Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 63b
מָה לִי הֵן וּמָה לִי דְּמֵיהֶן – אָמְרִינַן, מָה לִי דְּמֵיהֶן וּמָה לִי הֵן – נָמֵי אָמְרִינַן. וּפוֹסְקִין עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ.
Traduction
that we say: What difference is it to me if he referred to the produce, and what difference is it to me if he referred to the produce’s value, meaning that we do not require the payment to be in the form of the produce stipulated, we therefore also say: What difference is it to me if he referred to the produce’s value, and what difference is it to me if he referred to the produce, and therefore one may set a price by the market rate. And this is permitted even though he does not have produce at the present moment. Since he could purchase it if he wished it is considered as though he had the produce in his possession, and therefore one may make an agreement with another to provide him with produce at a later date in accordance with the current price.
Rachi non traduit
מה לי דמיהן מה לי הן נמי אמרינן כו'. בתחלת התנאי נמי שיצא השער פוסק עמו ואע''פ שאין פירות בידו ובלבד שיתן לו זה מעות דכי היכי דאם היו דמי המעות הללו בידו והיינו הפירות. הוי מותר הכי נמי כי הוו המעות בידו מותר שהמעות ודמיהן שוין דמה לי טוב אם היו החטין שהם דמים למעות הללו בידו מעכשיו שהם עצמן בידו אף הוא יכול ליקח בהן פירות ומן הטעם הזה פוסקין על סמך שער שבשוק והוא שער היוצא על ידי חמרין המביאין תבואה לשוק בכרכים ואע''פ שאין פירות לזה וא''ת משנתינו היא זו (לקמן בבא מציעא דף עב:) יצא השער פוסקין איכא למ''ד לקמן אין פוסקין על שער שבשוק ומוקי למתניתין באכלבאי וארבי דמתניתין לאו שער שבשוק תנן אלא יצא השער סתמא הא דמפיך לישנא ונקט למימר מה לי דמיהן מה לי הן משום דבשעת פרעון הוו המעות שמשלם לו דמי הפירות ושייך למימר מה טוב הן מדמיהן כי היכי דהן שרו דמיהן נמי שרו ובשעת הפיסוק נותן לו זה מעות לקבל חטין בדמי המעות ומיקרו הפירות דמיהן של מעות ושייך למימר מה טוב דמיהן של מעות מהן כי היכי דדמיהן שרו אם היו הפירות בידו הן נמי כי הוו הן בידו שרי קצרו של דבר לשון הפסקה נמשך אצל לוקח לשון הפרעון נמשך אחר המוכר גבי תנאי ראשון פוסק ונותן לו דמים לקבל כנגדן חטין הלכך החטין קרוין דמים אצל לוקח דמי מעותיו וגבי פרעון המעות שזה פורע הוו דמי החטין שזה חייב לו:
Tossefoth non traduit
ופוסקין על שער שבשוק אע''פ שאין לו. פ''ה וא''ת מתני' היא יצא השער פוסקין איכא למ''ד אין פוסקין על שער שבשוק ומוקי לה למתני' באכלבאי וארבי ולא היה לו לפרש כן דאפילו לר' יוחנן דאמר לקמן אין פוסקין על שער שבשוק מודה דלא בעינן תרעא דמשיך כולי האי כמו אכלבאי וארבי ולא בעי אלא כדורמוס ולא אמר ר' יוחנן דאין פוסקין אלא בשוק של עיירות וא''ת והיכי שמעינן מר' ינאי דפוסק על שוק של עיירות ולא בעינן דורמוס וי''ל דהכי דייק מדאמר רבי ינאי מה לי הן מה לי דמיהן ויכול לפרוע לו דמים כמו שיכול לפרוע לו חטין משום דמן החטין יכול למצוא דמים ה''נ פוסקין אפילו על שוק של עיירות דיותר יזדמן לבעל המעות לקנות חטין אפי' בשוק של עיירות ממה שיזדמן לבעל חטין למכור אפילו בשוק של אכלבאי וארבי:
אֵיתִיבֵיהּ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא: כּוּלָּם, אִם יֵשׁ לוֹ – מוּתָּר, אִם אֵין לוֹ – אָסוּר! אֲמַר לְהוּ: הָתָם הַלְוָאָה, הָכָא זְבִינֵי.
Traduction
Rav Pappa, and Rav Huna, son of Rav Yehoshua, raised an objection to the opinion of Rava from the aforementioned baraita, which explicitly teaches: With regard to all of them, if he has the produce in his possession, the transaction is permitted, and if he does not have it, the transaction is prohibited. Rava said to them: The tanna there is referring to a transaction for the repayment of the debt conducted after a loan has been given but before it has been repaid, whereas here Rabbi Yannai is dealing with an actual sale, without any loan at all, and therefore there is no interest involved.
Rachi non traduit
אין לו אסור. בהא דרבי אושעיא:
רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מַאי טַעְמָא אֲמַרוּ רַבָּנַן פּוֹסְקִין עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ? דְּאָמַר לֵיהּ: שְׁקִילָא טֵיבוּתָיךְ וְשַׁדְיָיא אַחִיזְרֵי. מַאי אַהְנֵית לִי? אִי הֲווֹ לִי זוּזֵי בִּידֵי – הֲוָה מְזַבֵּנְינָא בְּהִינֵי וּבְשִׁילֵי בְּזוּלָא.
Traduction
Rabba and Rav Yosef both say: What is the reason that the Sages said one may set a price by the market rate and that one may do so even though he does not have the produce in his possession? Because the buyer says to the seller: Your favor is taken and thrown on the thorns. In other words, I am deriving no benefit from my transaction with you, as how have you helped me? If I had money in my hands I would buy the produce myself in the towns of Hini and Shili, nearby market towns, at an inexpensive price. Consequently, the acquisition of produce at the current market rate is of no benefit to him.
Rachi non traduit
היני ושילי. מקומות הן שהיו סמוכין לפומבדיתא שהיו רבה ורב יוסף יושבין בה כלומר בכל מקום הוא מוצא סביבותיו בדמים הללו:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: אֶלָּא מֵעַתָּה מוּתָּר לִלְוֹת סְאָה בִּסְאָה, מִשּׁוּם דְּמָצֵי אֲמַר לֵיהּ: שְׁקִילָא טֵיבוּתָיךְ וְשַׁדְיָיא אַחִיזְרֵי, דְּאָמַר לֵיהּ: חִטֵּי דְּקָדְחִי בַּאֲכַלְבַּאי? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם הַלְוָאָה, הָכָא – זְבִינֵי.
Traduction
Abaye said to Rav Yosef: But if that is so, according to this same logic it should be permitted to lend a se’a of produce for a se’a of the same produce, as the lender can say to the borrower: Your favor is taken and thrown on the thorns, since he says to him: I stand to gain nothing from the se’a you will later give me, as the price of my wheat would increase if it were to remain in my granary, and therefore the loan does not benefit me at all, for will the wheat burn in my warehouse [be’akalbai]? Rav Yosef said to him: The two cases are different, as there it is referring to a loan, and consequently there is a concern about interest, whereas here it is a sale.
Rachi non traduit
חטי דקדחי באכלבאי. בתמיה וכי אם הנחתי חטים שלי באוצרי כלום היו גשמים יורדים עליהן שיהיו צומחות בהן צמחים להתקלקל לישנא אחרינא דקדחי לשון חמימות כמו (ישעיהו סד) כקדח אש:
אֲמַר לֵיהּ אַדָּא בַּר אַבָּא לְרָבָא: וְהָא בָּעֵי לְמִיתַּב זוּזֵי לְסַפְסֵירָא! אֲמַר לֵיהּ: דְּקָא יָהֵיב לֵיהּ נָמֵי. רַב אָשֵׁי אָמַר: זוּזֵי דְּאִינָשֵׁי אִינְהוּ עָבְדִי לֵיהּ סַפְסֵירוּתֵיהּ.
Traduction
Adda bar Abba said to Rava: But with regard to establishing the repayment of the loan upon produce valued at the market rate, the buyer does stand to gain from the agreement, as, if he would have to go to acquire produce elsewhere, he would have to give a dinar to a broker, and therefore he gains a dinar from the early payment. Rava said to him: The case is one where the buyer also gives the seller the broker’s fee. Rav Ashi said: There is generally no need to add this fee, as a person’s dinars serve as a broker for him. One who has ready cash has no need for the services of a broker.
Rachi non traduit
והא בעי למיתב זוזי לספסירא. היכי אמרינן מאי אהני לפסוק על שער שבשוק והא אהני דבעי למיתב זוזי לספסירא סרסור שמבקש למוכרי חטין נמצא משתכר זוזי בהקדמת המעות:
ומשני דיהיב. צריך הלוקח ליתן למוכר דמי הסרסור:
רב אשי אמר. לא צריך זוזי דאיניש עבדי ליה ספסירות החמרין הולכין אצל בעלי המעות להוליך לו תבואה:
רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: הַאי מַאן דְּיָהֵיב זוּזֵי אַתַּרְעָא חֲרִיפָא, צָרִיךְ לְאִיתְחֲזוֹיֵי לְבֵי דָרֵי.
Traduction
§ The Gemara addresses a related issue. Rabba and Rav Yosef both say: One who gives money in advance to purchase produce at the advance price that is in effect shortly after the harvest but before the market price is set must present himself at the granary when the seller is threshing his produce.
Rachi non traduit
האי מאן דיהיב זוזי אתרעא חריפא. הפוסק על הפירות עד שלא יצא השער הברור אלא שער הבכיר שהיא סמוך לקציר שהלקוטות מוכרין בזולא זה סאה וזה סאתים ותנן מתני' (דף עב:) דאם יש לו מותר לפסוק ואע''פ שלא יצא השער דקתני היה הוא תחילה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש:
צריך הלוקח לאיתחזויי אבי דרי. של מוכר כשהוא דש וזורה תבואתו בגורן ולהכי נקיט תרעא חריפא שאין פוסקין עליו אלא למי שיש לו גורן דאילו שער הברור פוסקים אף למי שאין לו:
לְמַאי? אִי לְמִקְנֵא – הָא לָא קָנֵי, אִי לְקַבּוֹלֵי עֲלֵיהּ ''מִי שֶׁפָּרַע'', כִּי לָא מִיתְחֲזֵי נָמֵי מְקַבֵּל עֲלֵיהּ ''מִי שֶׁפָּרַע''!
Traduction
The Gemara asks: For what reason is he required to be there? If it is in order to acquire the produce, he does not acquire it by merely being present there, as the acquisition is not completed until he pulls the actual produce. And if it is in order for the seller to accept upon himself, in the event that he reneges on the transaction, the curse of: He Who exacted payment from the people of the generation of the flood, and from the people of the generation of the dispersion, will in the future exact payment from whoever does not stand by his statement (see 44a), even if the buyer does not present himself there the seller also accepts upon himself the curse of: He Who exacted payment. This curse is in effect for anyone who reneges on a transaction after the money has been paid.
Rachi non traduit
למאי. מיבעי האי דמתחזי:
אי למיקני. ממש שלא יוכל המוכר לחזור:
הא לא קני. בהכי אלא א''כ משך:
אי לקבולי מוכר עליה מי שפרע. אם יחזיר:
לְעוֹלָם לְקַבּוֹלֵי עֲלֵיהּ ''מִי שֶׁפָּרַע'', וּמַאן דְּיָהֵיב זוּזֵי אַתַּרְעָא [חֲרִיפָא], לְבֵי תְרֵי תְּלָתָא יָהֵיב, אִי מִיתְחֲזֵי לֵיהּ – סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ, וְאִי לָא – אָמַר לֵיהּ: אָמֵינָא דְּאַשְׁכַּחְתְּ פֵּירֵי דְּשַׁפִּירֵי מִדִּידִי וּשְׁקַלְתְּ.
Traduction
The Gemara explains: Actually, the reason he must go to the granary is for the seller to accept upon himself the curse of: He Who exacted payment, for the following reason: One who gives money in advance to purchase produce at the advance price gives it to two or three different sellers, in order to ensure that he will collect a profit. Consequently, if he presents himself to the seller when he is threshing his produce, the seller relies upon him, as he knows the transaction will proceed. But if the buyer does not present himself to the seller when he is threshing his produce, the seller could say to him: I said to myself that you must have found better produce than mine, and you took that produce. Since the seller is unsure if the transaction will be completed, he may change his mind and sell to a different buyer.
Rachi non traduit
סמכא דעתא. דכל חד וחד וידע דעליה קא סמיך האי לוקח וסחורה מקויימת היא ואין דעתו לחזור הלכך אם חזר בו מוכר איכא למילטייה במי שפרע:
אָמַר רַב אָשֵׁי: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ מִשּׁוּם מִסְמָךְ דַּעְתָּא, אֲפִילּוּ אַשְׁכְּחֵיהּ בְּשׁוּקָא וַאֲמַר לֵיהּ – סָמְכָא דַּעְתֵּיהּ.
Traduction
Rav Ashi said: Now that you have said that the reason is due to the seller’s relying upon him, it can be concluded that the buyer does not have to go to the seller’s granary in order to convince him that he intends to uphold the transaction. Rather, even if the buyer finds the seller in the marketplace and says to him that he will not retract his offer to buy the produce, the seller will likewise rely upon him.
Rachi non traduit
השתא דאמרת. דאי מיתחזי מיסמך דעתא הוא:
אפילו. לא מיתחזי אבי דרי נמי אלא אשכחיה בשוקא לאחר זמן ואמר ליה חזי דעלך סמכינא איכא מי שפרע:
אָמַר רַב נַחְמָן: כְּלָלָא דְרִיבִּיתָא, כֹּל אֲגַר נְטַר לֵיהּ – אָסוּר. וְאָמַר רַב נַחְמָן: הַאי מַאן דְּיָהֵיב זוּזֵי לְקִירָאָה וְקָא אָזְלִי אַרְבַּע אַרְבַּע, וַאֲמַר לֵיהּ: יָהֵיבְנָא לָךְ חֲמֵשׁ חֲמֵשׁ, אִיתַנְהוּ גַּבֵּיהּ – שְׁרֵי, לֵיתַנְהוּ גַּבֵּיהּ – אָסוּר.
Traduction
§ Rav Naḥman said: The principle with regard to the halakhot of interest is: Any payment for his waiting, meaning any additional sum added in consideration of the fact that the lender delays claiming his money, is forbidden. And Rav Naḥman also said: In the case of this one who gives money to a wax seller to purchase loaves of wax from him, and loaves of wax go at the current rate of one dinar for four loaves, and the seller said to him: I will give you wax in the future at the rate of five loaves for each dinar if you pay me now in advance, if the seller has wax with him at the time of the transaction, it is permitted to sell at a discounted rate because he is in need of cash. But if the seller does not have wax with him, it is forbidden, as the extra loaf given is interest.
Rachi non traduit
אגר נטר ליה. שכר המתנה אי מוזיל גבי משום המתנה שמקדים לו המעות והמקח אין לו למוכר עכשיו:
לקיראה. מוכר שעוה:
ד' ד'. חלות שעוה בזוזא:
יהיבנא לך ה' ה'. לזמן פלוני והקדים לו המעות עכשיו:
איתנהו. אם בידו אבל אינם בעיר או אבד המפתח והוא דחוק למעות שרי דהוי ליה הלויני עד שיבא בני דתנן במתניתין (דף עה.) דמותר:
Tossefoth non traduit
ואמר ליה יהיבנא לך חמשה בזוזא. פי' לזמן פלוני איתנהו שרי ליתנהו אסור אבל ד' בזוזא שרי לפסוק כיון שכן השער דפוסקין על שער שבשוק וא''ת אמאי אסור לפסוק חמשה בזוזא מאי שנא מטרשא דרב נחמן גופיה אמר לקמן (בבא מציעא דף סה.) טרשא שרי למכור סחורה בהמתנה ביותר מדמיה ובלבד שלא יפרש [לו] אם מעכשיו בפחות וי''ל כיון דאזלי הכא ד' בזוזא הוי כאילו פירש אם מעכשיו בפחות ואם לזמן פלוני ביותר ולפי זה לא שרי ר''נ לקמן טרשא אלא בדבר שאין שומתו ידוע כגון פרה או טלית אבל פירות אם יצא השער אסור לעשות מהן טרשא:
פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא דְּאִית לֵיהּ אַשְׁרַאי בְּמָתָא. מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ אַשְׁרַאי בְּמָתָא – כְּ''עַד שֶׁיָּבֹא בְּנִי'' אוֹ ''עַד שֶׁאֶמְצָא מַפְתֵּחַ'' דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן כֵּיוָן דִּמְחַסְּרִי גּוּבְיָינָא – כְּמַאן דְּלֵיתַנְהוּ דָּמֵי.
Traduction
The Gemara asks: Isn’t this obvious? It is clearly interest. The Gemara answers: No, it is necessary for a case where the seller has credit in the town, and therefore he could receive wax from others. It is necessary lest you say: Since he has credit in the town and could receive wax now, this should be similar to a case where he said: Give me produce until my son comes, or: Until I find the key, and therefore it is permitted to give him money, as this is not considered a loan (see 75a). Rav Naḥman therefore teaches us that since the loaves of wax still lack collection, i.e., the seller does not actually own them, they are considered as though they were not in existence, which means the reduction in price is classified as interest.
Rachi non traduit
דאית ליה אשראי במתא. המוכר הזה אף הוא נתן מעות ופסק עם אחרים על שעוה:
Tossefoth non traduit
מהו דתימא כעד שיבא בני דמי קמ''ל. וא''ת והא רב נחמן פסק לקמן בשילהי פירקין (בבא מציעא דף עה.) כהלל דאסר עד שיבא בני וי''ל דודאי דרך הלואה אסור אפילו סאה בסאה אבל דרך מקח וממכר כי הכא שרי אפי' ה' בארבע דאי לאו הכי תקשה דאפילו רבנן לקמן לא שרו אלא סאה בסאה אבל סאה בסאתים לא אלא כדפרישית דדרך מקח וממכר שרי טפי חמש בארבע מדרך הלואה אפילו סאה בסאה דהכי שרי לכ''ע וא''ת דטפי ה''ל לאתויי הכא דפוסק על הגדיש דדמיא טפי דהוי מקח וממכר וי''ל דפוסק עמו על הגדיש לא שרינן אלא לפסוק עמו בשער לקוטות אבל לפסוק שוי שיתא בחמשא לא כיון דאכתי לית ליה שעדיין צריך תיקון ואי מוזיל גביה כולי האי מחזי כאגר נטר אבל כשיש לו מזומן בעין אלא שמחוסר ביאת בנו או הבאת מפתח מותר אפילו שוי חמשא בארבע וה''ק נעשה כעד שיבא בני ושרי הכא לכ''ע כדשרי התם לרבנן:
וְאָמַר רַב נַחְמָן: הַאי מַאן דְּאוֹזֵיף פְּשִׁיטֵי מֵחַבְרֵיהּ וְאַשְׁכַּח בֵּיהּ טוּפְיָינָא, אִי בִּכְדֵי שֶׁהַדַּעַת טוֹעָה – מִיחַיַּיב לְאַהֲדוֹרֵיהּ לֵיהּ, וְאִי לָאו – מַתָּנָה בְּעָלְמָא הוּא דְּיָהֵיב לֵיהּ.
Traduction
And Rav Naḥman said: In the case of this one who borrowed coins from another, and when he later counted them he found an additional amount of money, above the sum they had agreed upon, if the addition was within the range that a person can make a mistake, the assumption is that the lender erred in his calculation, and therefore the borrower is obligated to return the extra coins to him. But if not, if the difference was so large that it could not have been the result of a simple mistake, it must only be that the lender has given him a gift.
Rachi non traduit
ואשכח טופיינא. זה שקיבל המעות מצא בהן יותר ממה שאמר לו חבירו:
אי בכדי שהדעת טועה. דאיכא למימר טעה המלוה בחשבון ולא ידע בהן חייב זה להחזירו לו:
הֵיכִי דָּמֵי ''בִּכְדֵי שֶׁהַדַּעַת טוֹעָה''? אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף:
Traduction
The Gemara inquires: What are the circumstances where the additional amount would be within the range that one can make a mistake? Rav Aḥa, son of Rav Yosef, said:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source