Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 73a

בִּרְשׁוּת מוֹכֵר – מוּתָּר, בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ – אָסוּר.

Traduction

then, if the package remains in the possession of the seller, i.e., the seller accepts upon himself responsibility for any accidental damage that occurs along the way, it is permitted, as the transaction is not a loan. But if it is in the possession of the buyer, meaning that the buyer accepts responsibility for accidental damage, then the transaction is prohibited, as it is considered a loan with interest.

Rachi non traduit

ברשות מוכר. אם קבל עליו מוכר אחריות הדרך:

מותר. דאין כאן מלוה עד שתמכר וכל מה שנמכר ביוקר של בעלים הראשונים הוא:

ברשות לוקח אסור. דמהשתא מלוה הוא גביה ויהיב ליה טופיינא מדמיה בריביתא:

Tossefoth non traduit

ברשות מוכר מותר. וכגון שנתן לו שכר עמלו ומזונו שלא יהא טורח לו בשכר הלואה וא''ת א''כ מאי קמ''ל וי''ל דסיפא איצטריך ליה ברשות לוקח אסור דס''ד דלא מיחזי כרבית כיון שהוא מוכר במקום היוקר כמו שהוא נותן לו כאן במקום הזול:

הַמּוֹלִיךְ פֵּירוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מְצָאוֹ חֲבֵירוֹ וְאָמַר לוֹ: תְּנֵם לִי וַאֲנִי אַעֲלֶה לְךָ פֵּירוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, אִם יֵשׁ לוֹ פֵּירוֹת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם – מוּתָּר, וְאִם לָאו – אָסוּר. וְהַחַמָּרִין מַעֲלִים בִּמְקוֹם הַיּוֹקֶר כְּבִמְקוֹם הַזּוֹל, וְאֵינָן חוֹשְׁשִׁין.

Traduction

With regard to one who transports produce from one place to another place, if another finds him and says to him: Give the produce to me now and I will repay you with produce that I have in that place to which you are going, then, if he actually has produce in that place, it is permitted, but if not, it is prohibited. But donkey drivers who transport merchandise from one place to another may accept money and set prices in a place where goods are sold at expensive prices according to the rate in effect in another place, where goods are sold at inexpensive prices, and need not be concerned, as this practice is permitted.

Rachi non traduit

תנם לי. ואוכלם כאן ואני אעלה לך לזמן פלוני מפירות שיש לי שם:

יש לו שם מותר. דמהשתא אוקמינהו ברשותיה ואע''ג דלא משיך סאה בסאה לאו רבית קצוצה היא אלא אבק רבית דרבנן וכי יש לו. לא גזור:

אין לו באותו מקום אסור. דבשכר המתנתו נתן לו זה במקום היוקר:

והחמרים מעלים במקום היוקר כבמקום הזול ואין חוששים. החמרים המשתכרים בתבואה ומביאים ממקום הזול למקום היוקר מותר להם ליקח מעות מבעלי בתים עשירים במקום היוקר ע''מ ליתן להם לזמן פלוני הפירות כשער מקום הזול ואין חוששין שיהא רבית שכר המתנת מעות כדמפרש ואזיל:

Tossefoth non traduit

החמרים מעלין במקום היוקר כבמקום הזול. פירש בקונטרס אפילו אחריות הדרך בהליכה ובחזרה על החמרים ואי אפשר לומר כן דלעיל (בבא מציעא דף סה.) גבי טרשא דרב חמא פי' בקונטרס גופיה שהיה אחריות ההליכה על רב חמא אע''ג דהוו שבקי להו מיכסא ונקטי להו שוקא ואפילו היה שם אחריות עליהם של מקבלים יש להתיר שם יותר מכאן דבשכר דשבקי להו מיכסא ונקטי להו שוקא יותר מבסחורות אחרות הויא שויא טפי והוו זבני לה ביוקר אבל כאן מה שהיו ניכרים סוחרים ע''י המעות ומגלו להו תרעא כך היה נעשה להם במעות אחרים וכל לוין כמו כן משתכרים ועוד דפריך בסמוך אדרב דשקיל חמשא בסורא ומקבל אונסא דאורחא ונשקול שיתא ולא פריך לא ליקביל אונסא דאורחא אלא נראה דאחריות הדרך בחזרתם עם התבואה ממקום הזול היה על בעה''ב והחמרים היו משתכרין במעות בהליכה ממקום היוקר למקום הזול בשום סחורה ואי לאו טעמא דמגלו להו תרעא או מוזלי גבייהו הוה אסור דבשכר הלואה של הליכה היו טורחין להם בחזרה:

מַאי טַעְמָא? רַב פָּפָּא אָמַר: נִיחָא לְהוּ דִּמְגַלּוּ לְהוּ תַּרְעָא. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: נִיחָא לְהוּ דְּמוֹזְלִי גַּבַּיְיהוּ.

Traduction

The Gemara asks: What is the reason this is permitted? Rav Pappa says: It is satisfactory to them to sell merchandise at a discounted rate, because by doing so the gates to the new market are opened for them, as in this way they begin to do business in this area and gain new customers. Rav Aḥa, son of Rav Ika, said: It is satisfactory to them because the prices are reduced for them in the places where they make their purchases. Since the sellers there hear that the donkey drivers will need to resell the merchandise at a lower price, the sellers give a discount to the donkey drivers. According to either opinion, the donkey drivers provide the additional produce to the customer not as interest on the loan but as a discount to promote their business.

Rachi non traduit

מ''ט רב פפא אמר ניחא להו דמגלו להו תרעא. שעל ידי מעותיו של זה הם ניכרים סוחרים ומכירים אותם בעלי בתים של מקום הזול ונותנין להם בהקפה ומשתכרים אצלם ואפילו לא היה זה ממתין להם שום זמן אלא להביא לו מיד נוח להם לטרוח ולהיות שלוחים לקבל עליהם אחריות הדרך על כך:

דמוזלי גבייהו. בני מקום הזול כששומעין שאין אלו משתכרין בה מוזלי גבייהו כדי שלא ימשכו ידיהם מלהרגיל אצלם:

Tossefoth non traduit

מאי טעמא ניחא להו דמגלי להו תרעא. לא ה''מ למימר כגון דיהבי להו שכר עמלם כדפי' ברשות מוכר מותר כי זה לא היה שום חידוש ור''ח פי' דאפילו שכירות החמרים נותן בעה''ב לחמרים ומ''מ נראה דמודה דלא יהיב שכר עמלם דאי יהיב לא הוה צריך כלל לטעמא דגלויי תרעא ואוזלי גבייהו ומה שדחק ר''ח לומר שנותן שכר החמרי' לפי שדומה לו שכר מועט גלוי תרעא ובחנם דחק דהקילו חכמים ברבית דרבנן כמו לעיל (בבא מציעא דף סט.) ריש עגלא לפטומא:

ניחא להו דמגלי להו תרעא. פירש בקונטרס ע''י מעות שבידם ניכרים סוחרים ומקיפין להם סחורות אחרות וקשה דקאמר איכא בינייהו תגרא חדתא ולפירושו איכא בינייהו נמי תגרא ישן דטעמא דמגלו להו תרעא ליכא שהרי ניכרים הם מימי קדם ונראה כפי' ר''ח דפירש דטעמא דמגלו להו תרעא שבעלי בתים המלוים מגלים להם שערי היוקר שפעמים בעוד שהולכים החמרים למקום הזול וחוזרין מתייקרין כאן ובעלי בתים מודיעין להם ומסייעין להם למכור:

מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ תַּגָּרָא חַדְתָּא.

Traduction

The Gemara asks: What is the difference between these two reasons to allow this practice? The Gemara answers: The difference between them concerns a merchant who is new in the area. According to the one who holds that the reason he may sell the produce is in order to open the market for him, it applies especially to a merchant in this situation. But according to the one who holds that the reason is that he can procure his merchandise inexpensively, the sellers will not believe him if he is new to his trade, and they will not sell it to him at a discount.

Rachi non traduit

תגרא חדתא. תגר שאינו ניכר עדיין למאן דאמר דמגלו להו תרעא איכא למ''ד דמוזלי גבייהו ליכא דכיון שאינו ניכר להם אין מאמינים בדבריו שהוא נותנם במקומו בזול ולא מוזלי גביה:

בְּסוּרָא אָזְלִי אַרְבָּעָה אַרְבְּעָה, בְּכַפְרִי אָזְלָן שִׁיתָּא שִׁיתָּא. יָהֵיב רַב זוּזֵי לְחַמָּרֵי וּ[מְ]קַבֵּיל עֲלֵיהּ אוּנְסָא דְאוֹרְחָא, וְשָׁקֵיל מִינַּיְיהוּ חַמְשָׁה. וְנִשְׁקוֹל שִׁיתָּא! אָדָם חָשׁוּב שָׁאנֵי.

Traduction

The Gemara relates: In Sura, four se’a of wheat were going for a sela, and in the nearby town of Kafri they were going for six se’a for a sela. Rav gave money to donkey drivers to purchase wheat in Kafri and accepted upon himself responsibility for any accident that might happen on the way, rendering it permitted for him to set a price according to the rate in effect in Kafri, and he accepted five se’a of wheat for one sela from them. The Gemara challenges: Since he accepted responsibility for damage that might occur as a result of an accident, the produce was his at the time it was purchased, and therefore there was no loan. Consequently, he should have accepted six se’a for a sela. The Gemara explains: An important person is different, as he has to be more stringent with himself and more careful to avoid the appearance of interest.

Rachi non traduit

בסורא אזלן ארבע. גריוי בזוזא:

בכפרי. שם מקום:

אזלן שיתא. גריוי בזוזא:

ונשקול שיתא. כיון דמקבל עליה אונסא דאורחא אין כאן רבית ואפילו לא קבל עליה אונסא דאורחא קתני החמרים מעלים במקום היוקר כבמקום הזול:

בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן: מַהוּ לַעֲשׂוֹת בִּגְרוּטָאוֹת כֵּן? אֲמַר לֵיהּ: בִּיקֵּשׁ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי לַעֲשׂוֹת כֵּן בִּכְלֵי פִשְׁתָּן, וְלֹא הִנִּיחוֹ רַבִּי. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בִּיקֵּשׁ רַבִּי לַעֲשׂוֹת בִּגְרוּטָאוֹת כֵּן, וְלֹא הִנִּיחוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי.

Traduction

Rabbi Asi asked Rabbi Yoḥanan: What is the halakha about doing so with metal scraps [bigerutaot]? Is it permitted to make an agreement to purchase metal scraps at the low rate in effect elsewhere, just as it is permitted with wheat and other produce? Rabbi Yoḥanan said to him: Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, wanted to do so with linen garments and Rabbi Yehuda HaNasi did not allow him to do so. There are those who say a different version of this exchange: Rabbi Yehuda HaNasi wanted to do so with metal scraps, and Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, did not permit him to do so.

Rachi non traduit

מהו לעשות בגרוטאות כן. בשאר פרגמטיא כגון שברי זהב וכסף ושאר מיני מתכות מי אמרינן תבואה דמידי דשכיח הוא דאזלי ואתו כל שעתא אמרינן ניחא להו דמגלו תרעא אי נמי דמוזלי גבייהו אבל שאר פרגמטיא ליכא גילוי תרעא ולא אוזלי גבייהו דמי שמכר לו עכשיו לא ימכור למחר ופרגמטיא שלקח היום אינו לוקח למחר:

פַּרְדֵּיסָא, רַב אָסַר וּשְׁמוּאֵל שָׁרֵי. רַב אָסַר, כֵּיוָן דִּלְקַמֵּיהּ שָׁוְיָא טְפֵי – מִתְחֲזֵי כִּי אֲגַר נְטַר לֵיהּ. וּשְׁמוּאֵל שָׁרֵי, כֵּיוָן דְּהָוֵי בֵּיהּ תִּיוְהָא – לָא מִיחֲזֵי כִּי אֲגַר נְטַר לֵיהּ.

Traduction

With regard to one who wants to purchase the produce of an entire orchard, in advance of the harvest, at a cheaper price, Rav prohibits this practice and Shmuel permits it. The Gemara explains: Rav prohibits it because in the future the produce will be worth more, so it appears that the seller is paying interest to the buyer for waiting before receiving the produce, and that has the appearance of interest. And Shmuel permits it, as, since there can be spoilage in the produce of the orchard and the buyer took upon himself responsibility for any losses, it does not appear that the seller is paying interest to the buyer for waiting before receiving the produce, as the buyer may either gain or lose.

Rachi non traduit

פרדיסא. לקנות יין מן הכרם בדמים פחותים כל פירות שנה זו בכך וכך ולוקחין אחר שהן בוסר או סמדר אבל עדיין לא הגיעו לביכור:

רב אסר. דמשום הקדמת מעות לזמן הבציר קמוזיל גביה והוי אגר נטר ליה:

כיון דהוי ביה תיוהא. פעמים שיש קלקול בכרם כגון ברד או גשמים או קרח ומפסיד הכל ומקבל עליו כל ספיקי הפסד לא מיחזי כאגר נטר ליה. תיוהא נראה בעיני דבר חרטה כמו קדושין (דף מ:) תוהא על הראשונות:

אָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא: וּמוֹדֵי רַב בְּתוֹרֵי דִּנְפִישׁ פְּסֵידַיְיהוּ.

Traduction

Rav Shimi bar Ḥiyya said: Rav concedes to Shmuel that an arrangement like this would be permitted in a case where one arranges to purchase young oxen at a later date, as their loss is likely to be great. Since it is common for one to incur a discernible loss when raising oxen, as some may die, this arrangement is regarded as an investment.

Rachi non traduit

ומודה רב בתורי. מקום שבוצרין כרמים בשוורים בעגלה ומוליכין את העגלה בין שורות הכרמים ומתקלקלין רגלי השוורים בקלחי שרשים שבקרקע והפסדן רב:

Tossefoth non traduit

בתורי דנפיש פסידייהו. ר''ח גריס בתוורי ופי' שמוכר עגלים קטנים ולדות עדרו אשר יולדו לו בשנה זאת ומודה רב בהו דשרי שרגילות הרבה שמפילות והוה הקלקול יותר מתיוהא של פרדס:

אֲמַר לְהוּ שְׁמוּאֵל לְהָנְהוּ דְּשָׁבְשִׁי שִׁבְשָׁא, הֲפוֹכוּ בְּאַרְעָא, כִּי הֵיכִי דִּקְנֵי לְכוּ גּוּפָא דְאַרְעָא, וְאִי לָא – הָוְיָא לְכוּ כְּהַלְוָאָה וְאָסוּר.

Traduction

Shmuel said to those who purchase branches of grapevines and pay in advance for the vine shoots that will be harvested later: Since the risk in this transaction is small, it has the appearance of interest and therefore you should turn over a bit of the land yourselves, i.e., perform some labor in farming the orchard, so that you acquire some of the land itself for yourselves, and by doing this you become partners with the owner. And this action is necessary because if you do not do this it will be like a loan for you and it will be prohibited for you to accept the branches.

Rachi non traduit

שבשי שיבשא. בעלי בתים המלוים תבואה לאריסים לזרע ומשלמין להם לגורן תבואה חדשה:

סייעו בגופה דארעא. בחריש ובקציר מעט:

הויא כהלואה. סאה בסאה:

Tossefoth non traduit

דשבשי שיבשא. פי' בקונטרס בעלי בתים המלוים תבואה לאריסים לזרע ומשלמין להן לגורן תבואה חדשה ולא אשכחן בשום דוכתא שקורין זה שיבשי ושיבשי היינו זמורות שמתרגם (בראשית מ':
י') שלשה שריגים תלת שיבשין וכן (ברכות דף ה:) [דלא יהיב מר שיבשא לאריסא] (זבן שיבשתא מאריסא) ור''ח פירש שנותנין מעות לבעל הזמורות בכך וכך המשוי והם שוים יותר בשעת שזומר הכרמים וליכא תיוהא בזמורות כמו בפירי ולכך מצריך שמואל להפוכי בארעא:

אֲמַר לְהוּ רָבָא לְהָנְהוּ דִּמְנַטְּרִי בָּאגֵי: פּוּקוּ הֲפוֹכוּ בְּבֵי דָרֵי, כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּשְׁתַּלַּם שְׂכִירוּת דִּידְכוּ עַד הַהִיא שַׁעְתָּא, דִּשְׂכִירוּת אֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא בַּסּוֹף, וְהַהִיא שַׁעְתָּא אוֹזוֹלֵי דְּקָא מוֹזְלִי גַּבַּיְיכוּ.

Traduction

Similarly, Rava said to those who guard fields [bagei] until the harvest is complete and receive their wages from the crops when the harvest is over: Go out and turn over some of the crops in the threshing floor, and thereby assist the owners in their work in order that the wages for your hire are not payable until that time. If you assist in the actual farming work, the halakhic period of your employment will continue until the processing of the grain is complete, and according to the halakha that the obligation to pay a person’s wage is incurred only at the end of the period for which he was hired, it is then that the owners make a reduction for the guards by giving them the crops at a reduced rate, and it is not payment of interest for delaying the wages that they should have been paid earlier. Consequently, such an arrangement is permitted.

Rachi non traduit

מנטרי באגי. שומרי הקמות עד הקציר:

הפוכו בבי דרי. סייעו את בני הבקעה בדישת התבואה בגורן בהולכה ובהבאה סיועא פורתא לפי שבשביל שאתם ממתינים שכרכם עד גמר מירוח הגורן הם נותנים לכם מתנה יותר על שכרכם לפיכך סייעו אותם כדי שתהא פעולתכם מושכת עד כלות הגורן ושכירות אינה משתלמת אלא לבסוף ואין כאן המתנה ואם יוסיפו לכם אין זה שכר המתנת שכרכם אלא אוזולי מוזלי לגבייכו:

אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא: קָא אָכֵיל מָר רִבִּית, דְּכוּלֵּי עָלְמָא שָׁקְלִי אַרְבְּעָה וּמְסַלְּקִי לְאָרִיסָא בְּנִיסָן, מָר נָטַר לְהוּ עַד אִיָּיר וְשָׁקֵיל שִׁיתָּא!

Traduction

The Rabbis said to Rava: The Master, meaning Rava, consumes interest. They explained: Everyone else who leases his field to a sharecropper receives four kor of grain as payment, and the owners accept this payment and remove the sharecropper from the field in the month of Nisan. But the Master waits until the month of Iyar and then takes six kor from them. Consequently, they accused Rava of accepting an additional payment for waiting an extra month to take back his field.

Rachi non traduit

כולי עלמא. החוכרים שדותיהם לאריסים:

שקלי ארבעה. כורין בחכירות השדה:

ומסלקי לאריסא בניסן. כופין אותם לקצור תבואתו ולהסתלק ממנה בניסן:

ומר משום דנטר ליה עד אייר. שקיל שיתא וקא סלקא דעתך משום המתנת החכירות קא מוספי:

אֲמַר לְהוּ: אַתּוּן קָא עָבְדִיתוּן שֶׁלֹּא כַּדִּין, אַרְעָא לְאָרִיס מִשְׁתַּעְבַּד – אִי אַתּוּן מְסַלְּקִיתוּ לְהוּ בְּנִיסָן, מַפְסֵידְתּוּ לְהוּ בְּכַמָּה. אֲנָא נָטַרְנָא לְהוּ עַד אִיָּיר, וּמַרְוַוחְנָא לְהוּ בְּכַמָּה.

Traduction

Rava said to them: On the contrary, you are the ones who are acting unlawfully, as in truth all of the land is liened to the sharecropper until he finishes working it and harvests all that he can from it. If you remove sharecroppers from the field in Nisan you cause them to lose a great deal, as they do not have enough time to harvest all the produce from the field. I wait for them until Iyyar, and in this way I enable them to profit a great deal. Consequently, I act in accordance with halakha and receive a suitable payment for leasing the field for the proper length of time, whereas you deprive the sharecroppers of what is due to them, even though you receive less direct remuneration.

Rachi non traduit

אתון הוא דעבדיתו שלא כדין. שאתם מסלקין אותן בניסן ועדיין לא נתמלאת התבואה בקשיה ומפסידין אותן הרבה וארעא לאריסא משתעבד עד שתתבשל התבואה כל צרכה הלכך שלא כדין היא כפייתכם:

אנא נטרנא להו עד אייר ומרווחנא להו בכמה. ושכר שדי אני נוטל שלכך אני מפריז על חכירתה ואינו בשכר המתנת ד' כורין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source