Traduction

The baraita continues: In what case is this statement said? When they did not go to the workplace, i.e., the employer reneged immediately. But if donkey drivers went and could not find any produce to carry, or laborers went off to work and found that the field was too moist for tilling, the employer must give them their full wages to which they are entitled. But he does not give them the entire stipulated amount, as a donkey driver who comes back loaded cannot be compared to one who comes back empty, nor can a laborer who performs work be compared to one who sits idle. The employer deducts a sum from the laborers’ wages, paying them the amount they are willing to receive given that they do not actually have to perform the work.

Rachi non traduit

בד''א. דאין להם עליו ממון אם חוזר הוא:

בשלא הלכו. למקום המלאכה ובבקר אמר להן חוזרני בי:

אבל אם הלכו. אצל המלאכה כגון אם חמרים הן ששכרן להביא לו תבואה ממקום אחר והלכו ולא מצאו או אם פועלים הם ששכרם לעדור שדהו והלכו ומצאו שדה שהיא לחה במים ואינה ראויה לעידור:

נותן להם שכרם. של כל היום משלם כפי הראוי להם וכדמפרש ואזיל:

אבל אינו דומה הבא טעון להבא ריקם. ואומדים את החמרים כמה אדם רוצה לפחות משכרו של אותה הדרך לבא ריקם מלבא טעון:

עושה מלאכה ליושב ובטל. ואומדין את הפועלים כמה אדם רוצה ליטול שכרו פחות ולישב בטל מלעדור כל היום וליטול כך וכך:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁלֹּא הִתְחִילוּ בִּמְלָאכָה, אֲבָל הִתְחִילוּ בִּמְלָאכָה – שָׁמִין לָהֶן מַה שֶּׁעָשׂוּ. כֵּיצַד? קִבְּלוּ קָמָה לִקְצוֹר בִּשְׁנֵי סְלָעִים, קָצְרוּ חֶצְיָהּ וְהִנִּיחוּ חֶצְיָהּ. בֶּגֶד לֶאֱרוֹג בִּשְׁנֵי סְלָעִים, אָרְגוּ חֶצְיוֹ וְהִנִּיחוּ חֶצְיוֹ – שָׁמִין לָהֶן אֶת מַה שֶּׁעָשׂוּ.

Traduction

In what case is this statement, that if they reneged they have only a grievance, said? When they had not started the work at all. But if they had started the work, the court appraises for them that which they have done, for which they receive some form of compensation. How so? If they received standing grain to reap for a contractual agreement of two sela for the entire field, and they reaped half of it and left half of it, or if they took a garment to weave at two sela, and they weaved half of it and left half of it, in these cases the court appraises for them that which they have done.

Rachi non traduit

בד''א. דאין להם עליו ממון אם חוזר הוא:

בד''א שלא התחילו במלאכה. ארישא קאי ועד השתא פריש מידי דשכירות והשתא פריש מילי דקבלנות:

בד''א. דהיכא דחזרו בהן או הוא חזר אין להם אלא תרעומת בזמן שלא התחילו במלאכה:

אבל התחילו במלאכה. יש דין אחר ביניהם מהו הדין שמין להם מה שעשו לפי התנאי ויקבלו כפי חשבון שעשו:

ארגו חציה. ומגיע לשכרן סלע לפי תנאם:

הָיָה יָפֶה שִׁשָּׁה דִּינָרִים – נוֹתֵן לָהֶן סֶלַע, אוֹ יִגְמְרוּ מְלַאכְתָּן וְיִטְּלוּ שְׁנֵי סְלָעִים. וְאִם סֶלַע – נוֹתֵן לָהֶם סֶלַע.

Traduction

The baraita details this appraisal: If the current wage for the part of the task they had done was now worth six dinars, a sela and a half, as the price for this assignment increased, either he gives them a sela, as originally agreed upon, since they do not forfeit their stipulated wages, or they finish their work and take two sela. And if the current wage for the part of the task they had done was worth a sela, he gives them a sela. This statement will be explained by the Gemara.

Rachi non traduit

היה יפה ו' דינרים. שאם היה בא לשכור שכיר לחציה אינו מוצא בפחות מששה דינרים ונמצא נפסד בעל הבית במה שעתיד להעשות אפ''ה אין הולכין אחר העתיד להעשות אלא שמין להן את מה שעשו לפי חשבון תנאו ונותן להם סלע דלית ליה להאי תנא הא דתנן במתניתין כל החוזר בו ידו על התחתונה:

ואם סלע. ואם אין יפה אלא סלע דנמצאין פועלין לעשות חציה השני בסלע:

נותן להן. במה שעשו סלע ולקמן (בבא מציעא דף עז.) פריך פשיטא:

רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: שָׁמִין לָהֶן מַה שֶּׁעָתִיד לְהֵעָשׂוֹת, הָיָה יָפֶה שִׁשָּׁה דִּינָרִים – נוֹתֵן לָהֶם שֶׁקֶל, אוֹ יִגְמְרוּ מְלַאכְתָּן וְיִטְּלוּ שְׁנֵי סְלָעִים. וְאִם סֶלַע – נוֹתֵן לָהֶם סֶלַע.

Traduction

Rabbi Dosa says: The court appraises for them that which must still be done. If the current wage for the part of the task they had not done was worth six dinars, i.e., he can only find laborers who will complete it for six dinars, which is equivalent to one and a half sela, either he gives the first laborers a shekel, which is equivalent to half a sela, or they finish their work and take two sela. And if the current wage for the part of the task they had not done was worth a sela, he gives them a sela.

Rachi non traduit

שמין להן העתיד להעשות. רבי דוסא סבירא ליה כתנא דידן דאמר החוזר בו ידו על התחתונה ויעכב שכר מה שעשו כדי לשכור פועלים ולגמור כפי תנאי הראשון:

היה יפה. העתיד להעשות ו' דינרים:

נותן להן שקל. כדי שתהא נגמרת בשני סלעים:

ואם סלע נותן להם סלע. לקמן פריך פשיטא:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּדָבָר שֶׁאֵין אָבוּד, אֲבָל בְּדָבָר הָאָבוּד – שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן אוֹ מַטְעָן. כֵּיצַד מַטְעָן? אוֹמֵר לָהֶן: סֶלַע קָצַצְתִּי לָכֶם – בֹּאוּ וּטְלוּ שְׁתַּיִם. וְעַד כַּמָּה שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן? עַד אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים זוּז.

Traduction

The baraita continues: In what case is this statement said, i.e., in what circumstance are the laborers paid for the amount they performed and the employer has only a grievance against them? It is said with regard to a matter that does not involve financial loss due to the work stoppage, but with regard to a matter that involves financial loss due to the work stoppage, the employer may hire replacement laborers for a high price at the expense of the first laborers or deceive the first laborers. How does he deceive them? For example, he can say to them: I fixed a sela as wages for you; come and take two. And up to what amount may he hire at their expense? Even up to forty or fifty dinars. He can pay other laborers far more than the first laborers’ wages to ensure that the work is completed.

Rachi non traduit

בד''א. דאין החוזר נפסד אלא לפי חשבון לר' דוסא ולרבנן מקבלין במה שעשו:

בדבר שאינו אבוד. ואע''ג דאין פועלים מצויין עכשיו כדמוקי ליה בסיפא שאינו מוצא לשכור ימתין עד שימצא הואיל ודבר שאינו אבוד הוא:

אבל בדבר שהוא אבוד. אם ימתין ואינו מוצא לשכור בכדי שכר פועלים אפי' לפי היוקר שנתייקרו:

שוכר. פועלים אחרים עליהן ביותר מכדי שכרן:

או מטען. לאלו:

במה דברים אמורים. דשוכר עליהן בשאינו מוצא לשכור:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁאֵין שָׁם פּוֹעֲלִים לִשְׂכּוֹר. אֲבָל יֵשׁ שָׁם פּוֹעֲלִים לִשְׂכּוֹר, וְאָמַר: ''צֵא וּשְׂכוֹר מֵאֵלּוּ'' – אֵין לוֹ עֲלֵיהֶן אֶלָּא תַּרְעוֹמֶת.

Traduction

In what case is this statement said, i.e., in what circumstance may the employer deceive them to such an extent in order to ensure that the work is completed? When there are no other laborers there, in that place, to hire. Since the employer will suffer a heavy loss, he may resort to one of these methods. But if there are laborers there to hire, and the laborers who reneged said to the employer: Go and hire from these, the employer has nothing but a grievance against them.

תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב: נוֹתֵן לָהֶם שְׂכָרָן מִשָּׁלֵם. אֲמַר לֵיהּ: חֲבִיבִי אָמַר, אִילּוּ אֲנָא הֲוַאי – לָא הֲוָה יָהֵיבְנָא לָהֶן אֶלָּא כְּפוֹעֵל בָּטֵל, וְאַתְּ אָמְרַתְּ נוֹתֵן לָהֶם שְׂכָרָן מִשָּׁלֵם! וְהָא עֲלַהּ קָתָנֵי: אֵינוֹ דּוֹמֶה הַבָּא טָעוּן לְהַבָּא רֵיקָן, עוֹשֶׂה מְלָאכָה לְיוֹשֵׁב וּבָטֵל! לָא סַיְּימוּהָ קַמֵּיהּ.

Traduction

A tanna taught that baraita before Rav: The employer must give them their full wages. Rav said to him: My uncle [ḥavivi], Rabbi Ḥiyya, said: If I were ruling on this case, I would give them only the wages of an idle laborer, but no more, and yet you said that he gives them their full wages? The Gemara asks: But the baraita teaches concerning this very matter: A donkey driver who comes back loaded cannot be compared to one who comes back empty, nor can a laborer who performs work be compared to one who sits idle. Evidently, even the tanna of the baraita agrees that they do not receive their full wages. The Gemara answers: The tanna teaching the baraita before Rav did not conclude it, and he was unaware of this limitation, which is why he commented that they do not deserve their entire wages.

Rachi non traduit

תני תנא. בההיא דלעיל הלכו חמרים ולא מצאו כו':

חביבי אמר. דודי ר' חייא:

אי אנא הואי. אי אני השוכר לא הוה יהבינא כו':

והא עלה קתני. נמי דכפועל בטל הוא דשקלו:

לא סיימוה קמיה. לא סיימו סוף הברייתא לפניו:

אִיכָּא דְּאָמְרִי: סַיְּימוּהָ קַמֵּיהּ, וְהָכִי קָאָמַר. חֲבִיבִי אֲמַר: אִי הֲוַאי אֲנָא – לָא הֲוָה יָהֵיבְנָא לֵיהּ כְּלָל, וְאַתְּ אָמְרַתְּ כְּפוֹעֵל בָּטֵל! אֶלָּא קַשְׁיָא הָךְ.

Traduction

There are those who say that the tanna indeed concluded it before him, and this is what Rav is saying: My uncle said: If I were ruling on this case I would not give them anything, and yet you said that he gives them the wages of an idle laborer? The Gemara questions this version: But this is difficult. How can one account for the difference between the ruling of the baraita and that of Rav’s uncle, Rabbi Ḥiyya?

Rachi non traduit

לא הוה יהבינא כלל. דמזלייהו גרם ואינהו נמי הוה להו לאסוקי אדעתייהו שלא ימצאו שדה לחה:

לָא קַשְׁיָא: הָא דְּסַיְּירַהּ לְאַרְעֵיהּ מִדְּאוּרְתָּא, הָא דְּלָא סַיְּירַהּ לְאַרְעֵיהּ מֵאוּרְתָּא.

Traduction

The Gemara responds: It is not difficult, as this case, where Rabbi Ḥiyya would rule that the laborers are not paid at all, is referring to one who surveyed his land the night before, observed that it was fit to be tilled, and hired laborers on the basis of this examination. It is their misfortune that something occurred in the meantime to prevent them from carrying out the task. Conversely, that case, where the baraita rules that they are given some payment, is referring to a landowner who did not survey his land the night before. Since he failed to check his own field, he must bear the responsibility.

Rachi non traduit

הא דסיירא לארעא מאורתא. והוליך הפועלים לשם וראוה ולא הבינו שהיא לחה או שירדו גשמים בלילה לית להו כלל דהא חזו אינהו גופייהו ועל מנת כן נשתכרו לו והרי לא יכולין ולא היה להן לילך בבקר:

לא סיירוה מאורתא. עליו היה לתת לב לדבר ולהודיעם אם תמצאו שדה לחה לא אתן לכם כלום ויהיב להו כפועל בטל:

כִּי הָא דְּאָמַר רָבָא: הַאי מַאן דַּאֲגַר אֲגִירֵי לְרִפְקָא וַאֲתָא מִטְרָא וּמַלְיַיהּ מַיָּא, אִי סַיְּירַהּ לְאַרְעֵיהּ מֵאוּרְתָּא –

Traduction

This is like that which Rava said: With regard to one who hires laborers to till, and rain fell and filled his land with water, preventing the laborers from performing the work, if he surveyed his land the night before and did all he could,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source