Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 66b
אִיבָּעֵית אֵימָא: דַּאֲמַר לֵיהּ קְנִי מֵעַכְשָׁיו.
Traduction
If you wish, say instead that the mishna is referring to a case where the borrower said to the lender: If I do not repay you within three years, you will acquire the field from now, and they performed a formal act of acquisition. Since an act of acquisition was performed at the time, this is a proper sale and not an asmakhta.
Rachi non traduit
ואיבעית אימא מתני' דא''ל מעכשיו קנה. אם לא אתן לך עד שלש שנים דלאו אסמכתא היא אלא קנין גמור היא שע''מ מכר גמור החזיק בה מעכשיו בדמים הללו ואזולי אוזיל גביה וזה קיבל עליו שאם יחזיר לו מעותיו עד שלש שנים יקבלם והפירות לרבי יהודה לוקח אוכלן ולרבנן משלשין אותן:
אֲמַרוּ לֵיהּ מָר יָנוֹקָא וּמָר קַשִּׁישָׁא בְּנֵי דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי, הָכִי אָמְרִי נְהַרְדְּעָאֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: הַאי אַסְמַכְתָּא, בְּזִמְנֵיהּ קָנְיָא, בְּלָא זִמְנֵיהּ לָא קָנְיָא.
Traduction
Mar Yanuka and Mar Kashisha, the younger and elder sons of Rav Ḥisda, said to Rav Ashi: This is what the Sages of Neharde’a say in the name of Rav Naḥman: With regard to this asmakhta described in the mishna, it effects acquisition at its proper time, but it does not effect acquisition not at its proper time.
Rachi non traduit
בזמניה קניא. קס''ד הגיע זמן ולא נתן לו מעותיו:
בלא זמניה. קודם שהגיע:
אֲמַר לְהוּ: כֹּל מִידֵּי, בְּזִמְנֵיהּ קָנֵי, בְּלָא זִמְנֵיהּ לָא קָנֵי.
Traduction
Rav Ashi understood them to be saying that the lender acquires the field only when the loan is due, and he said to them: This statement seems to teach no novel ruling, as the same is true of every matter: It effects acquisition at its proper time, but it does not effect acquisition not at its proper time.
דִּלְמָא הָכִי קָאָמְרִיתוּ: אַשְׁכְּחֵיהּ בְּגוֹ זִמְנֵיהּ וַאֲמַר לֵיהּ קְנִי – קָנֵי, בָּתַר זִמְנֵיהּ וַאֲמַר לֵיהּ קְנִי – לָא קָנֵי. מַאי טַעְמָא – מֵחֲמַת כִּיסּוּפָא הוּא דְּקָאָמַר לֵיהּ.
Traduction
Rav Ashi suggests: Perhaps you meant to say this: If the borrower encountered the lender within its time, i.e., before the payment of the loan was due, and told him to acquire the field, the lender acquires the field, as it is assumed that the borrower was sincere. But if the borrower encountered the lender after its time, i.e., when the payment of the loan was due, and told the lender to acquire the field, he does not acquire it. What is the reason for this? The borrower says this to the lender out of shame with regard to his failure to pay the debt, but he did not really intend for him to acquire the field.
Rachi non traduit
אשכחיה. לוה:
בגו זמניה. וא''ל קני לא אפדנה עוד:
קני. דגמר ואקני דאי לא למה ליה למימר ליה הלא אין יכול עכשיו לתובעו:
וְלָא הִיא, דַּאֲפִילּוּ בְּגוֹ זִמְנֵיהּ נָמֵי לָא קָנֵי, וְהַאי דְּקָאָמַר לֵיהּ ''קְנִי'' – קָא סָבַר: כִּי מָטֵי זִמְנֵיהּ, לָא לַיְתֵי לִיטְרְדַן.
Traduction
The Gemara comments: But this is not so, as the halakha is that the lender does not acquire the field even if the borrower stated this within its time. And as for the fact that the borrower told him to acquire it, he told him this only because he thinks: This will ensure that when the time for payment arrives, he will not come and disturb me. In other words, he is trying to buy time until he can repay the loan, but he was not sincere in his statement that the lender may acquire the field.
Rachi non traduit
לא ליתי ליטרדן. ולדחייה בעלמא משום כיסופא:
אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי אַסְמַכְתָּא, זִימְנִין קָנְיָא וְזִימְנִין לָא קָנְיָא. אַשְׁכְּחֵיהּ דְּקָא שָׁתֵי שִׁכְרָא – קָנֵי. דְּקָא מְהַפֵּךְ אַזּוּזֵי – לָא קָנֵי.
Traduction
Rav Pappa says: With regard to this asmakhta, sometimes it effects acquisition and sometimes it does not effect acquisition. How so? If the lender encountered the borrower while the borrower was drinking beer, it effects acquisition, as, if the borrower agreed to transfer ownership of his field when he did not appear to be in financial stress, such as when he was enjoying a drink, he assumedly did so with full acceptance of the consequences, and therefore the transaction is valid. By contrast, if the lender encountered the borrower when he was searching for money with which to repay the loan, his agreement does not effect acquisition, as it is clear the borrower made the statement under duress.
Rachi non traduit
אשכחיה. ביום הזמן:
דשתי שיכרא. בחנות אין זה עצב לחזור אחר פדיון שדהו ודעתו לשקעה:
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: דִּלְמָא לְפַכּוֹחֵי פַּחְדֵּיהּ קָא שָׁתֵי, אִי נָמֵי: אִינִישׁ אַחֲרִינָא אַסְמְכֵיהּ אַזּוּזֵי! אֶלָּא אָמַר רָבִינָא: אִי קָפֵיד בִּדְמֵי – וַדַּאי קָנֵי.
Traduction
Rav Aḥa of Difti said to Ravina: In the case where the lender encountered the borrower while he was drinking beer, perhaps he was drinking to neutralize his fear, and he really was under financial pressure. Or, perhaps someone else promised him money, and therefore he remains in a precarious position even though he can repay the debt, which would again mean that his promise is merely an asmakhta. Rather, Ravina said that there is a different distinction: If the borrower is particular about the money, i.e., if he is unwilling to sell his property at less than its market value, the lender has certainly acquired the field, as the borrower is clearly not in such a precarious financial position, and he is therefore assumed to have willingly stated his agreement to give the field to the lender.
Rachi non traduit
לפכוחי פחדיה. להפיג דאגתו שדואג על המעות דכתיב (תהלים קד) ויין ישמח:
אי קפיד בדמי. אם מקפיד במכירת חפציו שלא לפחות משוויין:
ודאי קנה. אינו חש אם תשקע שדהו:
Tossefoth non traduit
אי קפיד בדמי קני. פי' בקונטרס אם מקפיד במכירת חפציו שלא לפחות משויו קנה קשה דא''כ הל''ל דלא ליתזלו מטלטלין ואמאי קאמר דלא ליתזל ארעיה ועוד דהא דמקפיד למכרן בפחות משויין דלמא משום דידע דאסמכתא לא קניא אע''ג דאית ליה לאהדורי אזוזי אי לא אסמכוה היינו משום דליקו בהימנותיה אבל למכור בפחות לא וכן מה שפירש אי קפיד בארעא למוכרה אפי' בשוויה ודאי קני ואמאי דלמא קפיד משום דאסמכתא לא קניא ונראה לפרש אי קפיד בדמי שהקפיד בשעת הלואה ליקח עליה שוויה בזה התנאי א''כ דעתו היה לשקעה ביד המלוה ופריך דלמא כי היכי דלא ליתזל ארעיה אינו רוצה לעשות שום תנאי שיש בו זלזול אלא אי קפיד בארעא שאינו רוצה לעשות תנאי זה בשום קרקע אלא בזו א''כ אין בדעתו לפדותה:
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: דִּלְמָא סָבַר כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּיתְּזִיל אַרְעֵיהּ, אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: אִי קָפֵיד בְּאַרְעָא, וַדַּאי קָנֵי.
Traduction
Rav Aḥa of Difti said to Ravina: Even in that case, perhaps the borrower thinks that he ought to present himself as particular about the price of his property in order that the price of his other lands not be lowered. If people know that he is in need of money they will pressure to him to lower the price, and therefore he acts as though he is particular about the price, but in reality he did not wish to sell the property at all. Rather, Rav Pappa said that there is a different distinction: If he is particular about any other land he owns and does not want to sell it even at its market rate, he is clearly not suffering from financial problems, and in that case the creditor certainly acquires the field.
Rachi non traduit
דלא תיתזיל ארעיה. שאם יראה אותו מחזר אחרי מעות ומוכר נכסיו בפחות מוזיל קרקעותיו ולעולם אנוס הוא ולא גמר ומקני:
קפיד בארעא. שלא ימכור שום קרקע אפילו בשווייו:
וְאָמַר רַב פָּפָּא: אַף עַל גַּב דַּאֲמוּר רַבָּנַן אַסְמַכְתָּא לָא קָנְיָא, אַפּוֹתֵיקֵי הָוְיָא לְמִיגְבֵּא מִינַּהּ.
Traduction
And Rav Pappa said: Even though the Sages said that an asmakhta does not effect acquisition, and therefore even if he stipulated that the lender can collect the debt by seizing land, the lender does not acquire that land, nevertheless, the land is considered to be set aside as designated repayment [apoteiki] for the lender to collect repayment from it up to the amount of money owed.
אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לְרַב פָּפָּא: מִי קָאָמַר לֵיהּ קְנִי לְגוּבְיָינָא? אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא: וְאִי אָמַר קְנִי לְמִיגְבֵּא מִינֵּיהּ – קָנֵי? סוֹף סוֹף אַסְמַכְתָּא הִיא, וְאַסְמַכְתָּא לָא קָנְיָא.
Traduction
Rav Huna, son of Rav Natan, said to Rav Pappa: Did the borrower say to the lender: Acquire it for the sake of debt collection? Since the borrower did not specify that transferring ownership of the field was in place of the payment of the debt, his statement is considered an asmakhta, and the field is not set aside as designated repayment. Mar Zutra, son of Rav Mari, said to Ravina: And if he had said to him: Acquire it for the sake of debt collection, would the lender then acquire it? Ultimately, it is an asmakhta, and the halakha is that an asmakhta does not effect acquisition.
Rachi non traduit
למיגבא ביה מיניה. קונה בה כנגד מעותיו ואם בא לפרוע המעות לאחר זמן לא יקבלם:
סוף סוף אסמכתא היא. דלא א''ל קני לגוביינא אלא אם איני נותן לך מכאן ועד שלש שנים הדר הויא לה אסמכתא דכל דאי. אסמכתא הוא:
Tossefoth non traduit
ואי אמר קני לגוביינא מי קני הא אסמכתא היא. וא''ת והא משמע בסוף פירקין (בבא מציעא דף עג:) דלא הוי אסמכתא אלא היכא דאין בידו אע''ג דלא גזים כי ההוא דיהיב זוזי לחבריה למזבין ליה חמרא ופשע ולא זבין ליה או היכא דגזים אע''ג דבידו כי ההיא. דאם אוביר ולא אעביד אשלם אלפא זוזי אבל אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא (שם.) דלא גזים ובידו לא חשיבא אסמכתא והכא מאי אסמכתא איכא אם נותן לו קרקע בחובו וי''ל דחשיב כמו גזים לפי שאין אדם רגיל למכור קרקעותיו כלל ובסמוך גבי חמרא דאמר כל דאי לא קני אע''ג דחמרא למכירה קאי התם נמי כמו גזים חשיב לפי שעדיין לא היה זמן מכר היין ונותנו עתה בזול:

אֶלָּא אַפּוֹתֵיקֵי דְּאָמַר רַב פָּפָּא, מַאי הִיא: דַּאֲמַר לֵיהּ לֹא יְהֵא לְךָ פֵּרָעוֹן אֶלָּא מִזּוֹ.
Traduction
The Gemara poses a question: But in that case, what is the designated repayment spoken of by Rav Pappa? According to Mar Zutra’s analysis, it makes no difference whether or not he said it was set aside as designated repayment of the loan. The Gemara explains: Rav Pappa is referring to a case, for example, where the borrower said to the lender: Not only will I give you the land if I fail to repay the loan, but even if I do pay you will receive payment only from this land alone, as I will pay off my debt to you by giving you land from this field. In that case the asmakhta is negated, while the promise of repayment from the land remains intact.
Rachi non traduit
אלא אפותיקי דרב פפא היכי דמי. דגבי אסמכתא תיהוי אפותיקי:
דא''ל לא יהא לך פרעון אלא מזה. אף בתוך שלש שנים ואם אין אני נותן לך מגופה כנגד מעותיך עד שלש שנים תהא כולה שלך בהא אמר רב פפא דאע''ג דלא קניא למיהוי כוליה דידיה לאחר ג' אפותיקי הוי למגבי מיניה דבלאו אסמכתא נמי שווייה אפותיקי:
הָהוּא גַּבְרָא דְּזַבֵּין לֵיהּ אַרְעָא לְחַבְרֵיהּ בְּאַחְרָיוּת. אֲמַר לֵיהּ: אִי טָרְפוּ לַיהּ מִנַּאי מַגְבֵּית לִי מֵעִידֵּי עִידִּית דְּאִית לָךְ. אֲמַר לֵיהּ: מֵעִידֵּי עִידִּית לָא מַגְבֵּינָא לָךְ, דְּבָעֵינָא לְמֵיקַם קַמַּאי, אֶלָּא מַגְבֵּינָא לָךְ מֵעִידִּית אַחֲרִיתִ[י] דְּאִית לִי. לְסוֹף טַרְפוּהָ מִינֵּיהּ, אֲתָא בִּדְקָא שְׁקֵיל לְעִידֵּי עִידִּית.
Traduction
§ The Gemara relates: There was a certain man who sold land to another with a property guarantee, meaning that in the event that land is seized by the seller’s creditors, the seller will reimburse the buyer his purchase money. The buyer said to him: If your creditors seize the land from me, will you allow me to collect that which is owed to me from the most superior quality of the superior-quality land that you have? The seller said to him: I will not allow you to collect from the most superior quality of my superior-quality land, as I want to keep those before me. But I will allow you to collect from other superior-quality land I have. Ultimately, creditors seized the field from the buyer, and in the meantime a flood came and flooded the seller’s most superior quality of his superior-quality land.
Rachi non traduit
מגבית לי. כנגד מעותי מעידי עידית דאית לך:
בידקא. שטף נהר שטפה לעידי עידית וכשבא זה לגבות מן העידית כפי תנאו אמר לו לא תיגבי אלא מבינונית אחרת שיש לי:
סְבַר רַב פָּפָּא לְמֵימַר: מֵעִידִּית אֲמַר לֵיהּ, וְהָא קָיְימָא.
Traduction
As his remaining superior-quality land was now the best he had, the seller was unwilling to give them to the buyer and sought to repay him with intermediate-quality land, in accordance with the standard halakha concerning reimbursement to a buyer. Rav Pappa thought to say: Since the seller said to the buyer that he could collect from his superior-quality land, and this superior-quality land is intact, the seller must give it to him, in accordance with his promise.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: וְלֵימָא לֵיהּ, כִּי אֲמַרִי לָךְ אֲנָא מַגְבֵּינָא לָךְ – דַּהֲוָה עִידֵּי עִידִּית קָיְימָא, הַשְׁתָּא קָיְימָא לֵיהּ עִידִּית בִּמְקוֹם עִידֵּי עִידִּית.
Traduction
Rav Aḥa of Difti said to Ravina: But let the seller say to the buyer: When I said to you that I would allow you to collect from my superior-quality land, that was when the most superior quality of my superior-quality land was intact. But now my superior-quality land stands for me in place of the most superior quality of the superior-quality land I had before, and I am not obligated to give you the very best of my property.
Rachi non traduit
כי אמינא לך אנא. לגבות מעידית:
רַב בַּר שְׁבָא הֲוָה מַסֵּיק בֵּיהּ רַב כָּהֲנָא זוּזֵי. אֲמַר לֵיהּ: אִי לָא פָּרַעְנָא לָךְ לְיוֹם פְּלוֹנִי – גְּבִי מֵהַאי חַמְרָא. סְבַר רַב פָּפָּא לְמֵימַר: כִּי אָמְרִינַן אַסְמַכְתָּא לָא קָנְיָא – הָנֵי מִילֵּי בְּאַרְעָא, דְּלָאו לְזַבּוֹנֵי קָיְימָא. אֲבָל חַמְרָא כֵּיוָן דִּלְזַבּוֹנֵי קָאֵי – כְּזוּזֵי דָּמֵי.
Traduction
The Gemara relates: Rav bar Shabba owed money to Rav Kahana. Rav bar Shabba said to him: If I do not repay you by such and such a date, you can collect the debt from this wine. Rav Pappa thought to say: When we said that an asmakhta does not effect acquisition, this matter applies only to land, which does not stand to be sold, i.e., which is not typically bought and sold on the market, and therefore the promise is invalid, as he did not genuinely intend to give it to him. But in the case of wine, since it does stand to be sold, it is considered like money, and therefore he can claim the debt from wine, as he can claim the debt from any other item with monetary worth.
Rachi non traduit
גבי מהאי חמרא. ופסק דמים ולבסוף אייקר:
אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא, הָכִי אָמְרִינַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבָּה: כֹּל דְּאִי – לָא קָנֵי.
Traduction
Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said to Rav Pappa: This is what we say in the name of Rabba: Any statement including a condition introduced with the word: If, does not effect acquistion. Any agreement that does not involve a definitive commitment but does obligate one in the event of a particular outcome has the status of an asmakhta and does not effect acquisition, as the one setting the condition did not really intend to fulfill the commitment.
אָמַר רַב נַחְמָן: הַשְׁתָּא דַּאֲמוּר רַבָּנַן אַסְמַכְתָּא לָא קָנְיָא, הָדְרָא אַרְעָא וְהָדְרִי פֵּירֵי. לְמֵימְרָא דְּסָבַר רַב נַחְמָן מְחִילָה בְּטָעוּת לָא הָוְיָא מְחִילָה?
Traduction
§ Rav Naḥman said: Now that the Sages have said that an asmakhta does not effect acquisition, in a case such as that in the mishna, when one promised another land for the repayment of a debt, if the lender in fact took it, the land must be returned and the value of any produce the creditor consumed from this land must also be returned. The Gemara poses a question: Is this to say that Rav Naḥman maintains that mistaken forgiveness of payment is not valid forgiveness, meaning that if one forgoes repayment of a loan of a certain amount of money in error, he can change his mind? In this case, the borrower had thought that the lender had acquired the land, and he therefore allowed him to consume the produce.
Rachi non traduit
והדרא פירי. לאחר שלש אם אכלן לוקח:
מחילה בטעות. כי האי דהמוכר סבר שהיא קנויה ללוקח ומן הדין אוכל פירות ומוחל על אכילתו:
וְהָאִיתְּמַר: הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת דֶּקֶל לַחֲבֵירוֹ. אָמַר רַב הוּנָא: עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ לָעוֹלָם – יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. מִשֶּׁבָּאוּ לָעוֹלָם – אֵין יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. וְרַב נַחְמָן אָמַר: אַף מִשֶּׁבָּאוּ לָעוֹלָם יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ,
Traduction
But it was stated that amora’im disputed this very issue: If one sells the fruit of a palm tree to another before the fruit ripens, Rav Huna says: He can retract and cancel the sale until the fruits have come into the world, as the fruit is not yet in existence. But once they have come into the world, even if they are still unripe, he cannot retract, as once the fruits that are being acquired exist, the sale has gone into effect. And Rav Naḥman says: He can retract even once they have come into the world, as one cannot transfer ownership of an entity that has not yet come into the world, and the actual transaction was performed before the fruits existed.
Rachi non traduit
מוכר פירות דקל. קודם שחנטו פירותיו:
עד שלא באו לעולם יכול לחזור בו. אם בא לחזור בו קודם שחנטו פירותיו חוזר דאפילו למ''ד (יבמות דף צג.) אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הני מילי שבא לחזור אחר שבא לעולם:
משבאו לעולם אינו יכול לחזור בו. דקסבר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם בשעת המכר שיהיה המכר חל לכשיבא לעולם:
אף משבאו כו'. דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם:
וְאָמַר רַב נַחְמָן: מוֹדֵינָא דְּאִי שָׁמֵיט וְאָכֵיל – לָא מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ! הָתָם זְבִינֵי, הָכָא הַלְוָאָה.
Traduction
And Rav Naḥman said: I concede that if the buyer seized the fruit and consumed it, we do not take its value from him. The reason is that since the seller initially accepted the transaction, although it involved a legal error, it can be assumed that he decided to waive his rights to the fruit and allowed the other to take it. Consequently, it can be demonstrated that Rav Naḥman holds that mistaken forgiveness is forgiveness. The Gemara rejects this proof: There, the discussion involves a sale, with regard to which it can be said that the seller waived his rights to the fruit. Here, it is referring to a loan, and not requiring the lender to reimburse the borrower for the produce consumed is considered a form of interest.
Rachi non traduit
לא מפקינן מיניה. שהרי כל זמן שלא חזר מחל על אכילתו ואע''פ שבטעות שלא היה יודע שיוכל לחזור מחילה היא:
הכא הלואה היא. ומיחזי כרבית שמתחילה בהלואה בא לו וכרבית קצוצה דמי ואין אבק רבית בדבר הלואה אלא בדבר מכר כגון המרבה בפירות דמתניתין (לעיל בבא מציעא ס:):
Tossefoth non traduit
התם זביני הכא הלואה. פירוש בקונטרס הכא הלואה ומתחזי כרבית שמתחילה בהלואה בא לידו וכריבית קצוצה דמי ואין אבק רבית בדבר הלואה אלא בדבר מכר כגון המרבה בפירות דמתניתין וקשה דאם כן פליג רב נחמן אדרבינא דאמר בריש פירקין (בבא מציעא דף סב.) משכנתא בלא נכייתא בדינינו אין מחזירין ועוד דאמר לקמן בשמעתין משכנתא באתרא דמסלקי אכל טפי לא מפקינן מיניה ומשמע דליכא מאן דפליג ועוד דמשמע לפירוש הקונטרס דבמסקנא לרב נחמן מחילה בטעות הויא מחילה בר מהלואה משום דמיחזי כרבית ובכל דוכתין משמע דמחילה בטעות לא הויא מחילה לרב נחמן בחזקת הבתים (ב''ב דף מא. ושם ד''ה אמר) גבי רב ענן דשקיל בידקא בארעיה א''ל מחילה בטעות הויא ולעיל בריש המפקיד (בבא מציעא דף לה.) גבי ההוא דאפקיד כיפי דאמר שומא בטעות הואי ותני נמי (נזיר דף לא.) ב''ה אומרים הקדש טעות אינו הקדש ובספ''ק דגיטין (דף יד.) אמרינן כל קנין בטעות חוזר ומפר''ת הכא הלואה דהלוה לא הקנה אלא בתורת מכר והמכר אינו כלום דאסמכתא לא קניא נמצא דהוי מחילה בטעות ולא הוי מחילה ולכך הדרי פירי אבל אם היה נותנו בתורת רבית לא הוי הדרי דאבק רבית הוא אבל התם גבי פירות דקל זביני ולא מחילה בטעות היא דנהי דיכול לחזור מ''מ אין לו לחזור כי היכי דליקו בהימנותיה ולכך אית לן למימר דאפילו היה יודע שיכול לחזור לא היה חוזר ורבא דהוה בעי לאותביה מאונאה היה סבור דטעמא דרב נחמן דלא מפקינן באי שמיט ואכיל משום דמחילה בטעות הויא מחילה ולפי סברת רבא היה משיבו ומביא ראיה מאיילונית:

אָמַר רָבָא:
Traduction
Rava said:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source