Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 75a

הַלְוֵינִי כּוֹר חִטִּין וְקוֹצֵץ לוֹ דָּמִים, הוּזְלוּ – נוֹתֵן לוֹ חִטִּים, הוּקְרוּ – נוֹתֵן דְּמֵיהֶם.

Traduction

Lend me a kor of wheat, and the lender may set a price for him, stating that the borrower must repay the wheat in the future according to the value of wheat at the time of the loan. If, by the time the borrower must repay the loan, the wheat depreciates in value, he gives the lender a quantity of wheat equivalent to what he borrowed, and if it appreciates, he gives the value of the wheat he borrowed as per the market rate when he borrowed it, as agreed, but no more.

Rachi non traduit

וקוצץ לו דמים. כך וכך דמים כשער של עכשיו אתן לך וקאמר תנא דאם הוזלו נוטל חטין והיינו דפרכינן והלא קצץ וכי הוזלו נמי יטול דמים שקצץ דהא כמו אוזפיה זוזי הוא:

וַהֲלֹא קָצַץ! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכִי קָאָמַר. אִם לֹא קָצַץ – הוּזְלוּ – נוֹטֵל חִטָּיו. הוּקְרוּ – נוֹתֵן דְּמֵיהֶם.

Traduction

The Gemara questions this ruling: If the price of wheat depreciates, why should it be permitted for the borrower to pay him with wheat worth less than the value of the amount he borrowed? But he fixed a price at the time of the loan, and therefore the borrower owes him this amount of money. Rav Sheshet said: This is what the tanna is saying: If the lender did not set a price but merely lent him wheat, and it depreciates in value, the lender takes his wheat, as they did not agree that the borrower must repay the wheat according to its value at the time that the loan was taken out. But if it appreciates in value, the borrower gives the value of the wheat he borrowed as per the market rate when he borrowed it, in order to avoid the payment of interest.

מַתְנִי' לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ: הַלְוֵינִי כּוֹר חִטִּין וַאֲנִי אֶתֵּן לָךְ לַגּוֹרֶן. אֲבָל אוֹמֵר לוֹ: הַלְוֵינִי עַד שֶׁיָּבֹא בְּנִי אוֹ עַד שֶׁאֶמְצָא מַפְתֵּחַ. וְהִלֵּל אוֹסֵר. וְכֵן הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: לֹא תַּלְוֶה אִשָּׁה כִּכָּר לַחֲבֶרְתָּהּ עַד שֶׁתַּעֲשֶׂיהָ דָּמִים, שֶׁמָּא יוּקְרוּ חִטִּין, וְנִמְצְאוּ בָּאוֹת לִידֵי רִבִּית.

Traduction

MISHNA: A person may not say to another: Lend me a kor of wheat and I will give it back to you at the time the wheat is brought to the granary, as the wheat may increase in value, which would mean that when he gives him back a kor of wheat at the time the wheat is brought to the granary it is worth more than the value of the loan, and he therefore will have paid interest. But he may say to him: Lend me a kor of wheat for a short period of time, e.g., until my son comes or until I find the key, as there is no concern about a change in price during such a short interval of time. And Hillel prohibits the practice even in this case. And Hillel would similarly say: A woman may not lend a loaf of bread to another unless she establishes its monetary value, lest the wheat appreciate in value before she returns it, and they will therefore have come to transgress the prohibition of interest.

Rachi non traduit

מתני' אבל אומר הלויני עד שיבא בני. דכיון דיש לו שפיר דמי דהא סאה בסאה דרבנן הוא דלאו נשך דאורייתא וכי יש לו לא גזור:

Tossefoth non traduit

הלויני כור חטין ואני אתן לך לגורן אסור. דחיישינן שמא תתייקר אע''פ שאז אין רגיל להתייקר:

גְּמָ' אָמַר רַב הוּנָא: יֵשׁ לוֹ סְאָה – לֹוֶה סְאָה. סָאתַיִם – לֹוֶה סָאתַיִם. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ לוֹ סְאָה – לֹוֶה עָלֶיהָ כַּמָּה כּוֹרִין.

Traduction

GEMARA: Rav Huna said: One who has a se’a of an item in his house may borrow a se’a of that item. Since he has available a se’a that he could give back right away, he may borrow one se’a, and similarly, if he has two se’a available he may borrow two se’a. Rabbi Yitzḥak says: Even if he has only one se’a, he may borrow several kor in reliance upon it. Since he can repay part of the loan immediately, and as the market value has yet to change there is only a concern about future interest, this concern is mitigated when it does not apply to the entire loan.

Rachi non traduit

גמ' כמה כורין. דכל חדא וחדא אמרינן זו תהא תחתיה שהרי אינה קנויה למלוה ובידו לאוכלה ולמוכרה ונמצאת אותה שלוה נזקקת על פירות שבשוק וזו פנויה ללוות עליה וכשלוה כל אחת ואחת לוה בהיתר דהא אילו לוה סאה אחת ואכלה ואכל גם הראשונה הואיל כשלוה בהיתר לוה ישלם חטין הכא נמי כשלוה. בהיתר לוה כל סאה וסאה שהרי זו עומדת:

תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא לְסַיּוֹעֵיהּ לְרַבִּי יִצְחָק: טִיפַּת יַיִן אֵין לוֹ, טִיפַּת שֶׁמֶן אֵין לוֹ. הָא יֵשׁ לוֹ – לֹוֶה עָלֶיהָ כַּמָּה טִיפִּין.

Traduction

The Gemara comments: Rabbi Ḥiyya teaches a baraita in support of Rabbi Yitzḥak’s ruling: If one does not have a drop of wine or if he does not have a drop of oil, he may not borrow wine or oil. Consequently, by inference it can be derived: If he does have a drop of wine or oil, he may borrow many drops in reliance upon it, as the tanna is certainly not referring to a case where he borrows just a few meager drops.

וְהִלֵּל אוֹסֵר. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הִלֵּל. וְלֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ.

Traduction

§ The mishna teaches: And Hillel prohibits this practice. Rav Naḥman says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the statement of Hillel. The Gemara comments: But the halakha is not, in fact, in accordance with the ruling of Shmuel.

Tossefoth non traduit

ולית הלכתא כוותיה. ונראה דהשתא קי''ל כר' יצחק דאפילו שאין לו אלא סאה לוה הימנו כמה כורין דברייתא דרבי חייא מסייע ליה וריב''ן פי' דביחד אין יכול להלות אלא כמו שיש לו ובזה אחר זה דוקא שרי ומיהו בהא מודה ריב''ן דאפילו יתן לו ביחד ויאמר קני בזה אחר זה שרי דבדבר לח מסתמא שופך ביחד ושרי כמה טיפין ומיהו נראה דאין צריך לדקדק אלא לוקח הרבה בבת אחת לרבי יצחק דאותה טיפה יכול להיות כנגד כל טיפה וטיפה:

וְכֵן הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: לֹא תַּלְוֶה אִשָּׁה [וְכוּ']. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ דִּבְרֵי הִלֵּל, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹוִים סְתָם וּפוֹרְעִים סְתָם.

Traduction

§ The mishna further teaches: And Hillel would similarly say: A woman may not lend even a loaf of bread due to concern that she will violate the prohibition of interest. Rav Yehuda says that Shmuel says: This is the statement of Hillel, but the Rabbis say that one may borrow various types of foods without specification and repay them without specification. If neighbors are not particular with one another about these items, there is no concern about interest, in contrast to Hillel’s opinon.

Rachi non traduit

לוין. ככרות סתם בלא קציצת דמים שלא החמירו לדקדק באיסור סאה בסאה כל כך:

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּנֵי חֲבוּרָה הַמַּקְפִּידִין זֶה עַל זֶה, עוֹבְרִין מִשּׁוּם מִדָּה וּמִשּׁוּם מִשְׁקָל וּמִשּׁוּם מִנְיָן, וּמִשּׁוּם לֹוִין וּפוֹרְעִין בְּיוֹם טוֹב, וּכְדִבְרֵי הִלֵּל אַף מִשּׁוּם רִבִּית.

Traduction

And Rav Yehuda says that Shmuel says: With regard to the members of a group of people that eat together who are particular with each other and insist that each pay for precisely what he ate, if they dine together on Shabbat, they transgress a prohibition with regard to the strictures of measure, and with regard to the strictures of weight, and with regard to the strictures of counting, all of which are calculations that are forbidden on Shabbat. And they transgress a prohibition with regard to lending and repaying on a Festival, and according to the statement of Hillel, they also transgress the prohibition with regard to interest.

Rachi non traduit

בני חבורה. הולכין בדרך או יושבין בבית אחת איש לסעודת עצמו:

המקפידים זה על זה. שאין מוחלין על דבר מועט ומקפידין להלוות זה את זה במדה במשקל ובמנין:

עוברין. בשבתות ובימים טובים:

משום לווין ופורעים דתנן במסכת שבת (דף קמח.) ובלבד שלא יאמר לו הלויני והתם מפרש טעמא שמא יכתוב: ואריך. ושפיר דמי דמתנה בעלמא הוא ולא רבית:

Tossefoth non traduit

בני חבורה המקפידין זה על זה עוברין משום מדה כו'. פי' מתוך שמקפידין באין לידי כך דתנן בפרק אין צדין (ביצה כט. ושם) אומר אדם לחבירו מלא לי כלי זה אבל לא במדה פירוש שלא יזכור לו שום מדה וקפידותן גורמת להם להזכיר כדי שיהא מבורר יפה מה שמתחייב לזה וכן משקל תנן (שם כח.) אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר והם מתוך שמקפידין שוקלים במאזנים אי נמי אפי' ביד אסור להם לשקול כמו במאזנים לפי שמדקדקים הרבה אע''ג דשרי התם בטבח שאין אומן כשאינו מקפיד וכן אסור להם לומר מלא לי כלי זה אפילו בלא הזכרת מדה וכן משמע מתוך פירש''י במסכת שבת בפרק שואל (שבת דף קמט. ושם) בני חבורה שמדקדקין זה על זה שאמר אחד לחבירו מנה שלקחת גדולה תן לי כמותה והוא שוקלה בידו:

משום מנין. פר''ח אם היו אגוזים ושקדים ודומה להם ואמר לקחת עשרים אגוזים גם אני אקח עשרים או אמר בשעה שנוטלה המתן עד שאשקול הימנה ועד שאמדוד אורך הדגים והקישואים ואמנה הביצים והאגוזים והשקדים שאתה נוטל שאטול גם אני במשקלם ובמדתם ומנינם משמע שר''ל אע''ג דשרי לומר לחנווני הרגיל אצלו תן לי עשרים אגוזים זהו לפי שאין משמע שם שתהא שום קפידא על המנין אלא שמודיעו שכל כך הוא צריך אבל כשאמר לקחת כ' גם אני אטול כ' מראה שמדקדק ומקפיד על המנין והוי עובדא דחול כעין משא ומתן ואי נמי שרי בכי האי גוונא נעמיד כגון שאמר ליה המתן עד שאמנה לך האגוזים שאתה נוטל ואטול גם אני כמניינם וכן כעין זה במדה ובמשקל אסור ועוד מפרש בה''ג איסור מנין בענין אחר בהלכות י''ט הולך אדם אצל רועה הרגיל וכו' ברייתא בס''פ אין צדין (ביצה כט:) עד ואמר תן לי עשרים ביצים ועשרים אגוזים שכן דרך בעה''ב להיות מונה בתוך ביתו עשרה אפרסקין כ' רמונים ובלבד שלא יזכיר לו סכום מנין רשב''א אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח סכום מנין דכי הוה נקיט מיניה שיתין והשתא נקט מיניה ארבעים לא לימא ליה מלי להו מאה ונראה דהטעם כיון שבא לדקדק בצמצום החשבון אסור שאין זה כדרך בעה''ב כי אין רגיל לדקדק בצמצום החשבונות כעין זה וחומרא גדולה היא ונראה דדוקא כשנותנין ק' אגוזים בפרוטה אז אסור דאי חשבון של ק' לא שייך לצמצום דמים אין נראה שיהא אסור וסכום מקח פי' בה''ג כי הוה נקיט מיניה חמשה דנקי והשתא נקיט מיניה בדנקי לא לימא ליה מלא לי בדינר ונראה שלא פי' כן בשביל שיהא מותר אם לקח הימנו שוה דינר ביחד לומר הרי יש דינר ולא יאסור אלא דוקא שמדקדק לצמצם במילוי הדינר דפשיטא דהא נמי אסור ומה שפי' כן בה''ג דשמא היה פשוט זה יותר לאסור שמזכיר סכום המקח שלוקח עכשיו ור''ח גרס במסכת ביצה סכום מקח במילתיה דת''ק סכום מנין במילתיה דרשב''א אבל בתוספתא כתוב כמו בה''ג אבל בספר שלנו כתוב סכום מידה במילתיה דת''ק סכום מקח במילתיה דרשב''א ואין נראה דלפי גרסא זו לא מצינו איסור מנין לא במשנה ולא בברייתא וא''כ מנ''ל לשמואל איסור מנין דקאמר עוברין משום מנין דמשמע שאיסור ידוע לנו כמו מדה ומשקל:

ומשום לווין ופורעין בי''ט. אסור לומר לחבירו לשון הלואה ופריעה אלא יש לו לומר לשון שאלה וחזרה והם אינם רוצים לומר כן דלשון שאלה משמע דהדר בעיניה ומחשב בלבו השואל שאם יזכור לשון שאלה שיזקוק להחזיר מיד וי''מ די''ט לא קאי אלא אלווין ופורעין אבל עוברים משום מדה ומשקל ומנין נקט לענין גזל ואי אפשר לומר כן דבפרק שואל (שבת דף קמט.) מייתי לה התם לענין שבת:

וכדברי הלל אף משום רבית. ודוקא במקפידים (אסרי ב''ה) [אסר הלל] כדאמרינן בני חבורה המקפידים אבל שאין מקפידים שרי אע''ג דבמתני' איירי בסתם בני אדם סתם בני אדם הם מקפידים ולא מחלי על מה שנתייקר ושוה יותר אלא משום שכר הלואה ורבנן שרו אפי' במקפידין דמחלי על דבר מועט ונותנין שלא בתורת רבית ואפי' לא מחלי איכא למימר דטעמא דרבנן דשרו לפי שלא החמירו באיסור סאה בסאה כ''כ לאסור אפי' ככרות כדפי' בקונטרס לעיל ואין להקשות כיון דסתם בני אדם מקפידין אמאי נקט שמואל בני חבורה המקפידים ולא נקט בסתם בני אדם דנקט בני חבורה שרגילין ללוות זה מזה ואין נזכרים לדקדק כל שעה ועושין בי''ט כמנהגם בחול וגם אין נזכרים לעשות דמים על הככרות כל שעה כשלוים זה מזה לפי שרגילין תמיד ללוות זה מזה ואין יכולין ליזהר אע''פ שפי' לעיל דאפילו ביד אסור לשקול בשר בני חבורה המקפידים ובמסכת ביצה (דף כח.) שרי לטבח שאינו אומן התם לא הוי כסתם בני אדם החשובין כמקפידים דאין טבח מקפיד אצל הרגיל ליקח ממנו ואין לפרש דסתם בני אדם כאין מקפידין דמו ומתניתין דאסר הלל נוקי דוקא במקפידים דהא אמרינן בפרק שואל (שבת דף קמח.) וכן אשה שואלת מחבירתה ככרות ובלבד שלא תאמר לה הלויני ופרכינן בגמרא בשבת הוא דאסור הא בחול שפיר דמי לימא מתניתין דלא כהלל ומאי קושיא ההיא בסתם בני אדם דלא קפדי והלל לא אסר אלא דוקא במקפידין:

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מוּתָּרִים לִלְווֹת זֶה מִזֶּה בְּרִבִּית. מַאי טַעְמָא – מִידָּע יָדְעִי דְּרִבִּית אֲסוּרָה, וּמַתָּנָה הוּא דְּיָהֲבִי אַהֲדָדֵי. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לַאֲבוּהּ בַּר אִיהִי: הַלְוֵינִי מֵאָה פִּלְפְּלִין בְּמֵאָה וְעֶשְׂרִין פִּלְפְּלִין, וַאֲרִיךְ.

Traduction

And Rav Yehuda says that Shmuel says: It is permitted for Torah scholars to borrow from one another with interest. The Gemara explains: What is the reason for this? It is because they are fully aware that interest is prohibited, and therefore they do not intend the loan to be a formal business transaction. They willingly forgo the additional payments to each other at the outset, and the extra payment is a gift that they give one another. The Gemara relates: Shmuel said to Avuh bar Ihi: Lend me one hundred peppers in exchange for 120 peppers that I will give you at a later date. And you should know that this matter is fitting and appropriate, as I intend that the additional twenty peppers be a gift.

Rachi non traduit

אריך. טוב ודומה לו בספר עזרא (ד') וערות מלכא לא אריך לנא למחזי ופירושו גנות המלך לא יפה לנו לראות:

Tossefoth non traduit

מתנה בעלמא קא יהבי אהדדי. נראה דוקא דבר מועט שיודע בלבו שהיה נותן לו בלאו הכי ואפילו מתנה מועטת דוקא בת''ח:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מוּתָּר לוֹ לָאָדָם לְהַלְווֹת בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ בְּרִבִּית, כְּדֵי לְהַטְעִימָן טַעַם רִבִּית. וְלָאו מִילְּתָא הִיא, מִשּׁוּם דְּאָתֵי לְמִיסְרַךְ.

Traduction

Similarly, Rav Yehuda says that Rav says: It is permitted for a person to lend to his sons and the members of his household with interest, in order to have them taste the taste of interest so that they will understand how interest increases and how hard it is to repay it, which will discourage them from ever borrowing with interest again. The Gemara comments: But this is not correct, because the members of his household may become corrupted by doing so and act similarly with others in cases when there is no justification for such behavior.

Rachi non traduit

להטעימן. שידעו כמה מצטער ומיצר הנותנו ויבינו כמה עונשו גדול:

למסרך. להרגיל שיחמוד לבם השכר:

מַתְנִי' אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ: נַכֵּשׁ עִמִּי וַאֲנַכֵּשׁ עִמָּךְ, עֲדוֹר עִמִּי וְאֶעֱדוֹר עִמָּךְ. וְלֹא יֹאמַר לוֹ: נַכֵּשׁ עִמִּי וְאֶעֱדוֹר עִמָּךְ, עֲדוֹר עִמִּי וַאֲנַכֵּשׁ עִמָּךְ.

Traduction

MISHNA: A person may say to another: Weed the wild growths from my field with me now, and I will weed your field with you at a later stage, or: Till my field with me today and I will till with you on a different day. But he may not say to him: Weed with me today and I will till with you a different day, or: Till with me today and I will weed with you, as due to the different nature of the tasks it is possible that one of them will have to work harder than the other did, which is a type of interest, since he repaid him with additional labor.

Rachi non traduit

מתני' נכש עמי. היום ואני אנכש עמך למחר:

נכוש. שרקלי''ר בלע''ז:

עדור. חפור:

אבל לא יאמר לו נכש עמי היום ואעדור עמך לזמן פלוני. פעמים שזו קשה מזו ויש כאן אגר נטר ליה בשכר שממתין לו על שכר פעולתו עד אותו זמן הוא מקבל עליו מלאכה שהיא קשה מזו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source