Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 67a
הֲוָה יָתֵיבְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, וּבְעַי לְאוֹתֹבֵיהּ אוֹנָאָה, וְאוֹדֵיק, חֲזִיתַן אַיְילוֹנִית. וַהֲרֵי אוֹנָאָה דִּמְחִילָה בְּטָעוּת הִיא, וְלָא הָוְיָא מְחִילָה! וְאוֹדֵיק, חֲזִיתַן אַיְילוֹנִית: הֲרֵי אַיְילוֹנִית דִּמְחִילָה בְּטָעוּת הִיא, וְהָוְיָא מְחִילָה.
Traduction
I was sitting before Rav Naḥman when he said that mistaken forgiveness is valid, and I wanted to raise an objection to him from the halakha of exploitation, and he observed me, anticipated my objection, and showed me that he was correct based on the halakha of a sexually underdeveloped woman who is incapable of bearing children [ailonit]. The Gemara explains: Rava wanted to ask: But there is the case of exploitation, where the price paid in a sale was in excess of the market value (see 50b), which is a case of mistaken forgiveness at the time of the sale, and yet it is not considered forgiveness. The seller must return the excess money paid. And he observed me and showed me the halakha of an ailonit. Doesn’t the case of an ailonit involve mistaken forgiveness, and yet it is valid forgiveness?
Rachi non traduit
הוה יתיבנא. כי אמר ומודינא דאי שמיט ואכיל כו':
ובעי לאותביה אונאה. דתנן (לעיל בבא מציעא דף נא.) דמחזיר לו אונאה ואע''ג דמדעת נתן לו הואיל וטעה אלמא מחילה בטעות לאו מחילה היא:
ואודיק. השגיח בי וראה שהיה בדעתי להשיב על דבריו:
חזיתן איילונית. קדמני להראותי טעמא לדבריו מאיילונית כדלקמן:
דִּתְנַן: הַמְמָאֶנֶת וְהַשְּׁנִיָּיה וְהָאַיְילוֹנִית, אֵין לָהֶן לֹא כְּתוּבָּה וְלֹא פֵּירוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְּלָאוֹת.
Traduction
Rava explains: As we learned in a mishna (Ketubot 100b): In the case of a minor girl married off by her mother or brother who refuses to continue living with her husband, and in the case of a woman who is a secondary forbidden relative, and in the case of an ailonit, each of these women is not entitled to payment of a marriage contract, and they are not entitled to remuneration for the produce that the husband consumed from her property while they were together, and they are not entitled to sustenance, and they are not entitled to their worn clothes that were brought into the marriage as part of their dowry and became worn out during the marriage. The ailonit granted the rights to the profits the husband earned from her property while under the mistaken premise that she was married. Yet after the marriage was determined to have been contracted in error, the husband does not have to return these profits.
Rachi non traduit
הממאנת. קטנה יתומה שהשיאתה אמה לדעתה אמרו חכמים יכולה למאן דמן התורה אין מעשה קטנה כלום ואמה אינה זוכה בה לקדשה ורבנן הוא דתקון נשואין ליתומים שלא ינהגו בה מנהג הפקר וישמרנה בעלה והם אמרו דסגי לה במיאון:
אין לה כתובה. ואף מה שהכניסה לו בנדונייתה ושמאתן בכתובתה וכל שכן מאתים שתיקנו לאשה משום דבעל כרחיה נפקא:
שנייה. שניות לעריות שגזרו חכמים בפ' שני דיבמות (דף כ.) אין לה כתובה דקנסא הוא דקנסינן לה מפני שמרגילתו עליה כדאמרינן ביבמות (דף פה:):
והאיילונית. דוכרניתא דלא ילדה לשון איל אין לה כתובה שמקחו טעות דלאו אדעתא דהכי נסבה ואע''ג דכי מחלה היא נדוניי' דילה למוסרה בידו טעות הואי מחילה בטעות הויא מחילה:
ולא פירות. נכסים שנפלו לה בירושה אחר שנשאת תיקנו חכמים שהבעל אוכל פירות ולא תיקנו תחתיהן שאם נשבית חייב לפדותה משלו ואלו אף על פי שאין להם תקנת פירות שאם נשבית לא יפדנה דלא קרינא בה ואותבינך לאינתו אפילו הכי לכשתצא לא יחזיר לה פירות שאכל:
ולא בלאות. הכניסה לו בגדים בנדונייתה אפי' יש מהם קיימים לא יחזיר בלאותיהן אלמא מחילת אכילת פירות אע''פ שבטעות מחלה לו מחילה היא:
Tossefoth non traduit
הממאנת והשנייה והאיילונית אין להן כתובה פירות ומזונות ובלאות. בפי''ב דכתובו' (דף קז:) תניא כיצד אמרו ממאנת אין לה מזונות אי אתה יכול לומר ביושבת תחת בעלה שהרי הבעל חייב במזונותיה אלא כגון שהלך בעלה למדינת הים ולותה ואכלה ועמדה ומיאנה ואיילונית נמי יש לפרש בענין זה דלמזונות שאחר מיאון ואחר שנמצאת איילונית לא אצטריך דפשיטא דלית לה מזוני ושנייה אין לפרש ביתבא תותיה דהא מילתא דפשיטא דהא אפילו אלמנה לכ''ג דאית לה כתובה אין לה מזונות היכא דיתבא תותיה כדאמר ביש מותרות (יבמות דף פה. ושם) בעמוד והוצא קאי מזוני אית לה וכשהלך בעלה למדינת הים ולותה ואכלה לא אצטריך דהא אלמנה לכ''ג כה''ג נמי אין לה כדמסיק ביש מותרות אלא לאחר מיתה איירי דס''ד דיש לה כמו לאלמנה כדאמרי' התם:

ובלאות. פי' בקונט' שהכניסה לו בגדים בנדונייתא אפילו יש מהן קיימין לא יחזיר ואי אפשר לומר כן דבכל מקום שמיירי בבלאות קיימין מזכיר בהדיא קיימין כדאמר סוף פרק אע''פ (כתובות דף סג:) מרדה הפסידה בלאותיה קיימין ובסוף אלמנה [ניזונית] (שם דף קא:) נמי אמרינן זנתה לא הפסידה בלאותיה קיימין ובהדיא אמרינן בפ' אלמנה (שם.) בגמרא דהך משנה לא שנו אלא נכסי מלוג אבל נכסי צאן ברזל אית לה ופריך אהייא אילימא אממאנת ואאיילונית אי דאיתנהו אידי ואידי שקלה ואי דליתנהו אידי ואידי לא שקלה אלא אשנייה אי דאיתנהו אידי ואידי שקלה ואי דליתנהו איפכא מבעי ליה ומסיק לעולם אשנייה ובליתנהו וקנסוה רבנן לדידה בדידיה ולדידיה בדידה אלא הנך בלאות דקתני הכא היינו בלאות שאין קיימין ופירות דקתני לאו בפירות שאכל קאמר דאפילו קרן גופיה אם אכלו אין לה אלא אצטריך לאשמועינן דאין לה פירות שליקט והם עדיין בעין אי נמי תקנת פירות קאמר דאין לה כגון שנשבית ולותה ופדתה עצמה ואחר כך מיאנה דומיא דמזונות:
וְלָא הִיא: לָא אוֹנָאָה הָוְיָא תְּיוּבְתֵּיהּ, וְלָא אַיְילוֹנִית מְסַיַּיע לֵיהּ.
Traduction
The Gemara comments: But that is not so; the halakha of exploitation is not a refutation of Rav Naḥman’s opinion, nor does the case of a sexually underdeveloped woman support his opinion, as there are differences between the cases.
לָא אוֹנָאָה תְּיוּבְתֵּיהּ: דְּלָא יָדַע דְּאִיתֵיהּ אוֹנָאָה דְּמָחֵיל גַּבֵּיהּ. וְלָא אַיְילוֹנִית מְסַיַּיע לֵיהּ, דְּנִיחָא לַהּ (דְּתִיפּוֹק) [דְּנִיפּוֹק] עֲלַהּ שְׁמָא דְאִישׁוּת.
Traduction
The Gemara clarifies: Exploitation is not a refutation of his opinion, as the buyer does not know that there is exploitation at the time of the sale that would enable him to forgive him the amount he was overcharged, and therefore there is no forgiveness in this case at all. Nor does the case of a sexually underdeveloped woman support his opinion, as it is amenable to her for her husband to receive the profits in order that she receive the name of a married woman. She wants to be known as a woman who was once married, and therefore she willingly relinquishes her rights to the profits from her property during her marriage even if it will be found to have been contracted in error. There is no mistaken forgiveness in that case.
Rachi non traduit
דלא ידע. שנתאנה דליחול הלכך אין כאן מחילה ואפילו בטעות:
דניחא לה דניפוק עלה קלא שמא דאישות. ואפי' יודעת שאין נשואיה נשואין רצונה להאכילו:
הָהִיא אִיתְּתָא דַּאֲמַרָה לֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא: זִיל זְבֵין לִי אַרְעָא מִקָּרִיבַיי. אֲזַל זְבַן לַהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִי הָווּ לִי זוּזֵי מַהְדְּרַתְּ לַהּ נִיהֲלִי? אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ וְנַוְולָא אַחֵי.
Traduction
§ The Gemara relates: There was a certain woman who said to a certain man: Go purchase land for me from my relatives. He went and purchased land for her. The relative who sold her the property said to the man acting as her agent: If I will have money in the future, will you give the field back to me? The agent said to him: You and she [venavla] are relatives, and I assume that you will be able to come to an arrangement between the two of you.
Rachi non traduit
א''ל. מוכר לשליח:
אי הוה לי זוזי מהדרת לי. רוצה אני שתקבל מעותי:
את ונוולא אחי. אתה והיא קרובים אתם ותתרצו ביניכם ונוולא לשון ארמי בין בזכר בין בנקבה כשרוצה לומר אתה והוא או אתה והיא כך ראיתי בתשובת הגאונים ואני אומר שזה שמה:
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: כֹּל ''אַתְּ וְנַוְולָא אַחֵי'' (אָמַר) סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ, וְלָא גָּמַר וּמַקְנֵי.
Traduction
The Gemara discusses the halakhic significance of this response. Rabba bar Rav Huna said: In the case of any expression such as: You and she are relatives, that the agent says, the seller relies on the assumption that he will be able to come to an agreement with his relative, and therefore he does not conclusively resolve to enable the other to acquire the field.
Tossefoth non traduit
פירי מאי כרבית קצוצה דמי ויוצאין. אע''ג דמשמע הכא דאי הדרו פירי לא הדרו אלא מטעם דהוי רבית קצוצה מכל מקום רבינא דאפיק פירי ע''כ לאו מהאי טעמא דהא אית ליה בריש פירקין (לעיל בבא מציעא דף סב.) דמשכנתא בלא נכייתא בדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה אלא צ''ל דטעמא דרבינא משום דהויא מחילה בטעות ולא הוי מחילה ודוקא בזביני כעין עובדא דרבה בר רב הונא אפיק רבינא פירי ולא בהלואה ור''ת מפרש הכא כרבית קצוצה דמי לא מטעם רבית קצוצה יוצאים אלא כלומר משום דמחילה בטעות לא הויא מחילה ויוצאים כמו רבית קצוצה דיוצאה או דילמא הויא מחילה ואין יוצאים כאבק רבית דאין יוצאים בדיינין ואין נראה דמה לו לתלות מחילה בטעות ברבית קצוצה אבל טעמא דרבינא הויא ודאי משום מחילה כדפרישית:
אַרְעָא הָדְרָה, פֵּירֵי מַאי? רִבִּית קְצוּצָה הָווּ וְיוֹצְאִין בְּדַיָּינִין, אוֹ דִילְמָא כִּי אֲבַק רִבִּית הָווּ וְאֵין יוֹצְאִין?
Traduction
The Gemara comments: In that case, the land itself must be returned to its owner, but what is the halakha with regard to the produce consumed by the buyer in the interim? Is it deemed fixed interest, prohibited by Torah law, and can it be removed from the buyer by means of legal proceedings adjudicated by judges? Or perhaps it is considered like a hint of interest, prohibited by rabbinic law, and therefore it cannot be removed from the buyer by means of legal proceedings adjudicated by judges?
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: מִסְתַּבְּרָא כִּי אֲבַק רִבִּית הָווּ, וְאֵין יוֹצְאִין בְּדַיָּינִין. וְכֵן אָמַר רָבָא: כִּי אֲבַק רִבִּית הָווּ, וְאֵין יוֹצְאִין בְּדַיָּינִין.
Traduction
Rabba bar Rav Huna said: It stands to reason that it is like a hint of interest, and it cannot be removed from the buyer by means of legal proceedings adjudicated by judges. And Rava similarly said: It is like a hint of interest, and it cannot be removed from the buyer by means of legal proceedings adjudicated by judges.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַבָּה: מַשְׁכַּנְתָּא, מַאי? הָתָם טַעְמָא מַאי – מִשּׁוּם דְּלָא קַץ לֵיהּ, הָכָא נָמֵי לָא קַץ לֵיהּ. אוֹ דִילְמָא הָתָם זְבִינֵי, הָכָא הַלְוָאָה?
Traduction
Abaye said to Rava: With regard to a mortgage, if the borrower pledged a field to the lender, who worked the field and consumed its produce during the term of the loan without any agreement allowing him to do so, what is the halakha? There, in the previous case, what is the reason it is merely a hint of interest? Is it because the seller did not fix a particular sum for the buyer as interest? Here too, the lender did not fix a particular sum for the borrower, and accordingly, this would also be merely a hint of interest. Or perhaps the key issue is that there, it is a sale, whereas here, it is a loan, with regard to which there is a greater concern about interest.
Rachi non traduit
משכנתא מאי. משכן לו שדה ולא קץ עמו לאכול פירות לשם רבית אלא סתם והוא ירד ועשה ואכל:
הכא נמי לא קץ לי'. ופליג אדרב נחמן דאמר לעיל הדרא ארעא והדרי פירי:
אֲמַר לֵיהּ: הָתָם טַעְמָא מַאי – מִשּׁוּם דְּלָא קַץ לֵיהּ, הָכָא נָמֵי לָא קַץ לֵיהּ.
Traduction
Rava said to him: There, what is the reason it is merely a hint of interest? It is considered a hint of interest because the seller did not fix a particular sum for the buyer as interest. Here too, the lender did not fix a particular sum for the borrower, and therefore this is not fixed interest.
אָמַר רַב פַּפִּי: עֲבַד רָבִינָא עוֹבָדָא, וְחַשֵּׁיב וְאַפֵּיק פֵּירֵי, דְּלָא כְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא.
Traduction
Rav Pappi said: Ravina performed an action with regard to a case like this, and he calculated and removed from the lender the value of the produce he had consumed in the interim. This decision was not in accordance with the opinion of Rabba bar Rav Huna.
Rachi non traduit
וחשיב. כמה אכל פירות ואפקינהו מיניה:
אָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הָא מַשְׁכַּנְתָּא בְּאַתְרָא דִּמְסַלְּקִי, אֲכַל שִׁיעוּר זוּזֵי – מְסַלְּקִינַן לֵיהּ.
Traduction
Mar, son of Rav Yosef, said in the name of Rava: With regard to this following type of mortgage, in which the lender holds part of the borrower’s land and may consume its produce, the halakha depends on the local custom. In a place where the custom is that the borrower can repay the loan at any time and the court removes the lender from the land once the loan is repaid, then once the lender consumed a measure of produce equivalent to the amount of money that he lent, we remove him from the land at that point, as the produce consumed is considered repayment of the loan.
Rachi non traduit
באתרא דמסלקי. במקום שנהגו להלוות סתם ומלוה אוכל פירות ולא פסק עמו בנכייתא כדלקמן ונהגו לסלק את המלוה ממנה בכל עת שתשיג יד הלוה למעות:
אכל כשיעור זוזי. כפי מה שנמכרין הפירות בשוק ובא הלוה לפנינו ותבע ואמר איני רוצה שיאכל פירותי ברבית ישומו פירות שאכל ויטלם בחובו אילו הוו לי זוזי לא מסלקינן ליה השתא נמי פירי אכל זוזי דידי נינהו:
מסלקינן ליה. ואע''ג דאבק רבית הוא ואינה יוצאה בדיינין הני מילי לבתר דשקליה אבל זה זריז הוא ואינו מניחו לאכול אלא כדי הקרן:
אֲכַל טְפֵי – לָא מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ, וְלָא מְחַשְּׁבִינַן מִשְּׁטָרָא לִשְׁטָרָא.
Traduction
If the lender consumed a measure of produce worth more than the value of the loan, we do not remove the value of the excess produce from him, as that which he consumed is already gone. And similarly, we do not calculate any extra produce as payment from one document to another. If the same borrower owed the lender an additional sum from another debt recorded in a different document, we do not consider the additional produce he consumed as part of the payment for the second document; rather, each loan is treated on its own terms.
Rachi non traduit
אכל טפי לא מפקינן מיניה. דאבק ריבית הוא ואינה יוצאה בדיינין:
ולא מחשבינן משטרא לשטרא. אם חייב לו מעות בשטר אחר אין העודף בזה שאכל פרעון לחוב השטר האחר דהאי אפקינן מיניה הוא מה שאכל כבר:
וּבִדְיַתְמֵי אֲכַל שִׁיעוּר זוּזֵי, מְסַלְּקִינַן לֵיהּ. אֲכַל טְפֵי – מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ, וּמְחַשְּׁבִינַן מִשְּׁטָרָא לִשְׁטָרָא.
Traduction
And if the field belonged to orphans, once the lender consumed a measure of produce equivalent to the amount of money he was owed, we remove him from the field. And if he consumed a measure of produce worth more than the value of the loan, we take the additional amount from him; and we do calculate extra produce as payment from one document to another. The reason is that the owner of the field generally forgives payment for the extra produce the lender consumed, but minor orphans are too young to forgive a debt, and the case is therefore judged according to the letter of the law.
אָמַר רַב אָשֵׁי: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ אֲכַל טְפֵי – לָא מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ. אֲכַל שִׁיעוּר זוּזֵי נָמֵי – לָא מְסַלְּקִינַן לֵיהּ בְּלָא זוּזֵי, מַאי טַעְמָא: סַלּוֹקֵי בְּלָא זוּזֵי – אַפּוֹקֵי מִינֵּיהּ הוּא. הָוֵי אֲבַק רִבִּית, וַאֲבַק רִבִּית אֵינָהּ יוֹצְאָה בְּדַיָּינִין.
Traduction
Rav Ashi said: Now that you have said that if he consumed more than the value of the loan we do not take it from him, as it is considered merely a hint of interest, it follows that if he consumed a measure of produce equivalent to the amount of the money owed him, we also do not remove him from the land without the borrower’s paying him money. What is the reason for this? To remove him from the land without the borrower’s paying him money is like taking money from him, and this consumption of the produce is only a hint of interest, and the halakha is that a hint of interest cannot be removed by legal proceedings adjudicated by judges.
Rachi non traduit
לא מסלקינן ליה בלא זוזי. עד שיתן לו כל שיעור מעות הלואתו וכיון דכי אכלינהו להך לאו בתורת פרעון אכלינהו. הוה ליה אבק רבית משעת אכילה ואינה יוצאה בדיינין וכי סלקוהו משדה זו בלא זוזי אפוקי מיניה אבק רבית שאכל הוא והאי דנקט לעיל אתרא דמסלקי דאילו אתרא דלא מסלקי שנהגו לאכול המשכונא שנים הקצובות למנהגן ואילו הוו ליה זוזי לא מצי מסלק ליה. הכל מודים דכל אותן השנים כמכר הוא אצלו ואי נמי אכל שיעור זוזי לא מסלקינן ליה:
עֲבַד רַב אָשֵׁי עוֹבָדָא בִּיתוֹמִים קְטַנִּים
Traduction
The Gemara relates: Rav Ashi performed an action in a case of this kind even involving minor orphans,
Rachi non traduit
וביתומים. אם שדה זו של יתומים היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source