Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 68a

קָא פָרֵיק לַהּ בְּאַרְבְּעָה זוּזֵי, הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא.

Traduction

that he redeems it at four dinars a year, despite the fact that the produce is worth more? Here too, it is no different. Since he established the deduction of a fixed sum that he cannot be sure he will receive, the practice is permitted, even if he in fact profits from the arrangement.

Rachi non traduit

פריק להו בארבעה זוזי. דהיינו סלע:

הכא נמי לא שנא. דהא חזינן דהיכא דיורד לספק ונותן מעות סלע לשנה ספק יהיו בה פירות ספק לא יהיו בה פירות הוו זביני מעיקרא ומיפרק בהכי:

וּמַאן דְּאָסַר – אָמַר לָךְ: שְׂדֵה אֲחוּזָּה הֶקְדֵּשׁ הִיא, וְרַחֲמָנָא אוֹקְמֵיהּ אַפִּדְיוֹן. הָכָא – הַלְוָאָה הִיא וּמִיחֲזֵי כְּרִבִּית.

Traduction

And the one who prohibits this arrangement could have said to you that the halakha with regard to an ancestral field is discussing consecrated property and the Merciful One established redemption for it, on the basis of which the Sages determined the full redemption. Here, by contrast, it is a loan, and therefore it has the appearance of interest.

Rachi non traduit

התם לאו הלואה. בפדיון תליא מילתא ורחמנא אוקמיה אהאי פדיון ואמר בהכי נפרוק:

אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַרוּ לִי סָבֵי דְּמָתָא מַחְסֵיָא: סְתַם מַשְׁכַּנְתָּא – שַׁתָּא. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? דְּאִי אָכֵיל לַהּ שַׁתָּא – מָצֵי מְסַלֵּק לֵיהּ, וְאִי לָא – לָא מָצֵי מְסַלֵּק לֵיהּ.

Traduction

Rav Ashi said: The elders of the town of Mata Meḥasya told me: An unspecified mortgage [mashkanta] is for a year. The Gemara poses a question: What is the practical difference resulting from this ruling? The Gemara explains: It means that if the lender consumed its produce for a year, the borrower can then remove him; but if not, the borrower cannot yet remove him, as an unspecified mortgage does not last less than this period of time.

Rachi non traduit

דלא מצי מסלק ליה. כל שנתו ואפילו באתרא דמסלקי:

וְאָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַרוּ לִי סָבֵי דְּמָתָא מַחְסֵיָא, מַאי ''מַשְׁכַּנְתָּא'' – דִּשְׁכוּנָה גַּבֵּיהּ. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְדִינָא דְּבַר מִצְרָא.

Traduction

And Rav Ashi said: The elders of Mata Meḥasya told me: What is the meaning of the word mashkanta? It is referring to the fact that it resides [shekhuna] with him. The Gemara again asks: What is the practical difference resulting from his statement? The Gemara answers: It is relevant for the halakha of one whose field borders the field of his neighbor. Since the mortgaged field resides with him, it is considered his property to a certain extent, and therefore he is granted the right to purchase a neighboring field before an outside party does so.

Rachi non traduit

דשכונה גביה. אין שכן קרוב ממנו ואם בא הלוה למוכרה אין בבעל מצריה שכן טוב לקנותה כזה:

אָמַר רָבָא: לֵית הִלְכְתָא לָא כְּטַרְשֵׁי פַּפּוּנָאֵי, וְלָא כִּשְׁטָרֵי מָחוֹזְנָאֵי, וְלָא כַּחֲכִירֵי נַרְשָׁאֵי.

Traduction

Rava said: The halakha is not in accordance with those who approve of the tacit interest agreement of Rav Pappa, nor in accordance with those who approve of the documents of Meḥoza, nor in accordance with those who approve of the tenancies of Neresh.

כְּטַרְשֵׁי פַּפּוּנָאֵי – כְּטַרְשֵׁי דְּרַב פָּפָּא.

Traduction

The Gemara clarifies these statements: The halakha is not in accordance with those who approve of the tacit interest agreement of Rav Pappa; this is referring to the tacit interest agreement of Rav Pappa (65a). Rav Pappa would sell liquor and accept delayed payment at a higher price, and believed this to be permitted since he did not gain anything from the arrangement.

Rachi non traduit

טרשא דרב פפא. דאמר לעיל (בבא מציעא דף סה.) שכראי לא פסיד וכו'. לית הלכתא כוותיה כדאמרן מאי חזית דאזלת בתר דידך זיל בתר דידהו:

שְׁטָרֵי מָחוֹזְנָאֵי – דְּזָקְפִי לֵיהּ לְרַוְוחָא אַקַּרְנָא, וְכָתְבִי לֵיהּ בִּשְׁטָרָא. מִי יֵימַר דְּהָוֵה רַוְוחָא?

Traduction

What are the documents of Meḥoza? In Meḥoza they would lend money to someone for him to use in a joint business venture, and add the profits to the principal, as though the transaction were already completed, and they would write the full sum owed, including the lender’s share of the profits, in the document. The reason it is prohibited to do this is that who says there will be any profit? It is possible that the borrower will suffer a loss or earn less than expected, and he will eventually be paying interest if he pays the full amount recorded in the document.

Rachi non traduit

מחוזנאי. בני מחוזא:

דזקפי רווחא אקרנא. שקונים פרגמטיא בעלי בתים ונותנין לתגרים למחצית שכר ושמין כך וכך שכר יהיה בהן וזוקפין מחצית השכר עם הקרן וכותבין בשטר פלוני חייב לפלוני כך וכך לזמן פלוני:

אֲמַר לֵיהּ מָר בַּר אַמֵּימָר לְרַב אָשֵׁי: אַבָּא עָבֵיד הָכִי, וְכִי אָתוּ לְקַמֵּיהּ מְהֵימַן לְהוּ. אֲמַר לֵיהּ: תִּינַח הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ לְדִידֵיהּ, אִי שָׁכֵיב וְנָפֵל שְׁטָרָא קַמֵּי יַתְמֵי, מַאי? הָוֵי ''כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט'' וְנָח נַפְשֵׁיהּ דְּאַמֵּימָר.

Traduction

Mar, son of Ameimar, said to Rav Ashi: Father would do so, i.e., he would add the profits to the sum of the loan contract, and when they came before him and told him they had not earned enough profit he would believe them and reduce the debt to the amount they had actually earned. Rav Ashi said to him: This works out well while the lender is still here, but if he dies and the document comes before the orphans, what would happen in that case? Unaware that profits have been added to the document, the orphans would demand the entire sum, which would constitute interest. The Gemara comments: This innocent observation of Rav Ashi’s was ''like an error that proceeds from a ruler'' (Ecclesiastes 10:5), and Ameimar died shortly afterward.

Rachi non traduit

וכי אתו לקמיה. ואמרי ליה לא הוה רווחא מהימן להו:

תינח היכא דאיתיה לדידיה. אם יהא אביך קיים לזמן הפרעון שהוא חסיד ומאמינם ומה אם ימות היורשין יגבו הכל:

חֲכִירֵי נַרְשָׁאֵי, דְּכָתְבִי הָכִי: מִשְׁכֵּן לֵיהּ פְּלָנְיָא אַרְעֵיהּ לִפְלָנְיָא, וַהֲדַר חַכְרַהּ מִינֵּיהּ. אֵימַת קְנָאָהּ דְּאַקְנְיַיהּ נִהֲלֵיהּ?

Traduction

The Gemara addresses the final ruling. What are the tenancies of Neresh? In the town of Neresh they would write a document in this manner: So-and-so has mortgaged his land to so-and-so, and the borrower then went and leased it back from him for a fee that was added to the payment of the loan. This transaction is problematic. When did the lender acquire it, such that he can subsequently transfer it back to the borrower? As he is not the actual owner of the field, the money for the lease is actually payment for the delay in repaying the loan, and therefore this arrangement is considered interest.

Rachi non traduit

חכירי. המקבל שדה מחבירו בעשרה כורין לשנה בין תעשה הרבה בין תעשה מעט:

חכירי נרשאי. שהיו בעלי בתים מלוים מעות לעניים על שדותיהן וחוזרים וחוכרים אותם להם בכך וכך כורין לשנה:

אימת קנייה. מלוה להך שדה דאקנייה נהליה לבעלים בתורת חכירות נמצא נוטל רבית קצוצה שהרי אין טורח בה ואף אם תלקה לא יפסיד מחכירותו כלום:

וְהָאִידָּנָא דְּקָא כָתְבִי הָכִי: ''קְנֵינָא מִינֵּיהּ וּשְׁהֵינָא כַּמָּה עִידָּנֵי, וַהֲדַר חַכְרַהּ'', כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּנְעוֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין – שַׁפִּיר דָּמֵי. וְלָאו מִלְּתָא הִיא.

Traduction

The Gemara comments: And nowadays, when we write a document in this manner: We acquired the property from him and we waited a while and then the borrower went and leased it back for such and such a price, a formula that states that the lender has acquired the field and may now lease it to others, which is utilized so as not to lock the door in the face of potential borrowers, it is permitted, as it does not have the appearance of a loan with interest. The Gemara concludes: But this is not correct, as even if the field is in his possession, since he has not acquired it properly, it is considered interest.

Rachi non traduit

שהינא כמה עידנין. ביד המלוה ועשה הוא ואכל בנכייתא והדר חכרה מיניה:

שפיר דמי. כדי שלא תנעול דלת דכיון דשהייה גביה ואכל תלת שנין מה לי עבד בה איהו ומה לי חכריה:

ולאו מילתא היא. דאפילו שהייה נמי אסור. דרבית גמורה היא שאין כאן ספק כעושה ואוכל שפעמים שמוציא ואינו נוטל:

מַתְנִי' אֵין מוֹשִׁיבִין חֶנְוָנִי לְמַחֲצִית שָׂכָר, וְלֹא יִתֵּן מָעוֹת לִיקַּח בָּהֶן פֵּירוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל.

Traduction

MISHNA: One may not establish a deal with a storekeeper for half the profits. It is prohibited for one to provide a storekeeper with produce for him to sell in his store, with half the profits going to the lender. In such an arrangement, the storekeeper himself is responsible for half of any loss from the venture, effectively rendering half of the produce as a loan to the storekeeper. The lender remains responsible for the other half of any loss, and the storekeeper provides a service by selling his produce for him. This service, if provided free of charge, is viewed as interest paid for the loan, and is prohibited. And similarly, one may not give a storekeeper money with which to acquire produce for the storekeeper to sell for half the profits. These activities are both prohibited unless the owner gives the storekeeper his wages as a salaried laborer hired to sell the produce, after which they can divide the remaining profits.

Rachi non traduit

מתני' אין מושיבין חנוני למחצית שכר. לא יאמר בעל הבית לחנוני הרי פירות נמכרים בשוק ארבע סאים בסלע ואתה מוכרן בחנות פרוטה פרוטה ומשתכר סאה הילך פירות ושב ומכור תמיד והריוח נחלוק וטעמא דמילתא משום דאמרינן לקמן (בבא מציעא דף קד:) הך עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון סתם המקבל פרגמטיא למחצית שכר מקבל עליו אחריות חצי הקרן באונסין וזולא הלכך ההיא פלגא כיון דמיחייב באונסין מלוה הוא אצלו שהרי שומא היא אצלו במעות כשער השוק ודינו ליטול חצי שכר נמצא מתעסק בחציו של בעל הבית שהוא פקדון אצלו בשכר המתנת מעות המלוה לפיכך אסור:

Tossefoth non traduit

ונותן לו שכרו כפועל בטל. אי גרס תנא כפועל בטל א''כ לא גרסי' במתני' בטל פירש בקונטרס כפועל בטל מאותה מלאכה דבטל מינה היינו שאם היה עושה תחלה מלאכה כבידה ומרויח הרבה וזאת היא קלה אומדים כמה יניח משכרו לעשות מלאכה זו שזהו יותר ממה שנותנין לעשות כי אין אדם מניח מריוח גדול אלא מעט אע''פ שבא לו בטורח יותר ולפירושו אתיא מתניתין כר' שמעון דאמר נותן לו שכרו משלם ולא כר' מאיר וקשה לפירושו דקאמר בגמ' אבל סיפא דנפיש טרחא אימא לא סגי ליה כפועל בטל והשתא והלא לפי מה שהיא כבידה נוטל יותר אמאי ס''ד דלא תסגי כפועל בטל ועוד דקתני בתוספתא (פ''ד) המושיב את חבירו בחנות למחצית שכר נותן לו שכרו כפועל בטל דברי ר''מ משמע דמתני' אתיא כר' מאיר ולכך נראה לפרש כפועל בטל היינו כיושב ובטל לגמרי והשתא א''ש צריכותא דגמרא ומתניתין אתיא כר' מאיר והא דקאמר בגמ' רבי מאיר בין מרובה בין מועט היינו כלומר בין היה עוסק במלאכה מרובה בין היה עוסק במלאכה מועטת לעולם נותן לו כפועל בטל ר''ש אומר נותן לו שכרו משלם שאומדים כמה היה רוצה ליטול וליבטל ממלאכה כבידה שהיה עוסק ויעסוק במלאכה קלה כזו דהיינו טפי מר' מאיר והא דקתני בתוספתא בסיפא בתר מילתיה דרבי מאיר ור' שמעון אומר נותן לו שכרו משלם אבל אינו דומה עושה מלאכה ליושב בטל יושב בחמה ליושב בצל לאו בטל לגמרי אלא מאותה מלאכה החמורה ומיהו לעיל בסוף אלו מציאות (בבא מציעא דף לא:
ושם) גבי השבת אבידה דקתני נוטל שכרו כפועל בטל נראה כפי' הקונטרס מדפריך התם הא לאו בטל הוא משמע דפריך משום דמשמע ליה ברייתא דקתני כפועל בטל שנותנים לו כמו שירצה פועל לישב וליבטל לגמרי לכך נראה לפרש התם הך דמשני אביי כפועל בטל מאותה מלאכה דבטיל מינה כדפי' בקונטרס וא''ת אם כן הוא נוטל שכרו על השבת אבידה ובהכונס (ב''ק דף נו:) אמרינן דטעם דשומר אבידה הוי כשומר חנם משום דמאי הנאה קא מטי ליה וע''כ לא קאמרי רבנן טעינה בשכר אלא משום דא''כ לכתוב רחמנא טעינה ולא בעי פריקה וי''ל דאין לחוש אם נוטל שכר כיון שעוסק במלאכה אחרת ומפסיד דהא אם היה שם בית דין היה מתנה ליטול כל מה שמפסיד ועכשיו דליכא ב''ד למה לא יטול כל טרחו ובפרק עד כמה (בכורות דף כט: ושם ד''ה כפועל) נמי דקתני נוטל שכר לדון כפועל בטל התם נמי י''ל כפ''ה כיון שמתבטל ממלאכתו יכול ליטול שכר:

אֵין מוֹשִׁיבִין תַּרְנְגוֹלִין לְמֶחֱצָה, וְאֵין שָׁמִין עֲגָלִין וּסְיָיחִין לְמֶחֱצָה, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹתֵן לוֹ שְׂכַר עֲמָלוֹ וּמְזוֹנוֹ.

Traduction

One may not give eggs to another to place chickens on them in exchange for half the profits, and one may not appraise calves or foals for another to raise them for half the profits. These activities are both prohibited unless the owner gives the other wages for his toil and the cost of the food he gives to the animals in his temporary care. All this applies when the lender establishes a fixed minimum profit he insists on receiving regardless of what happens to the animals.

Rachi non traduit

אלא אם כן נותן לו שכר עמלו. בחצי:

אין מושיבין תרנגולין למחצה. לשום ביצים בדמים לבעל התרנגולת להושיבה עליהם לגדל אפרוחים למחצית שכר מה שיהיו האפרוחים שוין יותר על דמי הביצים דהואיל וזה מקבל עליו אחריות חצי דמי הביצים אם יתקלקלו או אם ימותו הוה ליה פלגא מלוה שהרי נישומין עליו בדמים מעכשיו דמיהן עליו במלוה ונמצא זה מגדל את חציו השני בשכר המתנת מעותיו:

ומזונו. מזון שהוא מוציא באפרוחים:

ואין שמין עגלים וסייחים למחצה. עכשיו הן שוין כך וכך קבלם עליך לגדלם שנתיים למחצית שכר ולמחצית הפסד אם ימותו:

Tossefoth non traduit

אלא אם כן נותן לו שכר עמלו ומזונו. הכא לא שייך למיתני כפועל בטל דאין מתבטל להאכילה ולהשקותה אלא רגע אחד ביום אבל חנוני כל עסקו בכך דתניא בתוספתא (פ''ד) המושיב חנוני בחנות אם היה אומן לא יעסוק באומנתו:

אֲבָל מְקַבְּלִין עֲגָלִין וּסְיָיחִין לְמֶחֱצָה, וּמְגַדְּלִין אוֹתָן עַד שֶׁיְּהוּ מְשׁוּלָּשִׁין. וַחֲמוֹר עַד שֶׁתְּהֵא טוֹעֶנֶת.

Traduction

But one may accept calves or foals to raise as a joint venture for half of the earnings, with one side providing the animals and taking full responsibility for losses, and the other providing the work and the sustenance, and the one raising them may raise them until they reach one-third of their maturation, at which point they are sold and the profits shared. And with regard to a donkey, it can be raised in this manner until it is large enough to bear a load.

Rachi non traduit

אבל מקבלים עגלים וסייחים. קטנים בלא שומא שאם ימותו לא ישלם כלום ואם יחיו יחלקו ביניהם:

לכשיהיו משולשים. לכשיעמדו על שליש גדילתן שליש שור ושליש סוס אז יחלקו:

וחמור. מגדלה עד שתהא טוענת משאוי כך היה מנהגם לגדלם קודם חלוקה:

Tossefoth non traduit

אבל מקבלים עגלין וסייחין. תימה מאי קמ''ל פשיטא כיון דאין מקבל עליו אחריות ואי משום דבעי למיתני ומגדלין אותן עד שיהיו משולשין זה היה יכול להשמיענו ברישא לאחר שנתן שכרו ויש לומר דקמשמע לן דבסתמא אין מקבל עליו שום אחריות ולא הוי עסקא כיון דבתחלה כשקבל עגלים לא שמו אותם אלא לאחר שגדלו ובאין לחלוק השבח אז שמין אותם כמה השביחו ולהכי תנא ברישא שמין ובסיפא מקבלין וכששמין בשעת קבלה בסתם מקבל עליו חצי האחריות כמו בשאר עסקא:

גְּמָ' תָּנָא: כְּפוֹעֵל בָּטֵל. מַאי כְּפוֹעֵל בָּטֵל?

Traduction

GEMARA: The Sages taught: When the mishna states that the owner must pay the manager of the venture as a salaried laborer, it means he must pay him as an idle laborer. The Gemara poses a question: What does it mean to pay someone as an idle laborer?

Rachi non traduit

גמ' ה''ג תנא כפועל בטל. ובמתניתין לא גרסינן בטל:

כפועל בטל. משמע כמה אדם רוצה ליטול ולישב בטל:

מאי כפועל בטל. הלא אין יושב ובטל שהרי טורח להוליך ולהביא פירות לחנות ולמכור ולקבל מעות ולמדוד הפירות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source