Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 61a
אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְנֶשֶׁךְ כֶּסֶף, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ''לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ'', תְּנֵהוּ עִנְיָן לְרִבִּית כֶּסֶף.
Traduction
If the verse is not referring to the matter of neshekh with money, as it is already stated in that same verse: ''You shall not lend with interest [tashikh] to your brother,'' indicating that taking money as interest is prohibited, apply the expression ''neshekh of money'' to the matter of ribit, i.e., tarbit with money.
Tossefoth non traduit
אם אינו ענין לנשך כסף שכבר נאמר לא תשיך. פי' אפילו אי לא כתב אלא לא תשיך לאחיך כסף אוכל הוי ידעינן נשך בכסף ואוכל ואי כתב לא תשיך לאחיך נשך כסף אוכל הוי ידעינן נמי רבית כסף ואוכל באם אינו ענין ונשך אוכל אתי לג''ש ונשך כל דבר אתי לאוקמי נשך במלוה באם אינו ענין ללוה והויא ג''ש מופנה משני צדדים והיינו דקאמר בסמוך מה לוה לא חלקת כו' דהכל כתב בלוה וכי קאמר נשך באוכל מנין ת''ל נשך אוכל לאו מנשך מפיק אלא מאוכל גרידא דקאי אלא תשיך וה''ק ת''ל נשך אוכל בלוה ובג''ש מפיק ליה במלוה וא''ת כיון דכתיב כל דבר אפילו לרבות עצים ואבנים א''כ כסף אוכל למה לי וי''ל למדרש כלל ופרט וכלל לא תשיך כלל כסף אוכל פרט כל דבר חזר וכלל מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון כו' יצאו קרקעות שאין מטלטלין ויצא פחות מש''פ שאינו ממון וכן משמע פרק נערה (כתובות דף מו. ושם ד''ה אתיא) דקתני רבי יהודה אומר אינו חייב עד שישכור דאתיא (. שומא שומא) בעי ר' ירמיה שכרם בקרקע מהו או בפחות מש''פ מהו ואי שייך רבית בקרקע או בפחות מש''פ מאי בעי אלא ודאי פטור ובעי כיון דגמר מרבית מה להלן פטור אף כאן פטור א''ד לא והדאמר בערכין (דף לא. ושם) גבי בתי ערי חומה רבית גמורה היא והתורה התירה התם הלוה מעות על הקרקע אבל קרקע בקרקע אפשר דשרי מן התורה:

אֵין לִי אֶלָּא בְּלֹוֶה, בְּמַלְוֶה מִנַּיִן?
Traduction
The baraita continues: I have derived a source for this prohibition only with regard to a borrower, for whom it is prohibited to pay interest on a loan. From where is it derived that there is also a prohibition stated with regard to a lender?
Rachi non traduit
אין לי. שעובר על שני לאוין בין בכסף ובין באוכל אלא לוה:
נֶאֱמַר נֶשֶׁךְ בַּלֹּוֶה וְנֶאֱמַר נֶשֶׁךְ בַּמַּלְוֶה. מָה נֶשֶׁךְ הָאָמוּר בַּלֹּוֶה – לֹא חִלַּקְתָּ בּוֹ בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בְּאוֹכֶל בֵּין בְּנֶשֶׁךְ בֵּין בְּרִבִּית, אַף נֶשֶׁךְ הָאָמוּר בַּמַּלְוֶה – לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין בְּכֶסֶף בֵּין בְּאוֹכֶל בֵּין בְּנֶשֶׁךְ בֵּין בְּרִבִּית. מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ''.
Traduction
The baraita answers: Neshekh is stated with regard to a borrower, and neshekh is stated with regard to a lender. Just as concerning neshekh that is stated with regard to a borrower, you did not distinguish with regard to it between a loan of money and a loan of food, or between whether the interest is forbidden as neshekh or as ribit, so too, concerning neshekh stated with regard to a lender, do not distinguish with regard to it between a loan of money and a loan of food, or between whether the interest is forbidden as neshekh or as ribit. The baraita concludes: From where is it derived to include in the prohibition interest of any sort? The verse states: ''Neshekh of anything that is lent with interest.''
רָבִינָא אָמַר: לָא נֶשֶׁךְ בְּאוֹכֶל וְלָא רִבִּית בְּכֶסֶף צְרִיכִי קְרָא, דְּאִי כְּתִיב ''אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וְאָכְלְךָ בְּמַרְבִּית'' – כִּדְקָאָמְרַתְּ. הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ''אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ'', קְרִי בֵּיהּ הָכִי: ''אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית'', ''וּבְנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ''.
Traduction
Ravina said: An explicit verse is not required, neither to derive neshekh of food nor to derive ribit of money. As, if it were written: You shall not give him your money with neshekh and your food with marbit, juxtaposing neshekh with money alone and marbit with food alone, it would be as you say, that there is a need for the derivation of the baraita. But now that it is written: ''You shall not give him your money with neshekh and with marbit you shall not give him your food,'' interposing both neshekh and marbit between money and food, read into the verse this interpretation: Your money you shall not give him for neshekh and for marbit; and for neshekh and for marbit you shall not give your food.
Rachi non traduit
רבינא אמר לא נשך באוכל ולא רבית בכסף צריכי קרא. למיגמר במלוה מן הלוה דבגופו כתיבי כדמפרש ואזיל:
כדקאמרת. נשך קאי אכסף ומרבית אאוכל:
Tossefoth non traduit
קרי ביה כספך לא תתן בנשך ובמרבית. וה''נ בפ''ק דע''ז (דף כ. ושם ד''ה אחד) ופרק כל שעה (פסחים דף כא:

ושם ד''ה ליכתב) ופרק כל הבשר (חולין דף קיד: ושם ד''ה או) לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי ודריש לגר תתננה ומכור תתננה ומכור לנכרי ואפילו מאן דפליג היינו משום דכתיב או לחלק וא''ת בפ''ק דקדושין (דף לב: ושם) לא בעו רבנן למדרש כר' יוסי הגלילי מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן וי''ל משום דאין מפני מיושב אוהדרת ולא תקום אפני זקן והא דאמר התם ורבנן אי כתיב מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן כדאמרת היינו משום דאז על כרחך אמרת הכי והא דאמר בפרק הוציאו לו (יומא דף נב. ושם:
ד''ה שאת) ה' מקראות אין להם הכרע שאת ארור מחר משוקדים וקם ולא אמר דקאי אלעיל ואלרע היינו משום דהכא כיון דקאי על כרחך נשך אכספך אמרת ה''ה ארבית וכיון דקאי רבית אאוכל כמו כן נשך קאי אאוכל וכן תתננה כן אבל הנך חמש דלמא לא קיימי אלא אלעיל לבד או אלרע וא''ת התניא פרק שני דזבחים (דף כד.) ולקח הכהן מן הדם באצבעו ונתן קבל או זרק בשמאל פסול ור''ש סבר קבל בשמאל כשר ואמר אביי טעם דר''ש דסבר דקרא דאצבעו דמשמע ימין לא קאי אלא אונתן דלאחריו ולא אולקח דלפניו ולתנא קמא קאי אתרוייהו והשתא מאי שנא מהנך ה' דאין להם הכרע וי''ל דהתם פשטיה דקרא משמע דקאי אולקח מ''מ סבר תנא קמא דקאי נמי אונתן דכתיב קרא אחרינא ולקח מדם הפר ונתן על קרנות המזבח באצבעו דהתם קאי אצבע אנתינה וילמד סתום מן המפורש והיינו נמי טעמא דר''ש:
וְהָא תַּנָּא ''נֶאֱמַר'' ''נֶאֱמַר'' קָאָמַר!
Traduction
The Gemara asks: But isn’t the tanna of the baraita saying that neshekh of food and tarbit of money are derived by means of a verbal analogy: Neshekh is stated with regard to a borrower, and neshekh is also stated with regard to a lender? How can Ravina, an amora, state that the verbal analogy is not needed?
Rachi non traduit
והא תנא נאמר נאמר קאמר. ומגזרה שוה נפקא ליה והיכי פליג אמורא אתנא ואמר דמגופיה יליף:
הָכִי קָאָמַר: אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר קְרָא, הָיִיתִי אוֹמֵר גְּזֵירָה שָׁוָה. עַכְשָׁיו שֶׁנֶּאֱמַר קְרָא, גְּזֵירָה שָׁוָה לָא צְרִיךְ. אֶלָּא גְּזֵירָה שָׁוָה לְמָה לִי? לְ''נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ'', דְּלָא כְּתִב בְּמַלְוֶה.
Traduction
The Gemara answers: This is what Ravina is saying: Had the verse not stated the terms neshekh and tarbit interposed between money and food, I would have said that the halakha that both terms apply to both money and food would be derived by means of a verbal analogy. Now, as the verse is stated in that manner, a verbal analogy is not necessary. The Gemara asks: Rather, why do I need this verbal analogy? The Gemara explains: I need the verbal analogy to teach that ''neshekh of anything that is lent for interest'' (Deuteronomy 23:20), which is written with regard to a borrower but not written with regard to a lender, applies to a lender as well.
Rachi non traduit
הכי קאמר תנא אילו לא נאמר קרא. בדרך הנשמע לשניהם אע''פ כן הייתי לומדו בגזירה שוה והשתא גזירה שוה לא צריך להכי:
Tossefoth non traduit
גזירה שוה לא צריך. וא''ת קרא למה לי וי''ל דאין שום אריכות לשון בפסוק אלא שסמך נשך ומרבית זה לזה:
אָמַר רָבָא: לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא לָאו בְּרִבִּית, לָאו בְּגָזֵל, לָאו בְּאוֹנָאָה?
Traduction
§ Rava said: Why do I need it to be that the Merciful One writes a prohibition with regard to interest, a prohibition with regard to robbery (see Leviticus 19:13), and a prohibition with regard to exploitation (see Leviticus 25:14), a transaction where one of the parties overcharged or underpaid? There appears to be one principle underlying all three prohibitions: One must not take possession of another’s money in illegitimate ways.
Rachi non traduit
למה לי לאו ברבית לאו בגזל כו'. ילמדו זה מזה שבכולן חסרון ממון שמחסר את חבירו:
צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא לָאו בְּרִבִּית – מִשּׁוּם דְּחִידּוּשׁ הוּא, דַּאֲפִילּוּ בְּלֹוֶה אָסְרָה רַחֲמָנָא.
Traduction
The Gemara explains: They are necessary. As, had the Merciful One written the prohibition only with regard to interest, one could not have derived the other prohibitions from it because it is a prohibition with a novel element that does not appear in other halakhot. This novel element is that the Merciful One prohibited a loan with interest even for the borrower. With regard to the two other prohibitions, there is a prohibition against taking another’s money, but there is no prohibition for the victim, who has his money taken.
Rachi non traduit
דאפילו בלוה אסר רחמנא. וגזר עליו שלא יתננו ואיכא למימר חידוש הוא שחידשה תורה בזו ולא שאסר לחסר את חבירו בדרך אחרת דהא אזהרת לוה לאו משום דמחסר הוא:
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא לָאו בְּגָזֵל – מִשּׁוּם דִּבְעַל כֻּרְחֵיהּ, אֲבָל אוֹנָאָה – אֵימָא לָא.
Traduction
And had the Merciful One written the prohibition only with regard to robbery, one could not have derived the other prohibitions from it, as perhaps robbery is prohibited only due to the fact that it is an action taken against the will of the victim. But in the cases of exploitation and interest, where there is an element of consent, one would say they are not prohibited.
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא לָאו בְּאוֹנָאָה, מִשּׁוּם דְּלָא יָדַע דְּמָחֵיל.
Traduction
And had the Merciful One written the prohibition only with regard to exploitation, one could not have derived the other prohibitions from it, as perhaps exploitation is prohibited only due to the fact that the victim does not know that he was the victim of exploitation and therefore cannot waive repayment. In the cases of interest and robbery, the borrower and the victim, respectively, are aware that their money was taken and waiving repayment is possible, so perhaps those actions are not prohibited.
חֲדָא מֵחֲדָא לָא אָתְיָא. תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי. הֵי תֵּיתֵי? לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לָאו בְּרִבִּית, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ. מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא מִדַּעַת, תֹּאמַר בְּרִבִּית דְּמִדַּעְתֵּיהּ.
Traduction
The Gemara suggests: Although no one of these prohibitions can be derived from one of the other prohibitions, perhaps one of them can be derived from the other two. The Gemara clarifies: Which prohibition will you derive from the other two? Let the Merciful One not write the prohibition with regard to interest, and instead derive that prohibition from these two, robbery and exploitation. The Gemara rejects that suggestion: What is notable about these prohibitions? They are notable in that they are transgressed without the consent of the victim. Will you say the same with regard to interest, which the borrower gives with his consent, as he agrees to accept the loan under those conditions?
Rachi non traduit
מה להנך דלא מדעתיה. אונאה לא ידעי ביה גזל על כרחיה שקל:
תאמר ברבית דמדעתו. נותן לו:
לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לָאו בְּאוֹנָאָה, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ. מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן אֵין דֶּרֶךְ מִקָּח וּמִמְכָּר בְּכָךְ.
Traduction
The Gemara suggests: Let the Merciful One not write the prohibition with regard to exploitation, and instead derive that prohibition from these two, robbery and interest. The Gemara rejects that suggestion: What is notable about these prohibitions? They are notable in that they are not transgressed in the typical manner of buying and selling. Will you say the same with regard to exploitation, which is transgressed in the context of typical buying and selling?
Rachi non traduit
שכן אין דרך מקח וממכר. תאמר באונאה שהיא דרך מקח וממכר ויש בני אדם שצריכין לחפץ וקונין ביותר משוויו:
אֶלָּא לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לָאו בְּגָזֵל, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ. דְּמַאי פָּרְכַתְּ: מָה לְרִבִּית שֶׁכֵּן חִידּוּשׁ? אוֹנָאָה תּוֹכִיחַ!
Traduction
Rather, let the Merciful One not write the prohibition with regard to robbery, and instead derive that prohibition from these two, interest and exploitation. As what refutation will you offer? If you say: What is notable about interest? It is notable in that the prohibition of interest contains a novel element; the case of exploitation will prove that a novel element is not a factor, as the prohibition against exploitation contains no novel element.
Rachi non traduit
לא לכתוב בגזל ותיתי מהנך. דכי פרכת מה לרבית שכן חדוש. תאמר בגזל אונאה תוכיח מה לאונאה שכן לא ידע דמחיל. תאמר בגזל דידע ואיכא למימר דמייאש ומחיל רבית תוכיח וחזר הדין הצד השוה שבהן שמחסרו ממון אף אני אביא גזל:
מָה לְאוֹנָאָה שֶׁכֵּן לָא יָדַע וּמָחֵיל? רִבִּית תּוֹכִיחַ!
Traduction
If you say, what is notable about exploitation? It is notable in that in this case, the victim does not know that he was the victim of exploitation and therefore he cannot waive repayment; the case of interest will prove that the inability to waive repayment is not a factor, as the borrower is aware of the interest and able to waive repayment.
וְחָזַר הַדִּין: לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן גּוֹזְלוֹ. אַף אֲנִי אָבִיא גָּזֵל!
Traduction
The Gemara comments: And the inference has reverted to its starting point. The aspect of this case, interest, is not like the aspect of that case, exploitation, and the aspect of that case, exploitation, is not like the aspect of this case, interest. Their common denominator is that one robs another of money, i.e., takes money from another that is not due to him. I will also bring the prohibition against robbery, which shares that common denominator, and derive it from the other two prohibitions.
אָמְרִי: הָכִי נָמֵי. אֶלָּא, לָאו בְּגָזֵל לְמָה לִי? לְכוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר.
Traduction
The Sages said: Indeed, the prohibition against robbery is superfluous. But if the prohibition against robbery can be derived from the prohibitions against interest and exploitation, why do I need the prohibition written in the Torah with regard to robbery? The Gemara answers: That verse is not written to prohibit a standard case of robbery; rather, it serves to prohibit the action of one who withholds the wages of a hired laborer. In that case, unlike robbery, the employer does not take money from the laborer; he merely fails to pay him his wages.
Rachi non traduit
לכובש שכר שכיר. דלא מטא לידיה ולא מחסר ליה:
Tossefoth non traduit
אמרי הכי נמי. וא''ת והא אין מזהירין מן הדין וי''ל דגזל לאו הניתק לעשה הוא כדאמרינן פרק שילוח הקן (חולין קמא.) ומטעם דאין מזהירין מן הדין הוה מצי למימר לעיל דלא ילפי מהדדי אלא דעדיפא קאמר דאפילו מדינא לא אתי:
אלא לאו דגזל למה לי לכובש שכר שכיר. וא''ת ולוקמיה בגזל גופיה ובגזל עבדים דלא אתי מרבית ואונאה דאין אונאה לעבדים כדקאמר לעיל (בבא מציעא דף נו:) דהא קרקע אינה נגזלת אינו מן המקרא אלא משום דאי אפשר לזוזה ממקומה אבל עבדי דניידי אע''ג דהוקשו לקרקעות יעבור בלא תגזול:
כּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר, בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ ''לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן''! לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין.
Traduction
The Gemara challenges: With regard to one who withholds the wages of a hired laborer, it is explicitly written: ''You shall not oppress a hired laborer who is poor and destitute'' (Deuteronomy 24:14). There is no need to derive this prohibition from the verse concerning robbery. The Gemara answers: It is written so that withholding the wages of a hired laborer always involves violating two prohibitions.
Tossefoth non traduit
לעבור עליו בשני לאוין. וא''ת ולוקמיה בגזל גופיה ולעבור עליו בשני לאוין וי''ל משום דלא לקי אלאו דגזל משום דניתק לעשה אבל כי מוקמינן אכובש שכר שכיר באם אינו ענין לקי שפיר וא''ת לקמן בהמקבל (בבא מציעא דף קיא:) אמרינן דגזל הכנעני מותר ודריש רעך ולא כנעני וצריכי דאי כתב גזל דלא טרח פירוש דשמא נפלו בירושה או מציאה או מתנה אבל שכר שכיר דטרח כנעני נמי אסור והשתא הא מוקמינן הכא האי לא תעשוק את רעך ולא תגזול כולה קרא בעושק שכר שכיר וי''ל דדריש מדסמיך רעך ללא תגזול ואפקה בלשון גזילה למימר דגזל הכנעני שרי וא''ת והיכי ס''ד למימר דגזל הכנעני אסור דאיצטריך קרא למעוטי הלא בישראל גופיה לא ידענא גזל אלא מרבית ואונאה ורבית שרי בכנעני דכתיב לנכרי תשיך ואונאה נמי דכתיב עמיתך ודרשינן לעיל (בבא מציעא דף נט.) עם שאתך בתורה [ובמצות] וי''ל דהוה אסרינן גזל הכנעני מואכלת את כל העמים דדרשינן מהתם בהגוזל בתרא (ב''ק דף קיג:) שגזל הכנעני אסור דדוקא בזמן שהם מסורים בידך שרי קרא:
וְלוֹקְמַהּ בְּרִבִּית וְאוֹנָאָה, וְלַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין? דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָינוֹ,
Traduction
The Gemara asks: But let us interpret the verse concerning robbery as prohibiting interest or exploitation, and say that it is written so that these prohibitions always involve violating two prohibitions. The Gemara answers: The prohibition against robbery is applied to the case of withholding the wages of a hired laborer because it is a matter derived from its context,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source