Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 69b

כְּהַאי גַּוְנָא וַדַּאי צְרִיךְ לְאוֹדוֹעֵיהּ: זוּזֵי, מִי שָׁקֵיל טָבֵי וְשָׁבֵיק חַסִּרֵי?

Traduction

In a case like this it is certainly necessary to inform the litigant of the reasons for the decision. Although a judge is not always obligated to explain the reasons for his decision to the litigants, in a case like this, where there is room for suspicion, he must. Rav Pappa explained: Last year, when the other individual divided money, did he take the good coins and leave the deficient ones?

Tossefoth non traduit

כי האי גוונא ודאי צריך לאודועיה. משמע דוקא הכא לפי שהיה לו פתחון פה לחשדו קאמר דצריך לאודועיה משום והייתם נקיים מה' ומישראל (במדבר ל''ב:
כ''ב) אבל בעלמא לא והא דאמר בסוף זה בורר (סנהדרין דף לא: ושם ד''ה ואם) שנים שנתעצמו לדין שכופין אותו ודן בעירו ואם אמר כתבוני מאיזה טעם דנתוני כותבין ונותנין : לו אר''ת מכח ההיא דהכא דוקא התם דלא רצה לדון אלא על ידי כפייה אבל אם מדעתו דנו אותו אין כותבין ונותנין לו וי''מ דהכא כל כה''ג צריך לאודועיה דלא איירי הודעה מאיזה טעם חייבו אלא היה משיבו כל כה''ג היה לך להודיעו כשחלקת ולא היה לך לחלוק שלא מדעתו:

אֲמַר לֵיהּ: לָא. אֲמַר לֵיהּ: חַמְרָא, כּוּלֵּי עָלְמָא יָדְעִי דְּאִיכָּא דִּבְסִים וְאִיכָּא דְּלָא בְּסִים.

Traduction

The Samaritan said to him: No, he simply divided the money without any particular consideration, and that was acceptable, as there is no difference between one coin and another. Rav Pappa said to him: With regard to wine, everyone knows that there is wine that is sweet and there is wine that is not sweet, so it is not equitable to simply divide the barrels evenly. Therefore, I ruled that you were not entitled to divide the wine without your partner’s knowledge.

גּוּפָא, אָמַר רַב נַחְמָן: זוּזֵי, כְּמַאן דִּפְלִיגִי דָּמוּ. הָנֵי מִילֵּי טָבֵי וְטָבֵי, תְּקוּלֵי וּתְקוּלֵי. אֲבָל טָבֵי וּתְקוּלֵי – לָא.

Traduction

The Gemara now returns to discuss the matter itself: Rav Naḥman said: Money is considered as if it were already divided and there is no need to actually divide it in the presence of both of them. The Gemara comments: This matter applies when he divided between good dinars and good dinars, or heavy dinars and heavy dinars, as then there is no need for evaluation. But if some of the coins were good and some were heavy, it is not permitted for him to divide them without informing the other party, as either one may have a preference for a particular type of coin.

Rachi non traduit

טבי ותקולי. יש זוזי שמשקלם קל וצורתם יוצאת בהוצאה והורגלו בה וטובים בהוצאה יותר מצורה אחרת של זוזי שמשקלן יתר ואותן שמשקלן יתר חביבין למי ששוקל כסף מנה או פרס במאזנים הלכך טבי וטבי אי נמי תקולי ותקולי כמאן דפליגי דמי דאלו שהניח טובים כאלו שנטל:

אבל שקל טבי ושבק תקולי. אי נמי שקל תקולי ושבק טבי לא:

רַב חָמָא הֲוָה מוֹגַר זוּזֵי בִּפְשִׁיטָא בְּיוֹמָא. כְּלוֹ זוּזֵי דְּרַב חָמָא. הוּא סָבַר: מַאי שְׁנָא מִמָּרָא? וְלָא הִיא מָרָא הָדְרָא בָּעֵינָא וִידִיעַ פְּחָתֵיהּ, זוּזֵי לָא הָדְרִי בְּעֵינַיְיהוּ וְלָא יְדִיעַ פְּחָתֵיהּ.

Traduction

§ The Gemara relates: Rav Ḥama would rent out dinars at a rate of one peshita, i.e., one-eighth of a dinar, per day for a dinar. He viewed this as rental of an item for use rather than as a loan. Ultimately, all of Rav Ḥama’s money was lost as divine punishment for violating the prohibition of interest (see 71a). The Gemara explains: He did this because he thought: In what way is it different from the rental of a hoe? He viewed the money as an item that can be rented for a fee. But that is not so, as the hoe returns to its owner as is, and its depreciation is known, but the dinars do not return as is, as a borrower does not return the same coins he borrowed, and their depreciation is not known. Therefore, this cannot be called a rental; it is a loan with interest.

Rachi non traduit

מוגר זוזי בפשיטא ליומא. בלשון שכירות ולא בלשון הלואה הנני משכיר לך זוז היום בפשוט דהיינו זוז מדינה דהיינו שמינית שבצורי:

כלו זוזי דרב חמא. ירדו לטימיון כדאמרינן לקמן (בבא מציעא דף עא:) שהמלוין ברבית נכסיהן מתמוטטין:

מ''ש ממרא. פושויי''ר בלעז הלא רשאי אני להשכיר את כלי:

הדרא בעינא. אותו כלי חוזר בעצמו בעין ואינו הלואה אצלו בדמים ואין אחריותו עליו אם נאנס או נשבר מחמת מלאכה הלכך אין שכרו רבית:

וידיע פחתיה. ועוד שניכר פגמו שהוא נפגם ומתקלקל מחמת מלאכה:

זוזי לא הדרי בעינייהו. שהרי מוציאם ולפיכך אחריותו עליו ושכרו רבית אע''ג דאמר בלשון שכירות ועוד אי נמי אהדר ליה בעיניה לא ידיע פחתיה נמצא שכרו חנם ברבית:

Tossefoth non traduit

אוגר זוזא בפשיטי. מקבל היה עליו אחריות אונסין להכי ס''ד דשרי:

מרא הדרא בעיניה וידיע פחתיה. ועוד שניכר פגמו שהוא נפגם אם יתקלקל מחמת מלאכה זוזי לא הדרי בעינייהו שהרי מוציאן ולפיכך אחריותן עליו ושכרן רבית אע''פ שאמר בלשון שכירות ועוד אי נמי מהדר להו בעינייהו לא ידיע פחתייהו נמצא שכרן בחנם והוי רבית כך פי' בקונטרס וקשה לפירושו דא''כ היה אסור להשכיר לחבירו קטלא וכוס של זהב וטבעת דלא ידיע פחתייהו כדתנן בפרק הנהנה (מעילה דף יח.) ושאין בו פגם כיון שנהנה מעל כיצד קטלא בצוארה וטבעת בידה ושתתה בכוס של זהב כיון שנהנה מעל ועוד דבהדיא תניא בתוספתא (פ''ד) משכיר אדם מעותיו אצל שולחני להתראות בהן ולהתלמד בהן וריב''ן לא גרס וידיע פחתיה ונראה דגרס ליה וה''פ מרא אינה מלוה כי לא ניתנה להוצאה ולהחזיר אחרת אלא צריך להחזיר בעינה והשכר אינו שכר מלוה אי נמי היה נותן המרא להוציא ולעשות הימנו כל חפצו ולשלם אחרת אעפ''כ מותר ליטול שכר ואין ללמוד היתר משם לאוגורי זוזי דבמרא השכירות אינה בעבור הלואה שיש לו רשות להוציאה אלא נותן השכירות עבור הפחת שתפחת על ידי מלאכה אם יחזיר השוכר בעינה אבל זוזי דרב חמא היה מלוה ולצורך הוצאה השכירם לו ולא בשביל קבלת שום פחת:

אָמַר רָבָא: שְׁרֵי לֵיהּ לְאִינִישׁ לְמֵימַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: הֵילָךְ אַרְבְּעָה זוּזֵי וְאוֹזְפֵיהּ לִפְלָנְיָא זוּזֵי, לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא רִבִּית הַבָּאָה מִלֹּוֶה לְמַלְוֶה. וְאָמַר רָבָא: שְׁרֵי לֵיהּ לְאִינִישׁ לְמֵימַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ ''שְׁקֹל לָךְ אַרְבְּעָה זוּזֵי וֶאֱמוֹר לֵיהּ לִפְלוֹנִי לְאוֹזֹפַן זוּזֵי''. מַאי טַעְמָא – שְׂכַר אֲמִירָה קָא שָׁקֵיל.

Traduction

Rava said: It is permitted for a person to say to another: Here are four dinars; go and lend money to so-and-so. Even though the lender earns a profit from the loan, it is not prohibited because the Torah prohibited only interest that comes directly from the borrower to the lender, but not that which comes via a third party. And Rava said: It is permitted for a person to say to another: Take four dinars for yourself and tell so-and-so to lend me money. The Gemara explains: What is the reason for this? It is permitted because he takes payment for talking to the lender, as these four dinars are a fee for the brokerage in arranging the loan.

כִּי הָא דְּאַבָּא מָר בְּרֵיהּ דְּרַב פָּפָּא הֲוָה שָׁקֵיל אוּגְנָא דְקִירָא מִקִּירָאֵי, וַאֲמַר לֵיהּ לַאֲבוּהּ: אוֹזְפִינְהוּ זוּזֵי. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב פָּפָּא: אָכֵיל בְּרֵיהּ דְּמָר רִבִּיתָא! אֲמַר לְהוּ: כֹּל כִּי הַאי רִבִּיתָא נֵיכוֹל, לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא רִבִּית הַבָּאָה מִלֹּוֶה לְמַלְוֶה. הָכָא – שְׂכַר אֲמִירָה קָא שָׁקֵיל, וּשְׁרֵי.

Traduction

This is similar to this situation where Abba Mar, son of Rav Pappa, would take pans of wax from wax manufacturers and tell his father: Lend them money. The Sages said to Rav Pappa: The Master’s son consumes interest, since the wax he receives is payment of interest for the loan. Rav Pappa said to them: We may consume any interest of this kind. It is totally permitted, as the Torah prohibited only interest that comes directly from the borrower to the lender. Here, he takes payment for talking, and this is permitted.

Rachi non traduit

אוגנא דקירא. חלות הנתכות בכלים קטנים עגולים כאגנות:

מקיראי. תגרי שעוה:

מַתְנִי' שָׁמִין פָּרָה וַחֲמוֹר וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל לְמֶחֱצָה. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַחְלוֹק אֶת הַוְּלָדוֹת מִיָּד – חוֹלְקִין. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְגַדֵּל – יְגַדֵּילוּ.

Traduction

MISHNA: One may appraise a cow or a donkey or any item that generates revenue while it eats and give it to another to feed it and take care of it in exchange for one-half the profits, with the one who cares for the animal benefiting from the profits it generates during the period in which he raises it. Afterward, they divide the profit that accrues due to appreciation in the value of the animal and due to the offspring it produces. In a place where it is customary to divide the offspring immediately upon their birth, they divide them, and in a place where it is customary for the one who cared for the mother to raise the offspring for an additional period of time before dividing them, he shall raise them.

Rachi non traduit

מתני' שמין פרה. גדולה וחמור גדול שראוין למלאכה ומלאכתם כולה של מקבל:

למחצה. לחלוק שבח שישביחו בדמים ובוולדות:

לחלוק את הוולדות מיד. כשתבא שנת חלוקתן כדאמרן לעיל בדקה שלשים ובגסה חמשים יום:

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שָׁמִין עֵגֶל עִם אִמּוֹ, וּסְיָח עִם אִמּוֹ, וּמַפְרִיז עַל שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם רִבִּית.

Traduction

Rabban Shimon ben Gamliel says: One may appraise a calf together with its mother or a foal with its mother even though these young animals do not generate revenue while they eat. The costs of raising the young animal need not be considered. And one may inflate [umafriz] the rental fee paid for his field, and he need not be concerned with regard to the prohibition of interest, as the Gemara will explain.

Rachi non traduit

שמין עגל עם אמו. ואין צריך ליתן שכר עמל ומזון לעגל אלא לאם:

מפרין על שדהו. לשון פרה ורבה ובגמ' מפרש כיצד מפרין ולי נראה מפריז בזיי''ן לשון מרחיב ומגדיל כמו (זכריה ב':ח') פרזות תשב ירושלם וכן מצינו בנדה (דף ד:) לא כהלל שהפריז על מדותיו וכן יסד רבינו משולם בפיוט חכמי מדות מפריזים:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: מַפְרִיז עַל שָׂדֵהוּ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם רִבִּית, כֵּיצַד? הַשּׂוֹכֵר אֶת הַשָּׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ בַּעֲשָׂרָה כּוֹרִים חִטִּין לְשָׁנָה, וְאוֹמֵר לוֹ: תֵּן לִי מָאתַיִם זוּז וַאֲפַרְנְסֶנָּה, וַאֲנִי אַעֲלֶה לְךָ שְׁנֵים עָשָׂר כּוֹרִין לְשָׁנָה – מוּתָּר.

Traduction

GEMARA: The Sages taught: One may inflate the rental fee paid for his field, and he need not be concerned with regard to the prohibition of interest. How so? In the case of one who rents a field from another for the price of ten kor of wheat per year, and the renter says to the owner: Give me two hundred dinars as a loan and I will use it to cultivate the field and equip it by fertilizing it and hiring people to work in it, and then I will pay you twelve kor per year in addition to returning your two hundred dinars, this is permitted, as the two hundred dinars are viewed as a joint investment in improving the field, with the owner providing the capital and the renter providing the labor. The higher rental fee is therefore paid for a higher-quality field, and not as interest on the loan.

Rachi non traduit

גמ' תן לי מאתים זוז. הלויני מאתים זוז ואוציאם בשדה לזבל לקצור ולזרוע ולחרוש:

ואפרנסנה. כל צרכה כל דבר קרוי פרנסה:

ואני אעלה. בחכירותיה שנים עשר כורין של חטין לשנה ואחזיר מעותיך:

מותר. ואין זו רבית שכר מעות אלא שחוכר ממנו שדה משובחת ומעלה לו בחכירות שדה טובה יותר משדה רעה מאתים זוז שני כורים חטין:

אֲבָל אֵין מַפְרִיז לֹא עַל חֲנוּת וְלֹא עַל סְפִינָה.

Traduction

But one may not inflate the rental fee paid for a store or a ship. The renter cannot borrow money from the owner to purchase merchandise to sell in the store or transport in the ship and in return increase the rental fee. That is considered a loan with interest.

Rachi non traduit

אבל לא מפריז לא על שכר חנות ולא על שכר ספינה. שאם שכר ממנו חנות או ספינה אסור ללות הימנו מעות לקנות פירות ולמכור בחנות או פרקמטיא להוליך בספינה ויעלה לו על דמי שכירותו כיון דלא בגופה דחנות וספינה קא מפיק להו להנך זוזי להשביח החנות או הספינה. אין תוספת השכר בשביל חנות וספינה אלא בשביל שכר מעות:

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: פְּעָמִים שֶׁמַּפְרִיז עַל חֲנוּת לָצוֹר בָּהּ צוּרָה, סְפִינָה לַעֲשׂוֹת לָהּ אִיסְקַרְיָא. חֲנוּת לָצוֹר בָּהּ צוּרְתָּא: דְּצָבוּ בַּהּ אִינָשֵׁי וְהָוֵי אַגְרָא טְפֵי. סְפִינָה לַעֲשׂוֹת לָהּ אִיסְקַרְיָא: כֵּיוָן דְּשַׁפִּירָא אִיסְקַרְיָא טְפֵי – אַגְרָא טְפֵי.

Traduction

Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh said: There are times when one may inflate the rental fee paid for a store, such as in a case where one needs money in order to paint a design on its walls, or in the case of a ship, where one needs money to fashion a new sail [iskarya]. The Gemara explains: It is permitted when the money is borrowed to invest in a store in order to paint a design on its walls, because people will want to come to the more attractive store to purchase, and the profits are thereby increased. Similarly, it is permitted when the money is to be used for a ship to fashion a sail, because the profits from the use of the ship are greater since the sail is improved. Therefore, in these cases the arrangement is an investment, similar to the case of the field, and not interest.

Rachi non traduit

לצור בה צורות. שיוציא מעות הללו לצור בו צורות שתהא נאה והכל רצין לתוכה לקנות ולאכול שם:

אסקריא. וילון ושאר כלי הספינה כגון תורן:

סְפִינְתָּא, אָמַר רַב: אַגְרָא וּפַגְרָא. אֲמַרוּ לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב: אִי אַגְרָא – לָא פַּגְרָא, אִי פַּגְרָא – לָא אַגְרָא. שְׁתֵיק רַב.

Traduction

Since the subject of a ship was raised, the Gemara mentions a related statement of Rav. Rav said: For a ship, it is permitted to conduct a transaction where someone pays rent for the use of the ship and is also liable to pay for any damage caused to the ship. Rav Kahana and Rav Asi said to Rav: If he receives rent, then he should not receive payment for damage, and if he receives payment for damage, then he should not receive rent, as, if the ship is the responsibility of the renter, it is a loan, and if he pays rent for such a loan, it is interest. Rav was silent, and it appeared that he could not answer this question.

Rachi non traduit

ספינתא אמר רב אגרא ופגרא. מותר להשכירה ע''מ שאם תישבר ישלם אותה השוכר:

אי אגרא לא פגרא. כיון דנוטל שכר אין לו לתבוע דמי שבירתה:

ואי פגרא לא אגרא. מאחר ששמאה בדמים שאם תישבר יש לה דמים. הויא ליה מלוה גביה והויא שכרה רבית:

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מַאי טַעְמָא שְׁתֵיק רַב? לָא שְׁמִיעָא לֵיהּ הָא דְּתַנְיָא: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין מְקַבְּלִין צֹאן בַּרְזֶל מִיִּשְׂרָאֵל, אֲבָל מְקַבְּלִין צֹאן בַּרְזֶל מִן הַגּוֹיִם. אֲבָל אָמְרוּ: הַשָּׁם פָּרָה לַחֲבֵירוֹ, וְאָמַר לוֹ: הֲרֵי פָּרָתְךָ עֲשׂוּיָה עָלַי בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָר, וַאֲנִי אַעֲלֶה לְךָ סֶלַע בְּחֹדֶשׁ – מוּתָּר, לְפִי שֶׁלֹּא עֲשָׂאָהּ דָּמִים.

Traduction

Rav Sheshet said: What is the reason that Rav was silent? Did he not hear that which is taught in a baraita: Even though the Sages said that one may not accept a guaranteed investment [tzon barzel] from a Jew, meaning one may not accept from a Jew animals to raise and receive one-half of the profits while also accepting full responsibility to pay the initial value of the animals in the event there is a loss, as this arrangement is deemed a loan with interest, but one may accept a guaranteed investment from gentiles, because there is no prohibition against paying them interest. But nevertheless, the Sages said: If one appraised a cow for another to raise and to divide the profits, and the one accepting the cow said to the cow’s owner: Your cow is evaluated for me at thirty dinars if I do not return it to you, and I will pay you a sela per month for the use of it, this is permitted, because he did not make it a matter of lending money.

Rachi non traduit

אין מקבלין צאן ברזל. עסקא שאדם מקבל מחבירו ומקבל אחריות שאם מתו מתו לו ואם אבדו אבדו לו והשכר יחלוקו והיינו צאן ברזל שקשה כברזל שקיים אצל בעליו ואינו פוחת אצלם ונראה לי שרוב המקבלים כך היו נוהגים לקבל בהמה דקה להכי קרי להו צאן:

הרי פרתך עשויה עלי בל' דינר. אם לא אשיבנה לך:

ואני אעלה לך בשכר. שאחרוש בה סלע בחודש:

מותר. ואין זה רבית כדמפרש לפי שלא עשאה דמים מחיים שאם יוזלו פרות בשוק ויעמדו דמיה על עשרים לא ישלם אלא לאחר מיתה שאם תמות או אם תישבר אלמא כל כמה דלא קביל עליה זולא לאו מלוה היא גביה וגבי ספינה נמי לא קביל עליה זולא:

וְלֹא עֲשָׂאָהּ?! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לֹא עֲשָׂאָהּ דָּמִים מֵחַיִּים, אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה.

Traduction

The Gemara asks rhetorically: And did he not make it a matter of lending money? He most certainly did, as he obligated himself to pay for the cow if he does not return it, making the transaction into a loan, and therefore the payment of a sela per month should constitute interest. Rav Sheshet said: It means that he did not make it a matter of lending money while the cow was alive, meaning that he did not obligate himself to return this specific sum to him if the value of the cow decreased, but rather agreed to pay the set payment of thirty dinars only after its death. Therefore, the transaction was not a loan and the monthly payment is not interest. According to this baraita, the halakha should be the same in the case of a ship.

אָמַר רַב פָּפָּא, הִלְכְתָא: סְפִינָה אַגְרָא וּפַגְרָא.

Traduction

Rav Pappa said: In fact, the halakha is that in the case of a ship it is permitted to collect rent and payment for damage.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source